בפרק זה ירמיהו עובר משלב התוכחה לשלב הגזר דין והביצוע. משלב התיאוריה לשלב המוחשי והמעשי. ירמיהו נצטווה ,כביכול, להקריא את גזר דין הנאשם בסיום המשפט. מוקד הע"ז הוא יהיה מוקד הפורענות וההריגה. בעוון שפ"ד ייאלצו החוטאים מחמת רעבונם לאכול בשר בניהם. וכמידת אדיקותם בחטאיהם כן יהיה עוצמת העונש. גזר הדין על גיא בן הינום הוא למעשה גזר דין על כל ירושלים הנמשכת אחר החוטאים. משפט אחרון זה אומר ירמיהו בבית המקדש ובזה ממחיש שאפילו המקום הקדוש ביותר הוא בכלל החטא ובכלל גזירת העונש.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
