סוג מדיה | שם השיעור | מאת | אורך | להורדה |
---|
יש לך שאלה בתנ"ך? רשום אותה כאן, וקבל בקרוב תשובה מצוות הרבנים
[שימו לב: הרבנים אינם עונים על שאלות של תלמידים המועתקות ממבחנים].
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
רבני האתר ישמחו להשקיע וללמד אצלכם תנ"ך במגוון נושאים וספרים.
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם כלשהו.
הירשם כאן לקבלת המייל השבועי בתנ"ך - חידה שבועית , פרשת שבוע, איך לומדים תנ"ך ועוד
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יפורסמו באתר, וכן לא יועברו לגורם .
מלא פרטיך ויחזרו אליך לקביעת חברותא בתנ"ך באזור מגוריך.
קביעת החברותות על ידי ארגון 'קרוב אלי'. לפרטים נוספים: 0585503344
הפרטים שתמלא יישארו חסויים ולא יועברו לגורם כלשהו, מלבד ארגון 'קרוב אלי'.
בספר מלכים א' בתחילת פרק ח', מסופר שהכהנים, או הלויים, נשאו את הארון, והכניסו אותו לקדש הקדשים של בית המקדש הראשון, שבנה שלמה. אבל לא ברור מספיק מי נשא את הארון: האם רק הכהנים, או הכהנים והלויים. בביאור ענין זה יעסוק המאמר.
כך נאמר בפרקנו (מלכים א פרק ח'):
ג. "ויבֹאו כל זקני ישראל, וישאו הכהנים את הארון.
ד. ויעלו את ארון ד', ואת אֹהל מועד, ואת כל כלי הַקֹדש אשר באֹהל, ויעלו אֹתם הכהנים והלְוִיִם.
ה. והמלך שלמה וכל עדת ישראל הנועדים עליו אִתו לפני הארון, מְזַבְּחים צאן ובקר אשר לא יסָפרו ולא ימָנו מֵרֹב.
ו. ויבִאו הכהנים את ארון ברית ד' אל מקומו, אל דביר הבית, אל קֹדש הקדשים, אל תחת כנפי הכרובים.
ז. כי הכרובים פֹּרְשִׂים כנפים אל מקום הארון, ויסֹכּו הכרֻבים על הארון ועל בדיו מלמעלה.
ח. וַיַאֲרִכו הבדים, וַיֵרָאו ראשי הבדים מן הַקֹדש על פני הדביר, ולא יֵרָאו החוצה, וַיהיו שם עד היום הזה.
ט. אין בארון רק שני לֻחות האבנים אשר הִנִּח שם משה בְּחֹרֵב, אשר כרת ד' עם בני ישראל בצאתם מארץ מצרים.
י. ויהי בצאת הכהנים מן הַקֹדש, והענן מלא את בית ד'.
יא. ולא יכלו הכהנים לעמֹד לשרת מפני הענן, כי מלא כבוד ד' את בית ד'".
מפסוקים אלו לא ברור מי נשא את הארון:
בפסוק ג' נאמר שהכהנים נשאו את הארון,
בפסוק ד' משמע שהכהנים והלויים נשאו את הארון,
בפסוק ו' שוב נאמר שהכהנים נשאו את הארון, וכן עולה גם מפסוק י'.
נשאלת השאלה: האם רק הכהנים נשאו את הארון, או הכהנים והלויים נשאו את הארון ביחד?
במקבילה לפרקנו בספר דברי הימים (ב פרק ה) נאמר:
ד. "ויבֹאו כל זקני ישראל, וישאו הלוים את הארון.
ה. ויעלו את הארון, ואת אהל מועד, ואת כל כלי הַקֹדש אשר באהל, העלו אֹתם הכהנים הלוים.
ו. והמלך שלמה וכל עדת ישראל הנועדים עליו לפני הארון מזבחים צאן ובקר אשר לא יִסָפרו ולא יִמָנו מֵרֹב.
ז. ויביאו הכהנים את ארון ברית ד' אל מקומו, אל דביר הבית, אל קֹדש הקדשים, אל תחת כנפי הכרובים.
ח. ויהיו הכרובים פֹרְשׂים כנפים על מקום הארון, ויכַסו הכרובים על הארון ועל בדיו מלמעלה.
