הקדמה

נאמר בתחילת ספרנו:

א. "ויהי אחרי מות משה עבד ד', ויאמר ד' אל יהושע בן נון משרת משה לאמר:

ב. משה עבדי מת, ועתה קום עֲבֹר את הירדן הזה, אתה וכל העם הזה, אל הארץ אשר אנכי נֹתן להם לבני ישראל".

יש לשאול מספר שאלות על פסוקים אלו, ומאמר קצר זה יעסוק רק בשאלה אחת:

מדוע אמר ד' אל יהושע: "משה עבדי מת"? וכי יהושע לא ידע זאת?!

אכן כבר שאל האברבנאל בשאלה הראשונה: "מה ענין אמרו בכאן: 'משה עבדי מת'? והנה ההודעה הזאת היתה בלתי הכרחית ליהושע משרתו, שכבר ידעה, וגם אינה מענין המאמר הזה כפי צורך הדברים?".

כעין זה בקיצור שאל גם המלבי"ם: "למה אמר לו: 'משה עבדי מת'? והלא ידע זאת!".

בדבר זה נחלקו המפרשים.

א. הסבר רש"י

כתב רש"י: "משה עבדי מת - ואילו היה קיים בו הייתי חפץ".

לפי רש"י ד' אמר ליהושע: "משה עבדי מת" אף על פי שיהושע ידע זאת, כדי לרמוז לו: רק מפני שמשה עבדי מת - לכן אני מדבר אליך, אבל אילו היה משה קיים - בו הייתי חפץ.

יש לשאול: מדוע ד' רמז זאת ליהושע? וכי יהושע לא ידע שדרגתו של משה גדולה מדרגתו שלו?

עוד יש לשאול: דברים אלו היו עלולים ח"ו לפגוע ביהושע!

כיון שהתשובה על שאלות אלו ארוכה נענה עליהן בס"ד בהמשך המאמר.

ב. הסבר הרלב"ג ורוב המפרשים

1. הסבר הרלב"ג

הסבר אחר כתב הרלב"ג: "משה עבדי מת ועתה קום עבר את הירדן הזה - ראוי שיובן מזה כי עבור ישראל את הירדן הזה לא הסכים ד' יתברך שיהיה בחיי משה, כי הוא יתברך גזר עליו שלא יעבור את הירדן לסבה שהתבארה בתורה. ולזה נתאחר זה עד מות משה, כי אין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא".

כלומר: כיון שנגזר על משה רבנו שהוא לא יכנס לארץ - לא יכלו יהושע ובני ישראל להיכנס לארץ. אבל כעת, לאחר שמשה מת - הם יכולים להיכנס לארץ.

2. הסבר האברבנאל

בצורה חדה יותר כתב האברבנאל: "הם נתעכבו מאד בהעברת הירדן, לפי שהיה עמהם משה אדוננו עליו השלום, אשר נגזר עליו שלא יבא אל הארץ, ולא יעבור את הירדן, ומפני זה הוצרכו להתעכב קרוב לירדן עד יום מותו, אבל עתה, אחרי שמת משה, והוסר אותו המונע שהיה בהעברם - אין ראוי שיתאחרו בה עוד, וזהו אומרו: 'משה עבדי מת, ועתה קום עבור את הירדן הזה'".

3. הסבר ה"מצודת דוד"

כעין זה בקיצור כתב גם ה"מצודת דוד": "משה עבדי מת - רוצה לומר: אילו היה עדיין חי לא יכולתם לעבור את הירדן, כי עליו נגזר לבל יעבור. ועתה - הואיל והוא מת, קום עבור את הירדן הזה".

4. הסבר המלבי"ם

כעין זה בקיצור כתב גם המלבי"ם: "משה עבדי מת - ואם כן נסתלקו שתי המניעות הנזכרות לעיל:

א] תחלה לא היה העברת הירדן אפשרי, 'ועתה קום עבור את הירדן'.

