לפרק זה שלוש דרכי פירוש:
דרך א - הצלה מצרות לאומיות

דרך ב - לעשרת ימי תשובה ולחוטא

דרך ג - הצלה מצרה פרטית

מתאים להתפלל על צרה פרטית, גם כשאין מספיק זכויות:

(א) שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֑וֹת מִמַּעֲמַקִּ֖ים ממעמקי הצרות של הגוף והנפש[1] קְרָאתִ֣יךָ הֽ': (ב) אֲדֹנָי֘ שִׁמְעָ֪ה בְק֫וֹלִ֥י שאני קורא אליך וכיוון שתשמע תִּהְיֶ֣ינָה אָ֭זְנֶיךָ קַשֻּׁב֑וֹת לְ֝ק֗וֹל תַּחֲנוּנָֽי: לכל הפרטים של בקשתי[2]

(ג) ואני יודע שיש בי עוונות, והצרה מגיעה לי, אבל אִם־עֲוֹנ֥וֹת תִּשְׁמָר־יָ֑הּ להעניש ולא לסלוח עליהם, אֲ֝דֹנָ֗י מִ֣י יַעֲמֹֽד: שהרי אין צדיק שיעשה טוב ולא יחטא.[3] (ד) והסליחה היא לא בזכות הצדקות שלנו, אלא כִּֽי־עִמְּךָ֥ הַסְּלִיחָ֑ה היא תכונה שלך ובאה ממך.[4] והיא לא מפחיתה את הייראה אלא לְ֝מַעַ֗ן תִּוָּרֵֽא: יראת הרוממות כשיראו שהחטא לא פוגע בך באמת.[5]

(ה) ולכן קִוִּ֣יתִי ה֭' שיושיע אותי מהצרה הפרטית, וגם קִוְּתָ֣ה נַפְשִׁ֑י לישועה הכללית של כל העם, וְֽלִדְבָר֥וֹ הוֹחָֽלְתִּי: שכבר נתן הוראה להציל אותי עוד לפני שהצרה הגיעה[6] (ו) וגם כשנראה שאין פתרון, נַפְשִׁ֥י מייחלת לַֽאדֹנָ֑י יותר מִשֹּׁמְרִ֥ים בלילה שמייחלים לַ֝בֹּ֗קֶר וידעים שלא יגיע לפני הזמן, אבל עם ישראל שֹׁמְרִ֥ים לַבֹּֽקֶר: של הגאולה ויודעים שיכול להגיע גם לפני הזמן[7] (ז) ולכן גם אם הצרה קרובה ולא רואים פתרון,[8] יַחֵ֥ל יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־ה֫' כִּֽי־עִם־ה֥' הַחֶ֑סֶד ולא רק מצד הזכויות המוגבלות שלנו הוא עושה[9] ולכן וְהַרְבֵּ֖ה עִמּ֣וֹ פְדֽוּת: ויכול להציל בהרבה דרכים.

(ח) ולכן גם אם יש לכם עוונות אל תתיאשו, כי וְ֭הוּא יִפְדֶּ֣ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל מִ֝כֹּ֗ל עֲוֹנֹתָֽיו: ויכול למחול על הכל ולהציל מכל צרה.[10]

[1] מלבי"ם תהלים פרק קל

(א) שיר המעלות, תפלה על סליחת העון, ממעמקים קראתיך ה', העומק יאמר על עומק ממשי הפך מקום הגבוה, כמו העני והחלש והגולה וכדומה, וגם יאמר על עומק נפשי מי שבחטאו התרחק מה' הגבוה מעל גבוהים ונפשו עומדת במורד ובשפלות, הגם שבעניני גופו יעמוד בהצלחה וברום עולם ע"ז יאמר אנכי קראתיך משני עמקים שאני בם, עומק ושפלות הגוף, עם עומק ושפלות הנפש:

אמרי בינה דרוש ג לשבת שובה

יען כבר כתבנו טעמים שיועיל תשובה כי הש"י עושה זאת להתחסד למען יהי' קיום לעולם וזה שאמר דהע"ה ממעמקים שהגוף והנפש בעמקי הצרות ע"ד כי שחה לעפר נפשנו דבק' לארץ בטנינו. קומה עזרתה לנו.