ט. וַיַאֲריכו הבדים, וַיֵרָאו ראשי הבדים מן הארון על פני הדביר, ולא יֵרָאו החוצה, ויהי שם עד היום הזה.
י. אין בארון רק שני הלֻחות אשר נתן משה בחֹרֵב, אשר כרת ד' עם בני ישראל בצאתם ממצרים.
יא. ויהי בצאת הכהנים מן הקֹדש, כי כל הכהנים הנמצאים התקדשו, אין לשמור למחלקות".
גם פסוקים אלו אינם ברורים:
בפסוק ד' נאמר שהלויים נשאו את הארון,
בפסוק ה' נאמר שהכהנים הלויים נשאו את הארון,
בפסוק ז' נאמר שהכהנים נשאו את הארון וכן עולה גם מפסוק י"א.
נשאלת השאלה: האם הלויים נשאו את הארון, או הכהנים הלויים נשאו אותו, או רק הכהנים נשאו אותו?
יש לציין שבספר במדבר מפורש בכמה מקומות שהמצוה לשאת את הארון מוטלת על הלויים בני קהת.
א. הפסוקים בפרשת במדבר
בפרשת במדבר נאמר: "ובא אהרן ובניו בִּנְסֹעַ המחנה, והורִדו את פרֹכת המסך, וכִסו בה את ארֹן העדות... וכִלה אהרן ובניו לכסֹת את הקֹדש ואת כל כלי הקֹדש... ואחרי כן יבֹאו בני קהת לשאת" (ד, ה-טו).
בפסוקים אלו מפורש שהכהנים מכסים את הארון ושאר כלי הקדש, אך המצוה לשאת את הארון מוטלת על הלויים בני קהת.
בפסוקים נוספים באותה פרשה נאמר גם כן שהלויים בני קהת מצווים לשאת את הארון: "משפחֹת בני קהת יחנו על ירך המשכן תימנה... ומשמרתם הארֹן והשֻלחן והמנֹרה והמזבחֹת" (ג, כט-לא). ואילו הכהנים חונים "קדמה לפני אהל מועד מזרחה" (שם, לח).
ב. הפסוקים בפרשת נשא
גם בפרשת נשא נאמר שהלויים הם שנושאים את הארון ושאר כלי הקודש: "ולבני קהת לא נתן [משה עגלות] כי עבֹדת הקֹדש עלהם, בכתף ישאו" (ז, ט), ופירשו רש"י וספורנו שעבודת הקודש שעל בני קהת היא נשיאת הארון ושאר כלי הקודש.
ג. הפסוקים בפרשת בהעלתך
גם בפרשת בהעלותך נאמר: "ונסעו הקהתים נשאי המקדש" (י, כא), ופירשו חז"ל (מנחות צח ע"ב) והמפרשים (רש"י וראב"ע) שהכוונה לארון הברית.
לפי זה נשאלת שאלה נוספת: אם המצוה לשאת את הארון מוטלת על הלויים - מדוע בהכנסתו לקדש הקדשים נשאוהו הכהנים?
כתב הרד"ק (ג): "וישאו הכהנים את ארון ד' - אמרו רבותינו ז"ל (סוטה לג ע"ב): 'בשלושה מקומות נשאו הכהנים את הארון: כשעברו ישראל את הירדן (יהושע פרקים ג-ד), וכשסבבו את יריחו (שם פרק ו), וכשהחזירוהו למקומו - כשברח דוד מפני אבשלום (שמואל ב טו, כה-כט). ועתה כשהכניסוהו לבית המקדש לקדש הקדשים, והם לא זכרו [כלומר: לא הזכירו] זה המקום. אולי בכלל 'החזירוהו למקומו' הוא".
לפי דברי חז"ל אלו מיושבת בחלקה השאלה האחרונה, אם המצוה לשאת את הארון מוטלת על הלויים - מדוע בפרקנו נשאוהו הכהנים? אכן היו מספר פעמים שבהן נשאוהו הכהנים, ולא הלויים. ומדוע? הדבר יתבאר בסמוך.
הרד"ק הסביר את דברי חז"ל "וכשהחזירוהו למקומו" על החזרת הארון לירושלים בבריחת דוד מפני אבשלום, והעיר שגם בפרקנו כשהכניסוהו לקדש הקדשים, נשאוהו הכהנים, ולא הלויים, וחז"ל לא הזכירו שם את הכנסת הארון לקדש הקדשים. ויישב שאולי במלים "החזירוהו למקומו" כלולים שני מקרים: גם החזרת הארון לירושלים בבריחת דוד מפני אבשלום, וגם הכנסת הארון לקדש הקדשים.
