הקדמה: הגמרא במסכת בבא בתרא
הגמרא במסכת בבא בתרא (יד ע"ב) אומרת: "ישעיה כוליה נחמתא".
כלומר: ספר ישעיהו כולו עוסק בנחמה.
כתב המהרש"א שם בחידושי אגדות: "ישעיה כוליה נחמתא - לאו דווקא, דכמה נבואות דחורבנא איכא התם, אלא רובא ככוליה נחמתא".
כלומר: הסביר המהרש"א שהגמרא לא התכוונה לומר שספר ישעיהו כולו עוסק בנחמה, אלא שספר ישעיהו רובו עוסק בנחמה.
יש לשאול: במה זכה ישעיהו הנביא שרוב נבואותיו הן נבואות נחמה?
נאמרו על כך שני הסברים בחז"ל.
א. הסבר התנא דבי אליהו
כך נאמר בתנא דבי אליהו רבה (פרשה טז):
"אמר לי: רבי, ומה נשתנה ישעיה בן אמוץ מכל הנביאים, שנתנבא כל הטובות והנחמות לישראל?
אמרתי לו: בני, מפני שקבל עליו מלכות שמים בשמחה, שנאמר: 'ואשמע את קול ד' אֹמר: את מי אשלח ומי ילך לנו? וָאֹמַר: הנני שלחני' (ישעיהו ו, ח)".
לפי התנא דבי אליהו זכה ישעיהו לנבא נבואות נחמה רבות, מפני שקבל עליו מלכות שמים בשמחה. והכוונה באופן מיוחד שישעיהו הסכים לקבל את עול הנבואה בשמחה.
לכאורה יש לשאול: מדוע שהאדם הראוי להיות נביא לא ירצה לקבל את הנבואה?
יש לענות על כך על פי מה שנאמר במדרש ויקרא רבה (י, ב):
"אמר ישעיה: מטייל הייתי בבית תלמודי, ושמעתי קולו של הקדוש ברוך הוא אומר: 'את מי אשלח ומי ילך לנו' (ישעיה ו, ח).
שלחתי את מיכה, והיו מכין אותו בלחי...
שלחתי את עמוס, והיו קורין אותו...
מעתה את מי אשלח ומי ילך לנו?
'וָאומַר: הנני שלחני' (שם).
אמר לו הקדוש ברוך הוא: ישעיה בני, טרחנין, סרבנים הם. אם אתה מקבל עליך להתבזות וללקות מבני - את הולך בשליחותי, ואם לאו - אין אתה הולך בשליחותי.
אמר לו: על מנת כן: 'גֵוִי נתתי למכים, ולחיי למורטים' (ישעיהו נ, ו), ואיני כדאי לילך בשליחות אצל בניך".
כלומר: ישעיהו הסכים לקבל את הנבואה, אף על פי שד' הזהיר אותו שבני ישראל יסרבו לקבל את דבריו, ויבזו אותו וילקו אותו.
בכך יש תשובה לשאלה שנשאלה על דברי התנא דבי אליהו: מדוע שהאדם הראוי להיות נביא לא ירצה לקבל את הנבואה?
ב. הסבר הפסיקתא רבתי
הסבר אחר נאמר בפסיקתא רבתי (פיסקא לג): "אתה מוצא את ישעיה שנתנבא נבואות הרבה יותר מכל הנביאים... מי גרם לישעיה לבא לכל השבח הזה ולכל הכבוד הזה?
על שצידק את ישראל, ולימד עליהם זכות.
אמר דוד: 'אָהַבְתָּ צדק' - אהבת לצדק את בריותיו, 'ותשנא רֶשַע' - שנאת להרשעים,
'על כן משחך אלקים אלקיך שמן ששון מֵחֲבֵרֶיךָ' (תהלים מה, ח).
'שמן ששון מחבריך' - שזכה להתנבאות יותר מכל הנביאים.
ולא עוד אלא שנתנבא נחמות הרבה יותר מכל הנביאים.
ועוד שהיו נבואותיו נבואות כפולים: 'עורי עורי' (נא, ט), 'התעוררי התעוררי' (נא, יז), 'שוש אשיש' (סא, י), 'נחמו נחמו' (מ, א), 'אנכי אנכי הוא מנחמכם' (נא, יב)".
לפי הפסיקתא זכה ישעיהו לנבא נבואות נחמה רבות, ונבואות כפולות, מפני שצידק את ישראל, ולימד עליהם זכות.
סיכום וסיום
בדברי חז"ל נאמרו שני הסברים על השאלה במה זכה ישעיהו הנביא שרוב נבואותיו הן נבואות נחמה:
- לפי התנא דבי אליהו זכה ישעיהו לנבא נבואות נחמה רבות, מפני שקבל עליו מלכות שמים בשמחה, והכוונה באופן מיוחד שישעיהו הסכים לקבל את עול הנבואה בשמחה.
- לפי הפסיקתא זכה ישעיהו לנבא נבואות נחמה רבות, מפני שצידק את ישראל, ולימד עליהם זכות.
שתי מידות אלו של ישעיהו הנביא הן מידות נפלאות, וראוי לכל אחד לאחוז בהן בכל כוחו.
- על חשיבות השמחה במצוות כתב ה"משנה ברורה" (בסימן תרסט ס"ק יא): "העידו על האר"י ז"ל שאמר שהמעלה העליונה שהשיג באה לו על ידי שהיה משמח בכל עוז בשמחה של מצוה".
[ועיין עוד במאמר "שמחה של מצוה ושמחה בכל הטוב" בספרי "הדר התורה" בפרשת כי תבא]
- על החשיבות של לימוד זכות אמרו חז"ל במדרש תנחומא בפרשת שופטים (סימן ד): "ושפטו את העם משפט צדק - שיהיו מטין את העם לכף צדק. אמר רבי יהודה ברבי שלום: שיהיו מטין ומלמדין עליהם זכות לפני הקדוש ברוך הוא. ממי אתה למד? מגדעון בן יואש, שבימיו היו ישראל בצרה, והיה הקדוש ברוך הוא מבקש אדם שילמד עליהם זכות, ולא היה מוצא, שהיה הדור דל במצוות ובמעשים. כיון שנמצא זכות בגדעון, שלימד עליהם זכות - מיד נגלה עליו המלאך, שנאמר: 'ויבא אליו מלאך ד' ויאמר לו: לך בכחך זה' (שופטים ו, יד) - בכח זכות שלימדת על בני. הוי: 'ושפטו את העם משפט צדק' - שיהיו מלמדין זכות על הדור".
[ועיין עוד במאמר "מהי 'רוח ד'' שהיתה על השופטים?" בספרי "הדר הנביאים" שופטים פ"ג]
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
