כל מעשי החסד והרחמים שהינם שיגרת חיים המבורכת בעם ישראל ייעלמו בזמן החורבן. הרגלים אלו אינם אינסטינקט אוטומטי אלא הינם מתנה משמים ושורשם בהרגשת חסדי השם. בזמן הפורענות לא ירגישו את חסדי השם, ואף ליבם יתנוון. הנביא מצווה כבר עכשיו להינזר ממעשים אלו להדגים את עוצמת החורבן המתרגש ובא. ולא עוד אלא נצטווה הנביא לא להעמיד משפחה בכלל כדי להדגים את קטיעת כל תקווה לעתיד הקשורה בבנים.

המסקנה המתבקשת היא שגזירת החורבן היא באופן טבעי גזירת כלייה לעם ישראל. הם נותרים חשופים לגמרי מול האויב ומול תרבות האויב, וצפויים, אם כן ח"ו, להתבוללות תרבותית טוטאלית ומאסיבית. הצלתם משמד בגלות בבל, חזרתם בתשובה וגאולתם מגלות זו היא בגדר "נס" הגדול אף מיציאת מצרים. הישועה שתבוא היא כעין יצירה חדשה של עם ישראל. ויצירה זו תשפיע לטובה על כל העולם שיעזבו סוף סוף את אליליהם וישובו אל השם.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.