פשחור מנסה למנוע ולהרתיע את ירמיהו מאמירת נבואות חורבן, לפחות בבית המקדש. אולם ירמיהו אומר שבמעשה זה פשחור רק מאשר את הנבואה, ו"מזליה חזא" ולכן הוא מפחד כל-כך מהאמת המרה. התנגדותו לנבואה תגרום שהיא תחול עליו בכל עוצמתה.
אומר ירמיהו, כשם שפשחור וחבריו אינם שמחים בנבואה והיו מעדיפים שלא תיאמר, כך הוא, ירמיהו עצמו איננו שמח בתפקידו והיה מעדיף לא להיברא ולא לחיות כלל מאשר לומר נבואות קשות אלו. אך יודע הנביא שזו החלטת השם שהטובה תבוא לעולם דווקא דרך הפורענות הקשה הזאת. אין שום אפשרות להתנגד ליוזמה האלוקית ואין שום כח שיכול לעמוד בפניה ולחסום אותה על ידי פגיעה בנביא שהוא שליח הנבואה.
במצב זה צריך אדם לבטל את דעתו לגמרי לדעתו של השם ולעשות את רצון השם כרצוננו ולשמוח בעשיית מצוותו ושליחותו. זהו הביטחון בשם המפגיש אותנו עם הטוב וההצלחה גם בזמן החורבן והגלות כדלעיל פרק י"ז.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
