הקדמה

לאחר שבני ישראל עברו את הירדן (יהושע פרקים ג-ד) ומלו את עצמם (ה, ב-ט), נאמר: "ויחנו בני ישראל בגלגל, ויעשו את הפסח בארבעה עשר יום לחדש בערב, בערבות יריחו" (שם, י).

יש לשאול על פסוק זה מספר שאלות, אבל במאמר קצר זה נעסוק רק בשאלה אחת: מה החידוש בפסוק? האם לא פשוט שבני ישראל תחת הנהגתו של יהושע קיימו את המצוות, ובמיוחד מצוה ציבורית וחשובה כהקרבת קרבן פסח!

א. דעת רבי ישמעאל: פסח גלגל היה הוראת שעה

בגמרא במסכת קידושין (לז ע"ב) נאמר: "תנא דבי רבי ישמעאל: הואיל ונאמרו ביאות בתורה סתם, ופרט לך הכתוב באחד מהן לאחר ירושה וישיבה, אף כל לאחר ירושה וישיבה". פירש רש"י: "ופרט לך באחת מהן - גבי מלך כתיב: 'כי תבא אל הארץ וגו' וירִשתה וישבתה בה, ואמרת: אשימה עלי מלך' (דברים יז, יד)".

לפי זה עולה שגם במצות הפסח לא התחייבו בני ישראל אלא לאחר ירושה וישיבה, כלומר: לאחר ארבע עשרה שנות כיבוש וחלוקה. שכן גם לגבי פסח נאמר: "והיה כי תבֹאו אל הארץ אשר יתן ד' לכם כאשר דבר, ושמרתם את העבֹדה הזאת" (שמות יב, כה). לפי זה קשה: מדוע הקריבו בני ישראל את הפסח בגלגל מיד בכניסתם לארץ, עוד לפני ירושה וישיבה? וכן קשה מדוע הקריבו בני ישראל את הפסח במדבר?

שאלה זו שאלו התוספות שם (בד"ה "הואיל ונאמרה"): "ואם תאמר: אם כן היאך הקריבו גם פסח זה [של המדבר], וגם אותו פסח שעשו בימי יהושע, קודם שנכבשה ונחלקה הארץ?". ותירצו: "ויש לומר שעשו על פי הדיבור". כלומר שהיתה זו הוראת שעה, שלא לפי הגדרים ההלכתיים הרגילים.

לפי זה יש חידוש בפסוק: אכן על פי הדין לא היו בני ישראל צריכים להקריב את קרבן הפסח בגלגל באותה שנה, והפסוק מחדש שאף על פי כן הם הקריבו אותו, בהוראת שעה!

ב. מדוע היתה הוראת שעה להקריב את הפסח בגלגל?

יש לעיין: האם ניתן לשאול מדוע היתה הוראת שעה זו? לכאורה כך רצה ד', ומי בא בסודו?

אבל ה"משך חכמה" כתב הסבר נפלא על הוראת שעה זו, הן של הפסח במדבר, והן של הפסח בגלגל. ה"משך חכמה" בפרשת בהעלתך (ט, ז) הביא את דברי הגמרא בקדושין ואת דברי התוספות שם, וכתב: "והטעם שנצטוו נראה, דמצאנו בכל מקום שהובדלו מעבודה זרה לעבודת ד' יתברך לשמו המיוחד, היה על ידי פסח. כמו שמצאנו בחזקיה (דהי"ב כט-ל), אחרי שביערו כל הטומאה והוציאו הנדה והביאו קרבנות לכפר על שגגת עבודה זרה, עשה פסח לד'... כי הפסח מורה על ההשגחה הפרטית אשר מצוינים בה ישראל מכל העמים, אשר הבדיל ד' בין עמו ישראל למצרים ובין בכור לאינו בכור... ולכן ביאשיהו שטיהר את יהודה וירושלים מן האשרים עשה פסח לד' (מלכים ב כג, כא)... ולכן אחרי שעשו ישראל את העגל צוה ד' יתברך בשנה השנית לעשות הפסח (במדבר ט, א-ה), להרחיקם ולהבדילם ולטהרם מגלולי עבודה זרה והבליהם. וכן בשנת הארבעים, שטעו בבעל פעור, 'ויצמד ישראל לבעל פעור' (במדבר כה, ג), אז צוה ד' יתברך לעשות פסח בגלגל, אף שהיה קודם כבוש וחילוק".

