הקדמה

נאמר בפרקנו:

א. "ויהי כִשְמֹעַ כל המלכים אשר בעבר הירדן, בהר ובשפלה ובכל חוף הים הגדול אל מול הלבנון, החִתי והאמֹרי, הכנעני, הפרִזי, החִוי והיבוסי.

ב. ויתקבצו יחדו, להלחם עם יהושע ועם ישראל, פה אחד.

ג. ויֹשְׁבֵי גבעון שמעו את אשר עשה יהושע ליריחו ולעי.

ד. ויעשו גם המה בערמה, וילכו וַיִצְטַיָרו, ויקחו שקים בלים לחמוריהם, ונאדות יין בלים ומבֻקעים ומצֹררים.

ה. ונעלות בלות ומטֻלאות ברגליהם, וּשְׂלָמות בלות עליהם, וכל לחם צֵידם יבש היה נִקֻדים.

ו. וילכו אל יהושע אל המחנה הגלגל, ויאמרו אליו ואל איש ישראל: מארץ רחוקה באנו, ועתה כִּרְתוּ לנו ברית".

יש לשאול: מדוע נאמר: "ויעשו גם המה בערמה"? מי עוד עשה בערמה?

נאמרו בכך מספר הסברים.

א. הסבר רש"י

כתב רש"י: "ויעשו גם המה בערמה - כמו שעשו בני יעקב בערמה בחמור אבי שכם, שהיה חוי, ויושבי גבעון מן החוי היו, כמו שאמור בענין".

לפי רש"י המלה "גם" מתיחסת לבני יעקב, וכוונת הפסוק היא שכמו שבני יעקב דברו במרמה עם חמור אבי שכם (בראשית לד, יג), שהיה חוי (שם, ב), כך כעת הגבעונים, שהיו מהחוי, כמו שכתוב בפסוק ז': "ויאמר איש ישראל אל החוי", דברו בערמה עם בני יעקב.

יש לשאול: מדוע חשוב לנביא לרמוז כאן על מה שעשו בני יעקב לפני זמן כה רב? מאז אותו מעשה עברו כבר למעלה ממאתים וחמישים שנה, שהרי בני ישראל היו במצרים מאתים ועשר שנים (רש"י בראשית טו, יג) ועוד ארבעים שנה במדבר!

נראה שהפסוק בא לרמוז שמי שמתנהג עם חברו בערמה, אף על פי שמותר לו להתנהג כך, כמו שהסבירו שם המפרשים, מכל מקום עלולים להתנהג עמו גם כן בדרך של ערמה.

ב. הסברי הרד"ק

הרד"ק כתב שלושה פירושים.

1. הסברו הראשון של הרד"ק

בפירושו הראשון כתב הרד"ק כמו רש"י: "גם המה - דרשו בו לרבות על בני יעקב, שבאו להם במרמה, כמו שאומר: 'במרמה וידברו' (בראשית לד, יג), והם היו החוי".

2. הסברו השני של הרד"ק

בפירושו השני כתב הרד"ק: "ויש לפרש 'גם' - לרבות על בני יריחו ועי, כי הם עשו עם בני ישראל להשמר מהם, כמו שאמר: 'ויריחו סוגרת ומסוגרת' (ו, א), או להלחם עמהם, כמו עי, והם עשו גם הם כן, אבל בערמה באו אליהם, להשלים עמהם".

לפי הרד"ק בפירושו זה המלה "גם" מתיחסת למה שעשו אנשי יריחו והעי, שגם הם עשו מעשה מסוים להינצל, וגם הגבעונים עשו מעשה מסוים להינצל, אבל המלה "גם" אינה מתיחסת כלל לערמה.

יש לשאול: לפירוש זה הנביא לא היה צריך כלל לומר: "ויעשו גם המה בערמה", אלא יכול היה להסתפק במלים: "ויעשו בערמה", כיון שהמלים "גם המה" אינן מלמדות אותנו מאומה, שהרי את מה שעשו אנשי יריחו ואנשי העי הנביא כבר לימד אותנו בפרקים הקודמים, ולא היה צריך כעת לחזור ולרמוז על כך.

3. הסברו השלישי של הרד"ק

בפירושו השלישי כתב הרד"ק: "ויש לפרש עוד 'גם' לרבות על ערמת ישראל לפי מחשבת החוי, כי הם חשבו כי בערמה הכו ישראל יריחו ועי, ששלחו להם להשלים, כדי שלא ישמרו מהם, ואחר כך הכום".

לפי הרד"ק בפירושו זה המלה "גם" מתיחסת לערמת ישראל, אבל לא לפי האמת, אלא לפי מחשבתם של הגבעונים, שחשבו שישראל התנהגו בערמה כלפי אנשי יריחו ועי, ששלחו להם להשלים, כדי שלא ישמרו מהם, ואחר כך הכום.