בספר יהושע (ג, ג), בפרשת מעבר הירדן, כתב הרד"ק הסבר אחר מדוע חז"ל לא הזכירו את הכנסת הארון לקדש הקדשים בין המקומות שבהם נשאו הכהנים את הארון.
כך כתב הרד"ק שם: "ואפשר כי לפני שנתנוהו במקומו היה שם לעולם - מנו אלא שלושה מקומות".
כלומר: דברי חז"ל על שלושה מקומות שבהם נשאו הכהנים את הארון מתייחסים לשלושה מקומות במהלך הדורות, מלבד הכנסתו הקבועה לקדש הקדשים בימי שלמה.
עוד הוסיף הרד"ק שם כמו שכתב בפרקנו: "ובכלל 'שהחזירוהו למקומו' הוא'". כלומר: במלים "החזירוהו למקומו" כלולים שני מקרים: גם החזרת הארון לירושלים בבריחת דוד מפני אבשלום, וגם הכנסת הארון לקדש הקדשים.
כאמור, בגמרא במסכת סוטה (לג ע"ב) נאמר: "תניא: רבי יוסי אומר: בשלושה מקומות נשאו כהנים את הארון: כשעברו את הירדן, וכשהסיבו את יריחו, וכשהחזירוהו למקומו".
רש"י שם הסביר את דברי חז"ל "וכשהחזירוהו למקומו" על הכנסת הארון לקדש הקדשים, ולא על החזרת הארון לירושלים בבריחת דוד מפני אבשלום! ושלא כפירוש הרד"ק.
כך פירש רש"י שם: "וכשהחזירוהו למקומו - בימי שלמה, לבית קדשי הקדשים, דכתיב: 'ויבאו כל זקני ישראל, וישאו הכהנים את הארון' (מלכים א ח, ג). והיינו 'החזירוהו למקומו', שכשהגלה בימי עלי - מתוך בית קדשי הקדשים של משכן שעשה משה, משם נוטל, שהמשכן נקבע בשילה (שמואל א ד, ג-יא). וכשהחזירוהו פלשתים לא היה לו מקום קבוע, שהרי חרב משכן שילה, ונשתהא בבית אבינדב (שם ז, א-ב), ומשם הביאו דוד לסוף עשרים שנה לבית עובד אדום (שמואל ב ו, י-יב), ומשם לעיר דוד (שם, יב-יז), עד שבנה שלמה את בית המקדש, ובנה לו הדביר לפנים מן ההיכל, ואמה טרקסין חוצצת במקום הפרוכת, והוא קרוי מקומו המיוחד, כדכתיב: 'ויביאו הכהנים את ארון ברית ד' אל מקומו, אל דביר הבית' וגו' (מלכים א ח, ו)".
כאמור, רש"י הסביר את דברי חז"ל "וכשהחזירוהו למקומו" על הכנסת הארון לקדש הקדשים, ולא על החזרת הארון לירושלים בבריחת דוד מפני אבשלום, ושלא כפירוש הרד"ק.
מדוע לא פירש רש"י כמו הרד"ק, וכיצד התעלם לכאורה מהחזרת הארון לירושלים בבריחת דוד מפני אבשלום, כתב ה"ענף יוסף" שם ב"עין יעקב" לסוטה, שלדעת רש"י בהחזרת הארון לירושלים בבריחת דוד מפני אבשלום, הכהנים רק היו האחראים על השבת הארון לירושלים, אבל הלויים הם שנשאוהו.
כך נאמר שם בספר שמואל ב פרק ט"ו:
כד. "והנה גם צדוק וכל הלוים אתו נשאים את ארון ברית האלקים ויצקו את ארון האלקים, ויעל אביתר עד תם כל העם לעבור מן העיר.
כה. ויאמר המלך לצדוק: השב את ארון האלקים העיר. אם אמצא חן בעיני ד' והשבני והראני אתו ואת נוהו.
כו. ואם כה יאמר: לא חפצתי בך - הנני יעשה לי כאשר טוב בעיניו.
כז. ויאמר המלך אל צדוק הכהן: הרואה אתה, שבה העיר בשלום, ואחימעץ בנך ויהונתן בן אביתר שני בניכם אתכם.
