(א) וַיְדַבֵּר שָׁאוּל אֶל יוֹנָתָן בְּנוֹ וְאֶל כָּל עֲבָדָיו שאול ציווה את יונתן בנו ואת כל עבדיו,[1] לְהָמִית אֶת דָּוִד (שאול ציווה את יונתן בנו ואת כל עבדיו) להרוג את דוד בדרך מתוחכמת, כדי שאף אחד לא יידע שהוא נרצח,[2] וִיהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל חָפֵץ בְּדָוִד מְאֹד יהונתן, בנו של שאול, רצה מאוד בהצלחתו ובטובתו של דוד[3]:

(ב) וַיַּגֵּד יְהוֹנָתָן לְדָוִד יהונתן אמר לדוד: לֵאמֹר כך אמר יהונתן בדבריו אל דוד:[4] מְבַקֵּשׁ שָׁאוּל אָבִי לַהֲמִיתֶךָ אָבִי שאול רוצה להרוג אותך,[5] וְעַתָּה ומאחר שאבי רוצה להרוג אותך,[6] הִשָּׁמֶר נָא בַבֹּקֶר תכין את עצמך עכשיו להיזהר מחר בבוקר, תתכונן עכשיו כדי לדעת כיצד תוכל להיזהר ממנו מחר בבוקר,[7] וְיָשַׁבְתָּ בַסֵּתֶר וְנַחְבֵּאתָ ותשב במקום מסתור, ותתחבא שם כדי שאבי לא יוכל להרוג אותך[8]:

(ג) וַאֲנִי אֵצֵא ואני אצא יחד עם אבי לשדה שהוא רגיל לטייל בו (ואתה תתחבא בשדה זו),[9] וְעָמַדְתִּי לְיַד אָבִי בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם ואני אעמוד בסמוך לאבי (ואתה עדיין תישאר במקום המחבוא),[10] וַאֲנִי אֲדַבֵּר בְּךָ אֶל אָבִי ואני אדבר עליך דברים טובים אל אבי,[11] וְרָאִיתִי מָה ואראה מה אבי ישיב לי, אראה מה יענה לי אבי,[12] וְהִגַּדְתִּי לָךְ ואומר לך איך הגיב אבי. אוכל לומר לך את דברי אבי משום שנהיה קרובים למקום המחבוא שלך[13]:

(ד) וַיְדַבֵּר יְהוֹנָתָן בְּדָוִד טוֹב אֶל שָׁאוּל אָבִיו יהונתן אמר דברים טובים על דוד בפני שאול,[14] וַיֹּאמֶר אֵלָיו יונתן אמר אל שאול: אַל יֶחֱטָא הַמֶּלֶךְ בְּעַבְדּוֹ בְדָוִד אל תעבור על חטא בכך שתהרוג את דוד עבדך,[15] כִּי לוֹא חָטָא לָךְ (אל תחטא בהריגת דוד) שהרי הוא לא עשה לך דבר רע,[16] וְכִי מַעֲשָׂיו טוֹב לְךָ מְאֹד (לא רק שדוד לא עשה דבר רע) המעשים שהוא עשה הם מעשים טובים מאוד[17]:

(ה) וַיָּשֶׂם אֶת נַפְשׁוֹ בְכַפּוֹ דוד סיכן את עצמו (כמו שאדם ששם דבר כלשהו בכף ידו, כשהוא יפתח את כף ידו, יש סיכוי גבוה שהוא יאבד את הדבר ההוא, כך דוד "שם את נפשו בכפו" וסיכן את עצמו),[18] וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי דוד הרג את גלית הפלשתי,[19] וַיַּעַשׂ יְקֹוָק תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה לְכָל יִשְׂרָאֵל ועל ידי דוד, ה' עשה לכל עם ישראל ישועה גדולה,[20] רָאִיתָ וַתִּשְׂמָח ואתה ראית את הישועה הגדולה שנעשתה על ידי דוד, ושמחת על כך,[21] וְלָמָּה תֶחֱטָא בְּדָם נָקִי ואם כן, למה תעבור על חטא בכך שתשפוך דם של אדם זכאי?[22] לְהָמִית אֶת דָוִד חִנָּם ולמה אתה רוצה להרוג את דוד ללא סיבה?[23]:

