הקדמה
נאמר בסוף פרק ו':
לז. "בשנה הרביעית יֻסַּד בית ד', בְּיֶרַח זִו.
לח. ובשנה האחת עשרה, בְּיֶרַח בּוּל, הוא החֹדש השמיני, כָּלָה הבית לכל דבריו ולכל משפטיו, ויבנהו שבע שנים".
כלומר: בניית בית המקדש הסתיימה בחדש השמיני, הוא חדש חשון.
לעומת זאת נאמר בתחילת פרק ח':
א. "אז יקהל שלמה את זקני ישראל, את כל ראשי המטות, נשיאי האבות לבני ישראל, אל המלך שלמה ירושלם, להעלות את ארון ברית ד' מעיר דוד היא ציון.
ב. ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל, בירח האתנים בחג, הוא החדש השביעי".
כלומר: הכנסת ארון הברית לבית המקדש, וחנוכת בית המקדש, התקיימה רק בחדש השביעי, הוא חדש תשרי.
נשאלת השאלה: מדוע המתין שלמה מהחדש השמיני, שבו הסתיימה מלאכת המקדש, עד החדש השביעי בשנה הבאה?
שאלה זו שאל האברבנאל (ח, ג) בשם חז"ל, וענה עליה שתי תשובות: אחת על פי הפשט, ואחת על פי הדרש.
א. הסבר האברבנאל על פי הפשט
כתב האברבנאל: "כפי הפשט הוצרכו אותם הי"א חדשים להקהיל שלמה את כל ישראל, ושיהיה אחרי אסיפת התבואות מפני שמחתם, ולתקן הענינים הצריכים לאותה שמחה וצהלה כפי העם הרב שיקהל שמה".
כלומר: לשלמה לקח זמן רב להודיע לכל ישראל להתאסף, ולהכין את כל הדברים הצריכים לכל העם שיבוא, וגם היה נוח לעשות זאת בזמן האסיף.
נראה להוסיף על דבריו ששלמה לא רצה לעשות את חנוכת הבית לא באמצע החורף, ולא באמצע הקיץ. בחרף הוא לא רצה לעשותה, כיון שקשה לאנשים להגיע מפני הגשמים, כמו שאמרו חז"ל (במדרש שיר השירים רבה ז, ב ובפסיקתא דרב כהנא ל): "ראויה היתה עצרת של חג להיות רחוקה חמשים יום, כנגד [=כמו] העצרת של פסח", ובגלל הגשם היא צמודה לסוכות.
בקיץ הוא לא רצה לעשותה, כיון שהאנשים עסוקים בקציר, כמו שאמרו חז"ל בספרי (ראה קמ): "פסח וחג, שאין עונות מלאכה - עשה זה שבעה, וזה שמונה. עצרת, שהיא עונת מלאכה - אינה אלא יום אחד בלבד. מלמד שחסך הכתוב לישראל".
לכן לא רצה שלמה לעשות את חנוכת הבית לא בחורף, ולא בקיץ, אלא בצמוד לחג הסוכות, אחרי שכבר כולם גמרו לאסוף את התבואה, ושמחים בה, וזה הזמן שמתאים לשמוח גם בחנוכת בית המקדש.
אבל יש לשאול ששלמה יכל לעשות את חנוכת הבית בצמוד לפסח!
ב. הסבר הפסיקתא
האברבנאל עצמו כתב שחז"ל בפסיקתא ענו על השאלה תשובה אחרת, על פי הדרש.
כך נאמר בילקוט שמעוני בפרק ו' (רמז קפד) בשם הפסיקתא (רבתי פ"ו):
"משנעשה הבית בירח בול נעשה נעול י"ב חדש [מחשון ועד תשרי], והיו הכל ממלמלים על שלמה לומר: 'לא בנה של בת שבע הוא? היאך הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו לתוך מעשה ידיו?'.