כח. ראו אנכי מתמהמה בערבות המדבר, עד בוא דבר מעמכם להגיד לי.
כט. וישב צדוק ואביתר את ארון האלקים ירושלם וישבו שם".
כיון שבפסוק הראשון נאמר: "צדוק [הכהן] וכל הלוים אתו נשאים את ארון ברית האלקים" משמע שהלויים הם שנשאו את הארון, וצדוק רק היה אחראי עליהם, וכך יש לפרש גם את הפסוקים הבאים, שהלויים הם שנשאו את הארון, וצדוק ואביתר רק היה אחראים עליהם.
הכהנים נשאו את הארון, והלויים נשאו את שאר הכלים
על הסתירה בספר מלכים, שבפסוק ג' נאמר שהכהנים נשאו את הארון, בפסוק ד' משמע שהכהנים והלויים נשאו את הארון, ובפסוק ו' שוב נאמר שהכהנים נשאו את הארון, וכן עולה גם מפסוק י', ענו המפרשים שהכהנים נשאו את הארון, והלויים נשאו את שאר הכלים.
כך כתב הרד"ק (ד): "הכהנים והלוים - הכהנים הארון, והלויים את אהל מועד וכלי הקדש אשר באהל. ואהל מועד גנזו באוצרות בית האלקים, אבל הארון הכניסו אל מקומו, אל דביר הבית".
כלומר: הכהנים נשאו את הארון, והלויים נשאו את שאר הכלים.
כעין זה כתב גם הרלב"ג (ג): "והנה העלו עם זה אהל מועד שנעשה במדבר על יד משה, וכל כלי הקדש אשר היו באהל אשר הכין דוד לתת שם את ארון האלקים. והנה היו נכללים בכלים ההם הכלים שעשה משה. והנה הארון נשאו הכהנים, ושאר הכלים, שהיה נכון שישאום הלויים, נשאו אותם הלויים".
כעין זה כתב גם ה"מצודת דוד" (ד): "הכהנים הלוים - הכהנים העלו הארון, והלויים את אוהל מועד וכליו".
כעין זה כתב גם המלבי"ם: "ומפרש: ויעלו אותם הכהנים והלוים, רוצה לומר: את הארון העלו הכהנים, ואת אוהל מועד וכליו העלו הלויים".
נשאלה השאלה: אם המצוה לשאת את הארון מוטלת על הלויים - מדוע מדוע בהכנסתו לקדש הקדשים נשאוהו הכהנים?
נאמרו על כך שני הסברים:
כתב הרלב"ג (ג): "ולא נשאו הלויים את הארון, רק הכהנים. ואף על פי שהיה נשיאת הארון מעבודת בני קהת, לא הסכימו בזה המקום שישאו אותו הלויים, לפי שהכוונה היתה להביאו לבית קדשי הקדשים, והוא הדביר, אשר לא הותר להיכנס בו כי אם כהן גדול, יום אחד בשנה. וכאשר לא היה אפשר שישא הכהן הגדול לבדו את הארון, היה יותר ראוי שיכנסו שם הכהנים משיכנסו שם הלויים".
כלומר: כיון שאסור להיכנס לקדש הקדשים, כי אם לכהן הגדול ביום הכפורים, והוא לא יכל לשאת את הארון לבדו, כיון שהמצוה לשאת את ארון הברית מוטלת על ארבעה אנשים (מנחות צח ע"ב), לכן הכניסוהו הכהנים, ולא הלויים.
הסבר אחר כתב הרד"ק בספר יהושע (ג, ג), במעבר הירדן: "והכהנים הלוים - עד עתה הלויים היו נושאים הארון, ועתה נשאוהו הכהנים, להקדישו יותר, מפני הנס שנעשה לפניו עתה.
ואמרו רז"ל: בשלושה מקומות נשאו הכהנים את הארון: כשעברו את הירדן, וכשסבבו את יריחו, וכשהחזירוהו למקומו, וזה היה כשהיה דוד בורח מפני אבשלום, שנאמר: 'וישב צדוק ואביתר את ארון האלקים ירושלם' (שמ"ב טו, כט). וכל זה להגדלת קדושתו.
ועוד מצינו במקום אחר: בבנין הבית, שהעלוהו הכהנים מעיר דוד, והביאוהו לבית קדשי הקדשים"!