(ו) וַיִּשְׁמַע שָׁאוּל בְּקוֹל יְהוֹנָתָן שאול קיבל את דבריו של יונתן, שאול הסכים עם דבריו של יהונתן,[24] וַיִּשָּׁבַע שָׁאוּל חַי יְקֹוָק אִם יוּמָת שאול נשבע בשם ה' שדוד לא יומת[25]:

(ז) וַיִּקְרָא יְהוֹנָתָן לְדָוִד וַיַּגֶּד לוֹ יְהוֹנָתָן אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יהונתן קרא לדוד ואמר לו את כל הדברים ששאול אמר (השבועה שדוד לא יומת),[26] וַיָּבֵא יְהוֹנָתָן אֶת דָּוִד אֶל שָׁאוּל יהונתן הביא את דוד לפני שאול,[27] וַיְהִי לְפָנָיו כְּאֶתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם דוד שימש את שאול כמו שהוא שימש אותו בעבר, לפני ששאול ניסה להרוג אותו (אתמול ושלשום הם ביטויים למה שקרה בעבר)[28]:

(ח) וַתּוֹסֶף הַמִּלְחָמָה לִהְיוֹת המלחמה נגד הפלשתים המשיכה,[29] וַיֵּצֵא דָוִד וַיִּלָּחֶם בַּפְּלִשְׁתִּים דוד יצא ונלחם בפלשתים,[30] וַיַּךְ בָּהֶם מַכָּה גְדוֹלָה דוד הכה בפלשתים מכה גדולה,[31] וַיָּנֻסוּ מִפָּנָיו הפלשתים ברחו מפני דוד[32]:

(ט) וַתְּהִי רוּחַ יְקֹוָק רָעָה אֶל שָׁאוּל רוח רעה מאת ה' שרתה על שאול,[33] וְהוּא בְּבֵיתוֹ יוֹשֵׁב וַחֲנִיתוֹ בְּיָדוֹ (הרוח שרתה על שאול) כאשר הוא היה בביתו והוא החזיק בידו חנית,[34] וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָד (כשהרוח הרעה שרתה על שאול) דוד היה מנגן בידו על הכינור[35]:

(י) וַיְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לְהַכּוֹת בַּחֲנִית בְּדָוִד וּבַקִּיר שאול זרק את החנית בחזקה, באופן שהחנית תינעץ בדוד בצורה כל כך חזקה, עד שהיא תעבור דרכו ותיכנס גם לקיר,[36] וַיִּפְטַר מִפְּנֵי שָׁאוּל דוד נעקר ממקומו בשעת זריקת החנית, כך שהחנית לא פגעה בו,[37] וַיַּךְ אֶת הַחֲנִית בַּקִּיר החנית ננעצה בקיר בלי שהיא פגעה בדוד,[38] וְדָוִד נָס באותו רגע דוד ברח אל ביתו,[39] וַיִּמָּלֵט בַּלַּיְלָה הוּא ובלילה, דוד ברח מביתו, בריחה עליה יפרט הנביא בפסוקים הבאים[40]:

(יא) וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל מַלְאָכִים אֶל בֵּית דָּוִד לְשָׁמְרוֹ שאול שלח שליחים לביתו של דוד כדי שהם ישמרו עליו, וימנעו ממנו מלברוח בלילה,[41] וְלַהֲמִיתוֹ בַּבֹּקֶר (שאול רצה ש- ) בבוקר, השליחים יביאו את דוד לפניו, והוא יהרוג את דוד בדרך מתוחכמת, כך שלא יידעו שהוא הרג אותו בכוונה,[42] וַתַּגֵּד לְדָוִד מִיכַל אִשְׁתּוֹ מיכל, אשתו של דוד, אמרה לדוד,[43] לֵאמֹר כך אמרה מיכל לדוד:[44] אִם אֵינְךָ מְמַלֵּט אֶת נַפְשְׁךָ הַלַּיְלָה אם אתה לא מציל את נפשך הלילה, אם אינך בורח הלילה,[45] מָחָר אַתָּה מוּמָת (אם אינך בורח הלילה) יהרגו אותך מחר[46]:

(יב) וַתֹּרֶד מִיכַל אֶת דָּוִד בְּעַד הַחַלּוֹן מיכל שלשלה את דוד דרך חלון ביתם (השומרים שמרו על פתח הבית ולא על החלון),[47] וַיֵּלֶךְ וַיִּבְרַח דוד הלך וברח מפני אנשי שאול,[48] וַיִּמָּלֵט בכך ניצל דוד[49]:

