הקדמה
על ששה ממלכי יהודה נאמר שהם עשו הישר בעיני ד', אך הנביא מבקר אותם על כך שבתקופתם "הבמות לא סרו", ובחמישה מהם מופיע גם הביטוי: "עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות".
- על אסא נאמר: "ויעש אסא הישר בעיני ד' כדוד אביו. ויעבר הקְּדֵשים מן הארץ, וַיָסַר את כל הגִלֻלים אשר עשו אבֹתיו. ...והבמות לא סרו, רק לבב אסא היה שלם עם ד' כל ימיו" (מל"א טו, יא-יד).
- על יהושפט נאמר: "וילך בכל דרך אסא אביו לא סר ממנו לעשות הישר בעיני ד'. אך הבמות לא סרו, עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות" (מל"א כב, מג-מד).
- על יהואש נאמר: "ויעש יהואש הישר בעיני ד' כל ימיו אשר הורהו יהוידע הכהן. רק הבמות לא סרו, עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות" (מל"ב יב, ג-ד).
- על אמציה נאמר: "ויעש הישר בעיני ד', רק לא כדוד אביו, ככל אשר עשה יואש אביו עשה. רק הבמות לא סרו, עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות" (מל"ב יד, ג-ד).
- על עזיהו נאמר: "ויעש הישר בעיני ד', ככל אשר עשה אמציהו אביו. רק הבמות לא סרו, עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות" (מל"ב טו, ג-ד).
- על יותם נאמר: "ויעש הישר בעיני ד', ככל אשר עשה עזיהו אביו עשה. רק הבמות לא סרו, עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות" (מל"ב טו, לד-לה).
נשאלת השאלה: באלו במות מדובר ומדוע הן לא סרו? הרי נאמר על אסא: "ויעבר הקְדֵשים מן הארץ, ויסר את כל הגִלֻלים אשר עשו אבֹתיו" (מל"א טו, יב), ומדוע הוא לא הסיר גם את הבמות?
אחרי ששת המלכים הללו, מלך חזקיהו, שעליו נאמר: "ויעש הישר בעיני ד' ככל אשר עשה דוד אביו. הוא הסיר את הבמות" (מל"ב יח, ג-ד).
נשאלת השאלה: כיצד הצליח חזקיהו להסיר את הבמות, מה שלא עשו קודמיו?
א. הסבר רש"י
כתב רש"י (מל"א טו, יד): "והבמות לא סרו - במות היחיד, שהורגלו להקריב עליהן לשמים משחרבה שילה עד שנבנה הבית, שהיו הבמות מותרות, לא סרו עתה, ואף על פי שנאסרו משנבנה הבית, והיו ענושים עליה כרת".
בדברי רש"י אלו מופיעות מספר נקודות:
א. הבמות הן במות לשם שמים, ולא במות לשם עבודה זרה!
ב. הבמות הן במות יחיד.
ג. משחרב משכן שילה עד שנבנה בית המקדש היה מותר להקריב בבמות.
ד. משנבנה בית המקדש נאסרו הבמות באיסור חמור שעונשו כרת.
ה. מפני שמזמן שחרבה שילה היה מותר להקריב בבמות, התרגלו בני ישראל להקריב בהן, ולכן היה קשה להם להפסיק, אף על פי שמשנבנה בית המקדש נאסרו הבמות באיסור חמור שעונשו כרת.
ארבע הנקודות הראשונות שכתב רש"י מוסכמות על כל המפרשים, מקורן בדברי חז"ל במסכת מגילה (פ"א מי"א) ובמסכת זבחים (פי"ד משניות ד-ח), ורמוזות אף בפסוקים בספר מלכים (א ג, ב-ג ועיין שם במאמרי).
על הנקודה החמישית יש לשאול:
- מה היה המניע של העם להקריב בבמות? האם רק ההרגל?
- מדוע לא מנעו המלכים הצדיקים את בני ישראל מלחטוא בחטא חמור שכזה?
כבר הזכרנו שעל אסא נאמר: "ויעבר הקְדֵשים מן הארץ, ויסר את כל הגללים אשר עשו אבתיו" (מל"א טו, יב), ומדוע לא היה לו כח להסיר גם את הבמות?
- מדוע לא הצליחו הנביאים וחכמי ישראל לחנך את העם שעליהם להימנע מהחטא החמור?
לשלש שאלות יש לצרף את השאלה שכבר נשאלה בסוף ההקדמה: כיצד הצליח חזקיהו להסיר את הבמות? מה שלא הצליחו כל קודמיו!
ב. מה היה המניע של בני ישראל להקריב בבמות?
וכיצד הצליח חזקיהו למונעם מכך?
- הסבר הנצי"ב על התורה
כתב הנצי"ב ב"העמק דבר" (דברים ד, כא): "ראוי להתבונן שבימי אסא ויהושפט הצדיקים כתוב: 'עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות', ולא יכלו המלכים להעבירם על דרכם, זולת חזקיהו המלך, הוא העביר הבמות, וכמו שאמר רבשקה: 'הלא הוא אשר הסיר חזקיהו את במֹתיו ואת מזבחֹתיו, ויאמר ליהודה וירושלם: לפני המזבח הזה תשתחוו בירושלם' (מל"ב יח, כב). ולכאורה מה חטא מצא בזה על חזקיהו? הלא באמת מצוה עשה!
