הקדמה
נאמר בפרקנו:
א. "בן שנה שאול במלכו, ושתי שנים מלך על ישראל.
ב. ויבחר לו שאול שלשת אלפים מישראל, ויהיו עם שאול אלפים במכמש ובהר בית אל, ואלף היו עם יונתן בגבעת בנימין, ויתר העם שלח איש לאהליו.
ג. ויך יונתן את נציב פלשתים אשר בגבע, וישמעו פלשתים, ושאול תקע בשופר בכל הארץ לאמר: ישמעו העברים.
ד. וכל ישראל שמעו לאמר: הכה שאול את נציב פלשתים, וגם נבאש ישראל בפלשתים, ויצעקו העם אחרי שאול הגלגל".
על המלים "בן שנה שאול במלכו" שאל הרלב"ג: "לא יתכן שנאמר לפי הפשט שיהיה שאול בן שנה לבד במלכו"!
בדברי חז"ל והמפרשים נאמרו ארבעה הסברים למלים אלו.
א. הסבר רש"י על פי חז"ל
כתב רש"י: "בן שנה שאול במלכו - אמרו רבותינו ז"ל: כבן שנה, שלא טעם טעם חטא".
מקור דברי רש"י הוא בגמרא במסכת יומא (כב ע"ב), ולפי פירוש זה הפסוק בא לספר בשבחו של שאול, שהיה צדיק כל כך, שלא היה בו שום חטא, כמו תינוק בן שנה!
ב. הסבר רש"י על פי הפשט
עוד כתב רש"י: "ויש לפתור: בן שנה שאול במלכו - בשנה ראשונה שהומלך בה, והוא מלך שתי שנים על ישראל, ובשנה ראשונה מיד: 'ויבחר לו שאול שלשת אלפים'".
לפי פירוש זה הפסוק בא לספר שבשנה הראשונה של שאול הוא בחר לו צבא של שלושת אלפים חיילים. נוסף על כך אמר הפסוק ששאול מלך שתי שנים, ודבר זה יורחב בעזרת ד' במאמר הבא.
גם ה"מצודת דוד" הלך בעקבות רש"י, והרחיב את דבריו.
כך כתב ה"מצודת דוד": "בן שנה - ...מוסב למקרא שלאחריו, לומר: בשנה הראשונה בחר לו שלשת אלפים וכו'".
הוסיף המלבי"ם: "בן שנה - שיעור הכתוב: 'בן שנה שאול במלכו וכו' ויבחר לו שאול שלשת אלפים מישראל'. ומה שכתוב: 'ושתי שנים מלך', הוא מאמר מוסגר".
יש לשאול: מדוע חשוב היה לנביא לספר דבר זה?
כתב על כך המלבי"ם: "רצונו לומר: בשנה הראשונה למלכותו לא היתה דעתו להלחם עדיין, כי היה דרכם לשבת בית בשנה הראשונה שלאחר עסק חדש שפעל, כמו לקיחת אשה ובנין בית ועלייה לשררה, כמו שנאמר: 'ומי אשר ארש אשה' וכו' (דברים כ, ז), ו'אשר בנה בית' וכו' (שם, ה), וכן רצה להיות נקי למלכותו שנה אחת, להשגיח על העם טרם יתגר מלחמות באויביהם, ועל כן שלח את העם איש לאהליו, ולא השאיר אצלו רק שלשת אלפים למשמעתו, שגם בעת שלום לא ישב המלך בדד. וחילקם, שאלְפַּיִם יהיו עם המלך, שהיה דעתו לשבת פעמים במכמש ופעמים בהר בית אל, וימצאו אלף בכל מקום, ואלף יהיו עם יונתן. אולם ד' הניא מחשבותיו, כי באשר אמר לו שמואל: 'שבעת ימים תוחל עד בואי אליך, והודעתי לך את אשר תעשה', שכיון שיודיעהו מה יעשה במלחמת פלשתים, והיה מוכרח שילחם עם פלשתים ביום השביעי, ולכן סבב ד': (ג) ויך יונתן את נציב פלשתים - עשה זאת שלא מדעת אביו, ומזה נסתבב כי שמעו פלשתים, ועל ידי כך: 'ושאול תקע בשופר בכל הארץ', כי אחר ששלח את העם לאוהליו הוצרך להודיעם שישמעו להכין את עצמם למלחמה".
כלומר: הפסוק בא ללמדנו ששאול לא חשב להילחם כעת בפלשתים, אבל ד' רצה ששאול ילחם בהם, ולכן סיבב שיונתן יכה את נציב פלשתים, ומזה התגלגלה המלחמה.
ג. הסבר הרד"ק על פי הפשט
הסבר אחר כתב הרד"ק: "בן שנה שאול במלכו - פירוש: אז, כשהיו הדברים האלה שדבר שמואל בחידוש המלוכה, שנה היה לו מתחילת מלכותו, ושתי שנים מלך אחר כן".
לפי הרד"ק פירוש המלים "בן שנה שאול במלכו" הוא: אז, כשהיו הדברים האלה שאמר שמואל בחידוש המלוכה, עברה שנה מתחילת מלכותו של שאול.