(יג) וַתִּקַּח מִיכַל אֶת הַתְּרָפִים (כדי שהשומרים של שאול לא יבינו שדוד כבר ברח) מיכל לקחה מעין פסל שהיה עשוי בדמות אדם,[50] וַתָּשֶׂם אֶל הַמִּטָּה מיכל שמה את התרפים על מיטתו של דוד,[51] וְאֵת כְּבִיר הָעִזִּים שָׂמָה מְרַאֲשֹׁתָיו ואת העור של העיזים, היא הניחה בראש של התרפים, כך שהשערות שנמצאות על עור העיזים ייראו לשליחי שאול כמו שערות ראשו של דוד (לתרפים לא היה שיער ולכן מיכל הייתה זקוקה להשלמת התרמית על ידי עור העיזים),[52] וַתְּכַס בַּבָּגֶד מיכל כיסתה את התרפים בבגד, כדי שייראה לשליחי שאול כאילו דוד היה מכוסה בשמיכה, וכך הם לא ישימו לב שמדובר בתרפים[53]:

(יד) וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל מַלְאָכִים לָקַחַת אֶת דָּוִד בבוקר, שאול שלח שליחים לביתו של דוד כדי לקחת אותו משם, כאילו כדי שדוד ינגן לפניו, כמו שהוא היה עושה בכל יום (אך מטרתם האמיתית של השליחים הייתה להביא את דוד לפני שאול כדי שהוא יוכל להרוג אותו),[54] וַתֹּאמֶר חֹלֶה הוּא מיכל אמרה לשליחים שדוד חולה ולכן אינו יכול לבוא היום לשרת את המלך ולנגן לפניו[55]:

(טו) וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל אֶת הַמַּלְאָכִים לִרְאוֹת אֶת דָּוִד שאול שלח שליחים "לבקר" את דוד. שאול ידע שדוד שיקר ושהוא איננו באמת חולה, ומי שמשקר למלך, דינו מיתה,[56] לֵאמֹר שאול אמר לשליחים ששלח,[57] הַעֲלוּ אֹתוֹ בַמִּטָּה אֵלַי לַהֲמִתוֹ (שאול אמר לשליחים שהוא שלח לדוד) תעלו אליי את דוד כשהוא עוד שוכב במיטה, יחד עם המיטה, כיוון שהוא שיקר לי, ודינו מוות[58]:

(טז) וַיָּבֹאוּ הַמַּלְאָכִים השליחים הגיעו אל ביתו של דוד,[59] וְהִנֵּה הַתְּרָפִים אֶל הַמִּטָּה (כאשר השליחים הגיעו לביתו של דוד) הם ראו שבמיטה היו התרפים ודוד לא היה שם,[60] וּכְבִיר הָעִזִּים מְרַאֲשֹׁתָיו (וכן ראו השליחים) שעור העיזים היה בראש של התרפים[61]:

(יז) וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל מִיכַל שאול אמר למיכל: לָמָּה כָּכָה רִמִּיתִנִי למה רימית אותי בכך ששמת את התרפים ואמרת שדוד חולה?[62] וַתְּשַׁלְּחִי אֶת אֹיְבִי וַיִּמָּלֵט ובכך שילחת את דוד שהוא האויב שלי והצלת אותו,[63] וַתֹּאמֶר מִיכַל אֶל שָׁאוּל מיכל ענתה לשאול: הוּא אָמַר אֵלַי שַׁלְּחִנִי לָמָה אֲמִיתֵךְ דוד אמר לי שאם לא אעזור לו לברוח, הוא יהרוג אותי. (אך כדי שלא תכעס עליי, שמתי במיטתו את התרפים, כדי שיעבור זמן עד שיתגלה שעזרתי לדוד, ואולי עד אז אתה תירגע ולא תכעס)[64]:

(יח) וְדָוִד בָּרַח וַיִּמָּלֵט דוד ברח וניצל משאול,[65] וַיָּבֹא אֶל שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה דוד בא אל שמואל שהיה ברמה,[66] וַיַּגֶּד לוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ שָׁאוּל דוד אמר לשמואל את כל מה ששאול עשה לו,[67] וַיֵּלֶךְ הוּא וּשְׁמוּאֵל וַיֵּשְׁבוּ בְּנָיוֹת דוד ושמואל הלכו למקום שנקרא "ניות", מקום שהיה ברמה ששם היו יושבים הנביאים[68]:

