הקדמה

נאמר בפרקנו:

מט. "וישלח דוד את ידו אל הַכֶּלִי, ויקח משם אבן וַיְקַלַע, ויך את הפלשתי אל מצחו, ותטבע האבן במצחו, וַיִפֹּל על פניו ארצה.

נ. וַיֶחֱזַק דוד מן הפלשתי בקלע ובאבן, ויך את הפלשתי וימיתהו, וחרב אין ביד דוד.

נא. וירץ דוד ויעמֹד אל הפלשתי, ויקח את חרבו וישלפה מתערה, וַיְמֹתְתֵהוּ, ויכרת בה את ראשו, ויראו הפלשתים כי מת גִבּוֹרָם, וינוסו.

נב. ויקֻמו אנשי ישראל ויהודה ויָרִעוּ, וירדפו את הפלשתים עד בואך גיא ועד שערי עקרון, ויפלו חללי פלשתים בדרך שַעֲרַיִם, ועד גת ועד עקרון.

נג. וישֻבו בני ישראל מִדְּלֹק אחרי פלשתים ויָשֹסו את מחניהם.

נד. ויקח דוד את ראש הפלשתי ויבִאֵהו ירושלם...

נז. וכשוב דוד מהכות את הפלשתי, ויקח אֹתו אבנר ויבִאֵהו לפני שאול, וראש הפלשתי בידו".

יש לשאול שתי שאלות על פסוקים אלו: שאלה אחת בפשט, ושאלה אחת מבחינה מוסרית.

השאלה בפשט היא: בפסוק נ' כתוב: "ויֶחֱזַק דוד מן הפלשתי בקלע ובאבן, ויך את הפלשתי וימיתהו, וחרב אין ביד דוד". מפורש כאן שדוד הרג את גלית באבן.

לעומת זאת בפסוק נ"א כתוב: "וירץ דוד ויעמֹד אל הפלשתי, ויקח את חרבו וישלפה מתערה, וַיְמֹתְתֵהוּ, ויכרת בה את ראשו, ויראו הפלשתים כי מת גִבּוֹרָם, וינוסו". מפורש כאן שדוד הרג את גלית בחרבו של גלית! נשאלת אם כן השאלה: האם גלית מת מהאבן שפגעה במצחו, או מכריתת ראשו?

השאלה המוסרית היא שמעשיו של דוד נראים כאכזריות: גם כריתת ראשו של גלית, גם לקיחת ראשו של גלית והבאתו לירושלים, וגם הבאת ראשו של גלית לְשָאוּל.

א. האם גלית מת עוד לפני שדוד כרת את ראשו?

על הסתירה לכאורה בין פסוקים נ' ונ"א, האם גלית מת מהאבן שפגעה במצחו, או מכריתת ראשו, נאמרו שתי דעות במפרשים.

1. הסבר הרד"ק וה"מצודת דוד"

כתב הרד"ק (בפסוק נ"א): "וימותתהו - וכבר המיתו. קודם שעמד עליו המיתהו באבנים, כמו שאמר: 'וחרב אין ביד דוד' (נ). וכשעמד עליו לקח חרבו וכרת בה ראשו".

וכן כתב ה"מצודת דוד": "וימותתהו - וכבר המיתו בקלע, ועתה כרת ראשו בחרבו".

לפי הרד"ק וה"מצודת דוד" גלית כבר מת, ודוד כרת את ראשו לאחר מכן.

2. הסבר הרלב"ג והמלבי"ם

לעומת זאת כתב הרלב"ג: "והנה הכהו דוד במצחו, במקום שהיה מגולה, באופן שטבעה האבן במצחו, ונפל כמו מת על פניו ארצה. ואחר השלים דוד להמיתו במרוצה, בחרב הפלשתי בעצמה, וכרת בה את ראשו".

וכן כתב המלבי"ם: "וירץ וכו' וימותתהו - רצונו לומר: גמר מיתתו. כי זה ההבדל בין 'מת' ובין 'מותת' במרובע, שפירושו גמר המיתה, כמו שכתבתי במקום אחר".

נראה שכוונתו היא למה שכתב על דברי הנער העמלקי בשם שאול: "עמד נא עלי וּמֹתְתֵני, כי אחזני השבץ, כי כל עוד נפשי בי" (שמ"ב א, ט), שם כתב המלבי"ם: "ומותתני - גדר פעל 'מותת' במרובע, הוא שגומר המיתה, ופירושו: כי כבר אחזני השבץ, שהוא רעדת המות, ובכל זה כל עוד נפשי קשורה בי, ומתקשה לצאת, ובזה שתקרב מיתתי לא תהיה כרוצח, כי גברא קטילא תקטל, רק תקצר יִסּוּרַי".

לפי הרלב"ג והמלבי"ם עולה שגלית לא מת לגמרי לפני כריתת ראשו.

לפי הסבר זה לכאורה אין בכלל מקום לשאלה מדוע כרת דוד את ראשו של גלית, כיון שגלית עדיין לא מת, והוא היה עלול לקום בכוחותיו האחרונים לפני שמת לגמרי, ולהרוג את דוד. מעין מה שכתב האלשיך הקדוש בשמ"ב ג, ח בשם חז"ל, שלהבדיל, כאשר הרג יואב את אבנר, רצה אבנר להרוג את יואב בכוחותיו האחרונים, והוא יכול היה לעשות זאת, אלא שישראל ביקשו ממנו שיניח לו, ולכן הניחו ולא הרגו. אבל לפי הרד"ק וה"מצודת דוד", שפירשו שגלית כבר מת לגמרי מהאבן, ודוד כרת את ראשו לאחר מכן, נשאלת השאלה מדוע דוד עשה כן.

