הקדמה
נאמר בפרקנו:
יא. "ולבית מלך יהודה שמעו דבר ד':
יב. בית דוד, כה אמר ד': דינו לַבֹּקֶר משפט, והצילו גזול מיד עושק, פן תצא כאש חמתי, ובערה ואין מכבה, מפני רֹעַ מעלליכם".
יש לשאול:
- מדוע השתמש ירמיהו בביטוי "בית דוד"? האם זהו רק כינוי למלכי בית דוד, או שטמונה בביטוי זה משמעות עמוקה יותר?
- מה ההדגשה "דינו לַבֹּקֶר משפט"? וכי דנים רק בַּבֹּקֶר?
א. הסברי הרד"ק
על השאלה הראשונה ענה הרד"ק: "בית דוד - זכר דוד, לפי שהוא היה עושה משפט, כמו שאמר: 'ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו' (שמואל ב ח, טו). כן היה ראוי שיעשו בניו ובני ביתו שילמדו מעשיו הטובים".
על השאלה השניה ענה הרד"ק: "דינו לבקר משפט - לבקר, קודם שתתעסקו באכילה ושתיה ובדבר מצרככם, תשבו במקום הדין, לדון כל מי שיבא לצעוק. וכן אמר במשה רבינו ע"ה: 'וישב משה לשפֹּט את העם, ויעמֹד העם על משה מן הבֹּקר עד הערב' (שמות יח, יג)".
אם כן לפי הרד"ק ירמיהו מזכיר את דוד בדווקא, כדי לומר למלכים שהיו מבניו שעליהם ללכת בדרכיו, שהיה עושה משפט.
והוא אומר להם שידינו לבקר משפט, כלומר: לפני כל מעשה פרטי שלהם עליהם לדון את כל מי שצריך. והוסיף הרד"ק שכן נהג משה רבנו.
ב. הסבר המלבי"ם
הסבר אחר כתב המלבי"ם על השאלה השניה: "דינו לבקר משפט - רוצה לומר: בעוד שהוא בקר, רוצה לומר: טרם בוא הצרה והחשכה, דינו משפט, כמו שנאמר: 'ציון במשפט תפדה' (ישעיה א, כז), כי חורבן ירושלים היה בעבור גזל ועושק וחסרון משפט, כמו שנאמר: 'ועתה מרצחים' (שם, כא), 'שריך סוררים' (שם, כג)".
לפי המלבי"ם המלה "בקר" רומזת למצב הטוב שיש בו אור, בניגוד לחשך שהוא משל לגלות, וירמיהו רומז להם שאם ידונו כעת, ימנעו את החורבן, כי החורבן היה בגלל חסרון המשפט, כמו שאמר בפירוש ישעיהו הנביא.
ג. דברי הטור על חשיבות המשפט
הטור בתחילת חלק "חושן משפט" (סימן א') האריך הרבה בחשיבות עשיית המשפט:
"רבן שמעון בן גמליאל אומר: על שלושה דברים העולם קיים: על הדין ועל האמת ועל השלום (אבות פ"א מי"ח). פירש הרב רבנו יונה ז"ל: אין פירושו שבשביל שלושה דברים אלו נברא העולם, שהרי בתחילת הפרק אומר: על שלושה דברים העולם עומד (אבות פ"א מ"א), ואינם אלו שזוכר כאן. אלא מתחילה אמר שבשביל שלושה דברים נברא העולם, ואלו הן: התורה, והעבודה, וגמילות חסדים.
תורה, דכתיב: 'ד' קנני ראשית דרכו' (משלי ח, כב), אמרה תורה: אני נבראתי לפני כל הנבראים, ובעבורי נבראו כל הנבראים.
וכן בשביל העבודה, שבחר הקב"ה בישראל מכל האומות, ובחר בבית המקדש מכל המקומות שיעבדוהו בו, ובשבילו נברא העולם.
וכן גמילות חסדים, שהיא מדת חסד, שגורמת להיות לרצון לפני ד' יתברך.
וכאן אמר: 'העולם קיים', פירוש: אחר שנברא, מתקיים על ידי אלו. שעל ידי הדיינין, שדנין בין איש לחבירו - העולם קיים, כי אלמלא הדין כל דאלים גבר.
וכן האמת, כמו שאמרו: 'שקר אין לו רגלים' (עיין שבת קד ע"א), אבל האמת הוא יסוד ומעמד גדול לכל הדברים.
וכן השלום, כמו שאמרו: 'הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מורא מלכות איש את רעהו חיים בלעו' (אבות פ"ג מ"ב). ע"כ.
וזהו כוונת רבותינו ז"ל באמרם: 'כל הדן דין אמת לאמיתו כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית' (שבת יוד ע"א), כי הקב"ה ברא העולם להיות קיים, והרשעים שגוזלין וחומסין - מחריבין אותו במעשיהם. וכמו שמצינו בדור המבול, שלא נחתם גזר דינם אלא על הגזל, דכתיב: 'כי מלאה הארץ חמס' (בראשית ו, יג), וכתיב בתריה: 'הנני משחיתם את הארץ' (שם).
