הקדמה
נאמר בפרקנו:
א. "ויאמר ד' אל יהושע: אל תירא ואל תחת, קח עמך את כל עם המלחמה, וקום עלה העי. ראה נתתי בידך את מלך העי ואת עמו ואת עירו ואת ארצו.
ב. ועשית לעי ולמלכה כאשר עשית ליריחו ולמלכה, רק שללה ובהמתה תָבֹזו לכם, שים לך אֹרֵב לעיר מאחריה.
ג. ויקם יהושע וכל עם המלחמה לעלות העי, ויבחר יהושע שלשים אלף איש גבורי החיל, וישלחם לילה.
ד. ויצו אתם לאמר: ראו אתם אֹרְבים לעיר מאחרי העיר, אל תרחיקו מן העיר מאד, והייתם כלכם נכֹנים.
ה. ואני וכל העם אשר אתי נִקרב אל העיר, והיה כי יֵצאו לקראתנו כאשר בראשֹנה, ונסנו לפניהם.
ו. ויָצאו אחרינו עד התיקנו אותם מן העיר, כי יאמרו: נסים לפנינו כאשר בראשֹנה, ונסנו לפניהם.
ז. ואתם תקֻמו מהאורב, והורשתם את העיר, ונתנה ד' אלקיכם בידכם.
ח. והיה כתפשכם את העיר תציתו את העיר באש, כדבר ד' תעשו, ראו צִויתי אתכם.
ט. וישלחם יהושע, וילכו אל המארב, וישבו בין בית אל ובין העי, מים לעי, וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העם.
י. וישכם יהושע בבקר ויִפְקֹד את העם, ויעל הוא וזקני ישראל לפני העם העי.
יא. וכל העם המלחמה אשר אתו עלו ויגשו ויָבֹאו נגד העיר, ויחנו מצפון לעי, והגי ביניו ובין העי".
יש לשאול שאלות רבות על יחידה זו, ומאמר קצר זה יעסוק רק בשבע שאלות:
- מדוע אמר ד' אל יהושע דווקא במלחמה זו: "אל תירא ואל תחת" (א)?
אמנם גם לפני המלחמה בחמשת מלכי הדרום אמר ד' ליהושע: "אל תירא" (י, י), וכן לפני המלחמה במלכי הצפון (יא, ו). אבל במלחמה במלכי הדרום נלחם יהושע עם חמישה מלכים (י, א-ג), ובמלחמה במלכי הצפון נאמר: "ויהי כשמע יבין מלך חצור, וישלח אל יובב מלך מדון, ואל מלך שמרון, ואל מלך אכשף, ואל המלכים אשר מצפון, בהר, ובערבה, נגב כנרות, ובשפלה, ובנפות דור מים, הכנעני ממזרח ומים, והאמרי, והחתי, והפרזי, והיבוסי בהר, והחוי תחת חרמון, בארץ המצפה. ויצאו הם וכל מחניהם עִִמם, עם רב כחול אשר על שפת הים לרב וסוס ורכב רב מאד" (יא, א-ד), ולכן היה יהושע צריך חיזוק. אבל העי היתה עיר קטנה (י, ב), ומדוע היה צריך לחזק את יהושע במלחמה זו? ולא רק זאת, אלא שרק כאן נאמר גם: "אל תירא", וגם: "אל תחת"!
- מדוע אמר ד' אל יהושע דווקא במלחמה זו: "קח עמך את כל עם המלחמה" (א)? והרי בעי היו רק מעט אנשים (כה), והסיבה שבגללה לא הצליחו בני ישראל בקרב הראשון היתה בגלל המעילה בחרם (ז, יא), ולפי זה לכאורה כאשר השמידו את החרם, כדבר ד', היו צריכים לנצח באותו מספר לוחמים שהיה בפעם הראשונה!
- מדוע אמר ד' אל יהושע דווקא במלחמה זו: "שים לך אֹרֵב לעיר מאחריה" (ב)?
- מדוע נאמר: "וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העם" (ט)? פשוט שיהושע ישן אתם, כיון שהוא עלה אתם למלחמה (ג)!
- מדוע נאמר: "ויעל הוא וזקני ישראל לפני העם העי" (י)?
- מדוע ציוה ד' ליהושע לנטות את ידו בכידון אל העי (יח)?
- מדוע "יהושע לא השיב ידו אשר נטה בכידון עד אשר החרים את כל ישבי העי" (כו)?
א. תשובת האברבנאל לשאלה הראשונה
על השאלה הראשונה - מדוע אמר ד' אל יהושע: "אל תירא ואל תחת" - כתב האברבנאל: "לפי שהיה מטבע האנשים שייראו מגשת למקום שקדם בו שום סכנה, ציוה הא-ל ליהושע: 'אל תירא ואל תחת' מגשת אל העי".
כעין זה כתב גם ה"מצודת דוד": "לפי שכבר נפלו בזה המקום - היה ירא לגשת עוד, לזה אמר לו: 'אל תירא'".
