מולך-מושל-רודה

בפרק הקודם ראינו:

וַֽיְהִי֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה מֶ֖לֶךְ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃
(מלכים א ד א)

ובפרקנו:

וּשְׁלֹמֹ֗ה הָיָ֤ה מוֹשֵׁל֙ בְּכָל־הַמַּמְלָכ֔וֹת מִן־הַנָּהָר֙ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים וְעַ֖ד גְּב֣וּל מִצְרָ֑יִם מַגִּשִׁ֥ים מִנְחָ֛ה וְעֹֽבְדִ֥ים אֶת־שְׁלֹמֹ֖ה כָּל־יְמֵ֥י חַיָּֽיו׃ {פ}
כִּי־ה֞וּא רֹדֶ֣ה ׀ בְּכָל־עֵ֣בֶר הַנָּהָ֗ר מִתִּפְסַח֙ וְעַד־עַזָּ֔ה בְּכָל־מַלְכֵ֖י עֵ֣בֶר הַנָּהָ֑ר וְשָׁל֗וֹם הָ֥יָה ל֛וֹ מִכָּל־עֲבָרָ֖יו מִסָּבִֽיב׃
(מלכים א ה א,ג)

בארץ ישראל שלמה היה מולך, ואילו מהנהר, נהר פרת, ועד ארץ פלשתים שלמה היה מושל. ויש להסביר על פי אבן עזרא על הפסוק: "המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו" – שמלך הוא ברצון העם והסכמתם, ומושל הוא על ידי כיבוש. ולכן על ארץ ישראל נאמר ששלמה היה מלך, שהרי עם ישראל הסכים וקיבל את מלכותו. אך על הגוים עד הנהר היה מושל, מכח כיבושיו של דוד, כמבואר בספר שמואל(ב ז). ומעבר לנהר פרת, שם היה רודה, ולא שלט שם ממש, אלא רק שררו שם פחד ויראה מפניו, וכמו שנאמר: "ורדו בדגת הים", שבעלי חיים יראים מן האדם.

מעגלי המס של שלמה

בפרק הקודם ראינו:

וְלִשְׁלֹמֹ֞ה שְׁנֵים־עָשָׂ֤ר נִצָּבִים֙ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְכִלְכְּל֥וּ אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ וְאֶת־בֵּית֑וֹ חֹ֧דֶשׁ בַּשָּׁנָ֛ה יִֽהְיֶ֥ה עַל־אחד (הָֽאֶחָ֖ד) לְכַלְכֵּֽל׃
(מלכים א ד ז)

ובפרקנו:

וּשְׁלֹמֹ֗ה הָיָ֤ה מוֹשֵׁל֙ בְּכָל־הַמַּמְלָכ֔וֹת מִן־הַנָּהָר֙ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים וְעַ֖ד גְּב֣וּל מִצְרָ֑יִם מַגִּשִׁ֥ים מִנְחָ֛ה וְעֹֽבְדִ֥ים אֶת־שְׁלֹמֹ֖ה כָּל־יְמֵ֥י חַיָּֽיו׃ {פ}
וַיְהִ֥י לֶֽחֶם־שְׁלֹמֹ֖ה לְי֣וֹם אֶחָ֑ד שְׁלֹשִׁ֥ים כֹּר֙ סֹ֔לֶת וְשִׁשִּׁ֥ים כֹּ֖ר קָֽמַח׃
עֲשָׂרָ֨ה בָקָ֜ר בְּרִאִ֗ים וְעֶשְׂרִ֥ים בָּקָ֛ר רְעִ֖י וּמֵ֣אָה צֹ֑אן לְ֠בַד מֵֽאַיָּ֤ל וּצְבִי֙ וְיַחְמ֔וּר וּבַרְבֻּרִ֖ים אֲבוּסִֽים׃
כִּי־ה֞וּא רֹדֶ֣ה ׀ בְּכָל־עֵ֣בֶר הַנָּהָ֗ר מִתִּפְסַח֙ וְעַד־עַזָּ֔ה בְּכָל־מַלְכֵ֖י עֵ֣בֶר הַנָּהָ֑ר וְשָׁל֗וֹם הָ֥יָה ל֛וֹ מִכָּל־עֲבָרָ֖יו מִסָּבִֽיב׃
(מלכים א ה א)

ישנן שלוש מדרגות במסים שגובה המלך שלמה:

