פקודת ישעיהו ומעשה אחז

בפרקנו כתוב:

אָ֣ז יַֽעֲלֶ֣ה רְצִ֣ין מֶֽלֶךְ־אֲ֠רָם וּפֶ֨קַח בֶּן־רְמַלְיָ֧הוּ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֛ל יְרֽוּשָׁלִַ֖ם לַמִּלְחָמָ֑ה וַיָּצֻ֨רוּ֙ עַל־אָחָ֔ז וְלֹ֥א יָֽכְל֖וּ לְהִלָּחֵֽם׃
וַיִּשְׁלַ֨ח אָחָ֜ז מַלְאָכִ֗ים אֶל־תִּ֠גְלַת פְּלֶ֤סֶר מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ לֵאמֹ֔ר עַבְדְּךָ֥ וּבִנְךָ֖ אָ֑נִי עֲלֵ֨ה וְהֽוֹשִׁעֵ֜נִי מִכַּ֣ף מֶֽלֶךְ־אֲרָ֗ם וּמִכַּף֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל הַקּוֹמִ֖ים עָלָֽי׃
(מלכים ב טז ה,ז)

ואמרו המפרשים שהמצור המתואר כאן בפרקנו הוא אותו מצור המתואר בישעיה:

וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶֽל־יְשַֽׁעְיָהוּ֒ צֵא־נָא֙ לִקְרַ֣את אָחָ֔ז... וְאָֽמַרְתָּ֣ אֵ֠לָיו הִשָּׁמֵ֨ר וְהַשְׁקֵ֜ט אַל־תִּירָ֗א וּלְבָֽבְךָ֙ אַל־יֵרַ֔ךְ מִשְּׁנֵ֨י זַנְב֧וֹת הָֽאוּדִ֛ים הָֽעֲשֵׁנִ֖ים הָאֵ֑לֶּה בָּֽחֳרִי־אַ֛ף רְצִ֥ין וַֽאֲרָ֖ם וּבֶן־רְמַלְיָֽהוּ׃ יַ֗עַן כִּֽי־יָעַ֥ץ עָלֶ֛יךָ אֲרָ֖ם... וּבֶן־רְמַלְיָ֖הוּ... כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲ-דֹנָ֣י יְ-הוִ֑ה לֹ֥א תָק֖וּם וְלֹ֥א תִֽהְיֶֽה׃... אִ֚ם לֹ֣א תַֽאֲמִ֔ינוּ כִּ֖י לֹ֥א תֵֽאָמֵֽנוּ׃
(ישעיה ז א-ח)

עיקר כוונתו של ה' כששלח את ישעיה הנביא הייתה לגרום לו להמנע מפנייה לעזרה ממלך אשור, ולשים בטחונו בה' בלבד. אך לפי המתואר בפסוק ז' בפרקנו, מתעלם אחז מהוראתו של ישעיה הנביא ופונה לבקש עזרה ממלך אשור.

עבדך ובנך

וַיִּשְׁלַ֨ח אָחָ֜ז מַלְאָכִ֗ים אֶל־תִּ֠גְלַת פְּלֶ֤סֶר מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ לֵאמֹ֔ר עַבְדְּךָ֥ וּבִנְךָ֖ אָ֑נִי עֲלֵ֨ה וְהֽוֹשִׁעֵ֜נִי מִכַּ֣ף מֶֽלֶךְ־אֲרָ֗ם וּמִכַּף֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל הַקּוֹמִ֖ים עָלָֽי׃
(מלכים ב טז ז)

צריך להבין מהם שני התארים שהדביק אחז לעצמו.

ויש לומר שכאשר אמר "עַבְדְּךָ֥" התכוון שיהיה מוכן לשלם מס כדרכם של המלכים הנכנעים. ואכן מובא שעשה כן בהמשך:

וַיִּקַּ֨ח אָחָ֜ז אֶת־הַכֶּ֣סֶף וְאֶת־הַזָּהָ֗ב הַנִּמְצָא֙ בֵּ֣ית יְהוָ֔ה וּבְאֹֽצְר֖וֹת בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיִּשְׁלַ֥ח לְמֶֽלֶךְ־אַשּׁ֖וּר שֹֽׁחַד׃
(מלכים ב טז ח)

וכשאמר "בנך" רצה המלך אחז לומר שהוא מוכן לקבל את הדת האשורית.

ואכן מיד הולך אחז לקראת מלך אשור ומקבל עליו את עקרונות הדת האשורית בזה שבונה מזבח חדש בתוך המקדש.

אשור נלחמה בארם והצילה את המלך אחז מהמצור.

ונראה שכוונתו השניה של אחז היא שהטרידה את ישעיה הנביא, ולכן ביקש ממנו להמנע מכריתת ברית עם ארם, שכן ברית כזאת כוללת קבלת הדת האשורית.

[ויש לציין שבניגוד למלכות אשור, בספר עזרא רואים שמלכות פרס לא דרשה מהנכנעים תחתיה לקבל את הדת הפרסית.]

