בניין קבע

וַיְצַ֥ף מִזְבֵּ֖חַ אָֽרֶז׃
(מלכים א ו כ)

כתב רש"י: "הוא מזבח הקטורת, ותמיה אני: ושל משה למה נגנז?"

כתב בספר שלטי הגבורים(פרק ל"ג) שהסיבה שמזבח הקטורת נגנז היא שמזבח של משה היו בו טבעות שנועדו לשים בו את הבדים לשאת אותו בהם במהלך תקופת המדבר, ומכיון שהמקדש הוא בית של קבע היו צריכים לעשות מזבח חדש בלי הטבעות. וכתב שמסברא זו היה ראוי שיעשו גם ארון חדש נטול טבעות ובדים, אלא שמכיון שיש גזירת הכתוב: "בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו", לכן השאיר שלמה את הארון עם הטבעות והבדים.

ומבואר בדבריו שהמקדש, בניגוד למשכן, צריך שיהיו בו סימנים של בית-קבע, ולא של אהל עראי.

ונראה לפי זה להסביר את תחילת הפרק:

"וְהַבַּ֨יִת֙ בְּהִבָּ֣נֹת֔וֹ אֶֽבֶן־שְׁלֵמָ֥ה מַסָּ֖ע נִבְנָ֑ה"
(מלכים א ו ז)

וכן כתב הרמב"ם:

כשבונין ההיכל והעזרה, בונין באבנים גדולות; ואם לא מצאו אבנים, בונין בלבינים.
(משנה תורה הל' בית הבחירה פ"א ה"ח)

ובהמשך כתב:

אין בונים בו עץ כלל.
(משנה תורה הל' בית הבחירה פ"א ה"ט)

וכתב הכסף משנה שמקור הרמב"ם הוא הפסוק מהפרק הקודם: "אֲבָנִ֨ים גְּדֹל֜וֹת אֲבָנִ֧ים יְקָר֛וֹת לְיַסֵּ֥ד הַבָּ֖יִת"(מלכים א ה לא)

והעיר ר' חיים בן עטר(אור החיים תרומה) שהמקדש שונה מהמשכן שהיה דוקא מעצי שטים עומדים.

ויש לומר על פי היסוד הנ"ל, שעיקר המקדש חייב להיות כבית של קבע, ולכן חייבים לעשותו דוקא באבנים או בלבנים, בניגוד למשכן שהיה אוהל עראי ולכן נעשה משל עץ.

***

וּשְׁתֵּי֮ דַּלְת֣וֹת עֲצֵי־שֶׁמֶן֒
(מלכים א ו לב)
וּשְׁתֵּ֥י דַלְת֖וֹת עֲצֵ֣י בְרוֹשִׁ֑ים
(מלכים א ו לד)

כתב רד"ק:

...לפי שלא היו הדלתות נסגרות שהרי בדי ארון נתונים על פני הדביר
(מלכים א ו לב)

ונראה לומר כנ"ל שזהו עוד מאפיין של בית קבע, שבתוכו יש חדרים עם דלתות. ולכן שמו דלתות בהיכל אף על פי שמעולם לא היו בשימוש.

***

...וַיִּ֤בֶן לוֹ֙ מִבַּ֣יִת לִדְבִ֔יר לְקֹ֖דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים׃
וּדְבִ֧יר בְּתוֹךְ־הַבַּ֛יִת מִפְּנִ֖ימָה הֵכִ֑ין לְתִתֵּ֣ן שָׁ֔ם אֶת־אֲר֖וֹן בְּרִ֥ית יְהוָֽה׃
וְלִפְנֵ֣י הַדְּבִ֡יר עֶשְׂרִים֩ אַמָּ֨ה אֹ֜רֶךְ וְעֶשְׂרִ֧ים אַמָּ֣ה רֹ֗חַב וְעֶשְׂרִ֤ים אַמָּה֙ קֽוֹמָת֔וֹ וַיְצַפֵּ֖הוּ זָהָ֣ב סָג֑וּר וַיְצַ֥ף מִזְבֵּ֖חַ אָֽרֶז׃
(מלכים א ו טז,יט,כ)

רש"י פירש שהדביר הוא מחיצת אמה טרקסין. ובפסוק כ"ג ביאר שהכוונה לקודש הקודשים. אם כן, מבואר שלפני קודש הקודש הייתה מחיצה. וכתב בספר כסף משנה(הל' בית הבחירה פ"ד ה"ב) שבבית המקדש הראשון לא היתה פרוכת אלא כותל. והסבירו מפרשיו שכוונתו היא שבניגוד למשכן, שם היתה פרוכת המבדילה בין הקודש לקודש הקודשים, בבית המקדש הראשון הבדילה מחיצה. ואף על פי שבבית המקדש הראשון הייתה גם פרוכת, לא היתה אלא לנוי בעלמא(משרת משה עטיה).

וגם זה מאפיין של בניין קבע, שהקירות שבו אינם עשויים מבד כשל בניין עראי.

***

וַיַּ֣עַשׂ לַבָּ֔יִת חַלּוֹנֵ֖י שְׁקֻפִ֥ים אֲטוּמִֽים׃
(מלכים א ו ד)

רש"י הביא בשם חז"ל שהחלונות היו פתוחים מבחוץ ואטומים מבפנים, שלא כדרך שאר חלונות העשויים למאור. כדי להראות שאינו צריך לאורה.

והקשה הרב קמינצקי בספרו שאם המטרה היא להראות שאין חלונות אלו עשויים שיכנס דרכן אור, אז למה בכלל עשו חלונות? ותירץ שעשו חלונות כדי שלא יראה בית המקדש כבית סוהר.

ולדברינו לעיל יש לומר שמשום שבית המקדש הוא בניין של קבע, קבעו בו חלונות, אף על פי שלא היו צריכים אותם בשביל מאור. ובאוהל עראי באמת אין חלונות.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.