הקדמה
חנוכה נראה כחג הכי פחות חשוב: הוא אינו נזכר בתנ"ך, אין לו מסכת במשנה, אפילו לא פרק במשנה, ואפילו לא קובץ משניות שבו מופיעים דיני החג. אמנם הוא מופיע במשניות בשבעה מקומות: בסדר זרעים, בסדר מועד, ובסדר נזיקין, אבל גם שם לא מופיעים כל דיני החג.
אולם כאשר מתבוננים היטב במרכיבי החג, רואים שיש בו מעין שלוש הרגלים, ואף יותר מהם, וכן יש בו מעין פורים, ויותר ממנו. נוסף על כך יש בו דבר מיוחד, שאין באף אחד מהחגים!
כדי להבין היטב את הדברים יש להתבונן תחילה במרכיבי החג.
א. מה ענינו של חנוכה?
כתב הרמב"ם בתחילת הלכות חנוכה (פ"ג ה"א): "בבית שני, כשמלכו יון, גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות, וטמאו הטהרות, וצר להם לישראל מאד מפניהם, ולחצום לחץ גדול. עד שריחם עליהם אלקי אבותינו, והושיעם מידם, והצילם, וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום, והושיעו ישראל מידם, והעמידו מלך מן הכהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה, עד החורבן השני".
כאשר מתבוננים בגזרות ובצרות שעשו לנו היונים, רואים שהתשועה היתה בשישה תחומים:
- הניצחון במלחמות. 2. היכולת לעסוק שוב בתורה ובמצוות. 3. הפסקת היונים לפשוט ידם בממונם ובבנותיהם של ישראל. 4. היכולת לתקן את הפרצות שפרצו היונים במקדש. 5. היכולת לעבוד במקדש בטהרה. 6. העמדת מלך, וחזרת המלכות לישראל יתר על מאתים שנה.
בהלכה ב' שם כתב הרמב"ם את נס פך השמן: "וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום - בחמישה ועשרים בחדש כסלו היה, ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד, ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד, והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים, עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור".
כאמור בהקדמה, כאשר מתבוננים היטב במרכיבי החג, רואים שיש בו מעין שלוש הרגלים, ואף יותר מהם, וכן יש בו מעין פורים, ויותר ממנו. נוסף על כך יש בו דבר מיוחד, שאין באף אחד מהחגים!
היכן אפשר לראות זאת במרכיבי החג?
ב. מעין חג הפסח - כיצד?
בפסח יצאנו לחירות משעבוד מצרים, ובחנוכה יצאנו לחירות מהשעבוד ליונים.
אבל גדול חנוכה מפסח בענין זה, שבפסח רק יצאנו לחירות, אבל לא היתה לנו עדיין ארץ שבה שלטנו, אלא יצאנו למדבר, ופנינו מיועדות לקראת ארץ כנען, שבה שבעה עמים שנצטרך להילחם בהם.
לעומת זאת בחנוכה לא רק שיצאנו לחירות, אלא שזכינו גם למלכות בארצנו, כמו שהדגיש הרמב"ם שהובא לעיל.
ג. מעין חג השבועות - כיצד?
בשבועות קיבלנו את התורה, וגם בחנוכה, יכולנו שוב לעסוק בתורה ובמצוותיה, כנגד גזירת היונים שרצו "להשכיחם תורתך, ולהעבירם מחוקי רצונך".
אבל גדול חנוכה משבועות, שבשבועות קיבלנו את התורה בכפיית הר כגיגית (שבת פח ע"א), ואילו בחנוכה לא נכפתה עלינו קבלת התורה, אלא להיפך: היונים גזרו עלינו וכפו אותנו שלא לקיים אותה, ואילו אנחנו מסרנו את נפשנו כדי לקיימה!
[ועיין עוד בהרחבה בדברי מרן הגר"א שפירא זצ"ל בספרו "מורשה" על המועדים (עמ' צז-קי) על חשיבות חנוכה כתחילת התגברות לימוד התורה שבעל פה, ושמאז התחיל הודה וזיוה ותפארתה של התורה שבעל פה].
ד. מעין חג הסוכות - כיצד?
ראשית יש לציין שחנוכה דומה לחג הסוכות בכך שבשניהם אומרים הלל שלם שמונה ימים!
מבחינת המהות הפנימית חנוכה דומה לחג הסוכות בכך ששניהם מלמדים אותנו על האהבה הגדולה שד' אוהב אותנו!
כיצד?
כתב המבי"ט בספרו "בית אלקים" (שער היסודות פרק לז): "ראוי לתת טעם למה שראינו שהוקבע חג הסוכות רמז לענני כבוד, ולא הוקבע שום רמז לנס הבאר והמן, שהתמידו גם כן כל ארבעים שנה שהיו במדבר.
ואפשר לומר כי גם שהבאר והמן היו נסים מפורסמים לעין כל, והתמידו כל ארבעים שנה, [אבל] כיון שהיו דבר הכרחי, שאי אפשר בלי מציאותם כלל - לא הוקבע רמז להם. אבל ענני כבוד, שלא היו כל כך הכרחיים, אלא כדי שלא יהיו בחורב ביום וקרח בלילה, הוקבעו ימי החג רמז לענינם, כי גם בדבר שלא היה הכרחי כמאכל ומשתה, עשה הא-ל יתברך נס ופלא עמהם במדבר".
כך גם בחנוכה עשה ד' עמנו את נס פך השמן, שלא היה בו צורך הכרחי, שהרי טומאה הותרה בציבור, אלא רק כדי להראות לנו את אהבתו, שנוכל לקיים את המצוה בהידור של שמן טהור, כמו שכתב ה"פני יהושע" במסכת שבת [(כב ע"ב), והורחבו הדברים במאמר "חנוכה: התגלות אהבת ד' אלינו והתגלות אהבתנו את ד'"].
ואולי ניתן לומר שגדול חנוכה מחג הסוכות, שבחג הסוכות אנו מציינים שד' עשה לנו נס כדי שיהיה לנו נעים וקל מבחינה גופנית, ואילו בחנוכה עשה לנו ד' נס כדי שנוכל לקיים את המצוה בהידור.
[ועיין עוד בהרחבה בדברי מרן הגר"א שפירא זצ"ל בספרו "מורשה" על המועדים (עמ' קיט-קכ) על המשותף בין חנוכה לסוכות].
ה. מעין פורים - כיצד?
בפורים ניצחנו במלחמה, ובחנוכה ניצחנו במלחמה.
אבל גדול חנוכה מפורים, שבפורים ניצחנו במלחמה אחת, ובחנוכה מציינים שניצחנו במלחמות רבות.
נוסף על כך בפורים ניצחנו במלחמה שבה המלכות היתה לצידנו, כמו שכתוב במגילת אסתר (ט, ג): "וכל שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות ועֹשֵׂי המלאכה אשר למלך מנשאים את היהודים, כי נפל פחד מרדכי עליהם", והיה יחסית קל להילחם במצב כזה, ואילו בחנוכה ניצחנו במלחמות את המלכות הגדולה שנלחמה בנו, והיה קשה מאד להילחם במצב כזה.
ו. מה יש בחנוכה, שאין באף אחד מהחגים?
בנוסף על כך יש בחנוכה את חנוכת המזבח, כמו שכתב רש"י במסכת מגילה (ל ע"ב) - מרכיב שאינו קיים באף אחד מהחגים.
יהי רצון שנזכה לחידוש מלכות בית דוד על כל ארצנו, ולניצחונות במלחמות על כל אויבינו, ולעבודת בית המקדש וקיום כל התורה, במהרה בימינו.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
