בפרק שלנו יש שני חלקים שלכאורה לא קשורים.
בראשון מסופר שדוד, שהיה כבר זקן, לא יכל לשמור על חום הגוף שלו. ולכן היה צריך למצוא נערה יפה מאוד בשם אבישג שתחמם אותו. סיפור מוזר, שלא מובן למה בכלל צריך היה לספר לנו אותו, וגם אם כן, מה הוא קשור לספר מלכים שלא מספר על דוד, אלא על המלכים שאחריו.
החלק השני מדבר על נסיון של אדוניה, הבן הרביעי של דוד, למלוך אחריו. אדוניה ידע שאחרי שדוד ימות העם אמור לבחור את המלך הבא, והוא ניסה לקבע בתודעה של העם שזה יהיה הוא. בשביל זה הוא התנהג כמו מלך, כשהוא נוסע במרכבה עם פרשים וחמישים איש רצים לפניו כמו שעשה אבשלום לפניו. ובשביל זה הוא אסף אנשים שיתמכו בו כמו יואב שר הצבא ואביתר שהיה הכהן הגדול. ובשביל זה הוא עשה סעודה והזמין אליה את מי שחשוב שיסכים שהוא המלך, כמו עבדי המלך וכמו האחים שלו, בני דוד. חוץ משלמה.
הבעיה ששלמה אמור להיות המלך ולא אדוניה.
הפתרון מגיע על ידי נתן הנביא, ששולח את בת שבע, אמא של שלמה, אל דוד לספר לו על מה שעושה אדוניה, ולהזכיר לו שהוא נשבע לה ששלמה אמור למלוך ולא אדוניה. ונתן בעצמו מגיע אל דוד ושואל אותו על אותו ענין.
דוד שולח מיד את נתן הנביא וצדוק הכהן ובניהו בן יהוידע כדי להמליך את שלמה. הם ממליכים אותו בגיחון ושלמה יושב על כסא המלוכה. כל האנשים שליוו את אדוניה שומעים על ההמלכה ומתפזרים. אדוניה עצמו הולך ומחזיק בקרנות המזבח, כדי ששלמה ישבע לו שלא יהרוג אותו. שלמה לא נשבע לו אלא מבהיר לו שהוא לא ימות רק אם הוא לא יעשה צרות בהמשך.
עד כאן הפרק, וכאן יש לנו כמה שאלות:
קודם כל, מה הקשר בין שני החלקים של הפרק, ולמה בכלל להביא את הסיפור של אבישג בתנ"ך? זה סיפור שהצנעה יפה לו, ומה יש לנו כבר ללמוד ממנו?
שאלה שניה: נתן אומר לבת שבע "הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ כִּי מָלַךְ אֲדֹנִיָּהוּ", כלומר שברור לו שהיא שמעה. והוא באמת לא מספר לה את הפרטים, היא יודעת אותם. אז למה בת שבע לא עושה כלום עד שנתן מציע לה ללכת אל דוד? היא לא רוצה להציל את החיים שלה ושל שלמה? היא לא יכלה לחשוב לבד ללכת אל דוד? ואם היא כבר הולכת אל דוד למה צריך שנתן יבוא אחריה וימלא את דבריה? מה שהיא אומרת לא מספיק טוב?
ושאלה אחרונה: בפרק שלנו אנחנו שומעים בפעם הראשונה שדוד נשבע לבת שבע ששלמה ימלוך אחריו. מה גרם לו להשבע לבת שבע? הוא יכול לומר לה אבל למה להשבע? אם הוא לא ישבע שלמה לא ימלוך?
שלשה אנשים נפגשים בפרק שלנו מסביב להמלכה של שלמה: דוד, בת שבע ונתן הנביא. מה המשותף לשלשתם?
חטא דוד ובת שבע. באופן פשוט אף אחד חוץ משלשתם לא יודע בשלב הזה על החטא.
דוד יודע ברוח הקודש ששלמה הוא מי שאמור למלוך אחריו, לבנות את המקדש ולהמשיך את שושלת בית דוד לכל הדורות. דוד גם אמר את זה לבת שבע כדי לשכנע אותה להתחתן איתו. אבל המדרש אומר שאחרי שהילד שילדה בת שבע מת בעקבות החטא, בת שבע לא הסכימה להשאר נשואה לדוד כי רואים שה' לא רצה שהבן שלה יבנה את המקדש, כי הנה הוא מת. ולכן דוד נשבע לה שהוא יודע שהבן שלה יבנה את המקדש וימלוך אחריו.
אז גם דוד וגם בת שבע יודעים ששלמה אמור למלוך אחרי דוד. אלא שגם דוד וגם בת שבע מפחדים מהחטא. הם מפחדים שאולי חטא דוד ובת שבע לא התכפר, ואולי בגלל זה שלמה לא יהיה בסופו של דבר המלך.
