בפרק שלנו שלמה נושא את בת פרעה. לאחר מכן הוא הולך למשכן שנמצא בגבעון ומקריב שם אלף עולות. ובלילה נגלה אליו ה' ואומר לו שיבחר מה הוא רוצה שה' יתן לו. שלמה בוחר את החכמה כדי לדעת לשפוט ולהנהיג את העם. הקב"ה נותן לו חכמה שלא היתה ולא תהיה לאף אחד לפניו ואחריו, ומבטיח לו גם עושר וכבוד יותר מכל מלכי זמנו. את אריכות הימים תולה ה' בתנאי שילך בדרכי ה' כדוד. לאחר ששלמה מקבל את החכמה הוא עושה סעודה לכל עבדיו. ועל פי המלבי"ם זה גם השלב שבו שלמה מעביר את המשכן מגבעון לירושלים.
לאחר מכן מגיעות שתי נשים זונות אל שלמה למשפט, לשתיהן נולדו ילדים, ואחד הילדים מת. האחת טוענת שהבן של חברתה מת והיא גנבה ממנה את הבן שלה החי, והשניה אומרת שהבן שלה לא מת ולכן הוא אצלה, ושל השניה מת. לפי המלבי"ם שלמה מדייק מדבריהן מי האמא האמיתית, וכדי להוכיח את זה מבקש שיביאו חרב ויחצו את הילד, ויתנו לכל אחת חצי. האם האמיתית מרחמת על הבן ומוותרת עליו ובלבד שלא ימות, והאם השניה מבקשת לחתוך אותו גם אחרי שהשניה ויתרה עליו. ומהמשפט הזה ראו כל ישראל את חכמת שלמה.
עד כאן הפרק. שאלה ראשונה שצריך לשאול: לכאורה נישואי שלמה לבת פרעה הם חטא גדול, ובפרק י"א הם יוזכרו שוב עם מה שהרבה לו נשים וכסף וסוסים שזה עברה על מצוות התורה. אבל בניגוד לפרק י"א, אצלנו זה כתוב בצורה חיובית לגמרי, ובלי שום ביקורת. ואפילו מיד אחר כך כתוב "וַיֶּאֱהַב שְׁלֹמֹה אֶת ה'", וה' מציע לו שיבקש מה שירצה ונותן לו את החכמה. איך אפשר להבין את היחס החיובי לנישואי שלמה לבת פרעה?
שאלה שניה: למה הקב"ה מציע לשלמה לבחור מה יבקש? אם חכמה היא דבר חשוב שיהיה לשלמה, יתן לו ה' בלי שיבקש. ואם לא, למה ששלמה יוכל לבקש אותה? אין עוד מקום בתנ"ך לכאורה שבו אדם יכול לבקש מה' מה שירצה.
ושאלה אחרונה: מה כל כך חכם במשפט שלמה? הרי בקלות יכלו שתי האמהות לרחם עליו ולוותר עליו, או ששתיהן לא היו מוותרות, ואז היה יוצא משפט מאוד משונה. ובכלל, למה לספר לנו כל כך בפירוט את המשפט הזה?
נראה על פי מה שאומר הרב קוק בעין איה, ששלמה רצה לתקן כבר בימיו את כל העולם. שלמה בונה את בית המקדש במטרה שיהיה בית תפילה לכל העמים, ולהביא את העולם לתיקון השלם של אחרית הימים.
שלמה מתכוון להיות המשיח.
יש שתי דרכים לתקן את העולם: דרך ארוכה, ודרך קצרה. תלוי איפה הבעיה. אם הבעיה היא שאנשים לא יודעים מה נכון ומה טוב, וברגע שיהיה ברור להם שצריך לעשות את רצון ה', ושהתורה היא הדרך הנכונה, הם ילכו לעבוד את ה'; אז התיקון יכול להיות מהיר. אם לשלמה יש את כל החכמה הדרושה כדי לשכנע אותם, ולהוכיח להם, אז הוא יכול לתקן הכל.
אבל אם הבעיה היא ברצון, שאנשים בכלל לא רוצים לעבוד את ה', ולכן הם ממציאים כל מיני תיאוריות ודתות אחרות, אז צריך תיקון ארוך מאוד, כדי לתקן את הרצון של כל העולם שירצו לעבוד את ה'. ואחרי הניסוי של שלמה, אנחנו יודעים שזו האמת, וצריך אלפי שנים לתקן את העולם.
ולכן שלמה נושא את בת פרעה, ובהמשך את שאר הנשים הנכריות, כדי לחבר אליו את כל העמים. ולכן הוא מרבה כסף וסוסים כדי שיבואו לשמוע אותו בגלל העושר שלו, או הכוח הצבאי, וכשיבואו לשמוע, כמו מלכת שבא שנפגוש בהמשך, אז ישמעו גם את החכמה האלוקית שלו וילכו לעבוד את ה'. ולכן אין סתירה בין נישואי שלמה לבת פרעה, לבין אהבת ה' שלו, הם נובעים מאותו מקור. ולכן שלמה צריך את החכמה, כדי ללמד את כל העולם.
