על פי המנהג הרווח, נפתחות הסליחות [של עדות אשכנז] במקבץ פסוקי שבח לקב"ה הלקוחים ברובם מספר תהלים. כהקדמה לתחינותינו - לוידוי ובקשת הכפרה מלפני ה' אנו מקדימים את שבחו, כפי הכלל הנוהג בסדרי התפילה (מסכת עבודה זרה ז, ב): "לעולם יסדר אדם שבחו של הקדוש ברוך הוא ואחר כך יתפלל". על פי כלל זה מסודרות כל תפילותינו, כפי שמפרש רש"י (שם): "שלש ברכות ראשונות אבות גבורות וקדושת השם שאין בהן תפלה אלא שבח, ואחר כך בשאר ברכות יש דברי תחנה ותפלה".
הסדר הכללי של פסוקי השבח שלפני הסליחות מקביל לסדר הנוהג בברכות השבח של תפילת שמונה עשרה - גדולת ה' (אבות), גבורתו (גבורות גשמים) ולבסוף קדושתו (קדושת ה'). אלא שבסליחות נוספים שני נושאים - בפתיחה ובסיום.
בפתיחה לסדר הסליחות מוקדם שבח לקב"ה על היותו שומע תפילה - "שומע תפילה עדיך כל בשר יבואו", ומשם והלאה מתואר כיצד עתיד שבח זה להיות ברור לכל האנושות אשר תבוא להתפלל ולהשתחוות לפני ה' - "יבוא כל בשר להשתחוות לפניך ה'... בואו נשתחווה ונכרעה... השתחוו אל ה' בהדרת קודש... נשתחוה אל היכל קדשך...".
הנושא הראשון, לאחר הפתיחה, הוא גדולת ה': "כי גדול אתה ועושה נפלאות... כי גדול מעל שמים חסדיך... גדול ה' ומהולל מאד... כי גדול ה'... כי אל גדול ה'...".
הנושא השני הוא גבורת ה': "מאין כמוך ה'... וגדול שמך בגבורה. לך זרוע עם גבורה... מי ימלל גבורות ה'... לך ה' הגדולה והגבורה". נושא זה מסתיים בתיאור גילוי גבורות ה' בבריאה: "לך שמים אף לך ארץ... אתה הצבת כל גבולות ארץ...אתה רצצת ראשי לויתן... אתה מושל בגאות הים...".
הנושא השלישי הוא קדושת ה' וקדושת המלאכים וישראל המקדישים אותו: "גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלוקינו הר קדשו... ה' צבאות אלהי ישראל אתה הוא האלוקים לבדך. אל נערץ בסוד קדושים... אף אמונתך בקהל קדושים...".
בחתימת מקבץ הפסוקים וכהקדמה לתחינותינו אנו מגלים את הבסיס לכל בקשות הסליחה - שייכותנו לה' והיותנו מעשה ידיו, שמחמתן מחילת חטאנו היא אמיתת רצונו בעבור כבוד שמו הנקרא עלינו - "אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש. הנשמה לך והגוף פעלך חוסה על עמלך. הנשמה לך והגוף שלך ה' עשה למען שמך... למען שמך ה' וסלחת לעווננו כי רב הוא".
שיתקבלו תפילותנו ברצון.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.