א. צדקיהו בפרקנו: רשע
נאמר בפרקנו (כא, ל): "ואתה חלל רשע נשיא ישראל, אשר בא יומו בעת עון קץ", ופירשו רש"י ורד"ק: "נשיא ישראל - הוא צדקיהו".
על סמך פסוק זה אמרה הגמרא במסכת ברכות (יח ע"ב): "'והמתים אינם יודעים מאומה' (קהלת ט, ה) - אלו רשעים, שבחייהם קרויים מתים, שנאמר: 'ואתה חלל רשע נשיא ישראל' (יחזקאל כא, ל). ופירש רש"י שם: "'חלל רשע' - על צדקיהו הוא אומר, ועדיין בימי יחזקאל היה חי, וקורהו: 'חלל'".
ב. צדקותו של צדקיהו
לעומת זאת במקומות רבים אמרו חז"ל שצדקיהו היה צדיק:
- במסכת שבת (קמט ע"ב) אמרו: "צדקיהו צדיקא... דאמר רב יהודה אמר רב: בשעה שביקש אותו רשע [-נבוכדנאצר] לעשות לאותו צדיק כך..."
- במסכת הוריות (יא ע"ב) אמרו: "תנו רבנן: הוא שלום הוא צדקיהו, ולמה נקרא שמו שלום? שהיה משולם [בעין יעקב הגירסא היא: מושלם] במעשיו". פירש רש"י: "דצדיק גמור הוה, בעל מעשים טובים".
- במסכת מועד קטן (טז ע"ב) אמרו: "כיוצא בדבר אתה אומר: 'וישמע עבד מלך הכושי' (ירמיהו לח, ז), וכי כושי שמו? והלא צדקיה שמו! אלא מה כושי משונה בעורו, אף צדקיה משונה במעשיו. פירש רש"י: "צדיק גמור".
- במסכת סוכה (נב ע"ב) אמרו: "'והיה זה שלום, אשור כי יבוא בארצנו, וכי ידרוך בארמנותינו, והקמנו עליו שבעה רועים ושמנה נסיכי אדם' (מיכה ה, ד). מאן נינהו שבעה רועים? דוד באמצע, אדם שת ומתושלח מימינו, אברהם יעקב ומשה בשמאלו. ומאן נינהו שמנה נסיכי אדם? ישי ושאול ושמואל, עמוס וצפניה צדקיה, ומשיח ואליהו". עולה שצדקיהו הוא משמונה האנשים הצדיקים שיבואו לעתיד לבוא, שכוללים את אליהו הנביא ומשיח צדקנו!
- במסכת ערכין (יז ע"א) אמרו: "דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מאי דכתיב 'בראשית ממלכות יהויקים מלך יהודה' (ירמיהו כו, א), 'בראשית ממלכות צדקיהו מלך יהודה' (ירמיהו כז, א)? [רש"י: מאי שנא דכתיב ביהויקים וצדקיהו 'בראשית'?] ביקש הקב"ה להחזיר את העולם לתוהו ובהו [רש"י: לפי שביקש הקב"ה להפוך מעשה בראשית בימיהם] בשביל יהויקים, כיון שנסתכל בדורו נתיישבה דעתו. ביקש הקדוש ברוך הוא להחזיר את העולם לתוהו ובהו מפני דורו של צדקיהו, כיון שנסתכל בצדקיהו נתיישבה דעתו"!
המהרש"א שם הפנה לדבריו בסנהדרין (קג ע"א) ושם כתב: "נסתכל בצדקיהו ונתקררה דעתו - כדאמרינן (יומא לח ע"ב) דבשביל צדיק אחד נברא עולם, שנאמר: 'וצדיק יסוד עולם' (משלי י, כה)". בגמרא זו כתוב שצדקיהו הציל את כל העולם בזכותו, ועליו נאמר: "וצדיק יסוד עולם"!
- התוספות במסכת גיטין (לה ע"ב ד"ה "ליחוש") כאשר דנו לגבי התר שבועה של אדם שנשבע בפני אדם מסוים, האם בדיעבד השבועה מותרת גם אם לא התירו בפניו, כתבו: "ויש לומר דבדיעבד אם הפר מופר, תדע מדסמיך צדקיהו, שהיה חסיד גמור על מה שהתירו לו הסנהדרין שלא בפני נבוכדנאצר".