(יט) וַיֻּגַּד לְשָׁאוּל לֵאמֹר נאמר לשאול: הִנֵּה דָוִד בְּנָיוֹת בָּרָמָה (נאמר לשאול) דוד יושב בניות שנמצא ברמה:

(כ) וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל מַלְאָכִים לָקַחַת אֶת דָּוִד שאול שלח שליחים כדי לקחת את דוד,[69] וַיַּרְא אֶת לַהֲקַת הַנְּבִיאִים נִבְּאִים כל אחד משליחיו של שאול ראה קבוצה של נביאים שאמרו דברי שבח לה' על ידי נבואה,[70] וּשְׁמוּאֵל עֹמֵד נִצָּב עֲלֵיהֶם שמואל היה ממונה על קבוצת הנביאים ומדריך אותם בדרך הנבואה. שפע הנבואה ירד על קבוצת הנביאים על ידי שמואל,[71] וַתְּהִי עַל מַלְאֲכֵי שָׁאוּל רוּחַ אֱלֹהִים על ידי הנביאים, שרתה רוח נבואה גם על שליחיו של שאול,[72] וַיִּתְנַבְּאוּ גַּם הֵמָּה גם הם, שליחיו של שאול, התנבאו, ולכן הם לא חששו יותר לקיים את הציווי של שאול[73]:

(כא) וַיַּגִּדוּ לְשָׁאוּל אמרו לשאול שהשליחים הראשונים שהוא שלח הלכו וזכו לנבואה,[74] וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֲחֵרִים שאול שלח לניות קבוצה נוספת של שליחים,[75] וַיִּתְנַבְּאוּ גַּם הֵמָּה גם הקבוצה השנייה של השליחים ששאול שלח זכתה לנבואה והיא לא חששה לקיים את ציווי שאול, וַיֹּסֶף שָׁאוּל וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים שְׁלִשִׁים שאול שלח לניות קבוצה שלישית של שליחים, וַיִּתְנַבְּאוּ גַּם הֵמָּה גם קבוצת השליחים השלישית ששאול שלח, זכתה לנבואה, ולכן היא לא חששה לקים את הציווי של שאול:

(כב) וַיֵּלֶךְ גַּם הוּא הָרָמָתָה שאול הלך גם כן לרמה,[76] וַיָּבֹא עַד בּוֹר הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בַּשֶּׂכוּ שאול הגיע לבור גדול שנמצא במקום בשם "שכו",[77] וַיִּשְׁאַל וַיֹּאמֶר שאול שאל את האנשים שם ואמר להם: אֵיפֹה שְׁמוּאֵל וְדָוִד (שאול שאל את האנשים שהיו בשכו) היכן נמצאים שמואל ודוד?[78] וַיֹּאמֶר אחד הנוכחים ענה לשאול, הִנֵּה בְּנָיוֹת בָּרָמָה שמואל ודוד נמצאים בניות שנמצא ברמה:

(כג) וַיֵּלֶךְ שָׁם אֶל נָיוֹת בָּרָמָה שאול הלך אל ניות שנמצא ברמה, וַתְּהִי עָלָיו גַּם הוּא רוּחַ אֱלֹהִים בדרך לניות, שרתה על שאול רוח ה' (עוד לפני שהוא הגיע לשם),[79] וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וַיִּתְנַבֵּא עַד בֹּאוֹ בְּנָיוֹת בָּרָמָה לאורך כל הדרך שבה שאול הלך, הוא זכה לנבואה, עד שהוא הגיע לניות שנמצא ברמה[80]:

