הקדמה

בפרקי המקדש בספר מלכים (א פרקים ו-ח) ובספר דברי הימים (ב פרקים ג-ז) מופיע מספר פעמים השם "דביר". מהו הדביר?

א. הדביר - קדש הקדשים

התשובה עולה מתוך השוואת הפסוק בספר מלכים (א ו, כג): "ויעש בדביר שני כרובים עצי שמן", למקבילתו בדברי הימים (ב ג, י): "ויעש בבית קדש הקדשים כרובים שנים". מפורש אפוא שהדביר הוא קדש הקדשים.

כך גם מתפרש הפסוק: "ויבִאו הכהנים את ארון ברית ד' אל מקומו, אל דביר הבית, אל קדש הקדשים, אל תחת כנפי הכרובים" (מל"א ח, ו).

כך גם מתפרש בפשטות הפסוק: "ודביר בתוך הבית מפנימה הכין לתתן שם את ארון ברית ד'" (מל"א ו, יט), שכן מקומו של הארון הוא בקדש הקדשים, כמו שנזכר למעלה, וכמו שכתוב בתורה (שמות כו, לג ועוד).

כך מתפרשים גם פסוקים נוספים (מלכ"א ו, ה; שם, כ-כב; שם, לא ועוד), וכן תרגם יונתן את הדביר בכל מקום: "בית כפורי", שמשמעותו קדש הקדשים, כמו שעולה מהפסוק בספר דברי הימים (א כח, יא, עיין שם ב"מצודת דוד", במלבי"ם וב"דעת מקרא"), מהמשניות במסכת מידות (פ"א מ"א ופ"ה מ"א), מגמרות רבות (ברכות ל ע"א, פסחים פו ע"א, יומא טז ע"ב, כא ע"א, זבחים נה ע"ב, מנחות צז ע"ב, תמורה ל ע"ב, תמיד כז ע"א) ומהמפרשים רש"י ברכות ל ע"א בד"ה "אחורי בית הכפורת", ספר "הערוך" ערך "כפר" העשירי, מפרשי המשנה במידות שם, "מצודת דוד", מלבי"ם ו"דעת מקרא" דבהי"א כח, יא.

אולם ישנם פסוקים שבהם נזכר הדביר, וקשה לפרש שהדביר הנזכר בהם משמעותו קדש הקדשים.

ב. "ולפני הדביר עשרים אמה ארך"

בספר מלכים א פרק ו' פסוק כ' נאמר: "ולפני הדביר עשרים אמה ארך, ועשרים אמה רחב, ועשרים אמה קומתו, ויצפהו זהב סגור ויצף מזבח ארז".

פסוק זה קשה: מה הכוונה במלים "ולפני הדביר עשרים אמה ארך"? האם לפני קדש הקדשים היו עשרים אמה? והרי ההיכל שהיה לפני הדביר היה באורך ארבעים אמה (מל"א ו, יז)!

1. פירוש הרד"ק

כתב שם הרד"ק: "ולפני הדביר - אינו אומר שהיה שם מקום אחר לפני הדביר זולתי ההיכל, שהיה עשרים אמה ארכו, כי לא היה שם אלא ההיכל. וההיכל ארבעים אמה ארכו, ושלושים אמה קומתו (שם, יב), והוא אומר: 'עשרים אמה קומתו'! אלא פירוש 'ולפני' כמו: 'ולפנים'. כלומר: הדביר שהיה לפנים, שעשה לתת שם הארון, היה שם עשרים אמה ארכו, ועשרים אמה רחבו, ועשרים אמה קומתו. ומצאנו 'לפני' שהוא 'לפנים', כמו 'חלוני שקופים' (שם, ד) - כמו 'חלונים', 'נטעי' (ישעיהו יז, י) - כמו 'נטעים'".

דברי הרד"ק אינם מרווחים, שכן אפילו אם נפרש את המילה "ולפני" במשמעות של "ולפנים", עדיין יהיה קשה, שהרי המילה "ולפני" מוטעמת בטעם "מונח", שהוא טעם מחבר, ואילו לפי הרד"ק צריך לפרש שהמילה "ולפני" עומדת לעצמה, ולאחריה פסיק או מקף, שכן משמעות הפסוק היא: "ולפנים - הדביר עשרים אמה ארך, ועשרים אמה רחב, ועשרים אמה קומתו, ויצפהו זהב סגור, ויצף מזבח ארז". אם כן המילה "ולפני" היתה צריכה להיות מוטעמת בטעם מפסיק!