אחז מזמין מזבח נוסף

המלך אחז החליט להוסיף מזבח לבית המקדש כאות כניעה למלך אשור. לכן הוא נסע לדמשק כדי לבחון איך נראה מזבח מפואר, אשר כדוגמתו יבנה בתוך המקדש.

האם אוריה הכהן בנה את המזבח לשם שמים?

נחלקו המפרשים במהות מזבח זה. רש"י כתב(מלכים ב טז יד) שזה היה מזבח לעבודה זרה. אבל ר' משה דוד ואלי(בפירושו כסא נכון) כתב שהמזבח נבנה לשם ה'. ונראה שכך גם דעתו של התרגום יונתן, שהרי תרגם כאן מזבח - "מדבחא", וזו דרכו כאשר מדבר על מזבח שנעשה לשם שמיים, לעומת מזבח לשם עבודת אלילים, אשר אותו מתרגם "אגורא"(והשווה מלכים ב יח). וכן נראה להביא ראיה נוספת, ממה שלאורך הפרק מכונה בונה המזבח "אוריה הכהן" והיינו שפעולתו זו נעשתה מתוך שימושו בכהונה הגדולה ולא סתם כשליח של המלך.

ובישעיה כתוב גם:

וְאָעִ֣ידָה לִּ֔י עֵדִ֖ים נֶֽאֱמָנִ֑ים אֵ֚ת אֽוּרִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־זְכַרְיָ֖הוּ בֶּ֥ן יְבֶֽרֶכְיָֽהוּ׃
(ישעיה ח ב)

ולפי דברי אבן עזרא(ישעיה ח ב) ומצודת דוד(ישעיה ח ב) נראה שהעד הנאמן הוא אוריה הכהן הגדול מפרקנו. ואם הוא מכונה שם עד נאמן, ודאי שכאן לא בנה מזבח לעבודה זרה.

וכן כתב ר' אליעזר מבלגנצי:

ואעידה לי - הקב"ה אומר זה שיעיד לו על כך עדים הנאמנים... ואין אנו רואים בדורו של אחז מפורש אלא אוריה הכהן ואותו אנו מוצאים לאחז כהן נאמן לשמים בלבבו.
(ר' אליעזר בלגנצי ישעיה ח ב)

אם כן אוריה הכהן בנה מזבח לשם שמים.

האם אחז התכוון לשם שמים בהקמת המזבח?

לגבי המלך אחז כתב בהמשך ר' אליעזר בלגנצי:

שהרי שלח לו לבנות לשמים מזבח כתבנית המזבח... וכן עשה. ובכל הנביאים מוכיח שאף על פי שהיו עובדי ע"ז היו עובדים את המקום.
(ר' אליעזר בלגנצי ישעיה ח ב)

כלומר, אף המלך אחז התכוון לשם שמים בבניית המזבח למרות שהיה עובד עבודה זרה, ותיאור זה הוא כעין מה שמכונה עבודה זרה "בשיתוף".

מקודם הזכרנו שגם ר' משה דוד ואלי סובר שאוריה הכהן עשה לשם שמים. אך מהסברו את ה"לשם שמים" של אוריה הכהן, נבין גם את כוונתו של המלך אחז.

ר' משה דוד ואלי משווה בין מעשה אוריה הכהן למעשה של אהרן הכהן בעת חטא העגל.

[תזכורת: כשבושש משה לרדת מהשמים(שמות לב) רצה העם(ויש דעות מי אלו העם) לקום ולעשות מעשה. אהרן הבין שאינו יכול להתנגד לגמרי משום שהעם הרגו את חור, ולכן ניסו למשוך זמן על ידי הקמת עגל.]

לפי הסבר זה רק אוריה הכהן עשה לשם שמים, אך המלך אחז התכוון לעבודה זרה.

ואכן בדברי הימים(ב כח) ניכר שהמלך אחז עבד עבודה זרה ממש, ולכן כוונתו במזבח זה כנראה לא הייתה לשם שמים.

המלך אחז מציב גם כסא בעזרה

הַמֶּ֨לֶךְ אָחָ֜ז... וְאֶת־מיסך (מוּסַ֨ךְ) הַשַּׁבָּ֜ת אֲשֶׁר־בָּנ֣וּ בַבַּ֗יִת וְאֶת־מְב֤וֹא הַמֶּ֨לֶךְ֙ הַֽחִיצ֔וֹנָה הֵסֵ֖ב בֵּ֣ית יְהוָ֑ה מִפְּנֵ֖י מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃
(מלכים ב טז יז-יח)

בספר עזרת כהנים כתב שהסיבה שביטל המלך אחז את מוסך השבת היא ששם הציב כסא אשר בנה לעצמו.

ונראה שגם את זה למד מהפולחן האשורי, אשר אצלם היה מקובל שהמלך יושב בבית העבודה האלילית שלהם.

