הקדמה
בפרק א' נאמר ליהושע ארבע פעמים הביטוי "חזק ואמץ". שלש פעמים הוא נאמר על ידי ד' (ו,ז,ט), ובפעם הרביעית הוא נאמר על ידי בני גד וראובן וחצי שבט המנשה (יח).
יש לציין שבכל התנ"ך כולו מופיע הביטוי רק שמונה פעמים:
פעמיים הוא נאמר ליהושע בספר דברים, בפרשת וילך (לא, ז; לא, כג),
ארבע פעמים הוא נאמר ליהושע בפרקנו,
ופעמיים הוא נאמר על ידי דוד המלך לשלמה בנו, בספר דברי הימים (א כב, יג; כח, כ).
יש לשאול: מדוע אמר ד' ליהושע בפרקנו שלש פעמים "חזק ואמץ"? ומדוע בחיזוק השלישי נאמר: "הלא צויתיך חזק ואמץ"?
א. למה מתיחס כל חיזוק?
כתב רש"י בפסוק ו': "חזק ואמץ - בדרך ארץ, כמו שהוא אומר: 'כי אתה תנחיל'".
בפסוק ז' כתב רש"י: "רק חזק ואמץ מאד - בתורה, כמו שהוא אומר: 'לשמור לעשות ככל התורה'.
בפסוק ט' כתב רש"י: "הלוא צויתיך חזק ואמץ - במלחמה, כמו שנאמר: 'אל תערוץ ואל תחת', והיכן צוהו? בימי משה, שנאמר: 'ויצו את יהושע בן נון' וגו' (דברים לא, כג)".
ב. מדוע החיזוק על המלחמה מופיע רק בסוף?
רש"י הוכיח את דבריו מהפסוקים, אבל יש לשאול: מדוע הקדים ד' את החיזוק בהנחלת הארץ לחיזוק במלחמה? והרי תחילה יש להלחם, ורק אחר כך להתנחל!
נראה שרש"י עצמו ענה על כך במה שכתב: "והיכן צוהו? בימי משה, שנאמר: 'ויצו את יהושע בן נון' וגו' (דברים לא, כג)". דהיינו שהחיזוק על המלחמה כבר נאמר ליהושע בימי משה. ואם כן הוא החיזוק שנאמר ראשון!
על פי זה גם ניתן להבין מדוע החיזוק השלישי פותח במלים "הלא צויתיך": אין זה חיזוק בענין חדש שלא נאמר עד עתה, אלא זהו החיזוק שכבר נאמר בימי משה!
ג. האם החיזוק על המלחמה נאמר על ידי משה או על ידי ד'?
יש לשאול שלכאורה הציווי ההוא לא נאמר על ידי ד', אלא על ידי משה, שכך נאמר שם: "ויכתב משה את השירה הזאת ביום ההוא, וילמדה את בני ישראל. ויצו את יהושע בן נון ויאמר: חזק ואמץ, כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם, ואנכי אהיה עמך"!
יש לענות על כך על פי מה שכתב רש"י שם.
על הפסוק "ויצו את יהושע בן נון" כתב רש"י: "מוסב למעלה כלפי שכינה, כמו שמפורש: 'אל הארץ אשר נשבעתי להם'". דהיינו שהפסוק "ויצו את יהושע בן נון", שנראה כאילו הוא נאמר על ידי משה, והוא המשך של הפסוק הקודם, לא נאמר על ידי משה, ואין הוא המשך של הפסוק הקודם, אלא הוא חוזר למעלה, לפסוק טז: "ויאמר ד' אל משה", ואחרי שסיים ד' לדבר עם משה, דבר ד' עם יהושע.
הרמב"ן שם הביא את דברי רש"י וכתב עליהם: "ויפה פירש".
סיום
הגמרא במסכת ברכות (לב ע"ב) אומרת: "ארבעה צריכין חזוק ואלו הן: תורה, ומעשים טובים, תפילה ודרך ארץ.
תורה ומעשים טובים מנין - שנאמר: 'רק חזק ואמץ מאד לשמר ולעשות ככל התורה' (יהושע א, ז).
חזק - בתורה, ואמץ - במעשים טובים.
תפילה מנין - שנאמר: 'קוה אל ד' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ד'' (תהלים כז, יד).
דרך ארץ מנין - שנאמר: 'חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלקינו' (שמ"ב י, יב)".
פירש רש"י: "צריכין חזוק - שיתחזק אדם בהם תמיד בכל כחו.
דרך ארץ - אם אומן הוא - לאומנתו, אם סוחר הוא - לסחורתו, אם איש מלחמה הוא - למלחמתו".
יהי רצון שנזכה כולנו להתחזק, איש איש בתחומו, ונביא בכך ברכה גדולה לעולם.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.