הקדמה

נאמר בפרקנו בפסוק י"ד:

"והיו שלשת האנשים האלה בתוכה: נח, דניאל ואיוב, המה בצדקתם ינצלו נפשם, נְאֻם ד' אלקים".

יש לשאול: מדוע נזכרו דווקא שלושה צדיקים אלו?

נאמרו על כך מספר תשובות:

א. הסברו הראשון של רש"י

כתב רש"י: "נח דניאל ואיוב - לפי שאלו שלושה ראו שלושה עולמות:

נח ראה העולם בנוי וחרב ובנוי,

ודניאל את בית המקדש, או את עצמו תחילה שר על כל השרים, סוף הושלך לגוב אריות, וחזר לגדולתו,

וכן איוב ראה את עצמו מיושב, וחרב ומיושב.

לפיכך הביאו דוגמא לדורו של יכניה, שראו את הבית בבניינו, וחורבנו, ובנין שני.

וכן אמר להם הקדוש ברוך הוא: חיבה יתירה אני מראה לכם, אתם יכניה וגלותו, אילו תחטא לי אחת מארצות העכו"ם וגזרתי עליהם אחת מארבעת שפטים אלה, או רעב, או חיה רעה, או חרב, או דבר, כמו שמסודרין בפרשה זו, זה אחר זה, ושלושת הצדיקים אלו בתוכה - לא יצילו לא בן ולא בת. ואני אביא ארבעתן על ירושלים, ואשאיר לכם מבניכם אשר שם, ואף על פי שאינכם בתוכם. ולא שהם ראויים להצלה, אלא לנחם אתכם כשיגלו אצלכם ותראו מעשיהם הרעים ותתנחמו על הרעה אשר הבאתי עליהם, כי תראו שלא היו כדאי לסובלם עוד".

ב. הסברו השני של רש"י

עוד כתב רש"י: "לשון אחרת: לפי ששלושת האנשים האלה הצילם הקדוש ברוך הוא משלושה השפטים האלה, הזכיר הכתוב את אלו.

נח נמלט משלושתן:

מחיה רעה מניין? ...בשעה שנכנס לתיבה בקשו כל החיות ליכנס, ולא הניחן הקדוש ברוך הוא, דכתיב: 'ויסגור ד' בעדו' (בראשית ז, טז) - אין 'ויסגור' אלא מחיות, כמה דאת אמרת: 'וסגר פום אריותא ולא חבלונני' (דניאל ו, כג), ארי בא ליכנס והיו שיניו כהות, דוב בא ליכנס והיו רגליו מתערסלות, וכו'. בבראשית רבה (פרשה לא).

מן הרעב מניין? שנאמר: 'מן האדמה אשר אררה' (בראשית ה, כט), צא ולמד בבראשית רבה  (פרשה כה) במקום שחושב עשרה רעבון שירדו לעולם, ותמצא שבימי נח היה אחד מהם, ומביא ראיה: 'מן האדמה אשר אררה'.

מן החרב - זה המבול, ועוד שהיו דורו מבקשין ליזדווג לו, והיו אומרים: אין אנו מניחין אותו ליכנס, אלא שהצילו הקדוש ברוך הוא. אמר הקדוש ברוך הוא: אין אני מניחו ליכנס אלא בחצי היום, ודרגיש ליה ימלל. הדא הוא דכתיב: 'בעצם היום הזה בא נח' (בראשית ז, יג) - בעצומו של יום.

דניאל - בשעה שנכנס נבוכדנצר להיכל בימי יהויקים והרג יהויקים, והניח לדניאל, והגלה לדניאל הגלת שלומים, לפי שמצאו מלא רוח חכמה.

מן הרעב - שהרי עד שלא נכבשה ירושלים בימי יהויקים צר עליה נבוכדנצר שלש שנים, שנאמר: 'ויחזק הרעב בעיר' (מלכים ב כה, ג).

מן החיות מניין? 'וסגר פום אריותא, ולא חבלונני' (דניאל ו, כג).

וכן אתה מוצא איוב שנמלט משלשתן.

מן הרעב מניין? לדברי האומר 'איוב בימי יעקב היה' (בבא בתרא טו ע"ב) - מצינו שהיה רעב בימיו.

מן החיה מניין? דכתיב: 'ומקנהו פרץ בארץ' (איוב א, י) - פרץ גדרו של עולם.

מן החרב מניין? 'יפלח כליותי ולא יחמול' (איוב טז, יג)".

ג. הסברו הראשון של רד"ק

הרד"ק כתב בתחילת דבריו את הסברו הראשון של רש"י, ואחר כך כתב הסבר נוסף:

"וזכרם בענין זה, כי חורבן הארץ יהיה בעוון היושבים בה, והם בצדקתם לא הצילו אלא עצמם.

כי נח לבדו היה צדיק בדורו עם בניו, כמו שאמר: 'כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה' (בראשית ז, א), ולא הציל מכל בני דורו, אלא הוא ובניו לבדם, שהיו צדיקים.

ודניאל גם כן לא הציל בצדקתו אלא עצמו, ומן הגלות לא היה יכול להציל עצמו...

ואיוב גם כן הציל עצמו לבד ממיתה, ולא הציל בניו ובנותיו, כי לא היו צדיקים, כמו שאמר: 'אם בניך חטאו לו, וישלחם ביד פשעם' (איוב ח, ד)".

ד. הסברו השני של רד"ק

עוד כתב הרד"ק: "ועוד זכר אלה השלושה, כי שלושתם עמדו בצדקתם בנסיון ונצלו:

כי דבר נח אין לך נסיון גדול מזה, שכיון שאמר לו הא-ל יתברך: 'עשה לך תיבת עצי גֹפר' (בראשית ו, יד) עשה אותה לעיני כל בני דורו, והיה המעשה ההוא כנגד דעתם, ומורה על המחות זכרם, ובטח בא-ל יתברך, ולא פחד שיהרגוהו.

וכן דניאל עמד בנסיון גדול, שהשליכוהו לגוב האריות (דניאל ו, ח-יג), ובטח בא-ל יתברך שיצילנו, ולא כפר בו מיראת מיתתו ונצל.

וכן איוב עמד בנסיון, שהכהו השטן בשחין רע מכף רגלו ועד קדקדו, ועמד בנסיון, ולא חטא בשפתיו לדבר דברים אשר לא כן כנגד הא-ל יתברך, ונצל (איוב ב, ז-י). לפיכך זכר צדקת אלה השלושה צדיקים".

סיכום

נאמרו ארבעה פירושים מדוע הוזכרו דווקא שלושה צדיקים אלו:

1. שלושתם ראו שלושה עולמות: בנוי וחרב ובנוי, וכן יזכו יכניה ואנשיו שראו את בית המקדש הראשון בנוי וחרב, לראות את בית המקדש השני בנוי.
2. שלושתם ניצלו משלוש צרות: חרב ורעב וחיה רעה.
3. שלושתם לא הצילו את בני דורם.
4. שלושתם עמדו בנסיון גדול ולא חטאו.

יהי רצון שנזכה להינצל מכל הצרות, ולראות בבנין בית המקדש השלישי בקרוב.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.