הקדמה

נאמר בפרקנו:

א. "בן שנה שאול במלכו, ושתי שנים מלך על ישראל.

ב. ויבחר לו שאול שלשת אלפים מישראל, ויהיו עם שאול אלפים במכמש ובהר בית אל, ואלף היו עם יונתן בגבעת בנימין, ויתר העם שלח איש לאהליו".

במאמר הקודם התבאר החלק הראשון של פסוק א': "בן שנה שאול במלכו".

מאמר זה יעסוק בחלקו השני של הפסוק: "ושתי שנים מלך על ישראל".

שאל על כך הרלב"ג: "רחוק שנאמר שלא מלך שאול כי אם שתי שנים, עם רוב הדברים שעשה. מצורף לזה שכבר עמד זמן מעת המשחו, קודם החזיקו במלוכה".

נאמרו ארבע שיטות בהסבר המלים "ושתי שנים מלך על ישראל".

א. הסבר רש"י

כתב רש"י: "בן שנה שאול במלכו - אמרו רבותינו ז"ל: כבן שנה, שלא טעם טעם חטא.

ויש לפתור: בן שנה שאול במלכו - בשנה ראשונה שהומלך בה, והוא מלך שתי שנים על ישראל,

ובשנה ראשונה מיד: 'ויבחר לו שאול שלשת אלפים'".

כלומר: לפי רש"י הפסוק הוא כפשוטו, ושאול מלך רק שנתיים.

ב. הסברי הרד"ק

הרד"ק כתב שתי שיטות בהסבר המלים "ושתי שנים מלך על ישראל".

בהסבר הראשון כתב הרד"ק: "בן שנה שאול במלכו - פירוש: אז, כשהיו הדברים האלה שדבר שמואל בחידוש המלוכה, שנה היה לו מתחילת מלכותו, ושתי שנים מלך אחר כן".

בהסבר השני כתב הרד"ק: "או בין הכל לא מלך אלא שתי שנים, כדברי בעל 'סדר עולם'".

כלומר: הרד"ק התלבט האם פירוש הפסוק הוא ששאול מלך רק שנתיים בסך הכל, או שהשנתיים הנזכרות היו אחרי שכבר מלך שנה אחת, ובסך הכל שאול מלך שלש שנים.

הרד"ק הזכיר את ה"סדר עולם" וראוי להתבונן בדבריו.

כך נאמר ב"סדר עולם רבה" (פרק יג): "ויהי מיום שבת הארון בקרית יערים וירבו הימים, ויהיו עשרים שנה' (שמואל א ז, ב), צא מהן שבע שנים שמלך דוד בחברון על יהודה, נשתיירו שם שלש עשרה שנה, צא מהן אחד עשר לשמואל בעצמו ושתים לשמואל ושאול".

בגירסא זו כתוב ששאול מלך רק שנתיים.

בגמרא במסכת זבחים (דף קיח ע"ב) נאמר בצורה קצת שונה: "כתיב: 'ויהי מיום שבת הארון בקרית יערים, וירבו הימים, ויהיו עשרים שנה, וינהו כל בית ישראל אחרי ד'' (שמ"א ז, ב), הני עשרים שנה: עשר שנה שמלך שמואל בעצמו, ושנה שמלך שמואל ושאול, ושתים שמלך שאול, ושבע דדוד".

פירש רש"י שם: "הכי גרסינן: עשר דשמואל עצמו - שהיה שופט לבדו, משמת עלי, עד שמלך שאול.