  א. כלכלה של מזון בסיסי, וכמו שכתוב ביוסף ששולח להגיד ליעקב: "וְכִלְכַּלְתִּ֤י אֹֽתְךָ֙ שָׁ֔ם", שידאג לצרכי יעקב והמשפחה המורחבת בארץ גושן. וכמו שכתוב על עובדיה שהחביא את הנביאים וכלכלם לחם ומים(מלכים א יח). וכתב רש"י שזה חלק מפרשת המלך, לגבות כלכלה מן העם. ונראה שכוונתו למה שנאמר בפרשת המלך: "וְזַרְעֵיכֶ֥ם וְכַרְמֵיכֶ֖ם יַעְשֹׂ֑ר וְנָתַ֥ן לְסָרִיסָ֖יו וְלַעֲבָדָֽיו׃"(שמואל א ח טו), ו"צֹאנְכֶ֖ם יַעְשֹׂ֑ר וְאַתֶּ֖ם תִּֽהְיוּ־ל֥וֹ לַעֲבָדִֽים׃"(שמואל א ח יז). כך גובה המלך עשירית מהגידול של מוצרי יסוד.

  ב. המדינות הכבושות בין נהר פרת לארץ פלשתים הגישו לשלמה מנחה, והיו עובדים את שלמה. וזה כמו שכתוב בתורה: "יִהְי֥וּ לְךָ֛ לָמַ֖ס וַעֲבָדֽוּךָ׃"(דברים כ יא)

  ג. העושר הגדול המתואר בפסוקים ב-ג הוא מהעמים מסביב – "כִּי־ה֞וּא רֹדֶ֣ה ׀ בְּכָל־עֵ֣בֶר הַנָּהָ֗ר...", וכתב רד"ק, הטעם כי האיל והצבי ויחמור וברבורים אבוסים היו בשולחנו בכל יום, שהיו מביאים לו מנחה מכל עבר הנהר, כלומר היו יראים ממנו ומגישים לו מנחה תמיד. 

חכמת הטבע כמכשיר למימוש הבטחת העושר והכבוד

וַיִּתֵּן֩ אֱלֹהִ֨ים חָכְמָ֧ה לִשְׁלֹמֹ֛ה וּתְבוּנָ֖ה הַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד וְרֹ֣חַב לֵ֔ב כַּח֕וֹל אֲשֶׁ֖ר עַל־שְׂפַ֥ת הַיָּֽם׃
וַתֵּ֨רֶב֙ חָכְמַ֣ת שְׁלֹמֹ֔ה מֵֽחָכְמַ֖ת כָּל־בְּנֵי־קֶ֑דֶם וּמִכֹּ֖ל חָכְמַ֥ת מִצְרָֽיִם׃
וַיֶּחְכַּם֮ מִכָּל־הָֽאָדָם֒ מֵֽאֵיתָ֣ן הָֽאֶזְרָחִ֗י וְהֵימָ֧ן וְכַלְכֹּ֛ל וְדַרְדַּ֖ע בְּנֵ֣י מָח֑וֹל וַיְהִֽי־שְׁמ֥וֹ בְכָֽל־הַגּוֹיִ֖ם סָבִֽיב׃ 
וַיְדַבֵּ֕ר שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים מָשָׁ֑ל וַיְהִ֥י שִׁיר֖וֹ חֲמִשָּׁ֥ה וָאָֽלֶף׃ 
וַיְדַבֵּר֮ עַל־הָֽעֵצִים֒ מִן־הָאֶ֨רֶז֙ אֲשֶׁ֣ר בַּלְּבָנ֔וֹן וְעַד֙ הָֽאֵז֔וֹב אֲשֶׁ֥ר יֹצֵ֖א בַּקִּ֑יר וַיְדַבֵּר֙ עַל־

---

חטיבת עצים לשם מצות בניין בית המקדש

וְעַתָּ֡ה צַוֵּה֩ וְיִכְרְתוּ־לִ֨י אֲרָזִ֜ים מִן־הַלְּבָנ֗וֹן וַֽעֲבָדַי֙ יִֽהְי֣וּ עִם־עֲבָדֶ֔יךָ וּשְׂכַ֤ר עֲבָדֶ֨יךָ֙ אֶתֵּ֣ן לְךָ֔ כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר תֹּאמֵ֑ר כִּ֣י ׀ אַתָּ֣ה יָדַ֗עְתָּ כִּ֣י אֵ֥ין בָּ֛נוּ אִ֛ישׁ יֹדֵ֥עַ לִכְרָת־עֵצִ֖ים כַּצִּֽדֹנִֽים׃
(מלכים א ה כ)

