והיו לאחדים בידך
במסגרת הקואליציה האזורית אשר הקים אחאב - חוזרת ונשנית התחברותו עם ממלכת יהודה ומלכה הצדיק, יהושפט.
בארבע פעמים נזכרים חיבורים בין בית יהושפט ואחאב:
- בקרב ברמות גלעד – כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסך.
- עם בנו של אחאב, יהורם – מצטרף יהושפט להכנעת מלך מואב המורד.
- כן עושה יהושפט עם יהורם אניות בעציון גבר.
- ומעל הכל, גולת הכותרת של הקשרים בין שני בתי המלוכה -
ויתחתן באחאב.
יהורם בן יהושפט נשא לאישה את עתליה, בתו של אחאב.
לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נושא
מפליאים הדברים שבספר מלכים לא נזכרת בקורת ישירה של נביאי ד' על קשריו העמוקים של יהושפט עם בית אחאב. אלא רק בימי יהורם בן אחאב, בעניין האוניות שעשה עמו יהושפט:
בהתחברך עם רשע פרץ ד' את מעשיך.
גם בדברי הימים, הבקורת הראשונה המופיעה בעניין החיבור עם בית אחאב היא לאחר כשלון הקרב ברמות גלעד:
וַיֵּצֵא אֶל פָּנָיו יֵהוּא בֶן חֲנָנִי הַחֹזֶה וַיֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ יְהוֹשָׁפָט הֲלָרָשָׁע לַעְזֹר וּלְשֹׂנְאֵי ד' תֶּאֱהָב וּבָזֹאת עָלֶיךָ קֶּצֶף מִלִּפְנֵי ד': אֲבָל דְּבָרִים טוֹבִים נִמְצְאוּ עִמָּךְ כִּי בִעַרְתָּ הָאֲשֵׁרוֹת מִן הָאָרֶץ וַהֲכִינוֹתָ לְבָבְךָ לִדְרֹשׁ הָאֱלֹהִים:
בקורת זו נשמעת מינורית, הן בגלל עיתויה - לאחר הקרב ולא לפניו, הן בגלל התעלמות ספר מלכים ממנה, והן בגלל הלשון בה מכונה הנביא בנבואה זו "חוזה". לשיטת המלבי"ם[1] בכל מקום שמכונה הנביא חוזה - מובאים דברים שאומר אותם מדעתו ולא בדבר ד'.
בקורת זו אינה נשמעת בספר מלכים כלל.
ועיקר העיקרים, גם בספר מלכים וגם בספר דברי הימים לא נשמעת מילה של בקורת מצד הנביאים על המעשה המשמעותי ביותר שעושה יהושפט לחיבור עם בית אחאב - נשואי בנו עם עתליה. אדרבה, בספר דברי הימים מוזכרים נישואין אלו באוירה חיובית, כחלק מהתעצמותו של יהושפט:
וַיְהִי לִיהוֹשָׁפָט עֹשֶׁר וְכָבוֹד לָרֹב וַיִּתְחַתֵּן לְאַחְאָב:
(דברי הימים ב פרק יח )
להיפך, נראה שבזכותו של יהושפט מתייחסים הנביאים בצורה חיובית יותר גם לבית אחאב, דבר הנותן תחושה שחפצו הטוב של יהושפט צלח בידו:
חי ד' כי לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נושא אם אביט אליך ואם אראך.
ומדקדק הרב זצ"ל באורות הקודש, דקדוק העולה יפה עם פשוטו של מקרא:
ואפילו כשיש איזה חיבור של רשע לצדיק בדרך אהבה כבר מסולק ממנו איסור הסתכלות מפני שעל ידי חבורו אל הצדיק נחשב כאילו יש בו כבר חלק טוב.
ואמר אלישע ליהורם בן אחאב, לולא פני יהושפט מלך יהודה אני נושא אם אביט אליך ואם אראך, משמע הא על ידי נשיאת פנים של יהושפט מלך יהודה הביט אליו וגם ראהו ולא חשש לאיסור ההסתכלות בפני רשע דמהאי קרא ילפנין ליה.
(אוה"ק ג עמ' שלג)
נראה, שהיה יסוד למהלך התיקון אותו ניסה יהושפט להוביל. יתכן שבחלק מהשלבים היו למהלך זה סיכויי הצלחה. הביקורת היא על שלבים מסויימים בחיבור.
גם החתונה עם בית אחאב - יתכן שנעשתה בשלב שאכן היה יסוד להניח שיהיה אבן פינה לתיקון בבית אחאב.
יתרה מזאת, לא רק החזרה בתשובה של בית אחאב יש במהלכו של יהושפט, אלא נסיון, משיחי ממש, לשוב ולאחד את בית ישראל, אשר "מושל בכיפה" ומנהיג קואליציית עמים איזורית חשובה, עם בית דוד - הדנים לבוקר משפט, עובדי ד' כדוד אביהם.
חיבור זה, אם היה עולה יפה - עשוי היה להחזירנו לימי הזהר של שלמה. ואכן יהושפט חובר לאחאב למפעל, אשר רק בימי שלמה מצינו כמותו – בניין אוניות בעציון גבר.