(כד) וַיִּפְשַׁט גַּם הוּא בְּגָדָיו שאול הוריד את בגדי המלכות שלו כדי ללבוש בגדים שבהם התלבשו הנביאים. שאול לא רצה להיות לבוש בבגדי מלכות בעוד שהנביאים היו לבושים בבגדים פשוטים יותר, ולכן הוא לבש את בגדי הנביאים,[81] וַיִּתְנַבֵּא גַם הוּא לִפְנֵי שְׁמוּאֵל שאול התנבא גם כן לפני שמואל, כמו שהשליחים שהוא שלח וקבוצת הנביאים ניבאו לפני שמואל,[82] וַיִּפֹּל עָרֹם כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלָּיְלָה שאול נשאר ללא בגדי המלכות שלו לאורך כל הלילה (משום שהוא היה לבוש בבגדי הנביאים),[83] עַל כֵּן יֹאמְרוּ הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִם בגלל ששאול התנבא כאן בפעם השנייה, התחזק המשל שהיו שואלים כשראו אדם שהגיע למעלה מכובדת שהוא לא היה רגיל אליה, והיו שואלים "הגם שאול בנביאים"[84]:

[1] תרגום.

[2] מצודות.

[3] מצודות.

[4] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע, פרק א' פסוק א'.

[5] תרגום.

[6] עיין אוצר מפרשי התנ"ך לספר בראשית שם הסברנו את משמעות המילה "ועתה".

[7] תרגום + מצודות.

[8] מצודות.

[9] מצודות.

[10] מצודות. רד"ק: אבי יישען עליי בשדה.

[11] תרגום. מצודות: אדבר בעבורך, וייתכן לפרש שמדובר בבקשה עבור דוד, וייתכן לפרש שהכוונה כמו התרגום. מלבי"ם: אדבר עליך דברים רעים אל אבי ואראה את תגובתו.

[12] מצודות.

[13] מצודות.

[14] מצודות. מלבי"ם: יהונתן אמר לשאול שדוד אינו עושה טוב בכך שהוא מסכן את עצמו כל הזמן במלחמות נגד הפלשתים. הדברים היו טובים בעיני שאול, שאול הבין שהוא מרוויח מכך שדוד מסכן את עצמו. אמנם דוד עשה מעשה שאיננו בסדר בכך שסיכן את עצמו, אך לשאול היתה מכך תועלת.

[15] מצודות.

[16] מצודות.

[17] מצודות. מהר"י קרא: הכוונה שהנגינה של דוד טובה בשבילך.

[18] מצודות.

[19] מצודות.

[20] תרגום.

[21] תרגום.

[22] תרגום.

[23] תרגום.

[24] תרגום.

[25] תרגום.

[26] תרגום.

[27] תרגום.

[28] תרגום.

[29] תרגום.

[30] תרגום.

[31] תרגום.

[32] תרגום.

[33] תרגום.

[34] תרגום.

[35] תרגום. מלבי"ם: היו שני הבדלים בין הטלת חנית זו להטלת החניות בפעם  הקודמת. כאן החנית כבר הייתה בידיו של שאול עוד לפני שדוד התחיל לנגן, ולכן דוד נזהר יותר, וגם הפעם שאול לא ניסה להראות שהוא הטיל את החנית בטעות.

[36] מצודות.

[37] מצודות.

[38] מצודות.

[39] מצודות.

[40] מצודות.

[41] מצודות. מלבי"ם: שאול דן את דוד המלך כמורד במלכות על שהוא הלך בלי לבקש רשות.

[42] מצודות. רד"ק: שאול לא רצה להרוג את דוד בלילה בביתו מפני מיכל ביתו. מלבי"ם: שאול התחכם כדי להראות לכולם שהוא דן את דוד כמורד במלכות. אם הוא היה הורג את דוד מיד על ידי השליחים, היו מאשימים אותו שהוא הרג את דוד ללא משפט. אם הוא לא היה שולח את השליחים, אלא קורא לדוד להתייצב אצלו בבוקר, היו אומרים שדוד הלך הביתה כדי לישון ולא בגלל שהוא ברח מהמלך. לכן שאול שלח את השליחים כדי להראות שדוד באמת התכוון לברוח ממנו והשליחים אם שמנעו את בריחתו או שדוד ינסה לברוח מהשומרים ואז הם יהרגו אותו.

[43] תרגום.

[44] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע, פרק א' פסוק א'.

[45] תרגום.

[46] תרגום.

[47] תרגום + מצודות.

[48] תרגום.

[49] תרגום.