יש לשאול על פירוש זה שתי שאלות:

1. בני ישראל לא התנהגו בערמה, אלא כפי שד' ציוה לנהוג בכל המלחמות, כמו שכתב הרמב"ם בהלכות מלכים (פ"ו הלכות א-ה), ורק הגבעונים חשבו שבני ישראל התנהגו בערמה, ולכן קשה לומר: "ויעשו גם המה בערמה", כאשר בני ישראל לא עשו בערמה.
2. בספר יהושע לא כתוב כלל שבני ישראל שלחו לאנשי הארץ להשלים, כך שקשה ליחס את המלה "גם" הכתובה בפסוק, לדברים שאינם כתובים כלל בפסוקים.

ג. הסבר הרלב"ג והמלבי"ם

הסבר אחר, הדומה במקצת להסברו השני של הרד"ק, כתב הרלב"ג: "וזכר עם זה שיושבי גבעון עשו גם המה בערמה לקחת עצה שלא יגיעם נזק מפני בני ישראל, וזה אמרו: 'גם המה', כי הראשונים עשו מה שעשו לקחת על זה עצה שלא יחרימום ישראל, ואלו לקחו עצה אחרת, והערימו בזה האופן שזכר".

כן כתב גם המלבי"ם: "ויעשו גם המה - כמו שכל המלכים עשו מעשה להנצל, עשו הם ערמה".

לפי הרלב"ג והמלבי"ם המלה "גם" מתיחסת למה שעשו כל המלכים, שהתקבצו יחדיו להלחם עם ישראל כדי להינצל, כמו שכתוב בפסוקים א-ב, כך גם הגבעונים עשו מעשה מסוים להינצל, אבל המלה "גם" אינה מתיחסת כלל לערמה.

יש לשאול שלפי זה הנביא לכאורה לא היה צריך כלל  לומר: "ויעשו גם המה בערמה", אלא יכול היה להסתפק במלים: "ויעשו בערמה", כיון שהמלים "גם המה" אינן מוסיפות לנו מאומה, שהרי את מה שעשו המלכים כתב הנביא בפסוקים הסמוכים, ולא היה צריך לחזור ולרמוז על כך.

ד. הסבר רש"י בפרשת נצבים

בתחילת פרשת נצבים נאמר: "אתם נצבים היום כלכם לפני ד' אלקיכם, ראשיכם שבטיכם, זקניכם וְשֹׁטְריכם, כל איש ישראל. טפכם, נשיכם, וגרך אשר בקרב מחניך, מֵחֹטֵב עציך עד שֹׁאֵב מימיך" (דברים כט, ט-י). פירש רש"י שם: "מֵחֹטֵב עציך - מלמד שבאו כנענים להתגייר בימי משה, כדרך שבאו גבעונים בימי יהושע. וזהו האמור בגבעונים: 'ויעשו גם המה בערמה' (יהושע ט, ד), ונתנם משה חוטבי עצים ושואבי מים".

לפי זה המלה "גם" באה ללמדנו שגם בימי משה באו גויים ועשו בערמה.

הסביר ה"שפתי חכמים" שם: "ואין הכוונה לומר שרימו את משה כמו שרימו את יהושע. ח"ו שרימו את מי שנאמר עליו: 'בכל ביתי נאמן הוא' (במדבר יב, ז), אלא שבאו אליו להשלים עמו, ולא קבלן, ונתנן לחוטבי עצים ולשואבי מים. ופירוש 'גם המה' וגו' שבאו, אבל לא שיכלו לרמות אותו".

כלומר: בימי משה באו כנענים לרמות את משה, ולומר שהם מארץ רחוקה, אבל משה הכיר בהם מיד שהם כנענים, ונתנם מיד לחוטבי עצים ולשואבי מים.

ה. הסבר ה"מצודת דוד" והאלשיך הקדוש

הסבר אחר, שונה לגמרי מהסברי המפרשים כתב ה"מצודת דוד":

"(א) כשמוע - אשר כבשו את העי ברוב עם ובתחבולה.

(ב) ויתקבצו - להיות גם הם עם רב ויועצים הרבה, להתחכם במלחמה עמהם.

(ג) ליריחו ולעי - רוצה לומר שהמה שני דברים הפכים, כי יריחו כבשו בנס, והעי בתחבולות וברוב עם, ולזה הבינו הדבר שבערמה עשו, להטעותם, כאמור למעלה.

(ד) ויעשו גם המה בערמה - כמו שעשו ישראל".

לפי הסבר זה המלה "גם" מתיחסת לבני ישראל, וכוונת הפסוק היא שכמו שבני ישראל התנהגו בערמה עם אנשי העי, כך כעת הגבעונים התנהגו בערמה עם בני ישראל.

מדוע היה חשוב לנביא להדגיש שבני ישראל התנהגו בערמה עם אנשי העי? כדי לענות על שתי שאלות שנשאלו בפ"ח:

1. מדוע אמר ד' אל יהושע דווקא במלחמה זו: "קח עמך את כל עם המלחמה" (ח, א)? והרי בעי היו רק מעט אנשים (ח, כה), והסיבה שבגללה לא הצליחו בני ישראל בקרב הראשון היתה בגלל המעילה בחרם (ז, יא), ולפי זה כאשר השמידו את החרם, כדבר ד', היו צריכים לנצח באותו מספר לוחמים שהיה בפעם הראשונה, ואולי אפילו במספר קטן יותר!
2. מדוע אמר ד' אל יהושע דווקא במלחמה זו: "שים לך אֹרֵב לעיר מאחריה" (ח, ב)?