והקב"ה חשב לערב שמחת בית המקדש בחדש שנולד בו אברהם.
'בירח האיתנים' - זה חדש תשרי. ולמה קורא אותו: 'ירח האיתנים'? שנולד בו אברהם, שנאמר: 'משכיל לאיתן האזרחי' (תהלים פט, א).
וכיון שנפתח בחדש מועדות, והקריב הקרבנות וירדה האש, אמר הקדוש ברוך הוא: עכשיו נשלמה המלאכה, שנאמר: 'ותשלם כל המלאכה' (מל"א ז, נא). ועל זה נאמר: 'עמקו מחשבותיך' (תהלים צב, ו)".
כלומר: ד' רצה שחנוכת בית המקדש תהיה דווקא בחדש שנולד בו אברהם, ולכן הוא אמר לשלמה שיעכב את חנוכת בית המקדש עד חדש תשרי!
נשאלת השאלה: מדוע רצה ד' שחנוכת בית המקדש תהיה דווקא בחדש שנולד בו אברהם?
לפני שנענה על שאלה זו נעיין בהמשך המדרש שם.
כך נאמר שם בפסיקתא: "וכן אתה מוצא במלאכת המשכן. אמר רבי חנינא: בכ"ה בכסליו נגמרה מלאכת המשכן, ועשה מקופל עד אחד בניסן, כמו שכתוב: 'ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד' (שמות מ, ב), והיו ישראל ממלמלין על משה לומר: 'למה לא הוקם מיד, שמא דופי אירע בו?', והקב"ה חשב לערב שמחת המשכן בחדש שנולד בו יצחק, דכתיב: 'לושי ועשי עוגות' (בראשית יח, ו). ואמרו לו: 'שוב אשוב אליך' (שם, י)".
כלומר: דבר דומה אירע כבר בחנוכת המשכן, שהתעכבה מחדש כסלו ועד לחדש ניסן, כיון שד' רצה שחנוכת המשכן תהיה דווקא בחדש שנולד בו יצחק!
נשאלת השאלה: מדוע רצה ד' שחנוכת בית המקדש תהיה דווקא בחדש שנולד בו אברהם?
ומדוע רצה ד' שחנוכת המשכן תהיה דווקא בחדש שנולד בו יצחק?
הסבר "מוסר הנביאים"
כתב על כך בספר "מוסר הנביאים" (מל"א ספ"ו אות י): "מה שהמשכן נפתח בחדש שנולד בו יצחק - זה משום שיצחק היה עמוד העבודה, כי הוא נעקד על גבי המזבח, לכן המשכן, שהוא מקום העבודה, נפתח בחדש שהוא נולד בו.
ומה שבית המקדש נפתח בחדש שנולד בו אברהם - כי בית המקדש נבנה לא רק לישראל בלבד, כי אם לצורך כל בני העמים, שיהיו מאמינים בא-ל יחיד, כמו שהתפלל שלמה, ואמר: 'וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא, ובא מארץ רחוקה למען שמך. כי ישמעון את שמך הגדול ואת ידך החזקה וזרעך הנטויה, ובא והתפלל אל הבית הזה. אתה תשמע השמים מכון שבתך, ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי, למען ידעון כל עמי הארץ את שמך, ליראה אֹתך כעמך ישראל, ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי' (מל"א ח, מא-מג). ומפני שאברהם היה אב המון גויים, אשר הרבה עמים יצאו ממנו, ובית המקדש היה לצורך כולם, לפיכך נפתח בחדש שהוא נולד בו".
סיום
הוסיפה הפסיקתא ואמרה: "ומעתה הפסיד כסלו שנגמרה בו המלאכה. אמר הקדוש ברוך הוא: עלי לשלם, מה שלם לו הקדוש ברוך הוא? חנוכת חשמונאי. וכן מרחשון עתיד הקדוש ברוך הוא לשלם לו".
יהי רצון שנזכה במהרה לחנוכת בית המקדש השלישי.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