ולא רק דוד ובת שבע מפחדים מהחטא, אלא גם אנחנו. גם אנחנו אולי נחשוב שהמלוכה של עם ישראל התדרדרה כמו שרואים לאורך ספר מלכים, עד כדי חורבן המקדש, בגלל שהיא התחילה בחטא דוד ובת שבע. בגלל ששלמה שנולד מהם הוא מי שיצאה ממנו כל השושלת של בית דוד.
ולכן, כדי שנדע, בכל הדורות, שחטא דוד ובת שבע התכפר, והוא לא פוגע במלכות בית דוד, לא אז ולא בהמשך, נכתב הפרק שלנו.
הקב"ה מאפשר לאדוניה להציב את עצמו בתור המלך הבא. אדוניה מתאים להיות המלך מהרבה סיבות, וקודם כל בגלל שהוא כמעט הבן הגדול ביותר שנשאר. אם יש בעיה כל שהיא במלוכה של שלמה, הקב"ה יכול לאפשר לאדוניה להצליח ולהיות המלך הבא. אין צורך לתת את המלוכה לשלמה.
ומהסיבה הזו בדיוק, בת שבע לא עושה כלום כשהיא שומעת שאדוניה מנסה להמליך את עצמו. כי היא מפחדת מהחטא, ומשאירה לקב"ה לבחור מי יהיה המלך. אם הוא רוצה ששלמה ימלוך, הוא ימלוך גם אם היא לא תתערב. ואם החטא גורם שהוא לא ירצה ששלמה ימלוך, אז אדוניה ימלוך.
ולא רק בת שבע, ברור שגם אם בת שבע תבוא אל דוד, ותזכיר לו שהוא נשבע לה, גם הוא לא יעשה עם זה כלום. כי גם דוד מפחד מהחטא, והוא לא רוצה ללכת נגד רצון ה'. אם ה' רוצה ששלמה ימלוך, אז הוא יקיים את השבועה של דוד. ואם ה' לא רוצה ששלמה ימלוך, דוד לא הולך ללכת נגד רצון ה' למרות שהוא נשבע.
הפתרון נמצא אצל נתן. נתן הוא מי שהוכיח את דוד על החטא. נתן מייצג את הצד של הקב"ה בחטא דוד ובת שבע. ולכן בא נתן אל בת שבע ואומר לה ללכת אל דוד ולהזכיר לו את השבועה. וכדי שדוד עצמו יעשה מה שצריך, הוא בא אחרי בת שבע וממלא את דבריה. כך שגם בת שבע וגם דוד בעצמו שומעים ישירות מנתן שאין בעיה להמליך את שלמה. ויחד איתם גם אנחנו שומעים על זה.
ולכן מגיע כאן הסיפור של אבישג השונמית.
כשנתן בא אל דוד אחרי החטא להוכיח אותו עם משל כבשת הרש, דוד פוסק את גזר הדין "ואת הכבשה ישלם ארבעתיים" כיון שדוד הוא האיש עצמו, דוד צריך לשלם ארבעתיים על הילד שנולד בצורה לא נכונה מבת שבע. הראשון הוא הילד עצמו שמת. אבל יש עוד שלשה. ובאמת עוד שלשה בנים מתים לדוד: אמנון, אבשלום ואדוניה. ומכיון שזה עונש על חטא דוד ובת שבע, הם מתים, מידה כנגד מידה, בצורה שמזכירה את החטא: שלשתם מנסים לקחת נשים מבית דוד בצורה לא טובה. אמנון לקח את תמר, אבשלום לקח את פלגשי אביו, ואדוניה ניסה לקחת את אבישג. וכמו שנראה בפרק הבא וכמו שמציין כאן המלבי"ם, זו הסיבה שבשבילה הוא ניסה מראש להיות המלך.
אבל אבישג היא לא רק מי שגורם לאדוניה למות מידה כנגד מידה, היא גם מי שעוזר לדוד לכפר על החטא מידה כנגד מידה. הרלב"ג מסביר שהסיבה שהיה צריך להביא נערה חדשה לדוד, ולא שאחת מהנשים שהיו לו כבר תחמם אותו, היא שכיון שדוד לא יתחתן איתה, היצר יחמם וימריץ אותו. כך שמול חטא דוד ובת שבע, יש כאן לדוד את האשה היפה ביותר שנמצאה בכל ארץ ישראל, והוא מתגבר מולה על היצר יום יום ושעה שעה. ומול מה שהוא עשה את חטא דוד ובת שבע בסתר, כאן יש לו בושה בענין, כי פרסמו אותו בכל ארץ ישראל כדי למצוא את הנערה המתאימה.
וכיון שדוד מכפר על החטא, אדוניה לא מת בחייו, בניגוד לשלשת הבנים הקודמים. וההמלכה של שלמה, הבן של בת שבע, יוצאת לפועל אפילו יותר מוקדם ממה שהוא התכוון.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