- גם מהפסיקתא רבתי כו (קכט ע"ב) עולה שצדקיהו היה צדיק, שכך נאמר שם: "בשעה שבא נבוכדנאצר להגלות אותם גלות ראשונה, גלות יכניה, חזרו רחמיו של נבוכדנאצר עליהם. ענה ואמר: יש לכם מזרעו של יאשיהו ואמליכנו עליכם? ושם היה מתניה בן יאשיהו. ענה נבוכדנאצר ואמר לו: מה שמך? חשב מתניה בלבו: הריני מוציא את שמי צדקיהו, כדי שיצאו ממני צדיקים".
- עוד אמרו שם בפסיקתא (קל ע"א): "אמר לו ירמיהו: ולא עוד אלא שנקרא שמך צדקיהו, שאתה אדם צדיק".
ג. תירוץ הסתירה
יש להאריך ליישב את כל המקורות, אבל במסגרת מאמר קצר זה נתיחס רק להסבר הגמרא שהביאה את הפסוק מפרקנו.
את הגמרא במסכת ברכות (יח ע"ב) שאמרה: "'והמתים אינם יודעים מאומה' (קהלת ט, ה) - אלו רשעים, שבחייהם קרויים מתים, שנאמר: 'ואתה חלל רשע נשיא ישראל' (יחזקאל כא, ל). ופירש רש"י שם: "'חלל רשע' - על צדקיהו הוא אומר, ועדיין בימי יחזקאל היה חי, וקורהו: 'חלל'", הסבירו המפרשים בצורה שלא תחלוק על שאר הגמרות, ונאמרו בכך שני הסברים:
א. המהרש"א שם כתב: "שנאמר: 'ואתה חלל רשע נשיא ישראל' פירש רש"י שעל צדקיהו הוא אומר. בערכין (יז ע"א) אמרו שהוא היה צדיק ודורו רשעים!
מכל מקום קרי ליה 'רשע' על שעבר על שבועתו לנגד נבוכדנאצר". הסבר זה מסתמך על הסבר רש"י בדברי הימים.
ב. הסבר אחר כתב ה"פרשת דרכים" (בדרוש כ"ב) על פי הגמרא בסנהדרין (קג ע"א): "משום הכי קראו הכתוב 'רשע' ונקרא 'חלל' משום דרשעים בחייהם קרויים מתים, משום דלא מיחה בבני דורו, אבל לעולם הוא לא חטא, אלא באותם שני דברים, וכמו שפירש רש"י (בדברי הימים)".
ד. סיכום
כתב ב"דעת סופרים" (יחזקאל כא, לא): "צדקיהו על פי מעשי עצמו היה צדיק. אולם כמלך לא נהג כראוי, ונקרא לכן בספר יחזקאל (כא, ל) בהעלם שמו [מפני כבודו] בשם: 'רשע', על שם התוצאות של מעשיו. זו דוגמה לדורות על החשיבות המעטה של המעשים הטובים הפרטיים של האחראים על הנהגת העם. אם הנהגה זו איננה טובה, הוא נקרא בשם 'רשע', גם בזמן שיש לו מעשים טובים רבים באופן פרטי".
יש להוסיף שגם התנהגותו הרעה כמלך, נבעה רבות מלחץ השרים, והביקורת עליו היא שהוא לא עמד בפני לחצם (עיין בירמיהו לח, ה ושם כד-כו).
כאמור, בספרי הנביאים, המלמדים אותנו יותר על הצד הכללי של עם ישראל, נקרא צדקיהו רשע, אך חז"ל לימדונו גם את הפן השני של הצד הפרטי, ואמרו שמבחינה זאת היה צדקיהו צדיק גמור!
יהי רצון שכשם שדנו את צדקיהו לכף זכות כך ידון אותנו המקום לכף זכות.
[ועיין באריכות במאמר "צדקיהו מלך יהודה - רשע או צדיק?" בספרי "הדר הנביאים"]
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