[2] בית אלוקים למבי"ט שער התפילה פרק ח

ואמר אדני שמעה בקולי תהיינה אזניך קשובות לקול תחנוני, שמעה בקולי למה שקראתיך ה', ואחר כך ששמעת שאני קורא אותך, תהיינה אזניך קשובות למה שאני שואל ממך בלשון תחנונים.

[3] אבן עזרא תהלים פרק קל

(ג) אם - הטעם הושיעני מהרה ואל תזכור לי עונות שעברו כי לא אוכל לענות ולהשיב:

פירושי סידור התפילה לרוקח [סז] והוא רחום עמוד שעו

אם עונות תשמר י-ה ה' מי יעמוד אם תחפץ לשמר עון מרד בני האדם אם כן מי יעמוד בעולם, כי אין איש אשר יעשה טוב ולא יחטא.

[4]

פירושי סידור התפילה לרוקח [סז] והוא רחום עמוד שעו

כי עמך הסליחה למען תיורא עמך ממש היא הסליחה ולא עם מלאך, דכת' אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם. סליחה זהו שמוחק העון כמו שלא היה בעולם. למען תיורא אם היה ביד מיכאל וגבריאל הסליחה היה אדם מבקש מהם לסלוח עון, אבל עתה שאין ביד מלאך הסליחה כי אם ביד הכבוד, נמצא הכל יראים ממך, שאם יחטאו כנגדך מי יסלח להם.

[5] מלבי"ם תהלים פרק קל

(ד) כי עמך הסליחה, ר"ל שיש הבדל בין בשר ודם הסולח ומוחל למי שחטא כנגדו, שיעשה זאת מצד איזה ענין שמצא בהחוטא, ע"י שחוטא התחרט ובקש סליחה, או ע"י שרחם עליו, או ע"י שמצא חן בעיניו, וא"כ סבת הסליחה לא נמצא עם הסולח רק עם מי שסולחים לו, משא"כ אתה סבת הסליחה נמצא בך, כי אי אפשר שיצוייר אל בורא ומקיים ברואיו אם לא יהיה סולח לעולם, כמ"ש במדרש שאמר א"א ע"ה להקב"ה אם דין אתה מבקש אין עולם ואם עולם אתה מבקש אין דין, וא"כ סבת הסליחה נמצא עמך, וגם שגדר הסליחה היא שיעביר את העון כאילו לא היה במציאות כלל, וזה לא יוכל האדם לעשות שיעשה מדבר שהיה במציאות כאילו לא היה, וע"כ לא נמצא בשום מקום בתנ"ך סליחה מאדם לאדם רק מה', ועז"א כי רק עמך הסליחה למען תורא, ר"ל ב"ו ע"י שרוצה שייראו מפניו לא ימחול על עון שאם ימחול עונות לא ייראו מפניו באשר היראה מפניו הוא רק מפני ענשו, ואם לא יעניש אין מקום לירא, משא"כ אתה סבת היראה שמתיראים מפניך הוא גדולתך ורוממתך וזה מתגלה ע"י הסליחה שבזה יראו שאתה נעלית משיפגמו בכבודך, כמ"ש אם חטאת מה תפעל בו, ונעלית משימצא איש צדיק לפניך עד שהסליחה היא תסבב למען תורא:

[6] יוסף תהילות תהלים פרק קל

ואפשר במ"ש הרב עיר וקדיש מהר"י צמח ז"ל כי באמרו כי לישועתך קוינו כל היום יכוין שמקוה שיושיענו מצרה שהוא עומד בה ויכוין לישועה עיקרית הכללית הגאולה עתידה וזה ירמוז קויתי ה' שיושיעני מצרתי הפרטית קותה נפשי הגאולה ולדברו הוחלתי כי טרם מכה צץ רפואה פרח:

[7] מלבי"ם תהלים פרק קל

(ו) נפשי לה' יותר משומרים וממתינים על הבקר, כי השומר וממתין על האדם שיבא ויושיעו אינו בטוח, כי יכול להיות שהאדם ימות או יחלה ולא יבא, אבל מי שממתין על הבקר, הבקר בודאי בא בזמנו, בכ"ז נפש המיחלת לה' היחול הזה גדול משומרים לבקר, ומפרש הם שומרים לבקר שמצד שתקותו נתלה בזמן לא יגיע רק בעתו אחר עבור י"ב שעות של הלילה, וא"א שיבא הבקר קודם לכן אבל.