ה"משך חכמה" הסביר את הסיבה להוראת השעה שהיתה גם בפסח מדבר וגם בפסח גלגל: אחרי שבני ישראל עבדו עבודה זרה ונטהרו ממנה - הם נצטוו לעשות פסח!

יש כאן הסתכלות מעמיקה וגאונית המקשרת בין הפסח שנזכר בפרשת בהעלתך שבחומש במדבר (פרק ט'). לבין חטא העגל שנזכר בחומש שמות (פרק ל"ב). וכן בין הפסח שנזכר בספר יהושע, לבין חטא בעל פעור שנזכר בחומש במדבר (פרק כ"ה)! והרי לכאורה אין קשר בין חטא בעל פעור שנזכר בחומש במדבר, שאז בני ישראל היו עדיין במדבר, ובין הפסח שנזכר בספר יהושע שאז בני ישראל היו כבר בארץ, אבל ה"משך חכמה" פקח את עינינו לראות את הקשר שביניהם, שהפסח בגלגל היה בחדש ניסן הראשון אחרי חטא בעל פעור!

ג. המשותף לכל הפסחים הנזכרים בתנ"ך

ה"משך חכמה" הסביר את הוראת השעה שהיתה בפסח מדבר ובפסח גלגל על פי מה שמצאנו אצל חזקיהו ויאשיהו. בדבריו מופיעים ארבעה פסחים שנזכרו בתנ"ך: פסח מדבר, פסח גלגל, פסח חזקיהו ופסח יאשיהו. הוא הראה שכולם הוקרבו אחרי שבני ישראל עבדו עבודה זרה ונטהרו ממנה:

פסח מדבר אחרי חטא העגל,

פסח גלגל אחרי חטא בעל פעור,

פסח חזקיהו אחרי העבודה זרה שהיתה בזמן אחז (מלכים ב פרק ט"ז),

ופסח יאשיהו אחרי חטאי מנשה ואמון (מלכים ב פרק כ"א)!

יש להוסיף שבתנ"ך נזכרו עוד שני פסחים: פסח מצרים (שמות פרק י"ב), והפסח שעשו עולי בבל (עזרא ו, יט-כא). גם פסחים אלו הוקרבו אחרי שבני ישראל עבדו עבודה זרה ונטהרו ממנה:

פסח מצרים הוקרב אחרי שבני ישראל עבדו עבודה זרה במצרים, כמו שכתוב בספר יחזקאל (כ, ה-ח), וכמו שכתב רש"י (שמות יב, ו): "ולפי שהיו שטופים בעבודה זרה, אמר להם [משה לישראל]: 'משכו וקחו לכם' (פסוק כא), משכו ידיכם מעבודה זרה וקחו לכם צאן של מצוה".

הפסח שעשו עולי בבל הוקרב אחרי שבני ישראל עבדו עבודה זרה בסוף ימי בית ראשון, וכאשר חזרו לירושלים נטהרו מעבודה זרה (עזרא ו, כא), והקריבו פסח בתחילת ימי בית שני.

סיכום

א. לדעת רבי ישמעאל החידוש בפסוק הוא שבני ישראל הקריבו קרבן פסח בגלגל בהוראת שעה, אף על פי שמצד הדין לא היו צריכים להקריב את קרבן הפסח באותה שנה, וגם לא בשנים הבאות עד שעברו לשילה.

ב. כל הפסחים הנזכרים בתנ"ך הוקרבו אחרי שבני ישראל עבדו עבודה זרה ונטהרו ממנה.

סיום

בארבעה מקומות בתנ"ך הקריבו בני ישראל את קרבן הפסח, בשלבים שונים של גאולתם:

במצרים, ערב יציאתם משם.

במדבר, כאשר כבר לא היו משועבדים למצרים.

בגלגל, כאשר זכו להיכנס לארץ ישראל.

בתחילת ימי בית שני, בחזרתם לארץ ישראל, אחרי גלות בבל.

יהי רצון שנזכה לחזור ולהקריב קרבן פסח בגאולה השלמה, בבית המקדש השלישי.

[ועיין בהרחבה במאמר זה בספרי "הדר הנביאים"]

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.