הגורמים למרד אדוניהו

וַאֲדֹֽנִיָּ֧ה בֶן־חַגִּ֛ית מִתְנַשֵּׂ֥א לֵאמֹ֖ר אֲנִ֣י אֶמְלֹ֑ךְ וַיַּ֣עַשׂ ל֗וֹ רֶ֚כֶב וּפָ֣רָשִׁ֔ים וַֽחֲמִשִּׁ֥ים אִ֖ישׁ רָצִ֥ים לְפָנָֽיו׃
וְלֹֽא־עֲצָב֨וֹ אָבִ֤יו מִיָּמָיו֙ לֵאמֹ֔ר מַדּ֖וּעַ כָּ֣כָה עָשִׂ֑יתָ וְגַם־ה֤וּא טֽוֹב־תֹּ֨אַר֙ מְאֹ֔ד וְאֹת֥וֹ יָֽלְדָ֖ה אַֽחֲרֵ֥י אַבְשָׁלֽוֹם׃
(מלכים א א ה-ו)

נראה שנאמרות פה שתי סיבות שמכוחן רוצה אדוניהו למלוך:

א) הוא הבן הגדול ביותר לדוד כרגע, והרי כתב הרמב"ם: "והבן הגדול קודם לקטן ממנו"(משנה תורה הלכות מלכים פ"א ה"ז)
[כתב רד"ק: "ואולי דניאל שהיה משנהו של אמנון מת" – והכוונה, שאנו לא מוצאים כלום עליו.] 

ב) הוא טוב תואר מאוד, וזוהי תכונה חשובה למלוכה, שהרי נאמר על שאול: "משכמו ומעלה", ונאמר שם: "כי אין כמוהו בכל העם"(שמואל א י כג-כד). וגם אצל אבשלום נאמר: "וכאבשלום לא היה איש יפה בכל ישראל"(שמואל ב יד-כה). וכן כאשר שמואל מגיע לבית ישי ורואה את אליאב הוא אומר: "אך נגד ה' משיחו(שמואל א טז ו), ופירש הרד"ק: "כי חשב שזה הוא המלך שצוהו הא-ל למשוח, כי ראהו יפה קומה וצורה כשאול, וחשב כי הקב"ה בוחר באנשים יפי קומה וצורה למלכות כדי שיהיה מוראו על העם".
ומסתבר שבגלל סיבה זו לא הביא ישי את דוד לפני הנבא, שגם ישי סבר כדעת הנביא, שאדם יפה ראוי למלוכה, ודוד לא היה בעל תכונות חיצוניות נאות למלוכה.
אמנם נאמר שם: "כי מאסתיהו", וכתב העקידה שהכוונה שה' מאס במלכות של אנשים יפים. והיינו שמלכות דוד כוננה על צדקותו של דוד ולא בגלל חיצוניות. ואבשלום מרד מפני שחשב שמגיע לו המלכות לפי הכללים הישנים. וזה מה שהניע גם את אדוניה. 

אולם, ה' רצה ששלמה ימלוך למרות שהיה ילד קטן, וכן, גם הוא, כדוד, לא היה בעל תכונות חיצוניות.

ובאמת גם יואב בכל מעשיו סבר שמלכות בית דוד היא ככל המלכויות, ולכן חשב בליבו שאדוניהו ראוי למלוך. ולכן מודגש על יואב בפרק הבא: "כִּ֣י יוֹאָ֗ב נָטָה֙ אַֽחֲרֵ֣י אֲדֹֽנִיָּ֔ה וְאַֽחֲרֵ֥י אַבְשָׁל֖וֹם לֹ֣א נָטָ֑ה"(מלכים א ב כח). כי לכאורה הדין שווה אצל אדניה ואבשלום, ולכן הנטיה להמלכת אדניה מושווית לנטיה להמלכת אבשלום, אלא שמסיבה צדדית לא נטה אחר אבשלום.

וכתב הרד"ק: "כי יודע היה אדונהו כי דוד אמר להמליך את שלמה, אע"פ שלא הודיע דוד המלוכה עדיין". כלומר, אדוניהו חשב שדוד רוצה להתערב בסדר הירושה, וזה עורר את אדוינהו למרוד.

