הקדמה

1. הפסוקים

נאמר בפרקנו:

א. "וַיֵצֵא ישראל לקראת פלשתים למלחמה...

ב. ...וינגף ישראל לפני פלשתים, ויכו במערכה בשדה כארבעת אלפים איש.

ג. ויבֹא העם אל המחנה, ויאמרו זקני ישראל: למה נְגָפָנוּ ד' היום לפני פלשתים? נקחה אלינו משִלֹה את ארון ברית ד', וְיָבֹא בקִרבנו וְיֹשִׁעֵנו מכף אֹיבֵינו.

ד. וישלח העם שִלֹה, וישאו משם את ארון ברית ד' צבאות יֹשֵב הכְּרֻבים, ושם שני בני עלי עם ארון ברית האלקים, חפני ופינחס.

ה. ויהי כבוא ארון ברית ד' אל המחנה, וירִעו כל ישראל תרועה גדולה, וַתֵהֹם הארץ.

ו. וישמעו פלשתים את קול התרועה, ויאמרו: מה קול התרועה הגדולה הזאת במחנה העברים? וידעו כי ארון ד' בא אל המחנה.

ז. וַיִרְאו הפלשתים, כי אמרו: בא אלקים אל המחנה. ויאמרו: אוי לנו, כי לא היתה כזאת אתמול שלשום.

ח. אוי לנו, מי יצילנו מיד האלקים האדירים האלה. אלה הם האלקים המכים את מצרים בכל מכה במדבר.

ט. התחזקו וִהְיו לאנשים פלשתים, פן תעבדו לעברים כאשר עבדו לכם. וִהְייתם לאנשים ונלחמתם.

י. וילחמו פלשתים, וינגף ישראל, וינֻסו איש לאהליו, ותהי המכה גדולה מאד. ויפל מישראל שלשים אלף רגלי.

יא. וארון אלקים נלקח, ושני בני עלי מתו, חפני ופינחס".

2. מחלוקת התנאים בירושלמי

בתלמוד הירושלמי במסכת שקלים (פ"ו ה"א) נחלקו תנאים:

"תני רבי יודה בן לקיש אמר: שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר.

אחד שהיתה התורה נתונה בתוכו, ואחד שהיו שברי הלוחות נתונין בתוכו.

זה שהיתה התורה נתונה בתוכו היה מונח באהל מועד...

זה שהיו שברי הלוחות בתוכו היה נכנס ויוצא עמהן.

ורבנן אמרי: ארון אחד היה, ופעם אחת יצא בימי עלי ונשבה".

מפורש כאן שלדעת חכמים, שלא היה אלא ארון אחד, שעשה בצלאל - הוא שיצא למלחמה בפלשתים ונשבה בידם.

אבל יש לעיין בדעת רבי יהודה בן לקיש, הסובר שהיו שני ארונות - אחד שעשה בצלאל, ובו היו מונחים הלוחות השניים, השלמים, ואחד שעשה משה, ובו היו מונחים שברי הלוחות הראשונים - איזה ארון נלקח על ידי הפלשתים: האם הארון שעשה בצלאל, או הארון שעשה משה? שכן לפי דעת רבי יהודה בן לקיש היו רגילים לקחת למלחמה את הארון שעשה משה, ולא את הארון שעשה בצלאל!

א. הסבר הרד"ק והוכחותיו

כתב הרד"ק (שמ"א ד, ד): "מצאנו מחלוקת בדברי חז"ל... מהם אמרו [רבנן] כי לוחות ושברי לוחות מונחין בארון אחד (ברכות ח ע"ב), ...ומהם אמרו [רבי יהודה בן לקיש] כי לשברי לוחות היה ארון לבדו, והוא היה יוצא למלחמה.

והפסוקים מוכיחים כי הלוחות השלמים היו בזה הארון שהביאו במחנה [גם לדעת רבי יהודה בן לקיש]! שהרי אמר: 'יֹשֵׁב הכרבים' (שמ"א ד, ד) - מראה כי הכרובים היו עליו [ורק בארון שעשה בצלאל היו כרובים, אבל בארון שעשה משה לא היו כרובים].

ועוד כי זה הארון שיצא למלחמה, זה הוא הארון שהיה בבית שמש בשובו משדה פלשתים (שמ"א ו, יג-כא), והוא שהיה בקרית יערים (שם ז, א-ב) ובבית עֹבֵד אדֹם (שמ"ב ו, י-יב) ובעיר דוד (שם, יב-יז), ומעיר דוד העלוהו והכניסוהו לבית קדש הקדשים (מל"א ח, א-ט)".

כן כתב הרד"ק גם בהעלאת הארון מקרית יערים לעיר דוד (שמ"ב ו, יז): "זה הארון שהיו בו הלוחות השלמות, והוא הנכון, כמו שפירשנו למעלה (שמ"א ד, ד), במלחמת פלשתים שנלקח הארון. זה הארון הוא שהכניסו לבית עולמים לתוך הדביר, אם כן זה הוא שהיו בו הלוחות השלמות. או השלמות והשבורות לדעת מי שאמר 'לוחות ושברי לוחות מונחין בארון'".

הרד"ק הביא שתי הוכחות:

א. על הארון שיצא למלחמה נאמר "יושב הכרובים", ורק לארון שעשה בצלאל היו כרובים. 

ב. הארון שיצא למלחמה ונפל בשבי הפלשתים הוכנס בסופו של דבר לקדש הקדשים שבמקדש.

ב. הסבר רש"י

גם רש"י בפירושו לתורה כתב שלדעת רבי יהודה בן לקיש הארון שיצא למלחמה עם פלשתים היה הארון שעשה בצלאל.

