הנסיון

לאור המתבאר לעיל על פעלו המדיני של אחאב וביתו. יש מקום לקרוא באור חדש את הפרשיה הסמוכה,

ויְהִי אַחֲרֵי כֵן בָּאוּ בְנֵי מוֹאָב וּבְנֵי עַמּוֹן וְעִמָּהֶם מֵהָעַמּוֹנִים עַל יְהוֹשָׁפָט לַמִּלְחָמָה: וַיָּבֹאוּ וַיַּגִּידוּ לִיהוֹשָׁפָט לֵאמֹר בָּא עָלֶיךָ הָמוֹן רָב מֵעֵבֶר לַיָּם מֵאֲרָם וְהִנָּם בְּחַצְצוֹן תָּמָר הִיא עֵין גֶּדִי: וַיִּרָא וַיִתֵּן יְהוֹשָׁפָט אֶת פָּנָיו לִדְרוֹשׁ לַד' וַיִּקְרָא צוֹם עַל כָּל יְהוּדָה:

מלך מואב, כפוף היה תחת ידיו של מלך ישראל. [בתחילת ספר מלכים ב' כאשר פושע מואב תחת ידי ישראל, נזעקים מלך יהודה ומלך ישראל יחדיו להעמידו על מקומו.]

המלחמה המשותפת ליהושפט ויהורם לא נזכרת כלל בספר דברי הימים. מסתבר שהפרק המתואר כאן היה לאחר המתואר בספר מלכים, וצ"ע.

כעת, לאחר שהתנתק יהושפט מחיבורו עם הרשע - מעמיד אותו האיום העמוני - מואבי בפני נסיון חדש. האמנם ילך לבקש ישועתו אצל בית מחותנו מלך ישראל?

בפעם הראשונה, והיחידה, לא נזקק יהושפט לקואליציה עם מלך ישראל. תחת לדרוש למלך ישראל הוא "נותן פניו לדרוש את ד'".

הביטוי "ויתן את פניו" - יש בו טעם של בחירה, של החלטה. יהושפט החליט להתמודד עם הסכנה לא בדרך הצבאית שהייתה נקוטה בידו עד כה - חבירה עם מלך ישראל אלא נותן את פניו לדרוש לד'.

לאור האמור לעיל, יש מקום לקרוא את הפסוק הפותח כמגדיר גם את הנסיון בו מועמד יהושפט.

"ויהי אחרי כן"

אחרי הפרידה ממלך ישראל ולעומתה בניין רוחני עמוק בממלכת יהודה. מועמד יהושפט בניסיון - הימהר לשוב אל בריתו עם מלך ישראל, זו שעמדה לו עד היום אל מול המואבים והעמונים?

יהושפט עומד בניסיון. הוא נותן פניו לדרוש לד'.

השירה – מפעל הדור

לגודל חביבות הפרק, המתאר את מפעל השירה של יהושפט, ואיננו מוכר כל כך, נצטטו כולו כלשונו, תוך חלוקתו לפרקי משנה:

א.   האיום

ויְהִי אַחֲרֵי כֵן בָּאוּ בְנֵי מוֹאָב וּבְנֵי עַמּוֹן וְעִמָּהֶם מֵהָעַמּוֹנִים עַל יְהוֹשָׁפָט לַמִּלְחָמָה: וַיָּבֹאוּ וַיַּגִּידוּ לִיהוֹשָׁפָט לֵאמֹר בָּא עָלֶיךָ הָמוֹן רָב מֵעֵבֶר לַיָּם מֵאֲרָם וְהִנָּם בְּחַצְצוֹן תָּמָר הִיא עֵין גֶּדִי:

ב.   התשובה, התפילה והצום הציבוריים

וַיִּרָא וַיִתֵּן יְהוֹשָׁפָט אֶת פָּנָיו לִדְרוֹשׁ לַד' וַיִּקְרָא צוֹם עַל כָּל יְהוּדָה: וַיִּקָּבְצוּ יְהוּדָה לְבַקֵּשׁ מֵד' גַּם מִכָּל עָרֵי יְהוּדָה בָּאוּ לְבַקֵּשׁ אֶת ד':