[עיין רש"י מלכים א א ו, שאדוניהו ידע שרצון דוד להמליך את שלמה הוא על פי נביא. ויש לעיין אם אדוניהו כפר בדברי הנביא]

האם מותר למלך למנות בן מקרב בניו, שאינו הגדול, למלוך אחריו?

כתב הרב יוסף באב"ד:

יש לספק אם המלך יש לו רשות למנות מלך אחד מבניו קטן לפני הגדול אפשר כמו בירושה... דיכול[=שיכול] להנחיל יורש בין יורשיו הכא נמי(=גם כאן(אותו הדין))... ומדוד המלך עליו השלום ששלמה ירש המלוכה אף על פי שהיו בנים גדולים ממנו... שם היה על פי דיבור כמבואר בקרא(=בכתוב, דברי הימים א כח ה) וצריך עיון.
(מנחת חינוך תצז)

וממה שבת שבע אומרת לדוד: "וְאַתָּה֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ עֵינֵ֥י כָל־יִשְׂרָאֵ֖ל עָלֶ֑יךָ לְהַגִּ֣יד לָהֶ֔ם מִ֗י יֵשֵׁ֛ב עַל־כִּסֵּ֥א אֲדֹנִֽי־הַמֶּ֖לֶךְ אַֽחֲרָֽיו׃"(מלכים א א כ) משמע שדוד יכול לקבוע ששלמה ימלוך. ואולי אין הכוונה שמן הדין מותר, אלא שבת שבע יודעת שאם דוד יחליט, לא ימרו את פיו.

ללא הכרעה

וַיִּזְבַּ֣ח אֲדֹֽנִיָּ֗הוּ צֹ֤אן וּבָקָר֙ וּמְרִ֔יא עִ֚ם אֶ֣בֶן הַזֹּחֶ֔לֶת אֲשֶׁר־אֵ֖צֶל עֵ֣ין רֹגֵ֑ל וַיִּקְרָ֗א אֶת־כָּל־אֶחָיו֙ בְּנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וּלְכָל־אַנְשֵׁ֥י יְהוּדָ֖ה עַבְדֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ וְֽאֶת־נָתָן֩ הַנָּבִ֨יא וּבְנָיָ֜הוּ וְֽאֶת־הַגִּבּוֹרִ֛ים וְאֶת־שְׁלֹמֹ֥ה אָחִ֖יו לֹ֥א קָרָֽא׃
(מלכים א א ט-י)

כתב הרמב"ם:

...שאם אירע סכסוך וקטטה בזרע דוד אי זה איש למנות אם פלוני או פלוני, והיתה אחר כך הסכמת הכל על אחד מהם, או שהלכו הרוב אחריו, או שמנוהו הסנהדרין או נביא או כהן גדול, או שהושגה המלכות לאחד מהן באיזה אופן שיהיה, הרי זה נמשח בשמן המשחה כדי להפסיק הקטטה והמלחמה ולסלק המחלוקת וידעו ההמון שזה הוא משיח ה' שייראוהו...
(פירוש המשניות לרמב"ם כריתות פ"א מ"א)

מבואר שכאשר יש מחלוקת בין בני המלך ההכרעה מסורה ביד בני המלך עצמם, וזה מה שהיה עם אדניהו.

מנגד, אומר הרמב"ם שהכרעה ניתנת גם ע"י סנהדרין או נביא או כהן גדול, וכאן נתן הנביא היה עם שלמה.

אם כן, הויכוח על המלוכה לא מוכרע, שכן לכל צד יש על מה לסמוך – לאדוניהו על דעת הרוב, ולשלמה על הגיבוי של נתן הנביא.