2. פירוש הרלב"ג

בצורה אחרת פירש הרלב"ג את הפסוק: "ולפני הדביר - רצונו לומר 'לפני ארון הדביר', והוא חסר המצטרף (כלומר הנסמך), וכמוהו רבים. ואמר כי לפניו ציפה מזבח ארז, והוא מזבח הקטורת, שהיה בהיכל. ולזה אמר אחר זה: 'וכל המזבח אשר לדביר צפה זהב' (מל"א ו, כב). כי לפני הדביר היה מכוון, רצונו לומר לפני ארון הדביר, או לפני פתח הדביר. וענין הפסוק הזה הוא כן: ולפני הדביר, שהיה שיעור הדביר עשרים אמה באורך וברוחב ובקומה, ציפה אותו זהב טהור ומזוקק. והנה ציפה שם לפני הדביר מזבח ארז, וכבר ביאר אחר זה שכבר ציפה אותו זהב...".

מדברי הרלב"ג נראה שכוונתו היא שהמלים "עשרים אמה ארך ועשרים אמה רחב ועשרים אמה קומתו, ויצפהו זהב סגור", הן מאמר מוסגר, ועיקר כוונת הפסוק היא ששלמה ציפה את המזבח שלפני הדביר בארז. כמו כן כתב הרלב"ג שפירוש המלים "ולפני הדביר" הוא: "ולפני ארון הדביר".

גם פירוש זה אינו מרווח, שכן לפיו צריך להוסיף מילה שאינה כתובה, וגם צריך לומר שרובו של הפסוק הוא מאמר מוסגר.

ג. "ויבן לו מבית לדביר לקדש הקדשים"

בספר מלכים א פרק ו פסוק טז נאמר: "ויבן את עשרים אמה מירכתי הבית בצלעות ארזים מן הקרקע עד הקירות, ויבן לו מבית לדביר לקדש הקדשים". פסוק זה נראה כאילו הוא קטוע, וכאילו חסר בו מה נבנה מבית לדביר - לקדש הקדשים.

פירוש הרד"ק

פירש הרד"ק: "ויבן לו מבית לדביר - אותו שהוא מבפנים בנה אותו לדביר, להיות קדש הקדשים, שהוא מקודש מההיכל ומהאולם". לפי הרד"ק הפסוק מתפרש כך: "ויבן לו מבית" - ויבן אותו מבפנים. "לדביר לקדש הקדשים" - להיות דביר, להיות קדש הקדשים.

פירוש זה אינו מרווח, שכן גם אם נפרש את המילים "ויבן לו" במשמעות של "ויבן אותו", וכן נפרש את "לדביר לקדש הקדשים" - "להיות דביר, להיות קדש הקדשים", הפירוש אינו מתיישב עם הטעמים, שכן המילה "מבית" מוטעמת בטעם "מונח", שהוא טעם מחבר, ואילו לפי הרד"ק צריך לפרש שהמילה "מבית" עומדת לעצמה, ולאחריה פסיק או מקף, שכן משמעות הפסוק לפי הרד"ק היא: "ויבן לו מבית, לדביר לקדש הקדשים"!

ד. פירוש רש"י

את הפסוקים: "ודביר בתוך הבית מפנימה הכין לתתן שם את ארון ברית ד'. ולפני הדביר עשרים אמה ארך, ועשרים אמה רחב, ועשרים אמה קומתו, ויצפהו זהב סגור, ויצף מזבח ארז" (מל"א ו, יט-כ), פירש רש"י כך: "ודביר בתוך הבית - מחיצת אמה טרקסין". "ולפני הדביר - לפנים מאותה מחיצה חלל של עשרים אמה אורך, ושל עשרים רוחב".

לפי רש"י הדביר בפסוקים אלו משמעותו המחיצה המבדילה בין הקדש לקדש הקדשים, ולא קדש הקדשים! לפי דבריו הפסוק מתפרש כפשוטו: "ולפני הדביר - לפנים מאותה מחיצה - חלל של עשרים אמה אורך, ושל עשרים רוחב"!