ובמסכת תמורה (דף יד-טו) הכי גרסינן לה: עשר שנים שמלך שמואל לעצמו, דאותה שנה ששאלו להם מלך היא שנה עשירית לשמואל הרמתי, ושנה אחת מלכו שמואל ושאול יחד, שהיה שאול הולך אחר עצת שמואל, עד שסרח במעשה אגג, וסר שמואל מעליו, כדכתיב: 'ולא יסף שמואל לראות את שאול' וגו' (שמואל א טו, לה), ומלך שוב שאול שתי שנים, והן שכתב במקרא: 'ושתי שנים מלך על ישראל' (שם יג, א), דלא חשיב אותם דמלך שמואל בהדיה. והיינו דאמרינן במסכת תענית (דף ה ע"ב): 'מי גרם לשאול שישב בגבעה שתי שנים ומחצה? תפלתו של שמואל ברמה'. דבחצי שנה ראשונה סרח, ונגזרה עליו מיתה, אלא שעמדה לו תפלת שמואל. ושבע שמלך דוד בחברון על יהודה, ולכשהמליכוהו כל ישראל עליהם - הביא את הארון מקרית יערים עיר דוד, הרי עשרים".

לפי גמרא זו עולה ששאול מלך שלש שנים.

ג. הסבר הרלב"ג

כאמור בהקדמה, שאל הרלב"ג: "רחוק שנאמר שלא מלך שאול כי אם שתי שנים, עם רוב הדברים שעשה. מצורף לזה שכבר עמד זמן מעת המשחו, קודם החזיקו במלוכה".

כעין זה שאל האברבנאל, ביתר פירוט: "השאלה הראשונה באמרו ששתי שנים מלך על ישראל, וכמו שהסכימו עליו ב'סדר עולם' (פרק י"ג) ויקשה זה... הדברים אשר עשה שאול מהמלחמות ומעניני דוד ורדיפתו פעמים רבות, מצורף לזה שכבר עמד זמן מעת המשחו קודם החזיקו במלוכה, ודוד ישב בשדה פלשתים שנה וארבעה חדשים (שמואל א כז, ז), מלבד זמן רב שהיה בארץ ישראל, משתתף [נ"ל שזו ט"ס וצ"ל: מסתתר] במדבר בזיף במצודה ובכרמל, ומתי עשה המלחמות כולם אשר נזכרו בכתוב? ואיך נאמר שכל זה היו שתי שנים?".

ענה על כך הרלב"ג: "והנכון בעיני לפי הפשט שיהיה הרצון בזה שכבר עבר שנה אחת לשאול מעת המשחו עד העת שמלך, שחדשו המלוכה בגלגל, והנה כשמלך שתי שנים על ישראל בחר לו שלשת אלפים מישראל, היותר גבורים שבהם, והיו עם שאול אלפים, ואלף עם יונתן, ויתר העם שלח איש לאהליו, כדי שלא יכביד על ישראל".

כלומר: המלים "ושתי שנים מלך על ישראל" אינן מתיחסות למשך הזמן הכולל שמלך שאול, אלא למשך הזמן שעבר עד שקרה המאורע המתואר בפסוקים אלו: "ויבחר לו שאול שלשת אלפים מישראל, ויהיו עם שאול אלפים במכמש ובהר בית אל, ואלף היו עם יונתן בגבעת בנימין, ויתר העם שלח איש לאהליו".

כעין זה כתב גם האברבנאל: "וזכר ששתי שנים עברו ממלכותו על ישראל כאשר בחר לו שאול שלשת אלפים איש מישראל שיהיו עמו תמיד במלחמה, ועשה שני ראשים: האחד שאול עצמו ועמו אלפים איש, והשני יהונתן ועמו אלף איש. ועשה זה כלו בהיותו בגלגל, בחדוש המלוכה. ויראה שלא זכר הכתוב השנים אשר מלך שאול, לפי שלא היו שני מלכותו כי אם שנות דאגה אחרי שנמשח דוד".

ד. הסבר רבנו ישעיה וספר העיקרים

שאל רבנו ישעיה: "ושתי שנים מלך - אפשר לומר כן? והכתיב: 'וילחם סביב בכל אויביו, במואב ובבני עמון ובאדום, ובמלכי צובה ובפלשתים, ובכל אשר יפנה ירשיע' (יד, מז)! ואימתי עשה כל המלחמות האלה? ואימתי רדף אחרי דוד? ובלבד בארץ פלשתים עשה דוד שנה וארבעה חדשים (שמואל א כז, ז)"!