ב. תשובה על פי דברי האברבנאל וה"מצודת דוד" לשאלה השניה ולשאלה השלישית
נראה שניתן לענות על פי זה גם על השאלה השניה - מדוע אמר ד' אל יהושע: "קח עמך את כל עם המלחמה", וגם על השאלה השלישית - מדוע אמר ד' אל יהושע: "שים לך ארב לעיר מאחריה": ד' רצה לחזק את יהושע ואת העם, ולכן ציוה עליו גם לקחת את כל עם המלחמה, וגם לשים אורב לעיר מאחריה, כדי שהעם יהיה בטוח יותר בנצחונו כעת, אחרי שהם עם רב וגם הכינו תכסיס מלחמתי.
ג. תשובת האלשיך הקדוש לשאלה הרביעית
על השאלה הרביעית - מדוע נאמר: "וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העם" - כתב האלשיך הקדוש: "...נשארו הנותרים אל פני המלחמה, רכי הלבב, פן יצאו פתאום מן העיר עליהם לילה, שעדיין מורא אנשי העי לא סר מלבם, אחר שנמס לבב העם ויהי למים (לעיל ז, ה), על כן לאמץ את לבם לן יהושע בתוך העמק בלילה ההוא בתוך העם, כי בו יאמץ לבם, באומרם כי אשר נפלו בעי, לא היה כי אם על כי יהושע לא היה אתם, כי ידעו כי ד' עמו, כמדובר למעלה".
כלומר: כיון שבני ישראל ניגפו בקרב הראשון בעי, ראה יהושע צורך לחזק את העם, ולכן הוא לן בתוכם כדי שהם יהיו בטוחים בזכותו.
ד. תשובת הרלב"ג והאלשיך הקדוש לשאלה החמישית
על השאלה החמישית - מדוע נאמר: "ויעל הוא וזקני ישראל לפני העם העי" - כתב הרלב"ג: "וכדי שיבטח לבם יותר ולא ירך לבבם על מה שהיו נגפים בראשונה עלה יהושע וזקני ישראל לפני העם". וכן כתב האלשיך הקדוש: "לבל יפול מורך בלבב הנותרים, בהיפרד מהם שלשים וחמישה אלף גבורי חיל, פן ישיגום אנשי העי והמה בלי מבחר גבוריהם, על כן הקדים לאמץ את לבם במה ש'ויעל הוא וזקני ישראל לפני העם העי', שמתוך כך קנו אומץ לב לעלות אחריהם עד העי, באומרם כי זכות יהושע והזקנים ההולכים ראשונה תעמוד להם. וזהו 'ויעל הוא וזקני ישראל לפני העם העי, וכל העם המלחמה אשר אתו עלו ויגשו' (י-יא), כלומר: שאילו לא הקדים יהושע ועלה, עוד אימתם בלבם".
לפי דברי הרלב"ג, האברבנאל והאלשיך הקדוש התשובה לשאלות הראשונה הרביעית והחמישית היא שבעקבות המפלה בקרב הראשון בעי, יהושע וישראל חששו מהקרב השני, ולכן ד' חיזק את יהושע, ויהושע חיזק את העם. לפי מה שענינו על השאלה השניה והשלישית, ד' לא רק חיזק את יהושע, אלא גם אמר לו לקחת את כל עם המלחמה, וגם לשים אורב לעיר מאחריה.
ה. תשובת החזקוני לשאלה השישית ולשאלה השביעית
על השאלה השישית - מדוע ציוה ד' ליהושע לנטות את ידו בכידון אל העי, ועל השאלה שביעית - מדוע "יהושע לא השיב ידו אשר נטה בכידון עד אשר החרים את כל ישבי העי" כתב החזקוני בפרשת בשלח (יז, ט): "אנכי נצב על ראש הגבעה - כדי שיראוני אנשי החיל, לתת לב לחזק את לבם לקראת המלחמה, כמה שנאמר: 'ויהושע לא השיב ידו אשר נטה בכידון, עד אשר החרים את כל ישבי העי' (יהושע ח, כו). שכן דרך אנשי המלחמה, אחד מגבוריהם עומד במקום גבוה ואוחז דגל בידו, לפי שכל האנשים היוצאים עמו למלחמה נושאים ונותנים עיניהם לדגל. כל זמן שהוא עומד במעמדו נותנים לב לחזק לקראת המלחמה, וכשהדגל נמוך ושפל כסבורים שמת שר שלהם ונסים. אף כאן: 'ומטה האלקים בידי' - לאות ולסימן במקום דגל".
לפי זה עולה שהתשובה לכל שבע השאלות היא החיזוקים שאמר ד' ליהושע בעקבות המפלה בקרב הראשון שהיה בעי, והחיזוקים שעשה יהושע לעם בעקבות המפלה בקרב הראשון שהיה בעי!
למדנו מכאן כמה חשוב שהמנהיג יהיה חזק מבחינה נפשית לקראת הקרב, וכמה חשוב שהלוחמים יהיו חזקים מבחינה נפשית לקראת הקרב.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