על הפסוק "בעת ההִוא אמר ד' אלי: פסל לך שני לוחֹת אבנים כראשונים, ועלה אלי ההרה, ועשית לך ארון עץ" (דברים י, א), כתב רש"י: "ואני [-משה] עשיתי ארון... ולא זה הוא הארון שעשה בצלאל... נמצא זה ארון אחר היה, וזהו שהיה יוצא עמהם למלחמה. ואותו שעשה בצלאל לא יצא למלחמה, אלא בימי עלי, ונענשו עליו ונשבה".

רש"י לא כתב מנין לו שהארון שיצא למלחמה בפלשתים היה הארון שעשה בצלאל.

אפשר שרש"י למד כן מהוכחות הרד"ק, ואפשר שלמד כן מהוכחות נוספות שיובאו בסמוך.

נראה שמקורו של רש"י הוא בברייתא דמלאכת המשכן (סוף פרק ו), שם נאמר: "רבי יהודה בן לקיש אומר: שני ארונות היו - אחד שהיה יושב במחנה, ואחד שהיה יוצא עמהם במלחמה והיו בו שברי לוחות... אבל ארון הברית לא יצא למלחמה אלא פעם אחת, שנאמר: 'וישלח העם שִלֹה, וישאו משם את ארון ברית ד' צבאות' (שמ"א ד, ד)".

מפורש כאן שגם לדעת רבי יהודה בן לקיש הארון שיצא למלחמה עם פלשתים היה הארון שעשה בצלאל.

דיון בדברי רש"י והברייתא דמלאכת המשכן

יש לשאול על דברי רש"י והברייתא דמלאכת המשכן: כיצד הם כתבו שהארון לא יצא למלחמה אלא פעם אחת, בפרקנו? והרי גם במלחמת יהושע ביריחו לקחו את הארון שעשה בצלאל!

שאלה מעין זו שאלו התוספות בפירושיהם "דעת זקנים מבעלי התוספות" ו"הדר זקנים" (שם), וענו: "ומה שהיה עמהן במלחמת יהושע - על פי הדיבור היה עושה הכל".

כלומר: היתה זו הוראה מפורשת של ד' לקחת את הארון שעשה בצלאל להקפת יריחו, ומה שכתבו רש"י והברייתא דמלאכת המשכן שהארון יצא רק פעם אחת, כוונתם היא שרק פעם אחת הוציאו אותו בני ישראל מעצמם.

ג. הסבר התוספות והוכחתם

התוספות שם הביאו ראיה נוספת לכך שהארון שיצא למלחמה עם פלשתים היה הארון שעשה בצלאל: "ואותו לא היו רגילין להוליך במלחמה, כדכתיב בשילה: 'אוי לנו, כי לא היתה כזאת אתמול שלשום' (שמ"א ד, ז) - שלא היו רגילין להוליכו". כלומר: מדברי הפלשתים בפרקנו: "כי לא היתה כזאת אתמול שלשום" מוכח שארון זה לא יצא עד עתה למלחמה!

ד. הוכחה נוספת

נראה להביא ראיה נוספת לכך שהארון שיצא למלחמה עם פלשתים היה הארון שעשה בצלאל.

בספר דברי הימים (ב א, ג-ד) נאמר: "וילכו שלמה וכל הקהל עמו לבמה אשר בגבעון, כי שם היה אהל מועד האלקים אשר עשה משה עבד ד' במדבר. אבל ארון האלקים העלה דויד מקרית יערים, בהכין לו דויד, כי נטה לו אהל בירושלם".

הכתוב מדגיש שהארון לא היה במשכן, ואם נפרש שהארון שיצא למלחמה עם פלשתים ונלקח על ידי הפלשתים היה הארון שבו היו שברי הלוחות, אבל הארון שבו היו הלוחות עמד באותו זמן בקדש הקדשים שבמשכן, מהו ה"אבל"? מדוע כל כך חשוב היה להדגיש שהארון שבו היו שברי הלוחות לא היה במשכן? ועוד: היכן שמענו עד עתה שהארון שבו שברי לוחות נמצא במשכן?

אלא על כרחנו שהארון שיצא למלחמה עם פלשתים ונלקח על ידם היה הארון שעשה בצלאל, שמקומו  בקדש הקדשים שבמשכן, ולכן הכתוב מדגיש שבאותו הזמן הארון לא היה במשכן!

סיכום

המפרשים כתבו שהארון שיצא למלחמה עם פלשתים היה הארון שעשה בצלאל, גם לדעת רבי יהודה בן לקיש הסובר שהיו שני ארונות ובדרך כלל לקחו למלחמה את הארון שבו היו שברי הלוחות.

המפרשים הביאו שלש הוכחות לדבריהם:

א. על הארון שיצא למלחמה ונפל בשבי הפלשתים נאמר "יושב הכרובים", ורק לארון שעשה בצלאל היו כרובים (רד"ק). 

ב. הארון שיצא למלחמה ונפל בשבי הפלשתים הוכנס בסופו של דבר לקֹדש הקדשים שבמקדש (רד"ק).

ג. מדברי הפלשתים "כי לא היתה כזאת אתמול שלשום" מוכח שארון זה לא יצא עד עתה למלחמה (תוספות).

ד. הוספנו עוד הוכחה מהפסוקים בדברי הימים, שמדגישים שהמשכן בגבעון היה בלא הארון, והדגשה זו שייכת רק ביחס לארון שעשה בצלאל.

יהי רצון שנזכה לראות את בית המקדש בבנינו, ואת ארון הברית מוכנס לקדש הקדשים.

[ועיין בהרחבה במאמר בשם זה, וכן במאמר "האם יצא ארון הברית למלחמות ישראל?", וכן במאמר "מדוע לא החזירו בני ישראל את ארון הברית למשכן בשובו משדה פלשתים?" בספרי "הדר העולם"]

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.