עוד שאל רבנו ישעיה בהמשך הספר (שמואל א יח, ל): "ויהי מדי צאתם שכל דוד - גם זה יש לתמוה: אם לא מלך שאול כי אם שנתיים, מתי עשה דוד כל זה?".

ענה על כך רבנו ישעיה אצלנו: "הלכך יש לפרש ששתי שנים עד שנמשח דוד, שמשעה שנמשח דוד כאילו בטלה מלכותו, ומה שמלך אחרי כן 'מלכותא בלא תגא הוא' [=מלכות בלא כתר]".

וכן כתב בקיצור שם (יח, ל): "אלא ודאי שתי שנים עד שנמשח דוד".

כעין זה כתב גם האברבנאל: "ואפשר לפרש עוד ש'שתי שנים מלך על ישראל' אינן להגיד ששתי שנים לבד חיה אחרי מלכו, כי אם ששתי שנים מלך ומשל עד שנמשח דוד, כי משם ואילך לא נמנה מלכות המעלה לשאול, כי אם חיי צער, בהיותו רודף לדוד, ובדעתו שקרע ד' את מלכותו מעליו ונתנו לדוד, ונמנו השנים כבר לדוד, והוא גם כן פירוש נאה".

יש לציין שיש בהסבר זה הגיון רב: כיון שאין שני מלכים משתמשים בכתר אחד, ודוד כבר נמשח, נחשבת המלכות לדוד, ולא לשאול.

אבל יש לשאול: הרי מי שמלך בפועל היה שאול, ולא דוד, וכמו שהסבירה הגמרא במסכת מגילה (יד ע"ב) את דברי אביגיל לדוד, שאף על פי שהוא נמשח למלך על ידי שמואל, מכל מקום מי שמולך בפועל הוא שאול, ולא דוד!

כתב על כך ספר העיקרים (מאמר ד פרק כו): "ולפי שהיתה תשובת שאול כשחטא בעמלק חסרה אלו השלושה תנאים, אף על פי שהודה חטאו לשמואל שני פעמים ואמר: 'חטאתי', לא נתקבלה תשובתו כלל... ונאמר לשמואל מיד שימשח את דוד למלך. ולזה לא נמנו בכלל שני מלכות שאול השנים שמלך משם ואילך. תדע, שהרי שתי שנים או יותר היה דוד בורח מלפני שאול, שהכתוב אומר שהיה בשדה פלשתים שנה וארבעה חדשים (שמואל א כז, ז), מלבד זמן רב שהיה מסתתר בארץ ישראל: במדבר זיף, ובמצודה, ובכרמל עם רועי נבל, והכתוב אמר: 'בן שנה שאול במלכו ושתי שנים מלך על ישראל, ויבחר לו שאול שלשת אלפים' וגו' (יג, א-ב), ופירושו שאחר שנה שנמשח למלך בחר לו השלושת אלפים, והתחיל לעשות המלחמות, ואומר שמלך אחר כך על ישראל שתי שנים ולא יותר, ואי אפשר לו שיעשה כל המלחמות שהזכיר הכתוב: 'וילחם סביב בכל אויביו, במואב ובבני עמון ובמלכי צובא ובפלשתים' וגו' (יד, מז), בשתי שנים, בהיותו רודף אחרי דוד גם כן! אלא שמיום שנמשח דוד למלך לא נמנה מלכות לשאול, אף על פי שהיה מלך".

כלומר: אף על פי ששאול היה המלך בפועל, ולא דוד, מכל מקום השנים לא נמנו לו, כעונש על כך שהוא לא השמיד את כל אשר לעמלק, וכאשר שמואל הוכיח אותו הוא לא חזר מיד בתשובה, אלא ניסה להתכחש.