ההבדל בין גישת נתן לגישת בת שבע בהוכיחם את דוד המלך

נתן, ובת שבע בשליחותו, מנסים לגרום לדוד להמליך את שלמה:

נתן לבת שבע: "לְכִ֞י וּבֹ֣אִי ׀ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד וְאָמַ֤רְתְּ אֵלָיו֙ הֲלֹֽא־אַתָּ֞ה אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֗לֶךְ נִשְׁבַּ֤עְתָּ לַאֲמָֽתְךָ֙ לֵאמֹ֔ר כִּֽי־שְׁלֹמֹ֤ה בְנֵךְ֙ יִמְלֹ֣ךְ אַֽחֲרַ֔י וְה֖וּא יֵשֵׁ֣ב עַל־כִּסְאִ֑י וּמַדּ֖וּעַ מָלַ֥ךְ אֲדֹֽנִיָּֽהוּ׃"(מלכים א א יג)

בת שבע למלך דוד: " וְעַתָּ֕ה הִנֵּ֥ה אֲדֹֽנִיָּ֖ה מָלָ֑ךְ וְעַתָּ֛ה אֲדֹנִ֥י הַמֶּ֖לֶךְ לֹ֥א יָדָֽעְתָּ׃ ...וְהָיָ֕ה כִּשְׁכַ֥ב אֲדֹנִֽי־הַמֶּ֖לֶךְ עִם־אֲבֹתָ֑יו וְהָיִ֗יתִי אֲנִ֛י וּבְנִ֥י שְׁלֹמֹ֖ה חַטָּאִֽים׃"(מלכים א א יח, כא)

נתן למלך דוד: " אִ֗ם מֵאֵת֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ נִֽהְיָ֖ה הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וְלֹ֤א הוֹדַ֨עְתָּ֙ אֶֽת־עבדיך (עַבְדְּךָ֔) מִ֗י יֵשֵׁ֛ב עַל־כִּסֵּ֥א אֲדֹנִֽי־הַמֶּ֖לֶךְ אַֽחֲרָֽיו׃"(מלכים א א כז)

אפשר לזהות הבדל בין ההוראה של נתן לבין ביצועה של בת שבע:

נתן אומר לה לשאול בהתרסה: "מדוע מלך אדוניהו", כאומרת לדוד מדוע אפשר זאת ביודעין. ואכן כאשר הוא בעצמו ניגש לדוד הוא שואל את דוד מדוע לא הודיע לו, לנתן, על הבחירה באדוניהו. 

אך בגשת בת שבע אל דוד היא איננה מסוגלת להתריס, אלא מציגה את הבעיה כאישית שלה – שהיא ובנה שלמה יפגעו אם דוד לא יבחר בשלמה. יתר על כן, מדגישה בת שבע שדוד לא ידע מהעניין.

הסיבה שנתן לא חושש לומר דברים קשים לדוד, לעומת שבע, היא שזהו בדיוק תפקידו של חכם, להוכיח.

נתן או נתן הנביא

נתן הנביא(מלכים א א ח, י, כב, כג, לב, לד, לח, מד, מה)

נתן – "וַיֹּ֣אמֶר נָתָ֗ן אֶל־בַּת־שֶׁ֤בַע"(מלכים א א יא), "וַיֹּאמֶר֮ נָתָן֒ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ"(מלכים א א כד)

בכל המקומות בהם נקרא נתן 'נתן הנביא' הוא נקרא כך משום שבאותו נושא פעל מכח היותו נביא, הצריך להיות שותף בהמלכת המלך. וכך אפילו בפסוק כ"ג, כאשר ניגש אל המלך ומשתחווה, עדין נקרא נביא. וזאת מתוקף ההלכה:

אפילו נביא עומד לפני המלך, ומשתחווה לו ארצה--שנאמר "הנה נתן..."
(רמב"ם הלכות מלכים פרק ב הלכה ו)

אמנם, כאשר נתן שולח את בת שבע לגרום לדוד שלא להמליך את אדוניהו, מכונה נתן 'נתן' סתם, ללא 'הנביא'. וכן כאשר פונה הוא בעצמו אל דוד בפסוק כ"ד. וזאת משום שכאן אין הוא מתפקד כנביא, אלא כחכם בתורה, ואין זה עניין נבואי.

נתן הנביא מזהיר את דוד המלך מכוונת אדוניהו למלכות-נצח

אִ֗ם מֵאֵת֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ נִֽהְיָ֖ה הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וְלֹ֤א הוֹדַ֨עְתָּ֙ אֶֽת־עבדיך (עַבְדְּךָ֔) מִ֗י יֵשֵׁ֛ב עַל־כִּסֵּ֥א אֲדֹנִֽי־הַמֶּ֖לֶךְ אַֽחֲרָֽיו׃
(מלכים א א כז)

יש להבין האם נתן באמת חושב שדוד היה שותף בהמלכת אדוניהו, וזאת בניגוד לשבועתו לבת שבע ובניגוד לנבואה על מלכות שלמה.