נמצא שהדיין, המשבר זרועות רמות הרשעים, ולוקח מידם טרף, ומחזירו לבעלים - מקיים העולם, וגורם להשלים רצון הבורא יתברך שמו, שבראו להיות קיים, והרי כאילו נעשה שותף להקב"ה בבריאה".
ד. דברי הטור על מנהיגי ישראל שטרחו לעשות משפט
הטור המשיך ופירט רבים ממנהיגי ישראל שטרחו לעשות משפט:
"ואברהם אבינו לא ידעו ד' וקראו 'אוהבי' אלא על אשר הלך בדרך המשפט והדריך בו בניו, כדכתיב: 'כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ד', לעשות צדקה ומשפט' (בראשית יח, יט).
ומשה רבנו ע"ה, רבן של כל הנביאים, לקח עצת יתרו בענין המשפט להעמיד שופטים להזהיר את ישראל ולצוותם על דבר המשפט, וד' הסכים על ידו.
ויהושע, אחרי כרתו ברית עם ישראל לעבוד את ד', סיים את דבריו במשפט, דכתיב: 'ויכרות יהושע ברית לעם ביום ההוא, וישם לו חק ומשפט בשכם' (יהושע כד, כה). כי המשפט הוא יסוד ועיקר גדול בעבודת ד'.
ואחריו כל שופט ושופט שפט את דורו, והשיבו מדרכו הרעה לעבודת ד' ללכת בדרך אשר דרך בה אברהם אבינו, לעשות צדקה ומשפט, ובעבור זה ניצולו מידי אויביהם.
עד קם שמואל לנביא נאמן ד' 'וישפוט את ישראל כל ימי חייו, והלך מדי שנה בשנה, וסבב בית אל, והגלגל, והמצפה, ושפט את ישראל את כל המקומות האלה' (שמואל א ז, טו-טז). ואמרו חכמים שבדרך שהלך שנה זו לא הלך שנה זו (שבת נו ע"א), למען השיב לב כל העם לעבודת השם, וללכת בדרך אשר הלך אברהם אבינו ע"ה.
וימשח את דוד למלך על ישראל, וילך גם הוא בדרכי ד' מכל אשר היו לפניו, דכתיב: 'ויעש דוד משפט וצדקה, ויואב יחיה את שאר העיר' (דבהי"א יא, ח). ואמרו חז"ל: בזכות משפט וצדקה שעשה דוד, יואב יחיה את שאר העיר (עיין סנהדרין מט ע"א).
ויקם בנו תחתיו, ידיד ד', אשר אהב ללכת בחוקות דוד אביו, וישאל מאת ד' לב מבין, שומע לשפוט את עמו, להבין בין טוב לרע. וייטב בעיני ד' על אשר שאל את הדבר הזה, ויתן לו לב חכם ונבון, אשר כמוהו לא היה לפניו, ואחריו לא קם כמוהו, וייראו כל ישראל מפניו, כי ראו כי חכמת ד' בלבו לעשות משפט (עיין מל"א ג, ג, ושם ה-יב וכח).
וגם יהושפט, שהלך בדרכי אביו וגבה לבו בדרכי ד', נתחזק בדבר המשפט (דהי"ב יז, א-ו), והעמיד שופטים בכל עיר ועיר, 'ויאמר אל השופטים: ראו מה אתם עושים, כי לא לאדם תשפטו, כי לד', ועמכם בדבר משפט' (דהי"ב יט, ה-ו).
וגם יאשיה, שהכתוב מעיד עליו: 'וכמוהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל ד' בכל לבבו' (מל"ב כג, כה) ואחז"ל: כל דין שדן עד שהיה בן י"ח שנה החזיר לבעליו (שבת נו ע"ב).
וגם מלך המשיח, שיגלה במהרה בימינו, משבחו הפסוק בדבר משפט, דכתיב: 'ושפט בצדק דלים, והוכיח במישור לענוי ארץ וגו' (ישעיה יא, ד)".
ה. חורבן הארץ בגלל ביטול המשפט
המשיך הטור וכתב: "וכפי גודל משכורתו כן עונש המבטלו והמעוותו, כדתנן: 'חרב בא לעולם על ענוי הדין ועל עוות הדין' (אבות פ"ה מ"ח). וכן אמר דוד: 'עשיתי משפט וצדק, בל תניחני לעשקי' (תהלים קיט, קכא), מכלל שבמניעת המשפט יונח ביד העושקים.
ולא חרבה ירושלים ולא גלו ישראל אלא על שבטלו המשפט, כדכתיב: 'מלאתי משפט, צדק ילין בה, ועתה מרצחים' (ישעיה א, כא). וכתיב: 'יתום לא ישפוטו, וריב אלמנה לא יבא אליהם' (שם, כג). וכתיב בתריה: 'הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי' (שם, כד)".
ו. הגאולה העתידה בזכות המשפט
המשיך הטור וכתב: "ובמשפט עתידה לפדות, דכתיב: 'ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה' (שם, כז). וכתיב: 'דרשו משפט, אשרו חמוץ, שפטו יתום, ריבו אלמנה' (שם, יז). וכתיב בתריה: 'אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו' (שם, יח). והוא מקרב הגאולה, דכתיב: 'שמרו משפט ועשו צדקה, כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות' (שם נו, א)".
יהי רצון שנזכה לגאולה השלמה בקרוב.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