יש להוסיף שגם לפי הרלב"ג והמלבי"ם יש לשאול מדוע כרת דוד את ראשו של גלית, שכן דוד יכול היה לגמור את מיתתו של גלית על ידי תקיעת החרב בבטנו, ולא היה צריך דווקא לכרות את ראשו.

ב. מדוע כרת דוד את ראשו של גלית?

את הסיבה לכריתת ראש גלית נראה שכתב הנביא עצמו: "וירץ דוד ויעמד אל הפלשתי, ויקח את חרבו וישלפה מתערה, וימֹתתהו, ויכרת בה את ראשו, ויראו הפלשתים כי מת גִבּוֹרָם, וינוסו".

כלומר: תכלית כריתת ראשו של גלית היתה שהפלשתים יראו שגבורם מת והם יפחדו.    

כך כתב הרלב"ג: "וכרת בה [בחרב גלית] את ראשו, כדי שיתפרסם ענין מיתתו".

לפי זה מעשה זה אינו מבטא אכזריות, אלא הוא מבטא את פרסום המיתה.

ג. מדוע הביא דוד את ראשו של גלית לְשָאוּל?

על הבאת ראשו של גלית לְשָאוּל יש לבאר שהבאת ראש המת על ידי המנצח אל מנהיגו של המנצח, כדי להוכיח את מיתתו של מנהיג האויבים, היתה דבר מקובל, שכן מצאנו בתנ"ך מספר מקרים דומים:

א. בני אפרים הביאו את ראש עורב וזאב אל גדעון (שופטים ז, כה).

ב. רכב ובענה הביאו את ראש איש בשת לדוד (שמ"ב ד, ז-ח).

ג. אנשי אבל מעכה הביאו את ראש שבע בן בכרי ליואב (שמ"ב כ, כב).

ד. יהוא ביקש שיביאו לו את ראשי בני אחאב (מל"ב י, ו-ז).

אם כן גם כאן רצה דוד להראות לְשָאוּל שהוא המית את גלית, כמו שהוא התחייב.

ד. מדוע הביא דוד את ראשו של גלית לירושלים?

1. הסבר הרד"ק

את הבאת ראשו של גלית לירושלים הסביר הרד"ק (נד): "ויביאהו ירושלים - אחר שהביאהו לפני שאול, כמו שכתוב: 'וראש הפלשתי בידו', ואחר כך הביאהו בידו בערי ישראל, לבשר הנשים והטף, ואותם שלא היו במלחמה, עד שהביאו עד ירושלים".

2. הסבר הרלב"ג

הרלב"ג הסביר יותר: "וכרת בה את ראשו, כדי שיתפרסם ענין מיתתו, ויתפרסם גם כן הנס לישראל. ולזה הביא דוד את ראש הפלשתי לירושלים".

כלומר: לא רק לבשר שניצחנו את הפלשתים וסר מעלינו האיום שלהם, אלא גם לפרסם את הנס, שזכינו לנצח ענק כזה.

3. הסבר נוסף

עוד יש להסביר את הבאת ראשו של גלית לירושלים על פי מה שנאמר במסכת תענית (יח ע"ב): "ניקנור אחד מאיפרכי [-שָׂרֵי (ספר הערוך)] יונים היה, ובכל יום ויום היה מניף ידו על יהודה וירושלים, ואומר: מתי תפול לידי וארמסנה!

וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, קצצו בהונות ידיו ורגליו, ותלאום בשערי ירושלים, ואמרו: פה שהיה מדבר בגאוה, וידים שהיו מניפות על ירושלים - תעשה בהם נקמה".

הסביר המהרש"א שם: "אין זה שער ניקנור המוזכר בכמה מקומות בתלמוד, שהוא שער המזרח שבעזרה, דההוא ניקנור מוזכר לשבח, על שם הנס, כדאמרינן בפרק 'אמר להם הממונה' (יומא לז-לח)".

הוסיף המהרש"א והסביר: "קצצו בהונות ידיו ורגליו, ותלאום בשערי ירושלים - ידיו על שם שהניף ידו על יהודה וירושלים, ורגליו על שם שאמר: 'מתי תפול לידי וארמסנה', משמע ברגל.

ובירושלמי הוסיף: 'חתכו ראשו'. וניחא טפי, דהיינו פה שהיה מדבר בגאוה. ואמר שתלאום בשערי ירושלים - בגובה השערים, לפרסם הנקמה".

על פי זה יש להסביר שכיון שגלית חרף את מערכות ישראל (שמ"א יז, ח-י), ופיו דיבר בגאוה כנגד ישראל, לקח דוד את ראשו לירושלים, וגם לערים אחרות לפי פירוש הרד"ק, להראות שככה יעשה למי שיעז לחרף את ישראל!

יהי רצון שננצח את כל אויבינו ונזכה בקרוב לגאולה השלמה, ותתקיים בנו נבואת ישעיהו הנביא: "וכתתו חרבותם לאִתים, וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה" (ב, ד).

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.