ב] תחלה לא היה אפשר שאתה תהיה בראש, 'ועתה קום עבור' - בראש, 'וכל העם הזה' - אחריך".

ג. ביאור שיטת רש"י

כאמור, כתב רש"י: "משה עבדי מת - ואילו היה קיים בו הייתי חפץ".

שאלנו על דבריו: מדוע ד' רמז זאת ליהושע? וכי יהושע לא ידע שדרגתו של משה גדולה מדרגתו שלו?

נראה שהתשובה היא שד' אמר ליהושע את הדברים הללו כדי שיהושע לא יתגאה.

ניתן למצוא רמז לתשובה זו בדברים שכתב רש"י בפרשת נח.

בתחילת פרשת נח (ו, ט) נאמר: "אלה תולדת נח, נח איש צדיק, תמים היה בדֹרֹתיו, את האלקים התהלך נח".

בהמשך הפרשה, כאשר ד' דבר אל נח נאמר (ז, א): "ויאמר ד' לנח: בֹּא אתה וכל ביתך אל התבה, כי אֹתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה".

נשאלת השאלה: מדוע לא אמר ד' לנח: "כי אֹתך ראיתי צדיק תמים לפני בדור הזה", כשם שכתוב בתחילת הפרשה?

כתב על כך רש"י: "כי אותך ראיתי צדיק - ולא נאמר: 'צדיק תמים'. מכאן שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו, וכולו שלא בפניו".

מה הטעם לדבר?

נאמרו על כך שני טעמים.

מקור דברי רש"י הוא בגמרא במסכת עירובין (דף יח ע"ב), ושם פירש רש"י: "אומרים מקצת שבחו כו' - כלומר: דרך ארץ הוא, שאף על פי שאדם משבח את חברו שלא בפניו הרבה, אין מרבה בשבחו לפניו, מפני שנראה כמחניף".

הסבר אחר כתב שם המהרש"א בחידושי אגדות: "עיין פירוש רש"י 'מפני שנראה כמחניף' עכ"ל. ולכאורה יש בזה לתת טעם אחר, דהיינו שלא יהא לב שומע גס בו, ויחזיק טובה לעצמו".

כלומר: כדי שהשומע לא יתגאה.

כך גם יש לומר כאן: ד' אמר ליהושע: "משה עבדי מת - ואילו היה קיים בו הייתי חפץ", כדי שיהושע לא יתגאה.

1. שאלה על ההסבר

יש לשאול על הסבר זה שהרי כתב רש"י בפירושו לתורה שיהושע לא התגאה כלל בעלייתו לגדולה!

אחרי שירת האזינו נאמר: "ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם, הוא והושע בן נון" (לב, מד). שאל על כך רש"י: "ולמה קוראו כאן 'הושע'?".

וענה: "לומר שלא זחה דעתו עליו, שאף על פי שניתנה לו גדולה, השפיל עצמו כאשר מתחילתו".

מפורש ברש"י שיהושע לא התגאה על פי שניתנה לו גדולה, אלא השפיל את עצמו כאשר מתחילתו! ואם כן מדוע היה צריך ד' להמעיט בגדולתו של יהושע?

2. תשובות לשאלה על ההסבר

נראה לומר שאף על פי שכבר ניתנה ליהושע גדולה עצומה באמירת שירת האזינו ביחד עם משה רבנו, מכל מקום שם עדיין היה משה רבנו בחיים, אבל כעת, אחרי שמשה נפטר היה יהושע צריך זירוז נוסף, מכמה סיבות:

א. יהושע זכה כעת להיות נביא ולקבל את דבר ד'! ובמדרגה עליונה ביותר, יותר מכל הנביאים מלבד משה רבנו, כמו שכתב הרב המבי"ט בספרו "בית אלקים" (שער היסודות פכ"ד עמ' רסא) והובאו דבריו במאמר הקודם!