ג.    תפילת יהושפט

וַיַּעֲמֹד יְהוֹשָׁפָט בִּקְהַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם בְּבֵית ד' לִפְנֵי הֶחָצֵר הַחֲדָשָׁה: וַיֹּאמַר ד' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ הֲלֹא אַתָּה הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וְאַתָּה מוֹשֵׁל בְּכֹל מַמְלְכוֹת הַגּוֹיִם וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה וְאֵין עִמְּךָ לְהִתְיַצֵּב: הֲלֹא אַתָּה אֱלֹהֵינוּ הוֹרַשְׁתָּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת מִלִּפְנֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וַתִּתְּנָהּ לְזֶרַע אַבְרָהָם אֹהַבְךָ לְעוֹלָם: וַיֵּשְׁבוּ בָהּ וַיִּבְנוּ לְךָ בָּהּ מִקְדָּשׁ לְשִׁמְךָ לֵאמֹר: אִם תָּבוֹא עָלֵינוּ רָעָה חֶרֶב שְׁפוֹט וְדֶבֶר וְרָעָב נַעַמְדָה לִפְנֵי הַבַּיִת הַזֶּה וּלְפָנֶיךָ כִּי שִׁמְךָ בַּבַּיִת הַזֶּה וְנִזְעַק אֵלֶיךָ מִצָּרָתֵנוּ וְתִשְׁמַע וְתוֹשִׁיעַ: וְעַתָּה הִנֵּה בְנֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב וְהַר שֵׂעִיר אֲשֶׁר לֹא נָתַתָּה לְיִשְׂרָאֵל לָבוֹא בָהֶם בְּבֹאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם כִּי סָרוּ מֵעֲלֵיהֶם וְלֹא הִשְׁמִידוּם: וְהִנֵּה הֵם גֹּמְלִים עָלֵינוּ לָבוֹא לְגָרְשֵׁנוּ מִיְּרֻשָּׁתְךָ אֲשֶׁר הוֹרַשְׁתָּנוּ: אֱלֹהֵינוּ הֲלֹא תִשְׁפָּט בָּם כִּי אֵין בָּנוּ כֹּחַ לִפְנֵי הֶהָמוֹן הָרָב הַזֶּה הַבָּא עָלֵינוּ וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ:

ד.   התגלות דבר ד' אל הנביא מבני אסף

וְכָל יְהוּדָה עֹמְדִים לִפְנֵי ד' גַּם טַפָּם נְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם: וְיַחֲזִיאֵל בֶּן זְכַרְיָהוּ בֶּן בְּנָיָה בֶּן יְעִיאֵל בֶּן מַתַּנְיָה הַלֵּוִי מִן בְּנֵי אָסָף הָיְתָה עָלָיו רוּחַ ד' בְּתוֹךְ הַקָּהָל: וַיֹּאמֶר הַקְשִׁיבוּ כָל יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם וְהַמֶּלֶךְ יְהוֹשָׁפָט כֹּה אָמַר ד' לָכֶם אַתֶּם אַל תִּירְאוּ וְאַל תֵּחַתּוּ מִפְּנֵי הֶהָמוֹן הָרָב הַזֶּה כִּי לֹא לָכֶם הַמִּלְחָמָה כִּי לֵאלֹהִים: מָחָר רְדוּ עֲלֵיהֶם הִנָּם עֹלִים בְּמַעֲלֵה הַצִּיץ וּמְצָאתֶם אֹתָם בְּסוֹף הַנַּחַל פְּנֵי מִדְבַּר יְרוּאֵל: לֹא לָכֶם לְהִלָּחֵם בָּזֹאת הִתְיַצְּבוּ עִמְדוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ד' עִמָּכֶם יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם אַל תִּירְאוּ וְאַל תֵּחַתּוּ מָחָר צְאוּ לִפְנֵיהֶם וַד' עִמָּכֶם:

ה.  יהושפט והעם מאמינים בדברי הנביא

וַיִּקֹּד יְהוֹשָׁפָט אַפַּיִם אָרְצָה וְכָל יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם נָפְלוּ לִפְנֵי ד' לְהִשְׁתַּחֲוֹת לַד': וַיָּקֻמוּ הַלְוִיִּם מִן בְּנֵי הַקְּהָתִים וּמִן בְּנֵי הַקָּרְחִים לְהַלֵּל לַד' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּקוֹל גָּדוֹל לְמָעְלָה: וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיֵּצְאוּ לְמִדְבַּר תְּקוֹעַ וּבְצֵאתָם עָמַד יְהוֹשָׁפָט וַיֹּאמֶר שְׁמָעוּנִי יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם הַאֲמִינוּ בַּד' אֱלֹהֵיכֶם וְתֵאָמֵנוּ הַאֲמִינוּ בִנְבִיאָיו וְהַצְלִיחוּ:

ו.    השירה המקדימה לנס

 וַיִּוָּעַץ אֶל הָעָם וַיַּעֲמֵד מְשֹׁרֲרִים לַד' וּמְהַלְלִים לְהַדְרַת קֹדֶשׁ בְּצֵאת לִפְנֵי הֶחָלוּץ וְאֹמְרִים הוֹדוּ לַד' כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

ז.    הנס

 וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה וּתְהִלָּה נָתַן ד' מְאָרְבִים עַל בְּנֵי עַמּוֹן מוֹאָב וְהַר שֵׂעִיר הַבָּאִים לִיהוּדָה וַיִּנָּגֵפוּ: וַיַּעַמְדוּ בְּנֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב עַל יֹשְׁבֵי הַר שֵׂעִיר לְהַחֲרִים וּלְהַשְׁמִיד וּכְכַלּוֹתָם בְּיוֹשְׁבֵי שֵׂעִיר עָזְרוּ אִישׁ בְּרֵעֵהוּ לְמַשְׁחִית: וִיהוּדָה בָּא עַל הַמִּצְפֶּה לַמִּדְבָּר וַיִּפְנוּ אֶל הֶהָמוֹן וְהִנָּם פְּגָרִים נֹפְלִים אַרְצָה וְאֵין פְּלֵיטָה: וַיָּבֹא יְהוֹשָׁפָט וְעַמּוֹ לָבֹז אֶת שְׁלָלָם וַיִּמְצְאוּ בָהֶם לָרֹב ּרְכוּשׁ וּפְגָרִים וּכְלֵי חֲמֻדוֹת וַיְנַצְּלוּ לָהֶם לְאֵין מַשָּׂא וַיִּהְיוּ יָמִים שְׁלוֹשָׁה בֹּזְזִים אֶת הַשָּׁלָל כִּי רַב הוּא:

ח.   ההודאה על הנס :

וּבַיּוֹם הָרְבִעִי נִקְהֲלוּ לְעֵמֶק בְּרָכָה כִּי שָׁם בֵּרֲכוּ אֶת ד' עַל כֵּן קָרְאוּ אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא עֵמֶק בְּרָכָה עַד הַיּוֹם: וַיָּשֻׁבוּ כָּל אִישׁ יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם וִיהוֹשָׁפָט בְּרֹאשָׁם לָשׁוּב אֶל יְרוּשָׁלִַם בְּשִׂמְחָה כִּי שִׂמְחָם ד' מֵאוֹיְבֵיהֶם: וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלִַם בִּנְבָלִים וּבְכִנֹּרוֹת וּבַחֲצֹצְרוֹת אֶל בֵּית ד':

ט.  השלכות הנס על העתיד

וַיְהִי פַּחַד אֱלֹהִים עַל כָּל מַמְלְכוֹת הָאֲרָצוֹת בְּשָׁמְעָם כִּי נִלְחַם ד' עִם אוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל: וַתִּשְׁקֹט מַלְכוּת יְהוֹשָׁפָט וַיָּנַח לוֹ אֱלֹהָיו מִסָּבִיב:

(דה"ב פרק כ)

ידוע יהושפט בדברי חז"ל כמלך אשר אמר שירה:

ארבעה מלכים היו, מה שתבע זה לא תבע זה. ואלו הן: דוד ואסא ויהושפט וחזקיהו, דוד אמר (תהלים י"ח) ארדוף אויבי ואשיגם וגו' ...עמד אסא ואמר אני אין בי כח להרוג להם אלא אני רודף אותם ואתה עושה... עמד יהושפט ואמר אני אין בי כח לא להרוג ולא לרדוף אלא אני אומר שירה ואתה עושה, אמר לו הקב"ה אני עושה שנאמר 'ובעת החלו ברנה ותהלה וגו''