[50] מצודות. לפי פירושו, כל פסל בצורת אדם נקרא תרפים, והיו אנשים שהיו מכינים תרפים לשם עבודה זרה, והיו נשים שהיו מכינות תרפים בדמות בעליהן. עיין אוצרמ פרשי התנ"ך על ספר בראשית באוצר המאמרים, שם הרחבנו בעניין התרפים. רלב"ג: מיכל עשתה כך כדי שבבוקר, כשיבקשו ממנה לפתוח תא הדלת, היא תוכל לומר לשליחי אביה שדוד שוכב במיטה חולה, וכך דוד יוכל להרוויח עוד זמן ולברוח למקום רחוק יותר. רד"ק: דחה את שיטת האומרים שהתרפים הם כלי נחושת שמיועדים לקבל את השעות, משום שלא מובן מדוע מיכל הניחה את התרפים על מיטתו של דוד.

[51] תרגום.

[52] רש"י + מצודות.

[53] מצודות. רבינו ישעיה: מיכל רצתה לומר לשאול שדוד הוא ששם את התרפים על מיטתו כשהוא ברח.

[54] מצודות. מלבי"ם: שליחים אלה היו אמורים להוכיח שדוד לא ברח מפניו בלילה בגלל שהוא חולה.

[55] מצודות.

[56] מצודות.

[57] עפ"י הגר"א בפירושו לספר יהושע, פרק א' פסוק א'.

[58] מצודות.

[59] תרגום.

[60] תרגום.

[61] תרגום.

[62] מצודות.

[63] מצודות.

[64] מצודות.

[65] תרגום.

[66] תרגום.

[67] תרגום.

[68] מצודות. יונתן: היה זה בית מדרש לנביאים. רד"ק: התלבט אם ניות היה בתוך הרמה או בסמוך לה.

[69] תרגום. רבינו ישעיה: שליחיו של שאול ראו קהילה של נביאים שהיא היפוך אותיות של להקת. מלבי"ם: ההבדל בין קהילת לחבל היא שחבל הינם חלק מלקהת הנביאים.

[70] תרגום + מצודות. אמנם התרגום תרגם "שבחו" שהכוונה היא כנראה ששיבחו את ה' ולא שזכו ממש בנבואה. תרגם יונתן: "להקת נביאים" – תלמידי חכמים. רד"ק הוסיף פירוש וכתב שהגדול שבשליחים ראה את קבוצת הנביאים. כמו"כ התלבט רד"ק אם היו אומרים תשבחות ברוה"ק, או שהם היו מתנבאים נבואות שהיו אמרות להתקיים בזמן הקרוב.

[71] מצודות. רד"ק: שמואל היה עומד פיזית ומדריך את הנביאים. מלבי"ם: בעוד ששאר הנביאים היו מתמוטטים כשהם היו מתנבאים, שמואל היה עומד וניצב ובכל מעלתו הייתה גדולה יותר על שאר הנביאים. זאת בנוסף לכך שהוא היה משפיע את נבואתו על שאר הנביאים.

[72] תרגום.

[73] מצודות.

[74] תרגום.

[75] תרגום.

[76] מלבי"ם: בהתחלה שאול לא התכוון להגיע עד לניות, אלא רק להגיע לרמה, משום שהוא חשב ששמואל יחזור לביתו ברמה ואין זה דרך כבוד לקחת את דוד ממקומו ליד שמואל. אך לאחר שהגיע לשכו, החליט שהוא ייקח את דוד מניות. מה שבאמת משל את שאול אל שמואל זו העובדה ששאול כבר התנבא בעבר, ולכן הנבואה משכה את שאול אל שמואל, וזאת בניגוד לשליחים של שאול שלא זכו לנבואה ולכן הנבואה לא השפיעה עליהם עד שהם ממש ראו את שמואל והנביאים. כמו"כ שאול זכה לנבואה במדרגה גבוהה יותר משליחיו וזכה שהנבואה לא תיפסק ממנו לאורך כל הלילה וזאת לעומת שליחיו שזכו מידי פעם לניצוצי נבואה.

[77] תרגום.

[78] מצודות.

[79] מצודות.

[80] תרגום.

[81] מצודות. מהר"י קרא: שאול לבש את בגדי הנביאים כדי שלא לעמוד בפני שמואל עם בגדי מלכות. רד"ק: הנביאים היו מתפשטים ממש משום שהם היו מבטלים את ההרגשות הגופניות שלהם והיו מלאים רק ברוחניות.

[82] תרגום.

[83] מצודות. רש"י: שאול היה ערום ממש. בפירושו השני כתב רש"י: משוגע.

[84] מצודות.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.