המלך אחז מעביר את קרבן התמיד למזבח החדש

ויצוהו (וַיְצַוֶּ֣ה) הַמֶּֽלֶךְ־אָ֠חָז אֶת־אֽוּרִיָּ֨ה הַכֹּהֵ֜ן לֵאמֹ֗ר עַ֣ל הַמִּזְבֵּ֣חַ הַגָּד֡וֹל הַקְטֵ֣ר אֶת־עֹֽלַת־הַבֹּקֶר֩ וְאֶת־מִנְחַ֨ת הָעֶ֜רֶב וְֽאֶת־עֹלַ֧ת הַמֶּ֣לֶךְ וְאֶת־מִנְחָת֗וֹ וְ֠אֵת עֹלַ֞ת כָּל־עַ֤ם הָאָ֨רֶץ֙ וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֔ם וְכָל־דַּ֥ם עֹלָ֛ה וְכָל־דַּם־זֶ֖בַח עָלָ֣יו תִּזְרֹ֑ק וּמִזְבַּ֧ח הַנְּחֹ֛שֶׁת יִֽהְיֶה־לִּ֖י לְבַקֵּֽר׃
(מלכים ב טז טו)

בציווי של המלך אחז לא מובן בברור אילו סוגי קרבנות הוא מבקש להעביר למזבח החדש. אך מסתבר שממה שאומר "הַבֹּקֶר֩" ו"הָעֶ֜רֶב", הכוונה היא לקיים ציווי התורה על הקרבת תמיד של שחר ותמיד של בין הערבים.

---

"אחז", "המלך", "המלך אחז"

הבאנו בעבר שבספרי הנביאים, הכינוי "המלך פלוני" מיוחס למלכי בית דוד(למעט המלך יהורם, והסברנוהו במקומו). אם כן, גם בפרקנו, הפעמים בהן מכונה המלך אחז כך קשורות להיותו מלך מבית דוד.

והנה הדבר המרכזי השייך למלכות בית דוד הוא שהם בנו את בית המקדש.

ונראה שכאשר בפרקנו נאמר הכינוי "המלך אחז" ההקשר היא תוכניתו של המלך אחז לבנות מזבח נוסף בבית המקדש.

המלך אחז סבר שמכח היותו מלך מבית דוד יש ביכולתו לשנות את מבנה בית המקדש ולהוסיף מזבח נוסף.

המלך אחז מקצץ חלק מהכלים

וַיְקַצֵּץ֩ הַמֶּ֨לֶךְ אָחָ֜ז אֶת־הַמִּסְגְּר֣וֹת הַמְּכוֹנֹ֗ת וַיָּ֤סַר מֵֽעֲלֵיהֶם֙ ואת־ (אֶת־) הַכִּיֹּ֔ר וְאֶת־הַיָּ֣ם הוֹרִ֔ד מֵעַ֛ל הַבָּקָ֥ר הַנְּחֹ֖שֶׁת אֲשֶׁ֣ר תַּחְתֶּ֑יהָ וַיִּתֵּ֣ן אֹת֔וֹ עַ֖ל מַרְצֶ֥פֶת אֲבָנִֽים׃
(מלכים ב טז יז)

נראה שמאותה סיבה סבר המלך אחז שהוא רשאי להורות על קיצוץ כלים מסויימים מכח ייחוסו כמלך.

המלך אחז מסיר את מוסך השבת

הַמֶּ֨לֶךְ אָחָ֜ז... וְאֶת־מיסך (מוּסַ֨ךְ) הַשַּׁבָּ֜ת אֲשֶׁר־בָּנ֣וּ בַבַּ֗יִת וְאֶת־מְב֤וֹא הַמֶּ֨לֶךְ֙ הַֽחִיצ֔וֹנָה הֵסֵ֖ב בֵּ֣ית יְהוָ֑ה מִפְּנֵ֖י מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃
(מלכים ב טז יז-יח)

גם כאן אפשר לומר בדיוק מה שכתבנו בפסקה הקודמת. אך יש להוסיף עוד עומק;

בספר עזרת כהנים כתב שהסיבה שביטל המלך אחז את מוסך השבת היא ששם הציב כסא אשר בנה לעצמו.

ולפי הסבר זה מתבררת סיבה נוספת מדוע מכונה כאן "המלך אחז", שכן רק למלכי בית דוד יש רשות לשבת בעזרה.

המלך מקריב על המזבח

וַיָּבֹ֤א הַמֶּ֨לֶךְ֙ מִדַּמֶּ֔שֶׂק וַיַּ֥רְא הַמֶּ֖לֶךְ אֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּקְרַ֥ב הַמֶּ֛לֶךְ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ וַיַּ֥עַל עָלָֽיו׃
(מלכים ב טז יט)

גם לפי מחשבתו של אחז שמכח היותו מלך מבית דוד, יש בידו היכולת לבצע שינויים מבניים בבית המקדש, כמו להורות על הקמת מזבח נוסף או לקצץ כלים מסויימים, ודאי שלא חשב שייחוס זה מאפשר לו גם להקריב על גבי מזבח זה, שהרי רק כהנים רשאים להקריב. אלא שאחז עשה זאת מכוח היותו מלך, לאו דווקא מבית דוד, ומי יוכל להכתיב לו מה לעשות(וגם בזה טעה כמובן), ולכן מכונה בהקשר זה "המלך" סתם.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.