סוג מדיה | שם השיעור | מאת | אורך | להורדה |
---|
יש לך שאלה בתנ"ך? רשום אותה כאן, וקבל בקרוב תשובה מצוות הרבנים
[שימו לב: הרבנים אינם עונים על שאלות של תלמידים המועתקות ממבחנים].
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
רבני האתר ישמחו להשקיע וללמד אצלכם תנ"ך במגוון נושאים וספרים.
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
הירשם כאן לקבלת המייל השבועי בתנ"ך - חידה שבועית , פרשת שבוע, איך לומדים תנ"ך ועוד
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם .
מלא פרטיך ויחזרו אליך לקביעת חברותא בתנ"ך באזור מגוריך.
קביעת החברותות על ידי ארגון 'קרוב אלי'. לפרטים נוספים: 0585503344
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יועברו לגורם כלשהו, מלבד ארגון 'קרוב אלי'.
נאמר בפרקנו:
"והבית אשר בנה המלך שלמה לד' ששים אמה ארכו, ועשרים רחבו, ושלשים אמה קומתו".
לעומת זאת בספר דברי הימים (ב ג, ג-ד) נאמר: "ואלה הוסד שלמה לבנות את בית האלקים - האֹרך, אמות במדה הראשונה [- שבה השתמשו במשכן (רד"ק)], אמות ששים, ורחב אמות עשרים. והאולם אשר על פני האֹרֶך, על פני רֹחב הבית אמות עשרים, והגֹבה מאה ועשרים".
נשאלת אפוא השאלה: מה היה גובה בית המקדש הראשון - שלושים אמה או מאה ועשרים אמה?
כתב הרד"ק (מל"א ו, א): "ושלשים אמה קומתו - ובדברי הימים: 'והגובה מאה ועשרים'!
והקרוב אלי בזה כי על האולם לבד אמר שהיה גובהו מאה ועשרים. והגובה הזה היה לו עם העליות שעליו, כי בסיפור מידות האולם אמר: 'והגבה מאה ועשרים'. ועוד אמר שם על האולם (דבהי"א כח, יא): 'וגנזכיו ועליותיו'".
כעין זה כתב הרד"ק גם בדברי הימים שם, וכן כתב הרלב"ג במלכים ובדברי הימים.
לפי פירוש זה היה גובה בית המקדש הראשון שלושים אמות, ורק האולם, שהיה המבוא למקדש, היה בגובה מאה ועשרים אמות.
ב. הסבר הרד"ק על פי חז"ל
הרד"ק שם המשיך וכתב: "ואם העליות היו על כל הבית, כמו שנראה מדברי רבותינו ז"ל [הרד"ק לא כתב לאלו דברים של חז"ל הוא מתכוון, ועיין בהמשך], יהיה מה שאמר שם: 'והגבה מאה ועשרים' עם העליות שעל הבית. והיה גבוה הבית מן הקרקע עד הסיפון שלושים אמה, וגובה העליות תשעים אמה".
לפי פירוש זה היה גובה הבית כולו מאה ועשרים אמות. וכן פירש האברבנאל במלכים, והביא כן גם בשם יוסף בן מתתיהו, וכן פירש המלבי"ם בדברי הימים ועוד.
במסכת מידות (פ"ד מ"ו) נאמר שבית המקדש השני היה בגובה מאה אמות.
במסכת בבא בתרא (ג ע"א וע"ב) אמרה הגמרא שבית המקדש השני היה גבוה יותר מבית המקדש הראשון.
כך נאמר שם: "במקדש שני מאי טעמא לא עבוד אמה טרקסין? [מדוע לא עשו את המחיצה מאבן ברוחב אמה, שקרויה "אמה טרקסין", שהפרידה בין הקדש ובין קדש הקדשים בבית ראשון?]
כי קאי - בתלתין קאי, טפי לא קאי. [הקיר הזה יכול לעמוד כאשר הוא עד גובה שלושים אמה, אבל כאשר הוא יותר גבוה משלושים אמה הוא אינו יכול לעמוד].
ומנלן דהוה גבוה טפי? [ומנין שבית המקדש השני היה גבוה יותר מבית המקדש הראשון?]
דכתיב: 'גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון' (חגי ב, ט) - רב ושמואל, ואמרי לה ר' יוחנן ור' אלעזר, חד אמר: בבנין [רש"י בבנין - שהיה גובהו מאה אמות, כדתנן במסכת מדות (פרק ד מ"ו)], וחד אמר: בשנים. ואיתא להא ואיתא להא". [כלומר: שני הדברים היו נכונים: המקדש השני גם היה יותר גבוה וגם עמד יותר שנים].
