תשובת הרב נועם וידר
שלום.
אם אני מבין נכון, כבודו שאול מדוע ה' לא חיזק את לב הגבעונים כפי שחיזק את לב העמים "למען החרימם לבלתי היות להם תחינה כי למען השמידם"?
אכן ה' הקשה את לב כל העמים היושבים בארץ כנען להילחם בעם ישראל כדי שתהיה לנו הזדמנות לכבוש אותם כדי לקיים את ההבטחה שהבטיח לאבות
"לזרעך אתן את ארץ כנען".
גם את לב הגבעונים ה' חזק בדיוק כפי שחיזק את לב פרעה ולב עמי כנען אלא שהשיטה של הגבעונים הייתה מעט שונה.
אם כל עמי כנען החליטו להשמיד אותנו ע"י מלחמה, הם רצו להשמיד אותנו ע"י כריתת ברית. וכפי שנאמר "ויעשו גם המה בערמה" (פרק ט' פסוק ד') ומה הכוונה "גם הם" הם, כמו הקודמים להם שמוזכרים באותו פרק בפסוקים א'-ב' "ויתקבצו יחדו להלחם עם יהושע ועם ישראל פה אחד". (ראה רלב"ג במקום) הגבעונים נקטו בטקטיקת מלחמה אחרת. הם אמרו לעצמם, אם איננו יכולים לנצח את עם ישראל במלחמה שגרתית ובכח הזרוע. ננסה להילחם בדרך של כריתת ברית.
ומדוע פעולה זו נחשבת "מלחמה"? כי פעולה זו הפוכה לרצון ה' ראה פרק ט' פסוק י"ד "ואת פי ה' לא שאלו" וכן דברים פרק כ' פסוק ט"ז "לא תחיה כל נשמה" ובשמות פרק ל"ד פסוק י"ב "השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ" וראה מלבי"ם שופטים פרק ב' פסוק ב' "ואתם לא תכרתו ברית ליושבי הארץ הזאת. אחר שברית הזה עם אויבי ה' מתנגד אל הברית אשר ביני וביניכם, כי א"א שתתקיים אהבת האל עם אהבת אויביו ומחרפיו".
יוצא אם כן מדברינו, שאם הגבעונים הצליחו לגרום לנו לכרות ברית עמם, זו ממש מלחמה ברבש"ע ובעם ישראל. תגובתינו הייתה צריכה להיות שונה.
ושנזכה להבין את תפקידנו מול גויי הארץ גם בימינו.