ה. כיצד יענו רש"י ורד"ק על הוכחות הראשונים האחרים?

יש לשאול על הסברי רש"י ורד"ק, שמקורם בדברי חז"ל: כיצד הם יענו על הוכחות המפרשים שהובאו בשני הפרקים הקודמים?

1. הסבר רש"י והרד"ק למלים "ימים וארבעה חדשים"

על הפסוק "ויהי מספר הימים אשר ישב דוד בשדה פלשתים ימים וארבעה חדשים" (שמואל א כז, ז) כתב רש"י: "מיעוט 'ימים' - שְנַיִם, ואי אפשר לפרש 'ימים' זה שנה".

רש"י הביא מספר הוכחות לדבריו, אבל כיון שההוכחה הראשונה של הרד"ק פשוטה יותר מהוכחותיו של רש"י, נפתח בהוכחת הרד"ק.

2. הוכחה ראשונה של הרד"ק

כתב הרד"ק: "ימים וארבעה חדשים - לא יתכן לפרש ימים זה שנה, שהרי שאול לא מלך אלא שתי שנים. וכל הענינים שהיו לדוד עם שאול אי אפשר שבשמונה חדשים היו".

כלומר: כיון שהפסוק אומר ששאול מלך שתי שנים, על כרחנו צריכים אנו לפרש שהמלה "ימים" משמעותה יומיים, ולא שנה.

יש לציין שיש דוחק לפרש ש"ימים" אין פירושו שנה, אלא יומיים, כיון שמדוע היה חשוב לציין יומיים אלו. ועוד שאם הכוונה ליומיים בלבד, היה מתאים יותר לכאורה שיהיה כתוב: "ארבעה חדשים ושני ימים", ולא: "ימים וארבעה חדשים". אבל כיון שהפסוק אומר ששאול מלך שתי שנים, על כרחנו צריכים אנו לדחוק שהמלה "ימים" משמעותה יומיים, ולא שנה.

3. הוכחה שניה של הרד"ק

עוד כתב הרד"ק: "ועוד כי דוד לא ירד בשדה פלשתים אלא אחר מיתת שמואל, ומיתת שמואל לא קדמה למיתת שאול אלא שבעה חדשים! לפיכך אנו מפרשים 'ימים' כמשמעו, ורוצה לומר ארבעה חדשים וקצת ימים מהחדש החמישי. וכן תרגם יונתן: 'יומין, וארבעה ירחין'.

ובקצת נוסחאות יש: 'עידן בעידן, וארבעה ירחין'. רוצה לומר: שנה וארבעה חדשים".

מנין לרד"ק שדוד לא ירד לשדה פלשתים אלא אחרי מיתת שמואל?

דבר זה עולה מסדר המאורעות: מיתת שמואל כתובה בתחילת פרק כ"ה, ואילו הליכת דוד לאכיש מלך גת כתובה רק בתחילת פרק כ"ז.

מנין לרד"ק שמיתת שמואל לא קדמה למיתת שאול אלא שבעה חדשים?

דבר זה מופיע בצורה שונה במקצת ב"סדר עולם" (פרק י"ג), וכפי שכתב רש"י: "מיעוט 'ימים' - שְנַיִם, ואי אפשר לפרש 'ימים' זה שנה, שהרי לא הלך דוד אצל אכיש עד שמת שמואל, ושאול לא מלך אחר מיתת שמואל אלא ארבעה חדשים, כמו ששנינו ב'סדר עולם'".

יש לציין שרש"י כתב : "ושאול לא מלך אחר מיתת שמואל אלא ארבעה חדשים", ואילו הרד"ק כתב: "ומיתת שמואל לא קדמה למיתת שאול אלא שבעה חדשים"! וכנראה שהיו לפניהם גירסאות שונות ב"סדר עולם", ולפנינו הגירסה היא כמו שכתב רש"י.