וַיְחַבְּרֵהוּ עִמּוֹ לַעֲשׂוֹת אֳנִיּוֹת לָלֶכֶת תַּרְשִׁישׁ וַיַּעֲשׂוּ אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר:
(דברי הימים ב פרק כ )
נראים הדברים, שעל המהלך בכללותו, לא הייתה בקורת חד משמעית של הנבואה, ורק בשלבים מסוימים שלו, לאחר שברור היה שלא יבוא בית אחאב על תיקונו - נאמרים דברי בקורת מפי הנביאים.
למרות האמור לעיל, עדיין יש מקום לשאול מדוע הביקורת שבכל אופן נאמרה בספר דברי הימים לא מוצאת את מקומה בספר מלכים. ונראה שספר מלכים, עסוק כעת בתיאור התדרדרותה של ממלכת ישראל, וענינו להציג את העובדה שלמרות החיבור עם יהושפט, לא בא בית אחאב על תיקונו.
ספר דברי הימים – ספרם של מלכי יהודה, בא חשבון עם כל פרט ופרט ממהלכי הקירבה שעשה יהושפט.
בהתחברך עם רשע - פרץ ד' מעשיך
בסופו של דבר, נמנתה הנבואה ופסקה: לא לחיבור בין בית אחאב ובית יהושפט.
הלרשע לעזור ולשונאי ה' תאהב ובזאת עליך קצף מלפני ד'.
בשורות הבאות נראה כיצד המהלך שנועד להרכיב את צדקתם של מלכי יהודה, עם עוצמתם של מלכי ישראל, הביא דווקא לתוצאות ההפוכות - בית יהודה נופל בנפילתו של בית ישראל.
ויַּהֲפֹךְ יְהוֹרָם יָדָיו וַיָּנֹס וַיֹּאמֶר אֶל אֲחַזְיָהוּ מִרְמָה אֲחַזְיָה: ... וַאֲחַזְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה רָאָה וַיָּנָס דֶּרֶךְ בֵּית הַגָּן וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו יֵהוּא וַיֹּאמֶר גַּם אֹתוֹ הַכֻּהוּ אֶל הַמֶּרְכָּבָה בְּמַעֲלֵה גוּר אֲשֶׁר אֶת יִבְלְעָם וַיָּנָס מְגִדּוֹ וַיָּמָת שָׁם:
מהלך החיבור הצליח. שני הגיסים יושבים יחדיו כשני רעים. על כן נופל גם מלך יהודה בנפילתו של מלך ישראל.
גם כל אחיו נופלים עמו:
וְיֵהוּא מָצָא אֶת אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיֹּאמֶר מִי אַתֶּם וַיֹּאמְרוּ אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ אֲנַחְנוּ וַנֵּרֶד לִשְׁלוֹם בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּבְנֵי הַגְּבִירָה: וַיֹּאמֶר תִּפְשׂוּם חַיִּים וַיִּתְפְּשׂוּם חַיִּים וַיִּשְׁחָטוּם אֶל בּוֹר בֵּית עֵקֶד אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אִישׁ וְלֹא הִשְׁאִיר אִישׁ מֵהֶם:
(מלכים ב פרק י )
יתרה מזאת, הנביא מלמדנו באורח נוקב על ההשפעה השלילית של מלכי ישראל על מלכי יהודה. וכך מסכם הנביא, במלכים ובדברי הימים [בצורה זהה - אות באות!] את ימי יהורם מלך יהודה:
וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ בֵּית אַחְאָב כִּי בַּת אַחְאָב הָיְתָה לּוֹ לְאִשָּׁה וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ד':
חיבור זה, יביא בחובו לא רק הרס רוחני לממלכת יהודה אלא גם חורבן ממשי:
ועֲתַלְיָה אֵם אֲחַזְיָהוּ רָאֲתָה כִּי מֵת בְּנָהּ וַתָּקָם וַתְּאַבֵּד אֵת כָּל זֶרַע הַמַּמְלָכָה: (מלכים ב פרק יא)
אמור מעתה, בחיבור זה, לא בית יהודה יוביל וינהיג אחריו את בית ישראל "בן ישי בראש", אלא להיפך - ממלכת ישראל תדרדר את מלכות יהודה ואף תנסה להדבירה.
וכך מיצה הגר"א מידותיו בבאורו לספר משלי:
בית צדיק חוסן רב ותבואת רשע נעכרת.
שכל מלכי בית דוד היו צדיקים ועמדו ביתם זמן רב וכאשר נתערב בהם התבואות של הרשע והיא עתליה המרשעת, נעכרת כל הבית כי הרגה כל מלכי בית דוד.
(משלי טו, ו ובאור הגר"א שם)
בן ישי בראש
נראה שמלבד הרשעות של בית אחאב, אשר הסתה אותו איזבל אשתו, רשעות שהיא הסיבה המרכזית לכך שחיבור בין בית אחאב לבית יהושפט לא צלח "בהתחברך עם רשע". גם איזון הכוחות בין בתי המלוכה לא היה כראוי. אחאב הוא המוביל. כשיהושפט משתתף במלחמותיו ומוסיף להם נופך רוחני.
אמר הקב"ה לירבעם חזור בך ואני ואתה ובין ישי נטייל בגן עדן אמר לו מי בראש אמר לו בן ישי בראש.
בחיבור בין ישראל ליהודה בן ישי בראש.
וכך מסתיימת נבואת האיחוד בין עץ אפרים לעץ יהודה.
ורועה אחד יהיה לכולם למלך
ודוד עבדי נשיא להם לעולם.
בן ישי בראש.
[1]
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.