התשובה לשתי השאלות הללו היא שהיתה זו ערמה, ש"ציוה [ד'] לעשות כל ההכנות והתחבולות האלו, להטעות העובדי כוכבים ומזלות, למען יחשבו [העכו"ם] שכל נצחונם [של ישראל] הוא בעבור רוב העם והתחבולות, ולא יד ד' עשתה זאת, ועל זה יאספו כולם יחד, להיות גם המה עם רב, ולהמתיק עצה ותחבולות ברב יועצים, ובזה יהיה טובה לישראל, כי את כולם יכו כאחד, מבלי יצטרכו ללכת מעיר לעיר להכות בם" ("מצודת דוד" לעיל ח, א).

הדברים שכתב ה"מצודת דוד" בקיצור, מקורם בדברי האלשיך הקדוש: "בשם מהרי"ב זלה"ה שמעתי, כי ענין אשר בתחבולות עשה יהושע מלחמה אל העי, לשים מארבים מאחרי העיר, ולעשות עצמם כבורחים להנתיקם מן העיר, בהיות כי מבלי זה היה ד' אתם, הלא הוא כי מד' יצא הדבר לעשות בערמה, למען יעלה על רוח הגויים ההם כי מלחמותיהם על דרך טבע הן, ועל ידי כן יתקבצו יחד מלכים רבים, באומרם שאחר כי הדבר לא בהשגחה אלקית, כי אם על דרך טבע, אם כן ברובם כן ינצחו המלחמה, ויחד יבואו גדודים להלחם, ועל ידי כן בקרב ימים מועטים יפלו שלשים ואחד מלכים, ולא יארך הזמן כאשר בהלחם עם כל מלך וכל עיר בפני עצמו. וכן היה, כי על ידי כן נמשך כי: 'ויהי כשמוע כל המלכים אשר בעבר הירדן' (פסוק א), שהוא כשמוע המלחמה הזאת בתחבולה טבעית, אז: 'ויתקבצו יחדיו' וכו' (פסוק ב). ובזה יאמר: 'ויעשו גם המה בערמה' (פסוק ד), כי יושבי גבעון הבינו הערמה שעשה יהושע למען יתקבצו להפילם יחד, ויעשו גם המה גם כן ערמה להינצל, כי: 'וילכו ויצטיירו' וכו' (שם). ויצדק בזה אומרו במלכים: 'ויתקבצו יחדו להלחם עם יהושע ועם ישראל פה אחד' (פסוק ב), כלומר: 'לא עם ד' אנו לוחמים, כי אם עם בשר ודם, יהושע וישראל', כי לא שתו לב, רק אל מלחמת העי. אך הגבעונים לא שכחו ענין יריחו, ואמרו בלבם: 'לו אין ד' אִתָם, איך כבשו יריחו על ידי הקפות ושופרות? ואם כן אין ענין העי רק בערמה'. וזהו אומרו: 'ויושבי גבעון שמעו את אשר עשה יהושע ליריחו ולעי' (פסוק ג), כלומר: לא כמלכים שלא שתו לב רק אל ענין העי, כי אלה שמעו ויבינו אשר עשה ליריחו ולעי, כי ילמד סתום של העי מן המפורש שביריחו, ועל ידי כן: 'ויעשו גם המה בערמה', כאשר עשה יהושע ערמה כמדובר. עד כה שמעתי בשם מהרי"ב, ונכון הוא לפי הפשט, מבלי שנאמר שעשו כן גם בימי משה הכנעניים".

לפי זה המלה "גם" מלמדת אותנו שני דברים חשובים: האחד לימודי והשני אמוני.

הדבר הלימודי הוא שהנביא רומז לנו כאן תשובה לשאלות שנשאלו לעיל, ו"דברי תורה צריכים זה לזה, זה נועל וזה פותח" (רש"י במדבר כא, כא), ו"עניים במקומם ועשירים במקום אחר" (ירושלמי ראש השנה פ"ג ה"ה ותוספות כריתות יד ע"א ד"ה "אלא דרפרם").

הדבר הלימודי הוא שהנביא רומז לנו כאן שדווקא המפלה בקרב הראשון בעי סייעה לישראל בסופו של דבר בחשבון הכללי, כיון שהיא גרמה לגויים לחשוב שעם ישראל מנצח רק בגלל ריבוי חייליו ותחבולותיו, ולכן הם התאספו כולם במלחמת מלכי הצפון, ומתוך כך היה לנו קל יותר לנצחם!

כאשר עם ישראל הולך בדרך ד' - גם הכשלון נהפך ליתרון!

יהי רצון שננצח את כל אויבינו, ונשלוט בכל ארצנו.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.