הקדמה
נאמר בפרקנו :
א. "ויהי דבר ד' אלי לאמר:
ב. בן אדם מה יהיה עץ הגפן מכל עץ הזמורה אשר היה בעצי היער.
ג. היֻקח ממנו עץ לעשות למלאכה, אם יקחו ממנו יתד לתלות עליו כל כלי?
ד הנה לאש נִתן לאכלה, את שני קצותיו אכלה האש ותוכו נִחר, היצלח למלאכה?
ה. הנה בהיותו תמים לא יעשה למלאכה, אף כי אש אכלתהו ויחר ונעשה עוד למלאכה?
ו. לכן כה אמר ד' אלקים: כאשר עץ הגפן בעץ היער אשר נתתיו לאש לאכלה, כן נתתי את ישבי ירושלם.
ז. ונתתי את פני בהם, מהאש יצאו והאש תאכלם, וידעתם כי אני ד' בשומי את פני בהם.
ח. ונתתי את הארץ שממה, יען מעלו מעל נאֻם ד' אלקים".
א. משמעות הביטוי "אף כי" בימינו, ובמספר מקומות בתנ"ך
יש לשאול: מה פירוש הביטוי "אף כי" המופיע בפסוק ה'?
בפשטות משמע שהכוונה היא כמו: "אף על פי". זהו השימוש הרווח היום בביטוי זה, וכך כתב במלון אבן שושן בביאורו הראשון ל"אף כי".
זו גם ההבנה הפשוטה במקום הראשון שבו מופיע ביטוי זה.
כך נאמר בפרשת בראשית (ג, א): "והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה ד' אלקים, ויאמר אל האשה: אף כי אמר אלקים לא תאכלו מכל עץ הגן".
מה אמר הנחש לחוה? בפשטות נראה שהוא אמר לה: אף על פי שד' אסר לאכול מכל עצי הגן, מכל מקום תאכלו ממנו.
כך נראה שפירש הספורנו שם: "אף כי אמר אלקים - שאף על פי שאמר אלקים: 'לא תאכלו' מעץ הדעת... 'פן תמותון' (פסוק ג), מכל מקום לא יתאמת זה".
כך נראה גם מהאמור בספר נחמיה (ט, יח-יט): "אף כי עשו להם עגל מסכה ויאמרו: 'זה אלהיך אשר העלך ממצרים ויעשו נאצות גדֹלות. ואתה ברחמיך הרבים לא עזבתם במדבר, את עמוד הענן לא סר מעליהם ביומם להנחֹתם בהדרך, ואת עמוד האש בלילה להאיר להם ואת הדרך אשר ילכו בה".
אבל בפרקנו ובמקומות רבים נוספים לא ניתן לפרש כך.
ב. פירוש רש"י בפסוקנו
פירש רש"י אצלנו: "אף כי - לשון קל וחומר וכל שכן הוא".
והוסיף רש"י: "וכן בכל המקרא, כגון: 'הנה אנחנו פה ביהודה יראים, ואף כי נלך קעילה' (שמואל א כג, ג)".
רש"י אומר שפירוש הביטוי "אף כי" בכל התנ"ך הוא קל וחומר!
כעין זה כתב רש"י גם בפרק הקודם (יד, כא): "אף כי - לשון קל וחומר וכל שכן הוא.
וכן בכל המקרא, כגון: "הנה אנחנו פה ביהודה יראים, ואף כי נלך קעילה' (שמואל א כג, ג). וכן בפרשה זו: 'הנה בהיותו תמים לא יעשה למלאכה, אף כי אש אכלתהו'".
ג. כיצד שייך לפרש כך בפרשת בראשית?
יש לשאול: כיצד שייך לפרש כך בפרשת בראשית?
פירש האבן עזרא שם: "וטעם 'אף כי' יורה כי דבר דברים אחרים, ואמר בסוף: קל וחומר שאמר לכם לא תאכלו פרי כל עץ כלל".
וכן כתב האבן עזרא בבראשית ב"שיטה אחרת" שם: "וטעם 'אף כי אמר אלקים' - לאות שדבר דברים רבים, והזכיר הכתוב העיקר. כי 'אף כי' הוא כמו 'קל וחומר'. כמו: 'אף כי אנוש רמה' (איוב כה, ו)".
וכן פירש הרד"ק שם: "אף כי אמר אלקים - באמרו 'אף', שמורה תוספת על הדברים שקדמו, נראה כי דברים אחרים קדמו בין חוה ובין הנחש. ודומה שאמרה חוה לנחש על הכבוד שעשה להם הא-ל, שהשכינם בגן עדן. אמר לה הנחש: אני רואה שהקב"ה שונא אתכם, אף על פי שהגדיל אתכם משאר היצורים, שלא יעשה לכם מעלה כך וכך, וכל שכן שאמר אליכם שלא תאכלו מכל עץ הגן, בזה תוכלו להכיר שהוא שונא אתכם, ואינכם חשובים בעיניו כמו שאת אומרת. והכתוב הניח ראשי הדברים, ולקח סופם, וכן הוא מנהג הכתוב במקומות רבים, כמו שאמרו המרגלים אל יהושע (ב, כג): 'כי נתן ד' בידינו את כל הארץ', ואין מלת 'כי' תחילת הדברים.
ופירש 'אף' - כל שכן, כמו: 'אף שכני בתי חומר' (איוב ד, יט), 'אף כי אנכי אעננו' (שם ט, יד), 'אף כי הבית הזה אשר בניתי' (מלכים א ח, כז)".
ויש לעיין האם שייך לפרש כך גם בספר נחמיה.
ד. פירוש רש"י בפרשת בראשית
יש לציין שרש"י עצמו בפרשת בראשית פירש אחרת: "אף כי אמר וגו' - 'שמא אמר לכם לא תאכלו מכל עץ הגן'. ואף על פי שראה אותם אוכלים משאר פירות, הרבה עליה דברים, כדי שתשיבנו, ויבא לדבר באותו העץ".
רש"י שם לא פירש שהמשמעות היא קל וחומר, אלא: "שמא"! ושלא כדבריו בפרקנו ובפרק הקודם!
אפשר ליישב בשתי דרכים:
- אפשר שרש"י באומרו: "וכן בכל המקרא" לא התכוון לכל המקומות ממש, אלא לרוב המקומות.
- אפשר שרש"י בכותבו את פירושו ליחזקאל העדיף לפרש בפרשת בראשית כפירוש הראב"ע והרד"ק.
מכל מקום יש לשים לב ש[לפחות] ברוב המקומות בתנ"ך הפירוש הוא "קל וחומר"!
וכן רווח השימוש בביטוי זה במשמעות זו בדברי הרמב"ן בפירושו לתורה במקומות רבים, וכן באגרת הרמב"ן המפורסמת, וכן בדברי רבנו יונה בספרו "שערי תשובה", ובראשונים נוספים.
[להרחבה עיין עוד במקומות הבאים: דברים לא, כז. שמ"א יד, כט. שמ"ב ד, י-יא; טז, יא. מל"א ח, כז. מל"ב ה, יג. איוב ד, יח; טו, טו-טז; כה, ה-ו].
יהי רצון שנזכה להבין היטב את כל דברי התורה, ושנזכה לכל הנחמות הכתובות בכל ספרי הנביאים.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