ב. נוסף על כך יהושע התמנה כעת להיות גם מנהיג הדור מהבחינה הלאומית של ניהול המלחמות בעמי כנען, והנחלת הארץ, כפי שמפורש בהמשך הפרק (בפסוקים ו-ט ורש"י שם, ועיין במאמר "חזק ואמץ"). ולימד אותנו רש"י בפרשת וילך (לא, ז): "משה אמר לו ליהושע: זקנים שבדור יהיו עמך, הכל לפי דעתן ועצתן, אבל הקדוש ברוך הוא אמר ליהושע: 'כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם' (דברים לא, כג): תביא - על כרחם, הכל תלוי בך, טול מקל והך על קדקדן. דַבָּר אחד לדור, ולא שני דַבָּרים לדור".

אם כן יהושע הוא המנהיג היחיד, ועל פיו ישק דבר! כמה צריך להזהיר אותו שלא יתגאה!

בהמשך הפסוק "משה עבדי מת, ועתה קום עבֹר את הירדן הזה", נאמר: "אתה, וכל העם הזה, אל הארץ אשר אנכי נֹתן להם לבני ישראל".

יש לשאול על כך: מדוע נאמר: "אתה, וכל העם הזה"? נראה שכאן רמז ד' ליהושע שהוא שקול ככל הדור! שכך לימד אותנו רש"י: "שנשיא הדור הוא ככל הדור, כי הנשיא הוא הכל".

כך כתב רש"י בפרשת חקת (כא, כא): "וישלח ישראל מלאכים - ובמקום אחר תולה השליחות במשה, שנאמר: 'ואשלח מלאכים ממדבר קדמות' (דברים ב, כו), וכן: 'וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום' (במדבר כ, יד), וביפתח הוא אומר: 'וישלח ישראל מלאכים אל מלך אדום' וגו' (שופטים יא, יז), הכתובים הללו צריכים זה לזה, זה נועל וזה פותח, שמשה הוא ישראל וישראל הם משה, לומר לך שנשיא הדור הוא ככל הדור, כי הנשיא הוא הכל".

ג. נוסף על כך יהושע התמנה כעת להיות גם מנהיג הדור מהבחינה הרוחנית של מסירת התורה, כמו שאמרו חז"ל בפרקי אבות (א, א): "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים".

צירוף כל המעלות הללו באדם אחד עלולות היו לגרום לו להתגאות, ולכן מיד כאשר ד' התגלה אל יהושע, ובדרגת הנבואה הגבוהה שאליה הוא זכה, ולפני שד' אמר לו שהוא שקול כנגד כל הדור, הוא רמז לו שלא יתגאה, שגם משה היה מנהיג הדור מבחינה לאומית ותורנית, "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה, אשר ידעו ד' פנים אל פנים" (דברים לד, י), ואם הוא היה קיים - היה ד' חפץ בו יותר מאשר ביהושע.

אבל עדיין יש לשאול: הרי יהושע היה עניו, ואם כן לכאורה לא היה צורך בכל זה!

יש לענות על כך על פי מה שאמרה הגמרא במסכת מנחות (קט ע"ב):

"אמר ר' יהושע בן פרחיה: בתחילה כל האומר [לי]: עלה לה [לגדולה] - אני כופתו ונותנו לפני הארי, עתה כל האומר לי לירד ממנה - אני מטיל עליו קומקום של חמין, שהרי שאול ברח ממנה, וכשעלה בקש להרוג את דוד".

למדנו משם שכאשר אדם עולה לגדולה קשה לו מאד לרדת ממנה ושלא להתגאות בה, אף על פי שלפני כן הוא היה עניו. אם כן ראה ד' לרמוז ליהושע שדרגתו קטנה מדרגתו של משה, כדי שלא יתגאה.

יהי רצון שנזכה לנבואה, ואף פעם לא נתגאה.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.