וַיַּ֨עַל הַמֶּ֧לֶךְ שְׁלֹמֹ֛ה מַ֖ס מִכָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְהִ֣י הַמַּ֔ס שְׁלֹשִׁ֥ים אֶ֖לֶף אִֽישׁ׃
וַיִּשְׁלָחֵ֣ם לְבָנ֗וֹנָה עֲשֶׂ֨רֶת אֲלָפִ֤ים בַּחֹ֨דֶשׁ֙ חֲלִיפ֔וֹת חֹ֚דֶשׁ יִֽהְי֣וּ בַלְּבָנ֔וֹן שְׁנַ֥יִם חֳדָשִׁ֖ים בְּבֵית֑וֹ וַאֲדֹֽנִירָ֖ם עַל־הַמַּֽס׃
(מלכים א ה כז-כח)

הרד"ק כתב ששלושים אלף האנשים היו מבני ישראל ושהו עם עבדי חירם.

וצריך להבין לשם מה שלח שלמה את היהודים להיות עמם?

ויש לומר על פי מה שמובא ברמב"ם(משנה תורה הלכות בית הבחירה פ"א) שצריך בשביל בית המקדש לחצוב את האבנים ולחטוב את העצים לשם מצוה. והרי ידוע שגוי לא יכול לעשות לשמה. אלא שנפסק שאם גוי עושה והיהודי עומד על גביו זה מועיל. וכן כתב בשו"ע(או"ח סו לב) בשם הרא"ש שאם הגוי עיבד עור וישראל עומד על גביו, זה מועיל להיחשב כעורות שעובדו לשמה.

אם כן, רוצה שלמה שחטיבת העצים תהיה לשמה ע"י הדין של יהודי העומד על גבי גוי, ולכן שלח מבני ישראל לעמוד על גביהם של פועלי חירם ולעשות פעולה כלשהי, כדי שיחשבו הפעולות למען בית המקדש לשמה.

אפשרות נוספת להיתר של שלמה להשתמש בפועלים גויים למצוה זו שנדרשת כוונה בקיומה היא שאם אין ישראלי יודע אומנות מסויימת, ורק גוי יודע אותה, כתב הרדב"ז(שם לגבי מצות) שבאופן כזה מותרת עשייה על ידי גוי. ואכן זה המצב לפי המתואר בפסוק כ"א: "כִּ֣י ׀ אַתָּ֣ה יָדַ֗עְתָּ כִּ֣י אֵ֥ין בָּ֛נוּ אִ֛ישׁ יֹדֵ֥עַ לִכְרָת־עֵצִ֖ים כַּצִּֽדֹנִֽים׃"

הַבְּהֵמָ֣ה וְעַל־הָע֔וֹף וְעַל־הָרֶ֖מֶשׂ וְעַל־הַדָּגִֽים׃ 
וַיָּבֹ֨אוּ֙ מִכָּל־הָ֣עַמִּ֔ים לִשְׁמֹ֕עַ אֵ֖ת חָכְמַ֣ת שְׁלֹמֹ֑ה מֵאֵת֙ כָּל־מַלְכֵ֣י הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר שָֽׁמְע֖וּ אֶת־חָכְמָתֽוֹ׃
(מלכים א ה ט-יד)

וַֽיהוָ֗ה נָתַ֤ן חָכְמָה֙ לִשְׁלֹמֹ֔ה כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־ל֑וֹ וַיְהִ֣י שָׁלֹ֗ם בֵּ֤ין חִירָם֙ וּבֵ֣ין שְׁלֹמֹ֔ה וַיִּכְרְת֥וּ בְרִ֖ית שְׁנֵיהֶֽם׃
(מלכים א ה כו)

בפרקנו מופיעות שתי מתנות שקיבל שלמה:

(א) חכמת הטבע, אשר לא הובטחה שלמה, והוא התפרסם בחכמה זו בקרב הגויים.

(ב) חכמת המשפט אשר דיבר ה' לו.

ונראה שגם חכמת הטבע שה' נתן לשלמה קשורה להבטחה, שהרי בכלל ההבטחה היה גם עושר וכבוד(מלכים א ג יג), ואיך ישיג אותם שלמה, הרי לא נלחם. ועל זה יש לומר שה' נתן לו את החכמה הגדולה, אשר הביאה את אומות העולם לבוא, לראות ולהתפעל ממנה, ובזכות זה היו יראים משלמה ומעלים לו מנחה, וכך זכה לעושר וכבוד שהובטחו לו יחד עם חכמת המשפט.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.