בפרק ג' דיברנו על יהורם מלך ישראל ועל צדקותו ביחס לשאר מלכי ישראל. ואכן בפרקנו נמשכת מגמה זו, והפסוקים יוכיחו.

הנביא - אבי

בפרקנו מתנהלת מלחמה בין ישראל, הנשלטת על ידי יהורם, לבין ארם. אלישע הנביא פועל בצורה ניסית לסגור את כל צבא ארם בתוך העיר שומרון, בירתה של מלכות ישראל.יהורם מלך ישראל שולח לשאול את אלישע הנביא: "הַֽאַכֶּ֥ה אַכֶּ֖ה אָבִֽי׃". אלישע הנביא עונה לו שלא יכה אותם, שהרי לא שבה אותם במלחמה רגילה אלא במעשה ניסים. מאופן הפניה אל אלישע, "אבי", רואים את הכבוד שרחש יהורם לשליחי ה'.

אמונה בכח הנביא והתבטלות לדעתו

כמו כן, עצם הפניה מתוך אמונה במופת שעשה אלישע הנביא איננה מובנת מאליה, שכן ראינו מלכים אחרים שהתעלמו או העדיפו לא לקבל את פעולותיו הניסיות של אלישע הנביא. עוד מתחזקת ההערכה אל יהורם במה שביקש רשות מאלישע הנביא לפעול, והיא בוודאי פעולה הדורשת התגברות על גאוות המלכות. יתר על כן, לפעמים השאלה היא רק כלפי חוץ, אך כשמקבלים תשובה שלא מוצאת חן, אזי מחפשים תירוצים לא להקשיב, וכאן יהורם מלך ישראל מקבל על עצמו את דעת אלישע הנביא.

צידוק הדין וביטוי נוסף של אמונה בכח הנביא

וַֽיְהִי֙ אַֽחֲרֵי־כֵ֔ן... וַיְהִ֨י רָעָ֤ב גָּדוֹל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן... וְאִשָּׁ֗ה צָֽעֲקָ֤ה... לֵאמֹ֔ר הוֹשִׁ֖יעָה אֲדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃... וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־דִּבְרֵ֤י הָֽאִשָּׁה֙ וַיִּקְרַ֣ע אֶת־בְּגָדָ֔יו וְה֖וּא עֹבֵ֣ר עַל־הַֽחֹמָ֑ה וַיַּ֣רְא הָעָ֔ם וְהִנֵּ֥ה הַשַּׂ֛ק עַל־בְּשָׂר֖וֹ מִבָּֽיִת׃
(מלכים ב ו כד-ל)

המלך יהורם לבש שק מתחת לבגדי מלכותו, לאות אבלות ושותפות עם העם, והכרה שהכל מאת ה' יתברך.

וַיֹּ֕אמֶר כֹּֽה־יַעֲשֶׂה־לִּ֥י אֱ-לֹהִ֖ים וְכֹ֣ה יוֹסִ֑ף אִֽם־יַעֲמֹ֞ד רֹ֣אשׁ אֱלִישָׁ֧ע בֶּן־שָׁפָ֛ט עָלָ֖יו הַיּֽוֹם׃
(מלכים ב ו לא)

והסביר רש"י:

יעמוד ראש אלישע - שהיכולת בידו לבקש רחמים:

יהורם מלך ישראל כועס על הנביא אלישע על שאינו מבקש רחמים עבור ישראל שיעבור הרעב. בזאת רואים שיהורם מלך ישראל מאמין בכח הנביא שנמסר בידו "מפתח" של פרנסה.

אמונה בהשגחת ה'

עוֹדֶ֨נּוּ֙ מְדַבֵּ֣ר עִמָּ֔ם וְהִנֵּ֥ה הַמַּלְאָ֖ךְ יֹרֵ֣ד אֵלָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּה־זֹ֤את הָֽרָעָה֙ מֵאֵ֣ת יְ-הוָ֔ה מָֽה־אוֹחִ֥יל לַֽי-הוָ֖ה עֽוֹד׃
(מלכים ב ו לג)

יהורם מלך ישראל חוזר בו מרצונו להרוג את אלישע. זאת משום שתולה את צרת הרעב שבאה על עם ישראל בהחלטת ה' בעקבות מעשיהם הרעים של ישראל, וכפי שנאמר בתורה בפרשת בחוקותי.

אם כן, רואים שיהורם מכיר בהשגחת ה' על עמו, ומבין שהרעב בא כעונש לעם חטאתם.

***

בפרק הבא נמשיך לעקוב אחרי התנהלות יהורם מלך ישראל.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.