לפי זה עולה שגובה בית המקדש הראשון היה פחות ממאה אמה, וכיצד כתב הרד"ק על פי חז"ל שבית המקדש הראשון היה בגובה מאה ועשרים אמות?
קושיה זו הקשו מספר מפרשים (תוספות יו"ט ליומא פ"ה מ"א ד"ה "לבין", הגהות הב"ח למסכת בבא בתרא שם, וחידושי "חשק שלמה" שם), ותירצו שדברי הגמרא בבבא בתרא - שבית המקדש השני היה גבוה יותר מבית המקדש הראשון - מתייחסים רק לגובה הפנימי של שני בתי המקדש: גובהו הפנימי של בית המקדש הראשון היה שלושים אמות, ואילו גובהו הפנימי של בית המקדש השני היה ארבעים אמות (מידות פ"ד מ"ו). על כך נאמר שבית המקדש השני היה גבוה מבית המקדש הראשון. אבל בגובה החיצוני היה בית המקדש הראשון גבוה מבית המקדש השני.
על פירוש זה הקשה היעב"ץ בפירושו "לחם שמים" על המשניות ביומא (פ"ה מ"א ד"ה "לבין") שבאותה סוגיא בבבא בתרא שאלה הגמרא מנין שבית המקדש השני היה גבוה יותר מבית המקדש הראשון וענתה שלמדו זאת מהפסוק "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון" (חגי ב, ט). ודייק היעב"ץ שאם כוונת הגמרא היתה רק לגובה הפנימי, היה לה להוכיח דבריה מהמשנה במסכת מידות, שאמרה שהגובה הפנימי של בית המקדש השני היה ארבעים אמה, בעוד שהגובה הפנימי של בית המקדש הראשון היה רק שלושים אמה. אלא ודאי שהגמרא התכוונה לגובה החיצוני, ועל כך לא יכלה הגמרא להביא מקור המתאר מה היה גובהו של בית המקדש הראשון, כיון שיש להסתפק מה היה גובהו הכללי - שלושים אמות, או מאה ועשרים אמה, כמבואר לעיל, ולכן הוכיחה הגמרא שבית המקדש השני היה גבוה מבית המקדש הראשון מכח הפסוק "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון", שממנו עולה שגובה בית המקדש הראשון היה שלושים אמות, ורק האולם היה בגבה מאה ועשרים אמות, כמו שכתב הרד"ק על פי הפשט, ולא כפי שכתב הרד"ק בשם חז"ל!
עוד הוסיף היעב"ץ וחלק על דברי הרד"ק שכתב שלפי חז"ל היו לבית המקדש הראשון עליות, וכתב שמה שאמרו חז"ל שהיו לבית המקדש עליות, כוונתם רק לבית המקדש השני, אבל לבית המקדש הראשון לא היו כלל עליות.
ג. הסבר חדש בשיטת חז"ל
על מה שכתב היעב"ץ שלדעת חז"ל היו עליות רק לבית המקדש השני ולא לבית המקדש הראשון יש להקשות שחז"ל אמרו על הסתרת יואש בן אחזיה מלך יהודה (מל"ב יא, ב), שהיה כידוע בזמן בית ראשון: "בעליית בית המקדש היה טמון" [מדרש שוחר טוב תהלים מזמור יח, הובא גם בילקוט שמעוני במלכים פרק יב (רמז רלג), וכעין זה הביא גם רש"י בפירושו למלכים שם, והמיוחס לרש"י בדברי הימים (בשם רבנו שלמה זצ"ל, הוא רש"י!) ועיין גם במדרש שיר השירים רבה א, טז].
מפורש אם כן שלבית המקדש הראשון היתה עלייה, וכמו שכתב הרד"ק בשם חז"ל!
לעומת זאת מה שכתב היעב"ץ שהגמרא בבבא בתרא התכוונה לגובה הכולל ולא לגובה הפנימי, ודאי מסתבר, שהרי הגמרא למדה שבית המקדש השני היה גבוה מבית המקדש הראשון מהפסוק "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון", והכבוד בא לידי ביטוי בגובה החיצוני של הבנין יותר מאשר בגובה הפנימי. במיוחד בהתחשב בכך שלתוך ההיכל היו נכנסים רק כהנים בודדים בכל יום על מנת להיטיב את המנורה ולהדליקה, וכן להקטיר קטורת, או להשתחוות (עיין ברמב"ם הלכות ביאת מקדש פ"ב ה"ד), ואילו את הבית מבחוץ ראו כולם!
