נאמר בפרקנו:

טו. "מה לידידי בביתי, עשותה המזִמתה הרבים, ובשר קֹדש יעברו מעליךְ, כי רעתֵכי אז תעלֹזי.

טז. זית רענן יפה פרי תאר קרא ד' שמךְ, לקול המולה גדֹלה הצית אש עליה, ורעו דליותיו".

פסוקים אלו קשים.

הסבר הגמרא במסכת מנחות

הגמרא במסכת מנחות (דף נג ע"ב) דרשה פסוקים אלו כך:

אמר רבי יצחק:

בשעה שחרב בית המקדש, מצאו הקדוש ברוך הוא לאברהם, שהיה עומד בבית המקדש.

אמר לו: 'מה לידידי בביתי'?

אמר לו: על עיסקי בני באתי.

אמר לו: בניך חטאו וגלו.

אמר לו: שמא בשוגג חטאו?

אמר לו: 'עשותה המזימתה' [פירש רש"י: עשותה המזימתה - כל מעשיהם במזיד ובכוונה].

אמר לו: שמא מיעוטן חטאו?

אמר לו: 'הרבים'.

היה לך לזכור ברית מילה?

אמר לו: 'ובשר קדש יעברו מעליך' [פירש רש"י: יעברו מעליך - שהעבירו מעליהם מילה].

אמר לו: שמא אם המתנת להם היו חוזרין בתשובה?

אמר לו: 'כי רעתיכי אז תעלוזי'.

[פירש רש"י: כי רעתיכי אז תעלוזי - בשעת עליצותם מחזיקין יותר ברעתם ולא חוזרין בהן].

מיד הניח ידיו על ראשו והיה צועק ובוכה, ואמר לו: שמא חס ושלום אין להם תקנה?

יצתה בת קול ואמרה לו: 'זית רענן יפה פרי תואר קרא ד' שמך' - מה זית זו אחריתו בסופו, אף ישראל אחריתן בסופן.

[פירש רש"י: זית אחריתו בסופו - שנטעו עכשיו, ואינו טוען עד זמן גדול, ואחר כך טוען פירות הרבה. לישנא אחרינא: שאין מתבשל מעט מעט כשאר אילנות, אלא בסופו כולן יחד].

'לקול המולה גדולה הצית אש עליה ורעו דליותיו' - אמר רבי חיננא בר פפא: לקול מיליהן של מרגלים ניתרועעו דליותיהן של ישראל [פירש רש"י: נתרועעו - נתרוצצו. כלומר: נשבר גאון עוזם].

דאמר רבי חיננא בר פפא: דבר גדול דברו מרגלים באותה שעה: כי חזק הוא ממנו - אל תיקרי ממנו אלא ממנו, כביכול שאפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם [פירש רש"י: בעל הבית - הקדוש ברוך הוא].

מתקיף לה ר' חייא בר' חיננא: האי 'לקול המולה גדולה', 'לקול מלה' מיבעיא ליה!

אלא, אמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם: קולך שמעתי וחמלתי עליהם. אני אמרתי: ישתעבדו בארבע מלכויות כל אחת ואחת כשיעור ארבע מלכויות [פירש רש"י: כל אחת ואחת כשיעור ארבע מלכיות - של עכשיו], השתא כל חדא וחדא מאי דפסיק לה.

ואיכא דאמרי: אני אמרתי: בזה אחר זה, עכשיו בבת אחת [פירש רש"י: בזה אחר זה - דהוו ארבעה שיעורין, ועכשיו בבת אחת דהוי כוליה חד שיעורא, אלא שיהו מפוזרין מקצתן משועבדים לבבל, ומקצתן ליון, ומקצתן לפרס, ומקצתן לאדום].

אמר רבי יהושע בן לוי: למה נמשלו ישראל לזית? לומר לך: מה זית אין עליו נושרין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, אף ישראל אין להם בטילה עולמית, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא.

ואמר רבי יוחנן: למה נמשלו ישראל לזית? לומר לך: מה זית אינו מוציא שמנו אלא על ידי כתיתה, אף ישראל אין חוזרין למוטב אלא על ידי יסורין".

סיכום

נמצאנו למדים שבני ישראל שחטאו בחטאים חמורים, ובהם עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, עשו זאת במזיד ובשמחה. ולא רק זאת, אלא אפילו העבירו מעל עצמם את מצות ברית המילה, שהיא מבטאת את הברית המיוחדת בין ישראל לאביהם שבשמים, ומיחדת את עם ישראל בגופם מכל הגויים.

כששמע אברהם אבינו שישראל חטאו כל כך הוא חשש שחס ושלום לא תהיה להם תקנה!

אמר לו הקב"ה שבסופו של דבר תהיה תקנה לישראל, וישראל לא יבטלו לעולם, והם יחזרו בתשובה מתוך יסורים, כמו הזית שנותן את שמנו מתוך כתישתו.

יהי רצון שאת כל היסורים שנגזרו עלינו כבר עברנו, וכעת נשאר לנו רק לחזור בתשובה שלמה מאהבה, ולזכות לגאולה השלמה בקרוב.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.