הקדמה
נאמר בפרקנו:
א. "ויהי דבר ד' אלי לאמר:
ב. בן אדם בתוך בית המרי אתה יֹשב, אשר עינים להם לראות ולא ראו, אזנים להם לשמֹע ולא שמעו, כי בית מרי הם.
ג. ואתה בן אדם עשה לך כלי גולה וגלה יומם לעיניהם, וגלית ממקומך אל מקום אחר לעיניהם, אולי יראו כי בית מרי המה.
ד. והוצאת כליך ככלי גולה יומם לעיניהם. ואתה תצא בערב לעיניהם כמוצאי גולה.
ה. לעיניהם חתר לך בקיר, והוצאת בו.
ו. לעיניהם על כתף תשא, בעלטה תוציא. פניך תכסה, ולא תראה את הארץ. כי מופת נתתיך לבית ישראל.
ז. ואעש כן כאשר צֻוֵיתי. כֵּלַי הוצאתי ככלֵי גולה יומם. ובערב חתרתי לי בקיר ביד. בעלטה הוצאתי, על כתף נשאתי לעיניהם.
ח. ויהי דבר ד' אלי בבקר לאמר:
ט. בן אדם, הלא אמרו אליך בית ישראל בית המרי: מה אתה עשה.
י. אמר אליהם: כה אמר ד' אלקים: הנשיא המשא הזה בירושלם, וכל בית ישראל אשר המה בתוכם.
יא. אמר: אני מופתכם, כאשר עשיתי כן יעשה להם, בגולה בשבי ילכו.
יב. והנשיא אשר בתוכם, אל כתף ישא בעלטה ויצא, בקיר יחתרו, להוציא בו, פניו יכסה, יען אשר לא יראה לעין הוא את הארץ.
יג. ופרשתי את רשתי עליו, ונתפש במצודתי, והבאתי אֹתו בבלה ארץ כשדים, ואותה לא יראה, ושם ימות.
יד. וכל אשר סביבֹתיו עֶזרוֹ וכל אגפיו אזרה לכל רוח, וחרב אריק אחריהם.
טו. וידעו כי אני ד', בהפיצי אותם בגוים, וזריתי אותם בארצות.
טז. והותרתי מהם אנשי מספר מחרב מרעב ומדבר, למען יספרו את כל תועבותיהם בגוים אשר באו שם, וידעו כי אני ד'".
א. הסבר רש"י
פירש רש"י:
(ה) "חתר לך בקיר - סימן לצדקיהו, שיצא דרך מחתרת מערה, כי ירא לצאת דרך בפרהסיא מפני הכשדים.
(ו) בעלטה תוציא - לכשתחשך תוציא את כליך.
(ז) כלי הוצאתי ככלי גולה יומם - יום יום הייתי מראה להם שאני מתקן לעצמי כלי גולה.
(י) הנשיא המשא הזה - על המלך צדקיהו אני מראה המשא הזה. לשון נבואה.
(יב) פניו יכסה - מחמת כלימה שהוא בורח מן העיר לילה.
(יג) ופרשתי את רשתי עליו - מערה היתה לו מביתו עד ערבות יריחו, ויצא דרך המערה.
מה עשה הקדוש ברוך הוא? הביא צבי אחד לפני חיל כשדים והולך לפניהם על גג המערה, והם רודפים אותו, וכשיצא צדקיהו מן המערה בערבות יריחו - ראוהו יוצא ותפשוהו.
ואותה לא יראה - כי ברבלה בארץ חמת דבר אתו משפטים, ועיור את עיניו, ואחר כך הביאו לבבל, כמה שנאמר בספר מלכים (ב כה) ובירמיה (לט)".
ב. הוספות הרד"ק
הוסיף הרד"ק:
(ג) "ואתה בן אדם עשה לך - תקן לך כלי גולה, והם מקל ותרמיל וכוס וכד וקערה, ותעשה זה לאות שכן יגלו יושבי ירושלם. ותעשה זאת לעיני בני הגולה, שמבטיחום על שקר יושבי ירושלם לאמר שלא יגלו.
וגלה יומם - מן היות השמש על הארץ יקרא 'יומם', אבל 'יום' כולל פעמים היום והלילה.