לכן נראה לומר שאף על פי שהיתה לבית המקדש הראשון עלייה מעל שלושים אמה, מכל מקום הגובה הכולל של בית המקדש הראשון היה פחות מגובהו הכולל של בית המקדש השני, דהיינו פחות ממאה אמה. על הגובה הכולל נאמר: "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון", והפסוק שאמר "והגבה מאה ועשרים אמה" מתייחס רק לגובה האולם, כמו שכתב הרד"ק על פי הפשט, ולא לגובה הכולל של הבית.
ד. הסבר רבי יוסף קרא
רבי יוסף קרא כתב (מל"א ו, א): "ושלושים אמה קומתו - מקרקע הבית עד קירוי הסיפון של עלייה, אבל מן העלייה ולמעלה, עד גג הבית - שבעים אמה, שכך מקובלני מרבי מנחם בר חלבו הזקן, שגובה הבית מאה אמה".
רבי יוסף קרא סבור גם כן שהיתה עלייה בבית המקדש הראשון, אך הוא לא התייחס לפסוק בדברי הימים, ונראה שלמד שהפסוק בדברי הימים מתייחס לגובה האולם בלבד.
על שיטת רבי יוסף קרא יש לשאול מהגמרא בבבא בתרא, שאמרה שבית המקדש השני היה גבוה מבית המקדש הראשון, ואילו לפי הסברו היו שני בתי המקדש באותו גובה.
נראה לפרש שאף על פי שהגובה הכללי של שני בתי המקדש היה זהה, מכל מקום כיון שהגובה הפנימי של בית המקדש השני היה גדול יותר מזה של בית המקדש הראשון, שגובהו הפנימי של בית המקדש הראשון היה שלושים אמות, ואילו גובהו הפנימי של בית המקדש השני היה ארבעים אמות, וגם הגובה החיצוני של בית המקדש השני לא היה קטן מזה של הראשון, אלא זהה, הרי שהתקיים בבית המקדש השני "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון".
סיכום
נאמרו ארבע שיטות בגובה בית המקדש הראשון:
סיום
כאמור, בגמרא בבבא בתרא למדו שבית המקדש השני היה גבוה יותר מבית המקדש הראשון מהפסוק "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון".
פסוק זה מעורר לכאורה שאלה גדולה על אמונתנו בבנין בית המקדש השלישי, שכן בפסוק זה נאמר על הבית השני שהוא הבית האחרון!
שאלה זו נשאל הרשב"א על ידי אחד מחכמי הגויים (שו"ת הרשב"א ח"ד סימן קפז), והשיב הרשב"א שמצאנו בשני מקומות נוספים שהכתוב קורא "אחרון" לדבר השני, אף על פי שיש אחריו דבר שלישי:
בספר "שרי המאה" (חלק א' עמ' 80) מסופר שכאשר נאמרו הדברים הללו לפני ה"חתם סופר" בילדותו, אמר על כך ה"חתם סופר" שדבר זה נרמז בפסוק "והיה הדם לכם לאֹת על הבתים" (שמות יב, יג): הדם שהיה האות השלישי, אף על פי שעל קודמו נאמר "אחרון", יהיה לבני ישראל לאות על הבתים - בתי המקדש, שאף על פי שנאמר על בית המקדש השני "אחרון", עוד יהיה אחריו בית מקדש שלישי, שיבנה במהרה בימינו.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
מלכים א פרק ח | | הקדמה בספר מלכים א' בתחילת פרק ח', מסופר שהכהנים, או הלויים, נשאו את הארון, והכניסו אותו...
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים - ספר מלכים א
פרק ב | הקדמה בתחילת הפרק מסופר שדוד המלך לפני מותו ציוה את שלמה בנו לקיים את כל מצוות ד', ועוד שלושה...
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים - ספר מלכים א
פרק ד | הקדמה בפרקנו ארבעה ענינים: מלכות שלמה על ישראל (א) השרים של שלמה (ב-ו) הנצבים של שלמה...
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים - ספר מלכים א
פרק יא | הקדמה נאמר בפרקנו: טו. "ויהי בהיות דוד את אדום, בעלות יואב שר הצבא לְקַבֵּר את החללים, ויך כל...
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים - ספר מלכים א