עיון בפרשה מלמדנו את גודל מפעלו של יהושפט באמירת השירה,

אמירת השירה אינה רק הודאה על הנס לאחר שהתרחש. מפעל השירה מתחיל בהבחנה שהתמודדות העומדת לפנינו - פתרונה בכלים רוחניים, ממשיך בהבאת העם כולו לצום, תשובה והתרוממות רוח. שיאו באמונה השלמה בדברי הנביא:

הַאֲמִינוּ בַּד' אֱלֹהֵיכֶם וְתֵאָמֵנוּ הַאֲמִינוּ בִנְבִיאָיו וְהַצְלִיחוּ

כל אלו, נעשים מתוך שיתוף של העם והרמת רוחו:

...הַקְשִׁיבוּ כָל יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם וְהַמֶּלֶךְ יְהוֹשָׁפָט...

וּבְצֵאתָם עָמַד יְהוֹשָׁפָט וַיֹּאמֶר שְׁמָעוּנִי יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם הַאֲמִינוּ בַּד' אֱלֹהֵיכֶם וְתֵאָמֵנוּ הַאֲמִינוּ בִנְבִיאָיו וְהַצְלִיחוּ

וַיִּוָּעַץ אֶל הָעָם וַיַּעֲמֵד מְשֹׁרֲרִים לַד' וּמְהַלְלִים לְהַדְרַת קֹדֶשׁ בְּצֵאת לִפְנֵי הֶחָלוּץ

יהושפט מוביל את העם למלחמה, כשבידיהם חצוצרות וכלי שיר. "בצאת לפני החלוץ" - מיהו המלך אשר יוביל את עמו למלחמה כשחוד החנית של הצבא אינו אוחז בידו כלי קרב אלא כלי שירה?

יהושפט יש בו כח לומר שירה.

בראותינו את גודל מפעלו של יהושפט באמירת השירה. מתעוררים אנו למחשבה מחודשת בעניין חזקיה, והשירה אשר לא זכה לומר. עוד יבואו הדברים בארוכה בהמשך.

השירה – יוצרת את הישועה

לסיומו של חלק זה , נקודה משמעותית העולה מפסוקי הסיום של פרק זה:

וַיְהִי פַּחַד אֱלֹהִים עַל כָּל מַמְלְכוֹת הָאֲרָצוֹת בְּשָׁמְעָם כִּי נִלְחַם ד' עִם אוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל: וַתִּשְׁקֹט מַלְכוּת יְהוֹשָׁפָט וַיָּנַח לוֹ אֱלֹהָיו מִסָּבִיב:

נתבונן נא, הרי לעין הפשוטה לא היה ניכר כי ד' נלחם עם אויבי ישראל. אויבי ישראל עצמם - הם אלו שלחמו זה בזה:

וַיַּעַמְדוּ בְּנֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב עַל יֹשְׁבֵי הַר שֵׂעִיר לְהַחֲרִים וּלְהַשְׁמִיד וּכְכַלּוֹתָם בְּיוֹשְׁבֵי שֵׂעִיר עָזְרוּ אִישׁ בְּרֵעֵהוּ לְמַשְׁחִית:

לולא מפעל אמירת השירה של יהושפט, לולא היו ישראל יוצאים לפני החלוץ ברינה וקול תודה, היו ניצלים, אולי, מידי מואב, עמון ושעיר, אך פחד אלוקים לא היה נופל על הממלכות אשר מסביב, ולא הייתה שוקטת מלכות יהושפט. מי מהגויים אשר סביבותינו היה יודע כי ד' נלחם לאויבי ישראל?

האופן המיוחד במינו שבו התרחש הקרב, כשישראל עומדים ומשוררים בעת האויבים מכים זה בזה, הוא זה אשר יצר את ההרתעה לעמים מסביב. הוא זה אשר הביא למנוחה ליהושפט ועמו.

שירה על הנס - חוללה את שלמות הישועה.

אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.