הרד"ק הסביר את כל ארבעת המקומות שבהם נשאו הכהנים את הארון, וכתב שהדבר נעשה להגדלת קדושתו של הארון על ידי הכהנים המקודשים יותר מאשר הלויים.
הכהנים נשאו את הארון, והלויים נשאו את שאר הכלים
כתב רש"י (ה): "העלו אותם הכהנים הלוים - פתרונו מוסב למעלה, שאמר: 'וישאו הלוים את הארון', ומפרש מי היו אותם הלויים שאמרתי לך למעלה? הכהנים הלויים, שאף הכהנים מבני לוי הם, ולא לויים ממש היו, וכן כתוב במלכים (א ח): 'וישאו הכהנים את הארון' וגם הכלים ואהל מועד העלו עמהם הלוים כמשפטם".
כלומר: הכהנים נשאו את הארון, והלויים נשאו את שאר הכלים.
כן כתב גם הרד"ק (ד): "וישאו הלוים את הארון - ובספר מלכים: 'וישאו הכהנים את הארון'!
הכהנים נשאוהו. ומה שאמר 'הלוים' - הם הכהנים, כי הכהנים לויים היו, ואמרו רז"ל: 'בכ"ד מקומות נקראו הכהנים לויים, וזה אחד מהם: והכהנים הלוים בני צדוק' (יחזקאל מד, טו).
ומה שאמר בסמוך: 'הכהנים הלוים' - פירושו: 'הכהנים והלוים'. וכן כתיב במלכים, בוי"ו: 'ויעלו אותם הכהנים והלוים' - הכהנים נשאו את הארון, והלויים את אוהל מועד".
כן כתב הרלב"ג בספר מלכים (שם, ג): "ואולם בספר דברי הימים (ב ה, ד) כתוב שהלויים נשאו אותו! והנה הרצון בו כהנים, כי מצאנו שנקראו הכהנים לויים במקומות מה".
כאמור, בגמרא במסכת סוטה (לג ע"ב) נאמר: "תניא: רבי יוסי אומר: בשלושה מקומות נשאו כהנים את הארון: כשעברו את הירדן, וכשהסיבו את יריחו, וכשהחזירוהו למקומו".
על דברי הגמרא: "וכשהחזירוהו למקומו" שאלו התוספות: "ואי קשה: והא בדברי הימים (ב ה, ד) כתיב: 'וישאו הלוים את הארון'"!
וענו: "תריץ דהאי אחד מכ"ד מקומות שנקראו הכהנים לויים, דהא כתיב התם: 'ויעלו את הארון ואת אהל מועד' וגו' (שם, ה), וכתיב: 'העלו אותם הכהנים הלוים' (שם), ופירוש: הכהנים הארון, והלויים אהל מועד וכליו, וכתיב: 'ויביאו הכהנים את ארון ברית ד' אל מקומו' (שם, ז), וכתיב במלכים (א ח, ג): 'וישאו הכהנים את הארון', וכתיב: 'ויעלו את ארון ד' ואת אהל מועד' וגו' (שם, ד), וכתיב: 'ויעלו אותם הכהנים והלוים' (שם)".
דברי התוספות בהסבר דברי חז"ל "וכשהחזירוהו למקומו" הם כהסבר רש"י, שהכוונה להכנסת הארון לקדש הקדשים, ולא על החזרת הארון לירושלים בבריחת דוד מפני אבשלום, כפירוש הרד"ק, ודברי התוספות בהסבר הפסוקים בדברי הימים הם כדברי כל המפרשים, שהכהנים נשאו את הארון, והלויים את שאר הכלים.
התוספות שם כתבו הסבר נוסף, שחולק על כל מה שלמדנו עד עתה: "אי נמי: הכהנים נטלוהו ממקומו אשר נטה לו דוד, ומסרוהו ללויים, והלויים נשאו עד ההיכל, והכניסוהו הכהנים לדביר, הרי כל המקראות מקויימים. ועל זה אמר רבי יוסי: 'כשהחזירוהו למקומו'".
כלומר: הכהנים הוציאו את הארון מהאהל שבו הוא היה, ומסרוהו ללויים, הלויים נשאו אותו במהלך הדרך עד לבית המקדש, ולפני שהכניסו אותו לקדש הקדשים מסרו הלויים את הארון לכהנים, והכהנים הכניסוהו לקדש הקדשים.