ונראה שנתן חשב שדוד הסכים בשתיקה להמלכת אדוניהו, וזאת מפאת גילו הצער של שלמה. וכן יש לומר שנתן חשב שדוד אישר את מינוי אדוניהו לזמן קצוב, עד שיגדל שלמה. וכעין מה שכתב ר' מנחם המאירי:

שלא היה באותו הפרק בשבט יהודה ראוי למלוך, ולא היה ראוי למנות למלך הראשון רק באדם הגון ומעולה ביותר, והיה קשה לנביא על שלא נתאחרה הבקשה עד עמוד ביהודה ראוי למלוך, והיתה הנבואה להעתר להם להמליך מלך מלכות עראי עד היות ביהודה מי שראוי לכך ושב המלכות לאחזתו ...ולמדנו שלא נמשח שאול אלא כממונה וכמחזיק במלכות כגזבר או כפקיד עד בא המלך אשר לו המלוכה מצד הירושה, ונמצא שלא היה אלא כממונה מצד שבט יהודה ...אם היה קטן ממתינין אותו עד שיגדל וממנין אחר עד שיגדל נדרך יהוידע ליואש...
(מאירי הוריות)

ועל זה מתפלא נתן הנביא, איך המלך דוד עושה דבר כזה מבלי להתייעץ עם נתן, ולא חשב שדוד התכוון לאשר מלכות תמידית לאדוניהו.

נתן אומר לבת שבע שיש חשש שאדוניה ימשיך למלוך אחרי מות דוד ואז תהיה בסכנה, וזאת מפני שאדוניה עשוי לא להסכים להיות מלך זמני בלבד. וכמו שקרה עם שאול, אשר הומלך כמלך זמני, אך סירב להרפות, וביקש להיות מלך נצחי.(המדרש והמעשה פרשת שופטים)

ונראה עוד, שכאשר נתן הנביא מספר לדוד על מסיבת ההכתרה של אדוניה, הוא אומר: "וַיֹּ֣אמְר֔וּ יְחִ֖י הַמֶּ֥לֶךְ אֲדֹֽנִיָּֽהוּ"(מלכים א א כה), והרי לא מצינו כך בפסוק ט!

ואכן הרגיש בכך המצודות וכתב: "רצה לומר: בוודאי אמרו". והיינו שאמר זאת נתן הנביא רק מסברא.

ועוד יש לומר, שנתן הנביא נאלץ לשקר כדי לעורר את דוד לעשות מעשה כנגד אדוניה, וכמו שנמר בירושלמי שמותר לומר לשון הרע על בעל מחלוקת, ודבר זה נלמד מנתן הנביא. והוא הדין שמותר גם לשקר מאותו הטעם.

ונראה להוסיף עוד, לגבי מה שסיפר נתן הנביא לדוד כנ"ל("וַיֹּ֣אמְר֔וּ יְחִ֖י הַמֶּ֥לֶךְ אֲדֹֽנִיָּֽהוּ"), שהשתמש בביטוי ""הַמֶּ֥לֶךְ אֲדֹֽנִיָּֽהוּ" המיוחד דוקא למלכי בית דוד(למעט שתי פעמים, שמואל א יח י, מלכים ב ג ו). וזהו אות שמתכוון אדוניהו לכהן כמלך נצחי ולא רק כמלך זמני ברשות דוד. ואת זאת לא יכול לקבל דוד, כי לא ירשה לדבר לקרות לאחר ששמע את דברי הנביא ששלמה יירש את מלכות בית דוד. ולכן מזדעק דוד מיד לאחר פנייתו של נתן(ולא כבר לאחר פנייתה של בת שבע).