כעין זה כתב גם הרלב"ג: "והנכון בעיני לפי הפשט שיהיה הרצון בזה שכבר עברה שנה אחת לשאול מעת המשחו עד העת שמלך, שחידשו המלוכה בגלגל".
כן כתב גם ה"מצודת דוד": "בן שנה - רוצה לומר: כשנמלך כלתה שנה מזמן משיחתו".
כן כתב גם הגר"א בביאורו ל"סדר עולם" (פי"ג אות ד) ביתר הרחבה: "בן שנה שאול במלכו וכו' - לפי פשוטו פירושו כשהיה שאול שנה אחת במלכו, אז עדיין מלך שתי שנים. כי בשנה הראשונה עדיין לא היתה מלכותו נכונה, דכתיב: 'ויבזוהו, ולא הביאו לו מנחה' (שמ"א י, כז), ואותה שנה נחשבה לשמואל ולשאול. אבל כשהיה כבר שנה במלכו, והכה את נחש העמוני, אז חידשו המלוכה, ומלך מלוכה נכונה שתי שנים".
כלומר: לאחר משיחתו הראשונה של שאול בקרב העם, במצפה, נאמר: "וגם שאול הלך לביתו גבעתה, וילכו עמו החיל אשר נגע אלקים בלבם. ובני בליעל אמרו: מה יֹשִעֵנו זה? ויִבְזֻהו, ולא הביאו לו מנחה, ויהי כמחריש" (י, כו-כז).
אבל לאחר נצחונו הגדול של שאול על נחש מלך בני עמון נאמר: "ויאמר העם אל שמואל: מי האֹמֵר שאול ימלֹך עלינו. תנו האנשים ונמיתם. ויאמר שאול: לא יומת איש ביום הזה, כי היום עשה ד' תשועה בישראל. ויאמר שמואל אל העם: לכו ונלכה הגלגל, ונחדש שם המלוכה" (יא, יב-יד). ופירש רש"י: "לפי שבראשונה היו עוררים על הדבר, ועתה נתרצו כולם". וכן פירשו שאר המפרשים.
ואז נאמר: "וילכו כל העם הגלגל, וַיַמְלִכוּ שם את שאול לפני ד' בגלגל, ויזבחו שם זבחים שלמים לפני ד', וישמח שם שאול וכל אנשי ישראל עד מאד" (שם, טו). והנביא כתב כאן שבין שני מאורעות אלו עברה שנה.
יש לשאול: מדוע חשוב היה לנביא לספר דבר זה?
יש לומר שכן מנהג ספרי התנ"ך, שהם מונים את שנות המלכים, וכיון שחלק מהעם לא קיבל בתחילה את מלכותו של שאול, סיכם הנביא את כל שנות מלכות שאול: גם את החלק הראשון, כאשר עדיין לא כולם קיבלו את מלכותו, וגם את החלק השני, לאחר שניצח את נחש העמוני והמליכוהו שנית, וכולם קיבלו את מלכותו.
ד. הסברי הרד"ק על פי חז"ל
עוד כתב הרד"ק: "ויונתן תרגם: בן שנה - כבר שנה, דלית ביה חובין, כן שאול כד מלך. וכן פירשו רז"ל".
פירוש זה הוא כמו הפירוש שכתב רש"י בשם חז"ל, שהפסוק בא לספר בשבחו של שאול, שהיה צדיק כל כך, שלא היה בו שום חטא, כמו תינוק בן שנה.
עוד כתב הרד"ק: "ועוד בדרש: כי כשמלך נמחלו עונותיו עד אותו היום. ואמרו: שלושה נמחלו להם עוונותיהם: חתן חכם ונשיא. נשיא מניין? דכתיב: 'בן שנה שאול במלכו'. וכי בן שנה היה? אלא מה תינוק בן יומו נקי מעוון, כך היה שאול במלכו נקי מעוונותיו ביום שמלך".
לפי הפירוש השלישי, שמקורו במדרש שמואל (פרשה יז) ובירושלמי במסכת בכורים (פ"ג ה"ג), הפסוק בא ללמדנו שכאשר שאול נמשח למלך נמחלו עונותיו.
סיכום
נאמרו ארבע שיטות בהסבר המלים "בן שנה שאול במלכו": שתי שיטות על פי הפשט, ושתי שיטות על פי הדרש:
על פי הפשט:
- בשנה ראשונה שהומלך בה, מיד: "ויבחר לו שאול שלשת אלפים" (רש"י, מצ"ד, מלבי"ם).
- כשחידשו את מלכות שאול בגלגל, אחרי הניצחון הגדול על נחש מלך בני עמון, כלתה שנה מזמן משיחתו הראשונה של שאול במצפה (רד"ק, רלב"ג, אברבנאל, מצ"ד, הגר"א).
על פי הדרש:
- שאול היה צדיק, שלא טעם טעם חטא, כמו תינוק בן שנה (תרגום יונתן, הבבלי ביומא).
- שאול היה צדיק, כמו תינוק בן שנה, כיון שנמחלו עונותיו כשמָלַך (מדרש שמואל והירושלמי בבכורים).
יהי רצון שנזכה לראות בקרוב במלכותו של מלך המשיח, שיהיה צדיק, ושכולם יקבלו את מלכותו.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