מדוע עשו כך? כבר למדנו בדברי הרלב"ג שאסור להיכנס לקדש הקדשים, כי אם לכהן הגדול, וביום הכפורים, והוא לא יכל לשאת את הארון לבדו, לכן הכניסוהו הכהנים, ולא הלויים.
לפי הסבר זה צריך לומר שגם לאהל שבו היה הארון היה דין קדש הקדשים, שאסור להיכנס אליו מלבד הכהן הגדול ביום הכפורים, והוא לא יכל לשאת את הארון לבדו, ולכן נכנסו לשם הכהנים, ולא הלויים.
כעין זה כתב גם המלבי"ם בספר דברי הימים (ב ה, ד): "וישאו הלוים - ובמלכים (א ח, ג): 'וישאו הכהנים', וכן פירשו חז"ל: 'בשלושה מקומות נשאו הכהנים את הארון', וחשבו כשהכניסוהו לבית קדש הקדשים. ויש לומר שרק בכניסה [לאהל שבו היה הארון] נשאו הכהנים, ומזה מדבר שם, ובדרך נשאו הלויים, ומזה מדבר פה, ובפסוק ז' באר שהכהנים הביאוהו אל מקומו".
א. נאמרו שני הסברים בפירוש הפסוקים:
ב. נאמרו שני הסברים מדוע הכהנים נשאו את הארון, ולא הלויים:
הגמרא במסכת סוטה הוסיפה עוד: "בכל יום ארון נוסע אחר שני דגלים, והיום [במעבר הירדן] נסע תחילה", כתב על כך המהרש"א שם: "דכל זמן שהיו בחוץ לארץ, שהיא ארץ טמאה, לא היתה השכינה שורה אלא בתוך בני ישראל, באמצע הדגלים, כמפורש במסעות. אבל משבאו לארץ הקדושה, נסעה השכינה תחילה, כאלפים אמה לפניהם, שֶמוֹרֶה שהוא אלקי אותה הארץ, כמו שכתב בזה הרמב"ן בפסוק 'אלהי נכר הארץ' (דברים לא, טז). וזהו שאמר: 'הנה ארון הברית', ששם השכינה, אחר שהוא 'אדון' אותה 'הארץ', הקדים עצמו ועבר לפניהם.
ועל כן נשאוהו אז כהנים, כמו שנאמר: 'ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים' (דהי"א כג, יג).
ולכך נמי קאמר: 'וכשהחזירוהו למקומו', שהוא קדש קדשים, היה על ידי בני אהרן הכהנים.
וכן הסבת יריחו, שכל ענינו היה בקדושה: שבעה שופרות, בשבעה ימים, ובפעם השביעית, היה גם כן על ידי שבעה כהנים, הקדושים".
יהי רצון שנזכה לראות בשוב הארון אל מקומו בקדש הקדשים, בבית המקדש השלישי, שיבנה במהרה בימינו.
[עיין עוד במאמר "מי נושא את ארון הברית?" בספרי "הדר התורה" דברים, בפרשת וילך, שם התבארו בהרחבה השיטות השונות שם, ובמאמר "על מי מוטלת המצוה לשאת את ארון הברית?" בספרי "הדר העולם", שם התבארו כל המקומות בתנ"ך שבהם נשאו את הארון, ולפי השיטות השונות]
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
פרק ה | הקדמה נאמר בפרקנו: כו. "וד' נתן חכמה לשלמה כאשר דִבֶּר לו, ויהי שָלֹם בין חירם ובין שלמה, ויכרתו...
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים - ספר מלכים א
פרק יד | הקדמה נאמר בפרקנו: כא. "ורחבעם בן שלמה מָלַך ביהודה. בן ארבעים ואחת שנה רחבעם במלכו, ושבע עשרה שנה...
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים - ספר מלכים א
פרק ח | הקדמה בפרקנו מופיעה התפילה הנפלאה שאמר שלמה המלך בשעת חנוכת הבית, ובתוך דבריו מופיעות המלים...
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים - ספר מלכים א
פרק כב | הקדמה יהושפט מלך יהודה היה מהמלכים הצדיקים. הפסוק המרכזי המסכם את מעשיו הוא: "וילך בכל דרך אסא...
מתוך סדרת השיעורים:
מאמרים - ספר מלכים א