דוד המלך דואג ששלמה המלך יהיה לא רק נגיד, אלא גם מלך

לְכִ֞י וּבֹ֣אִי ׀ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד וְאָמַ֤רְתְּ אֵלָיו֙ הֲלֹֽא־אַתָּ֞ה אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֗לֶךְ נִשְׁבַּ֤עְתָּ לַאֲמָֽתְךָ֙ לֵאמֹ֔ר כִּֽי־שְׁלֹמֹ֤ה בְנֵךְ֙ יִמְלֹ֣ךְ אַֽחֲרַ֔יוְה֖וּא יֵשֵׁ֣ב עַל־כִּסְאִ֑י וּמַדּ֖וּעַ מָלַ֥ךְ אֲדֹֽנִיָּֽהוּ׃
וַתֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אֲדֹנִי֙ אַתָּ֨ה נִשְׁבַּ֜עְתָּ בַּֽיהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ לַֽאֲמָתֶ֔ךָ כִּֽי־שְׁלֹמֹ֥ה בְנֵ֖ךְ יִמְלֹ֣ךְ אַֽחֲרָ֑י וְה֖וּא יֵשֵׁ֥ב עַל־כִּסְאִֽי׃
וַיֹּאמֶר֮ נָתָן֒ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ אַתָּ֣ה אָמַ֔רְתָּ אֲדֹֽנִיָּ֖הוּ יִמְלֹ֣ךְ אַֽחֲרָ֑י וְה֖וּא יֵשֵׁ֥ב עַל־כִּסְאִֽי׃
כִּ֡י כַּֽאֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨עְתִּי לָ֜ךְ בַּֽיהוָ֨ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר כִּֽי־שְׁלֹמֹ֤ה בְנֵךְ֙ יִמְלֹ֣ךְ אַֽחֲרַ֔י וְה֛וּא יֵשֵׁ֥ב עַל־כִּסְאִ֖י תַּחְתָּ֑י כִּ֛י כֵּ֥ן אֶֽעֱשֶׂ֖ה הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
(שמואל א יג, יז, כד, כט, ל)

יש להבין את כפילות הפעלים: "ימלוך אחרי"/"ישב על כסאי".

ויש לומר שראינו בתחילת מלכותו של שאול המלך שנקרא שם נגיד. וכן דוד המלך מכונה כך בתחילת מלכותו.

והבאנו שהתואר נגיד נאמר בספר שופטים לגבי שופטי ישראל באותה התקופה. ואם כן יש לומר שבתחילת המלוכה, המלך מקבל תואר נגיד, והוא יכול לעשות רק את תפקידי השופט, והיינו לעשות מלחמות מצוה, ולאחר שעשה והצליח בתחום הנ"ל, נהיה מלך גמור ומשתנה תארו. ונראה שהמעבר המתואר מנגיד למלך הוא הכפילות המוזכרת ארבע פעמים בפרק:

"ימלוך אחרי" = נגיד

"ישב על כסאי" = מלך

שהרי מלך מתאפיין בישיבה על כסא.

אם כן, דוד הבטיח לבת שבע שבנה, שלמה המלך, ישמש כנגיד ולאחר מכן אף ישב על כיסאו כיורש מלכות בית דוד. 

ישיבה על הכיסא היא אפיון של מלכות מושלמת. ולכן, כאשר דוד המלך רוצה להראות ששלמה המלך הוא יורשו, מצווה דוד המלך למשוח את שלמה המלך בשמן המשחה ולתקוע בשופר ולומר: "יחי המלך שלמה", שזהו תואר המיוחד למלכי בית דוד(מלכות הנצח) בלבד(למעט שני מקומות: שמואל א יח י, מלכים ב ג ו). ולכן גם מצוה דוד המלך להרכיב את שלמה המלך על הפרדה שלו, ולהעלות ולהושיב את שלמה המלך על כסאו. וזאת כדי להראות ששלמה המלך הוא יורשו הקבוע המיועד לעלות מדרגת נגיד לדרגת מלך. אמנם, מיד לאחר הציווי להושיב את שלמה המלך על הכסא, אומר דוד המלך ששלמה המלך "ימלוך תחתי", ולכאורה זו דרגה פחותה, של נגיד! ולמה אם כן מצווה זאת דוד המלך לאחר ההוראה על הושבת שלמה המלך על כסאו? אך אין זו קושיה, מפני שזוהי הדרך הרגילה – בתחילה נהיה המנהיג נגיד, ולאחר מכן יכול להיהפך גם למלך.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.