וציוהו שני דברים: האחד לגלות ממקום למקום באותה העיר שהיה יושב בה עם בני הגולה ויגלה לבית רחוק מביתו במקום שיהיו בני הגולה רואים, וזה יהיה סימן ואות ליושבי ירושלם שיגלו ממנה ביומם, בעוד יומם יקדר שמשם.
והאות האחר שיחתר בקיר העיר לילה, כאדם היוצא בגנבה, וישא כלי גולה על כתפו, ויצא לו דרך החור, ויכסה פניו בצאתו, שלא יראנו אדם, כאדם שיש לו בשת, וזה יהיה אות לצדקיהו שיצא מירושלים לילה, כמו שכתוב: 'ויברחו ויצאו לילה מן העיר'.
(ד) והוצאת כליך ככלי גולה - כמו שמוציא אדם כלי גולה שקו בכתפו ומקלו בידו.
כמוצאי גולה - כמו שיצא אדם בגולה סר וזעף.
מוצאי - שם כמו מוצאי בקר וערב והאחד כמוצא מים.
(ה) לעיניהם - והוצאת בו במקום חתירת הקיר תוליך כליך רוצה לומר שיהיה החור מקום צר, ויוציא בכליו, ואחר כך יצא הוא.
(ו) לעיניהם - בעלטה בחשך, בלא נר, כאדם שיש לו בשת בצאתו ולא ירצה שיראוהו בני אדם.
ולא תראה את הארץ - על דרך 'בושנו מאד כי עזבנו ארץ'.
(ז) ואעש, ביד - לא בכלי ברזל שחותרים בו, כדי שלא ישמעו קולו. וכמו כן כאדם היוצא פתאם בחפזון, שאין לו פנאי לקחת כליו, כן צדקיהו ושריו, כשראו שרי מלך בבל ברחו מיד, ויצאו בחפזון. ואף על פי שאינו כתוב שם שחתרו בקיר, כיון שאמר הנה: 'בקיר יחתרו' - אמת כן היה. וכן נראה מדרך הסברא, כי הם יצאו דרך גן המלך שנכנסו דרך פתח הגן, וחתרו בקיר הגן שכנגדה לצאת בו, וביד חפרו בו, כי לא היה להם כלי ברזל לחתור בו, כי בחפזון יצאו וברחו.
(י) ויהי, בן אדם, הנשיא המשא הזה בירושלם - פירושו כתרגומו על רבא מטל נביאותא הדא בירושלם, והנשיא הוא צדקיהו.
(יא) אמור אני, כן יעשה להם - ולא אמר כן יעשו להם, לפי שעל כרחם גלו בגולה בשבי, כי יש גולה שאינה שבי, כמו 'וגם גולה אתה למקומך' (שמ"ב טו, יט), 'ויגלום אל מנחת' (דהי"א ח, ו).
(יב) והנשיא, אל כתף ישא - בגדיו, כאדם בורח, שמרים בגדיו על כתפו ללכת קל מהרה.
בעלטה - כי בלילה יצא, כמו שכתוב: 'בקיר יחתרו להוציאו בו' - בקיר הגן יחתרו לו עבדיו, להוציאו בו.
יען אשר לא יראה לעין הארץ - בעבור שלא יראה את הארץ בצאתו.
יכסה פניו - כי בשת הוא לו שיברח מן העיר שהיה מולך עליה.
(יג) ופרשתי - שאתן בלב הכשדים לרדוף אחריו ולהשיגו.
ובדרש: מערה היתה מבית צדקיהו עד ערבות ירחו, וברח לו צדקיהו דרך המערה, והקדוש ברוך הוא זימן צבי, והלך על גב המערה, ורדפו הכשדים אחר הצבי, וכשהגיע על פתח המערה היה צדקיהו יוצא, ולכדוהו. וזהו שאמר יחזקאל: 'ופרשתי'.
ואותו לא יראה - כי מלך בבל עור עיניו ברבלת".
ג. דברי הגמרא במסכת סוטה
בגמרא במסכת סוטה (יוד ע"א) נאמר: "תנו רבנן: חמישה נבראו מעין דוגמא של מעלה, וכולן לקו בהן: שמשון בכוחו, שאול בצוארו, אבשלום בשערו, צדקיהו בעיניו, אסא ברגליו...