אבל משום שהיו להוטים אחר הקרבנות, כמו שכתבתי, לא יכלו לעמוד על עצמם שלא להקריב כי אם בירושלים, והיה זה להם למצוה, לעבודת ד'. וזהו שטעה רבשקה לחשוב על חזקיהו לחטא במה שהעביר את ישראל מעבודת ד' במעשה הקרבנות. ומשום הכי גם בימי המלכים הצדיקים לא היו יכולים למחות על זה, משום שחשבו שהוא מצוה, וגם כי הוא נוגע להם לפרנסה.
אבל לא הוצרכו לזה אלא בעת שלא היו עוסקים בתורה, והיו צריכים סגולת הקרבנות לעסק הפרנסה, משום הכי משבא חזקיהו המלך ונעץ חרב בבית המדרש וגזר שכל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב, שוב לא הוצרכו היחידים לקרבנות כל כך, זולת מה שהתחייבו הציבור, או חגיגה וראיה, אבל השתדלות יתירה בשביל הפרנסה לא נצרכו, כאשר יבואר עוד בפרשת 'והיה אם שמֹע', וממילא לא עברו על איסור במות חוץ, ומכל שכן שלא הגיעו לעבודת מלכת השמים שהוא השמש (עיין ירמיהו מד, יז-יט ועוד). ובחבורי 'רנה של תורה' על שיר השירים בפסוק 'הסבי עיניך מנגדי' (ו, ה) מבואר יותר בזה".
אם כן לפי הנצי"ב בני ישראל חשבו שמצוה להקריב בבמות, ועוד שההקרבה עזרה להם לזכות לשפע של פרנסה, ולכן לא יכלו מלכי יהודה הצדיקים למנוע מהם את ההקרבה בבמות. אבל חזקיהו, שהרבה את לימוד התורה בישראל, גרם להם לזכות בשפע של פרנסה בזכות לימוד התורה, ושוב לא הוצרכו להקריב בבמות.
יש להוסיף על דברי הנצי"ב, שנוסף על כך שעל ידי לימוד התורה זכו לפרנסה ולא הוצרכו להקרבת הקרבנות, מתוך לימוד התורה גם הבינו שאסור להקריב בבמות, שלא כפי שסברו קודם, מתוך טעות שנבעה מחוסר לימוד.
- הסבר הנצי"ב על שיר השירים
בפירושו "רנה של תורה" "מטיב שיר" על שיר השירים (ו, ה) כתב הנצי"ב הסבר שונה: "גם ביהודה גברה תשוקה זו להקריב בבמות לשם ד', ועל כן מצאו מקום לפרש המקראות באופן אחר מפירוש חז"ל, והכל משום עונג אהבה ודבקות לקב"ה, עד שאפילו אסא ויהושפט הצדיקים לא יכלו להפרישם מן הבמות, עד שבא חזקיהו המלך, והרביץ תורה ברבים, והיה להם בנקל להשיג אהבת ד' על ידי התורה, ושוב לא היו להוטים כל כך אחר הבמות, ולעבור על איסור כרת.
והנה רבשקה המומר אמר: 'וכי תאמרון אלי: אל ד' אלקינו בטחנו, הלא הוא אשר הסיר חזקיהו את במֹתיו ואת מזבחֹתיו, ויאמר ליהודה וירושלם: לפני המזבח הזה תשתחוו בירושלם' (מל"ב יח, כב). ...והדבר פלא, שהרי חזקיהו עשה כדין, וראוי להשתבח על זה!
אלא הענין דרבשקה בעודו היה בקרב ישראל היה סבור שמצוה לעשות במות, כדי שתתרבה אהבת ד', וחשד ליחזקיהו שעושה לכבודו, שיהיו הכל באים לירושלים, וחשב ליחזקיהו לחטא שמונע את ישראל מבמות".
בפירושו לשיר השירים כתב הנצי"ב שההקרבה בבמות הביאה את בני ישראל לאהבת ד', ולכן היו להוטים להקריב בבמות, ומלכי יהודה הצדיקים לא יכלו למנוע אותם מכך. אבל חזקיהו לימד אותם שעל ידי לימוד התורה יזכו להגיע לאהבת ד', ובזה הצליח למנוע אותם מההקרבה בבמות.
יש להוסיף גם כאן, כמו שצוין קודם, שנוסף על כך שעל ידי לימוד התורה זכו לאהבה ולדבקות בד', ולא הוצרכו להקרבת הקרבנות, מתוך לימוד התורה גם הבינו שאסור להקריב בבמות, שלא כפי שסברו קודם מתוך טעות.
עוד הוסיף הנצי"ב בשו"ת "משיב דבר" (חלק א סימן מד): "ומשום שחשבו עבירה זו [של ההקרבה בבמות] למצוה, לא היו מלכי יהודה הצדיקים, כמו אסא ויהושפט, יכולים להעבירם מזה החטא".
נמצאנו למדים מדברי הנצי"ב כלל גדול בחינוך: כאשר אדם עובר עבירה, והוא חושב שהוא עושה מצוה, ובמיוחד כאשר הוא מרגיש בה התעלות רוחנית, לא ניתן להניא אותו מלעשות את מעשיו, שכן הוא בטוח שהוא עושה מצוה, אבל אם נספק לו תחליף רוחני אמיתי, נוכל למנוע אותו מאותה עבירה.
יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ושם נוכל להקריב את כל קרבנותינו.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
