החלטיות העונש וחומרתו מציינים את החלטת ההשגחה לעקור אחת ולתמיד מעמ"י את "סם" עבודה זרה. במקומה צריכה לבוא אמונה עשירה ובריאה שתמציתה ביטחון בשם. הבוטח בשם פוגש את ההשגחה בכל המאורעות גם אם ההשגחה היא נסתרת והכל מתרחש בדרכים טבעיות וממילא נעדרת "הוכחה מדעית אובייקטיבית" לקיומה. השכינה ששרתה בגלוי בארץ בבית המקדש אינה בטילה אלא קיימת היא שם לעולם, גם אם היא נסתרת מהעין הגסה ואינה מופיעה בעשרה ניסים גלויים.

הבוטח בשם אינו מחפש הערמות וקיצורי דרך אינו רוצה למהר להגיע לתכלית כדי להיראות כמצליח, אלא משתדל ומתפלל תמיד להתמיד בדרך הישרה ולהיות נאמן ברצונותיו ובמעשיו לאמונתו חרף הלחצים הסביבתיים.

הפרק מסיים בתוכחה לשמירת שבת. מתוכה לומדים אנו על כוחה של מצווה יסודית זו שבכוחה להכריע את הכף ולגרום למהפך בכל מצב העם. חסד השם הוא שמצווה הנעשית בפרהסיה מהווה אלומת אור המגרשת את כל דרכי החושך. ייתכן ששמירת שבת היא מהווה דוגמה מובהקת לנטישת תרבות עבודה זרה ולחיי אמונה וביטחון בשם, ולכן נסמכה כאן לנבואות הקודמות.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.