יש לציין שרש"י פירש בפסוקים אחרים שהדביר פירושו קדש הקדשים. על הפסוק "ויבן על קיר הבית יצוע (יציע קרי) סביב, את קירות הבית סביב להיכל ולדביר, ויעש צלעות סביב" (שם, ה), כתב רש"י: "כנגד ההיכל, ובית קדשי הקדשים הוא הדביר, עשה צלעות...". אך אף על פי כן פירש את הדביר שבפסוקים יט-כ על המחיצה שמבדילה בין הקדש וקדש הקדשים.

כמו כן יש לציין שדברי רש"י מקורם בדברי חז"ל. כך נאמר בתוספתא ביומא (פ"ב הי"א) על הכהן הגדול ביום הכיפורים: "מהלך בהיכל עד שמגיע לבין שתי הפרוכות המבדילות בין הקדש ובין קדש הקדשים וביניהן אמה, זה מקום הדביר שעשה שלמה".

על פי פירוש זה יישב רש"י גם את פסוק ט"ז: "ויבן את עשרים אמה מירכתי הבית בצלעות ארזים מן הקרקע עד הקירות, ויבן לו מבית לדביר לקדש הקדשים", שהערנו שהוא נראה כאילו הוא קטוע, וכאילו חסר בו מה נבנה מבית לדביר לקדש הקדשים. כך פירש רש"י: "מבית לדביר - לפנים ממחיצת אמה טרקסין המפסקת בין ארבעים [של הקדש] לעשרים [של קדש הקדשים], ואותה מחיצה קרויה דביר". "לקדש הקדשים - הבדילן לאותן עשרים אמה". אם כן לפי רש"י מתפרשות המלים "מבית לדביר" כמחוברות, כמו שעולה מהטעמים, והמלים "לקדש הקדשים" משמעותן "את קדש הקדשים", כמו שמופיע במקומות רבים.

נמצאנו למדים שלפי רש"י בעקבות חז"ל המלה "דביר" משמשת בשתי משמעויות: קדש הקדשים, והמחיצה המבדילה בין הקדש ובין קדש הקדשים.

ה. מה שורש המלה?

בירושלמי במסכת ברכות (פ"ד ה"ה) אמרו: "דביר - רבי חייא ורבי ינאי, חד אמר: שמשם דבר יוצא לעולם, וחד אמר: שמשם דברות יוצאות לעולם". מה משמעות הדברים?

1. הסבר הדעה הראשונה

א. הסבר ה"פני משה"

פירש ה"פני משה": "שמשם דבר יוצא - לעכו"ם".

נראה ש"הפני משה" למד שהמלה "דבר" מנוקדת בשני סגולים. כעין זה כתב גם ה"יפה מראה".

יש להבין: מדוע הדבר יוצא לעכו"ם דווקא דרך קדש הקדשים?

כתב ה"יפה מראה": "שמשם נענשים אומות העולם, על שלא קיבלו התורה".

נראה שכוונתו היא שכיון שהתורה נתונה בקדש הקדשים (דברים לא, כו ועיין גם בשמות כה, טז וברש"י שם, ובמאמר "מדוע נכפל הציווי לתת את העדות אל הארון?" בספרי "הדר העולם" שמות בפרשת תרומה, לכן משם יוצא הדבר עליהם, כעין מה שאמרו במסכת שבת (פט ע"א): "מאי הר סיני? הר שירדה שנאה לעכו"ם עליו". פירש רש"י: "שנאה לעכו"ם - שלא קיבלו בו תורה". דהיינו באותו מקום שמשם ניתנה התורה, משם יוצאת השנאה והפורענות לגויים, כיון שהם יכלו לקבל את התורה, ולא קיבלוה. כך גם המקום ששם מונחת התורה, משם יוצאת השנאה והפורענות לגויים, שיכלו לקבל את התורה, ולא קיבלוה.

ב. הסבר ה"יפה מראה"

עוד כתב ה"יפה מראה": "שמשם נענשים אומות העולם... ועל שהיו צוררים לישראל".