(ז) יחל ישראל אל ה' תוחלתם אינו נתלה בזמן רק בה' כי עם ה' החסד והרבה עמו פדות שע"י מדת חסד שבו יוכל לפדותו קודם הזמן המיועד אל הגאולה, ע"י שהוא יפדה את ישראל מכל עונותיו, ועי"ז תסור חשכת הלילה גם בטרם בקר ויגאלם לפני עלות השחר, ר"ל קודם הזמן כמ"ש זכו אחישנה:

[8] רבינו יונה משלי פרק ג

אולם לא ירך לבבו ולא יחת לצרה, כי הנה התקוה קשורה עם היראה בהכרח, ואל תבהִלהו קרבת הצרה והִמנע מחשבת הצלה. כי הנה ידע, כי השם יתברך רב להושיע אחרי שהצרה קרובה ומוכנת, כמו לפני הצרה, "לו נתכנו עלילות" (שמואל - א ב, ג), וכמה ריוח והצלה לפניו "והרבה עמו פדות" (תהלים קל, ז), אם כן איך יחרד הלב וימס, הלא התקוה תחזקהו, שנאמר: "חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה'" (תהלים לא, כה).

[9] מראה יחזקאל מועדים ראש השנה

הנה אמרתי לשית קצת עצה כי באמת השי"ת רוצה בתקנתנו ויש לו נחת רוח להמליץ על ישראל כמ"ש [ישעיה ל יח] ולכן יחכה ד' לחננכם, כי שמו מתרומם ומתעלה ע"י ישועת ישראל כמ"ש [שם] ולכן ירום לרחמכם, ומצינו שאפילו צדיקים גמורים אעפ"י שהיה בידם הרבה תורה ומעש"ט לא בקשו רק מתנת חנם כמו שפרש"י ע"פ ואתחנן כו', והיינו עפימ"ש [תהלים קל ז] כי עם ה' החסד והרבה עמו פדות, כי המבקש בשביל זכיותיו יש לו קצבה שנותנין לו רק כפי עבודתו והוא בחי' עבד כשכיר יקוה פעלו, משא"כ המבקש מתנת חנם אין לו גבול וקצבה כי חסדי השי"ת לא תמו מחמת שהוא מקור החסדים ומעיין הטובות כמ"ש על הטוב כי לא כלו רחמיך כו'. וזה"ש [תהלים קל ז] כי עם ה' החסד שהחסדים מושרשים אצלו בעצם ולא במקרה לכך הרבה עמו פדות בלי שיעור וערך.

[10] ספר העיקרים מאמר ד פרק מח

וכן באר זה דוד על התקוה הכללית גם כן, אמר יחל ישראל אל ה' כי עם ה' החסד והרבה עמו פדות (תהלים ק"ל ז'), רוצה לומר אל תתיאשו מלקוות אל השם בסבת רוב העונות, כי אין אתם עתידין ליגאל מצד זכיותיכם כי לא יספיקו לכך, אבל הגאולה ממעמקי הצרות תהיה על צד החסד לבד, ולזה ראוי ליחל אל השם יתברך בלבד ולא לזולתו כי עם ה' החסד, ואין נמצא מן הנמצאים שיוכל לעשות חסד זולתו, כמו שנתבאר בפרק י"ז מזה המאמר, ואף אם ירבו העונות הרבה עמו פדות, כי אי אפשר שיהיה כח החוטא לחטוא יותר גדול מכח השם יתברך למחול, אם כן הוא יפדה את ישראל מכל עונותיו.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.