4. הוכחה נוספת של רש"י

עוד כתב רש"י: "וגם ממנין שנותיו של עלי (שמואל א ד, יח), ועשרים שנה שהיה הארון בקרית יערים (שם ז, ב), הרי ששים שנה, צא מהם חמשים ושתים של שמואל, ושנה אחת לעיבורו, עם ארבעה חדשים הללו, ושבע שנים שמלך דוד בחברון קודם שהביא את הארון מקרית יערים (שמ"ב ה-ו), נמצא שלא מלך שאול אחר מיתת שמואל יותר מארבעה חדשים".

יש לציין שרש"י ענה על הקושיה לא על פי הכרח מהפסוקים, אלא על פי שתי מסורות שהיו לחז"ל: א. ששמואל חי חמשים ושתים שנה. ב. ששמואל מת רק ארבעה חדשים לפני שאול.

5. הסבר הרד"ק למלים " אשר היה אתי זה ימים או זה שנים"

יש לשאול שאלה נוספת על הסבר רש"י והרד"ק.

בתחילת פרק כ"ט נאמר:

א. "ויקבצו פלשתים את כל מחניהם אפקה, וישראל חֹנים בעין אשר ביזרעאל.

ב. וסרני פלשתים עֹברים למאות ולאלפים, ודוד ואנשיו עֹברים באחרֹנה עם אכיש.

ג. ויאמרו שרי פלשתים: מה העִברים האלה?

ויאמר אכיש אל שרי פלשתים: הלוא זה דוד, עֶבֶד שאול מלך ישראל, אשר היה אִתי זה ימים או זה שנים, ולא מצאתי בו מאומה מיום נפלו עד היום הזה.

ד. ויקצפו עליו שרי פלשתים, ויאמרו לו שרי פלשתים: השב את האיש, וישב אל מקומו אשר הפקדתו שם, ולא ירד עמנו במלחמה, ולא יהיה לנו לשטן במלחמה, ובמה יתרצה זה אל אדניו, הלוא בראשי האנשים ההם.

ה. הלוא זה דוד, אשר יענו לו במחֹלות, לאמר: הכה שאול באלפיו, ודוד ברבבֹתיו".

יש לשאול: כיצד אמר אכיש אל שרי פלשתים: "הלוא זה דוד, ...אשר היה אִתי זה ימים או זה שנים"? על פי הפשט הפשוט, וכפי הבנת הראשונים החולקים על רש"י ורד"ק, מובן: דוד היה בשדה פלשתים שנה וארבעה חדשים, ושיך לומר על כך: "אשר היה אִתי זה ימים או זה שנים". אבל לפי רש"י ורד"ק, שדוד היה בשדה פלשתים רק ארבעה חדשים ויומיים, כיצד אמר אכיש אל שרי פלשתים: "אשר היה אִתי זה ימים או זה שנים"?

שאלה זו שאל הרד"ק וענה עליה: "או זה שנים - והלא לא היה עמו אלא ארבעה חדשים, כמו שפירשנו! אלא פירושו: היה עמי זה ימים, ואני מכירו לטובה כאילו היה עמי זה שנים".

סיכום

נאמרו ארבע שיטות בהסבר המלים "ושתי שנים מלך על ישראל".

1. שאול לא מלך אלא שתי שנים (רש"י, רד"ק, סדר עולם).
2. שאול מלך שתי שנים אחרי שכבר מלך שנה אחת, ובסך הכל שלש שנים (רד"ק, והגמרא בזבחים).
3. כאשר שאול מלך שתי שנים על ישראל הוא בחר לו שלשת אלפים מישראל, אבל אחר כך הוא מלך עוד שנים רבות (רלב"ג, אברבנאל).
4. שאול מלך שתי שנים עד שנמשח דוד, אבל אחר כך הוא מלך עוד שנים רבות (רבנו ישעיה, ספר העיקרים, אברבנאל).

יהי רצון שנזכה לראות בקרוב במלכות מלך המשיח.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.