נראה שכוונתו היא שהגויים נענשים דווקא דרך קדש הקדשים, מפני שישראל מתפללים לכיוון קדש הקדשים (ברכות ל ע"א), וד' משרה שכינתו בקדש הקדשים, ומשם הוא שומע את תפילת ישראל ומשגיח על העולם, לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו (ירמיהו לב, יט), וממילא גם הפורענות שיוצאת לעכו"ם, יוצאת משם.

עוד נראה להסביר שכיון שבקדש הקדשים היו מונחים שני הכרובים כשהם מעורים זה בזה - דבר המבטא את אהבתו הגדולה של ד' לעם ישראל (יומא נד ע"א), הרי ששם בא לידי ביטוי שהגויים המצירים לישראל, מצירים לאהוביו של ד', ולכן משם יוצאת עליהם הפורענות.

2. הסבר הדעה השניה

א. הסבר ה"פני משה"

על הדעה השניה בירושלמי כתב ה"פני משה": "שמשם יוצאין הדברות - שהיו כתובים בשני לוחות הברית ומונחין שם".

ב. הסבר ה"יפה מראה"

לעומתו הבין ה"יפה מראה" שהכוונה היא לנבואה, ושאל כיצד דבר ד' יוצא מקדש הקדשים? אמנם בזמן המדבר היה ד' מדבר עם משה רבנו מבין שני הכרובים (שמות כה, כב ובמדבר ז, פט). אך קדש הקדשים שבמשכן לא נקרא בשם "דביר", אלא רק קדש הקדשים שבמקדש שלמה. ואז כבר לא היו הנביאים נכנסים לתוך ההיכל לשמוע את דבר ד' מקדש הקדשים!

תירץ ה"יפה מראה" שאף על פי שהנביאים לא היו נכנסים להיכל, מכל מקום הנבואה היתה שורה בישראל בזכות השראת השכינה שבקדש הקדשים (עיין בשמואל א ג, ג-ד, ובתרגום יונתן וברש"י שם, שהנבואה הגיעה לשמואל מקדש הקדשים). וכן כתב "ספר העיקרים" (מאמר שלישי, יא) שהנבואה היתה מופיעה דרך הארון, ולכן בימי בית שני, שלא היה הארון בקדש הקדשים, לא היתה נבואה בישראל.

ג. הסבר התוספות יום טוב

התוספות יום טוב במסכת מידות (פ"ד מ"א) כתב שהראבי"ה הביא בשם הירושלמי גירסא אחרת: "על שם 'ודבר ד' מירושלם' (ישעיהו ב, ג). ואיכא דאמרי: 'למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך' (תהלים קכב, ח)".

הפירוש "על שם 'ודבר ד' מירושלם'" למד כמו הדיעה הכתובה בירושלמי לפנינו, "שמשם יוצאין הדיברות". כלומר ששורש דבר ד', שהוא עשרת הדברות הכתובים בשני לוחות הברית, נמצא בקדש הקדשים, וכן שהנבואה נובעת מתוך השראת השכינה שבקדש הקדשים.

כיצד למדה הדעה השניה? כיצד מתקשר הפסוק "למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך" לדביר?

הסביר ה"מצודת דוד" שהכוונה במלה "אדברה" היא: "אתפלל". לפי זה המלה "דביר" היא מלשון דיבור, והיא מתייחסת לתפילה שבני ישראל מתפללים כלפי הדביר, כלפי קדש הקדשים.

סיכום וסיום

א. המלה "דביר" משמעותה קדש הקדשים.

ב. לפי רש"י על פי חז"ל יש למלה "דביר" משמעות נוספת: הקיר המבדיל בין הקדש ובין קדש הקדשים.

ג. נאמרו שני הסברים לשרש המלה "דביר": דֶבֶר ודיבור.

דֶבֶר על הגוים, מפני שלא קיבלו את התורה, הנמצאת בקדש הקדשים, ומפני שהם מציקים לעם ישראל, שהם אהוביו של ד', ואהבתו מתגלה בקדש הקדשים.

דיבור: דְבַר ד' המתגלה אלינו מתוך קדש הקדשים, בדיברות שבלוחות, בספר התורה, ובנבואה, ודְבַר ישראל לד' - תפילתנו המכוונת כלפי קדש הקדשים.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.