כלל החברה האוחז במעשי אבותיו החוטאים הגיע למצבו הטראגי של המלך מנשה. שום דבר פחות מייסורי חורבן, פחות מייסורי תופת נוראיים, לא מסוגל לזעזע את העם באופן המביא לתפנית חיובית. ייסורי חורבן הינם דרך הריפוי היחידה למרות הצער הנורא של השכינה במהלך זה. הנביא, על אף דביקותו הגמורה בדבר השם, מדגים בהרגשותיו את הרגשת הבדידות שתהיה מנת חלקם של כל העם לאחר החורבן. הרגשה זו של הנביא צריכה להימשך ולהתלוות אליו עד שיסלול בנבואותיו את מסלול התשובה הגדולה והאמתית של עם ישראל, וזו בעצם מטרת צערו. על הנביא לדבוק בעמדתו עד שיוכל לעורר הרהורי תשובה בעם במידה שתצדיק את אמירות נבואות הנחמה.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.