צדקיהו בעיניו, דכתיב: 'ואת עיני צדקיהו עור' (מ"ב כה, ז).
כתב רש"י שם: "צדקיהו בעיניו - לא ידענא מנלן דנשתנה לשבח".
הסביר המהרש"א: "נראה לפרש בצדקיהו על פי מה שאמר הכתוב: 'וכל אנשי המלחמה דרך שער בין החומותים' וגו' (מל"ב כה, ד), ומפרש במדרש, והביאו רש"י בסוף ספר מלכים (שם): 'מערה הולכת מביתו עד ערבות יריחו, וברח לו דרך המערה, והקב"ה זימן צבי וכו' ולכדוהו' וכו' עיין שם, והשתא מדסמך עצמו לברוח בלילה ובמערה, הרי היו לו עינים לראות מעין דוגמא של מעלה, שרואה בחושך".
ד. הסבר ה"קרן אורה"
על דברי הגמרא הללו: "חמישה נבראו מעין דוגמא של מעלה... צדקיהו בעיניו", כתב ה"קרן אורה": "כמו שאמרו ז"ל כי נקרא שמו 'שלום' שהיה שלם במעשיו (כרתות ה ע"ב), ונברא בעיניו דוגמא של מעלה, כידוע אמרם ז"ל אשר מלכות בית דוד נמשלה לירח (שמות רבה טו, כו ועוד), ושלמה המלך עליו השלום היה הדור הט"ו [מאברהם אבינו (אברהם, יצחק, יעקב, יהודה, פרץ, חצרון, רם, עמינדב, נחשון, שלמון, בעז, עובד, ישי, דוד, שלמה)], דקיימא סיהרא באשלמותא [="ירח בשלמותו", כלומר: בזמן שלמה המלך היתה מלכות בית דוד בשיא שלמותה, כמו הירח שנמצא במילואו באמצע החודש, ביום הט"ו (ומקורו בזהר יתרו דף פה ע"א)], וצדקיהו היה הדור הט"ו מחסרונה [כמו הירח שפוחת והולך מהיום הט"ז ועד סוף החודש, שאז איננו נראה, כך בצדקיהו, שהיה הדור הט"ו אחרי שלמה, הפסיקה מלכות בית דוד], וניתן בו כח העין מדוגמא הראשונה [=של מעלה, כלומר: לראות בצורה מיוחדת גם מבחינה רוחנית], כי המלך הוא על כל העדה, ואולי יהיה ביכולתו להחזיר את דורו למוטב [מתוך ראייתו הרוחנית המיוחדת יוכל גם להאיר לאחרים], והיה שב מיד אל המילוי אחר החיסרון [כמו הירח שחוזר ומתמלא בתחילת החודש הבא], ולא היה נחרב בית קדשנו.
וזה שבקש ירמיהו הנביא על פי ד' מצדקיהו להכניס צוארו בעול מלך בבל, כי כבר נגזרה גזירה שתחסר [המלכות], אבל מיד אחר השלמת החיסרון, היה חוזר ומתמלא. אבל כח השטן הצליח, ולא שמע צדקיהו אל דברי הנביא, וחרב בית המקדש בעוונינו, ונסתלק האור למעלה, ונכבה נר ישראל, כמו שנאמר: 'ואת עיני צדקיהו עור' (מל"ב כה, ז), ונעדרו כל כלי מקבלי האור עד עת קץ, אשר יהיה ד' לאור לנו עד עולם".
סיום
אמנם צדקיהו גלה והתייסר, ונר ישראל כבה, אבל גם יחזקאל בנבואה הקשה על צדקיהו (פרק יז), סיים בדבריו על מלך המשיח שימלוך בירושלים, וגם ירמיהו באחת מנבואותיו על צדקיהו (ירמיהו כא-כג) סיים את הנבואה בדבריו על מלך המשיח ובישועת ישראל. ויחד עם המלך המשיח ועם אליהו הנביא, עתידים לבוא צדיקים נוספים, ובהם גם צדקיהו המלך (סוכה נב ע"ב).
ד' יזכנו לראות אותם בקרוב.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