ולכן שלמה גם איפשר לנשים שלו לבנות במות של עבודה זרה כדי לקחת את החלק הנכון שיש בכל עבודה זרה ולהראות את המקור שלו בקדושה. וכך לכל העמים יהיה הרבה יותר קל להתחבר לעבודת ה'.
אלא שכיון שמצד אחד הניסוי הזה לא יעבוד, והוא יהיה רע לשלמה עצמו. ומצד שני חשוב שהניסוי הזה יתבצע, ואנחנו נלמד את המסקנות שלו, ונראה גם דוגמא לאחרית הימים, ולשלטון המשיח, לכן ה' אומר לשלמה לבקש מה שירצה. כך שלמה יקבל את החכמה הדרושה, אבל כי הוא ביקש, וה' לא הכריח אותו ללכת בדרך הזו שבסופו של דבר לא תצליח.
וזה הענין של משפט שלמה, משפט שלמה משמש משל לתיקון העולם. כבר בספר משלי משווה שלמה את החכמות לנשים, כשהעבודה זרה היא האשה המחטיאה. וכאן מגיעות אליו שתיים כאלה. כי שלמה מנסה לחבר גם את עובדי העבודה זרה לתורה. והקב"ה רומז לו במשפט הזה על מה שנכון ומה שלא נכון בדרך שלו.
חכמת שלמה שמתגלה במשפט היא במה ששלמה מצליח להבין את הראש של נשים כל כך שונות ממנו. הוא מבין שהן לא רצו את הילדים, ואין להן ענין לגדל אותם. הסיבה היחידה שהאם האמיתית תרצה את הילד היא הרחמים הטבעיים שיש לה כלפיו. ולכן אם הוא יהיה בסכנת מוות היא תסכים לוותר עליו ובלבד שיחיה, כי מראש היא לא באמת רוצה אותו. והסיבה היחידה שהאם השניה תרצה את הילד שאינו שלה, היא כדי שלא יווצר מצב שלחברה שלה יש מה שלה אין, אבל היא תעדיף שלשתיהן לא יהיה בכלל. ולכן כשתהיה אפשרות לגזור את הילד, היא תעדיף את האפשרות הזו יותר מלקבל אותו לידיה. ולכן תאמר "גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ", אפילו אחרי שהציעו לה לקבל את הילד.
וזה הנמשל: יש שני סוגים של עבודה זרה בעולם. סוג אחד רוצה קרבת אלוקים, הוא רק לא יודע איך. ולכן הוא עובד לעבודה זרה. זו האשה שיש לה בן חי, כי התוצאה שלה יש לה קיום בעולם. אבל יש סוג אחר, שבאמת רוצה לעשות מה שמתחשק לו. אלא שבגלל שיש אחרים שיש להם דת, הוא לא יכול לעשות דברים לא מוסריים בלי להסביר את עצמו, ולכן הוא ממציא לו עבודה זרה רק כדי להתיר במסגרת התרבות המקובלת לעשות כל מה שרוצים. והסוג הזה לא רוצה בכלל קרבת אלוקים, ולכן החכמה לא תתקן אותו, צריך לתקן את הרצון שלו. לסוג הזה יש בן מת, זו עבודה זרה שאין לה מקום בקדושה.
קשה מאוד להבדיל בין שני הסוגים, שתיהן טוענות שהבן החי שלהן. ולכן שלמה לא יכול לתקן את העבודות הזרות, כי בחסות העבודה זרה הראשונה שיש לה תיקון בחכמה, תבוא העבודה זרה השניה שלא רוצה את החכמה ותקלקל הכל.
ולכן הפתרון יגיע רק בעתיד. אז תבוא חרב, ותציע לגזור את עצם הרעיון של קרבת אלוקים. החרב תאמר שאין דבר כזה אלוקים בכלל. ואז יראו את ההבדל הברור בין האמהות: עבודה זרה שמחפשת קרבת אלוקים לא תסכים לרעיון שאין אלוקים. היא תעדיף לוותר על הדת שלה, ולהעביר את האלוקים לדת אחרת, ולקבל עליה את היהדות, ובלבד שלא ימיתו את עצם קרבת האלוקים. אבל העבודה זרה השניה תשמח מאוד, כי כל המטרה שלה היתה לעשות מה שרוצים בלי שהדת תגביל אותה. ולכן היא תוותר לגמרי ותאמר "גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ". ואז יהיה אפשר לתקן את מי שבאמת רוצה קרבת אלוקים ולהכניס אותו לתורה.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
