(א) הנביא חוזר לתאר את מהלך המלחמה של הפלשתים נגד בני ישראל. רצף הדברים נקטע כדי לסיים את הארועים שקרו לדוד כשאכיש מנע ממנו את ההשתתפות במלחמה,[1] וּפְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בְּיִשְׂרָאֵל הפלשתים היו תוך כדי מלחמתם נגד בני ישראל,[2] וַיָּנֻסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים וחיילי ישראל ברחו מפני חיילי הפלשתים,[3] וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ נפלו הרוגים מחיילי ישראל בהר הגלבוע[4]:
(ב) וַיַּדְבְּקוּ פְלִשְׁתִּים אֶת שָׁאוּל וְאֶת בָּנָיו הפלשתים השיגו את שאול ואת בניו,[5] וַיַּכּוּ פְלִשְׁתִּים אֶת יְהוֹנָתָן וְאֶת אֲבִינָדָב וְאֶת מַלְכִּי שׁוּעַ בְּנֵי שָׁאוּל הפלשתים הרגו את שלשת בניו של שאול: יהונתן, אבנידב, ומלכישוע.[6] בעז"ה נראה בהמשך שלשאול היה בן נוסף שלא יצא להילחם נגד הפלשתים ולכן הוא נשאר בחיים[7]:
(ג) וַתִּכְבַּד הַמִּלְחָמָה אֶל שָׁאוּל המלחמה התחזקה על שאול, המלחמה הייתה קשה לשאול (כיוון שבניו נהרגו והוא נשאר היחיד שהיה יכול להנהיג את חיילי ישראל),[8] וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֹרִים אֲנָשִׁים בַּקָּשֶׁת חיילי הפלשתים שהיו יורים בקשת מצאו את מקום מחבואו של שאול,[9] וַיָּחֶל מְאֹד מֵהַמּוֹרִים שאול פחד מאוד מהחיילים היורים בקשת[10]:
(ד) וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנֹשֵׂא כֵלָיו שאול אמר למי שהיה נושא את כלי הנשק שלו: שְׁלֹף חַרְבְּךָ (שאול אמר לנושא כליו) תוציא את החרב שלך מהנרתיק,[11] וְדָקְרֵנִי בָהּ ותדקור אותי עם החרב שלך באופן שאמות מהדקירה,[12] פֶּן יָבוֹאוּ הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה (תדקור אותי) שמא יבואו הפלשתים הבזויים האלה,[13] וּדְקָרֻנִי וְהִתְעַלְּלוּ בִי והם ידקרו אותי דקירות מכאיבות, אך הם ישאירו אותי בחיים כדי להמשיך ולהתעלל בי,[14] וְלֹא אָבָה נֹשֵׂא כֵלָיו נושא הכלים לא רצה לדקור את שאול בחרב,[15] כִּי יָרֵא מְאֹד (נושא הכלים לא רצה לדקור את שאול) כיוון שהוא פחד מלשלוח יד במשיח ה',[16] וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ (לאחר שנושא הכלים נמנע מלדקור את שאול) שאול לקח את החרב והפיל את עצמו עליה, כדי להרוג את עצמו[17]:
(ה) וַיַּרְא נֹשֵׂא כֵלָיו כִּי מֵת שָׁאוּל נושא הכלים ראה ששאול גוסס (בהמשך נראה שנער עמלקי הוא שהרג את שאול),[18] וַיִּפֹּל גַּם הוּא עַל חַרְבּוֹ נושא כליו של שאול הפיל גם הוא את עצמו על חרבו,[19] וַיָּמָת עִמּוֹ נושא כליו של שאול מת יחד עם שאול[20]:
(ו) וַיָּמָת שָׁאוּל וּשְׁלֹשֶׁת בָּנָיו וְנֹשֵׂא כֵלָיו גַּם כָּל אֲנָשָׁיו בַּיּוֹם הַהוּא יַחְדָּו שאול, שלשת בניו, נושא כליו, וכל החיילים שנלחמו קרוב אליו, מתו באותו יום של המלחמה[21]:
(ז) וַיִּרְאוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הָעֵמֶק וַאֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן כִּי נָסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל אנשי ישראל שהיו מעבר לעמק יזרעאל ומעבר לנהר ירדן ראו שחיילי ישראל ברחו משדה הקרב,[22] וְכִי מֵתוּ שָׁאוּל וּבָנָיו וכן ראו אנשי ישראל שהיו מעבר לעמק יזרעאל ומעבר לנהר ירדן ששאול ובניו מתו במלחמה,[23] וַיַּעַזְבוּ אֶת הֶעָרִים וַיָּנֻסוּ אנשי ישראל שהיו בעמק יזרעאל ומעבר לנהר הירדן נטשו את הערים שהם גרו בהם, וברחו.[24] הסיבה שהם ברחו היא שערים אלה לא היו מבוצרות ותושביה לא היו יכולים להגן על עצמם בתוך הערים,[25] וַיָּבֹאוּ פְלִשְׁתִּים וַיֵּשְׁבוּ בָּהֶן הפלשתים באו והתיישבו באותן ערים שאנשי ישראל ברחו מהן[26]:
(ח) וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹאוּ פְלִשְׁתִּים לְפַשֵּׁט אֶת הַחֲלָלִים ביום המחרת, כאשר באו הפלשתים להסיר את הבגדים מהחיילים שהם הרגו (כדי לקחת את הבגדים לעצמם),[27] וַיִּמְצְאוּ אֶת שָׁאוּל וְאֶת שְׁלֹשֶׁת בָּנָיו נֹפְלִים בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ (כאשר באו הפלשתים להסיר את הבגדים מהחיילים שהם הרגו) הם מצאו את שאול ושלשת בניו מתים בהר הגלבוע[28]:
(ט) וַיִּכְרְתוּ אֶת רֹאשׁוֹ הפלשתים כרתו את ראשו של שאול,[29] וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת כֵּלָיו הפלשתים הורידו משאול את בגדיו ואת כלי נשקו,[30] וַיְשַׁלְּחוּ בְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים סָבִיב לְבַשֵּׂר בֵּית עֲצַבֵּיהֶם וְאֶת הָעָם הפלשתים שלחו שליחים כדי להסתובב בארץ פלשתים ולבשר בבתי העבודה זרה שלהם ולשאר העם, שהם ניצחו במלחמה והרגו את שאול[31]:
(י) וַיָּשִׂמוּ אֶת כֵּלָיו בֵּית עַשְׁתָּרוֹת הפלשתים שמו את כלי הנשק של שאול בבית עבודה זרה שנקראת "עשתרות" (משום שהיא דומה בצורתה לצאן),[32] וְאֶת גְּוִיָּתוֹ תָּקְעוּ בְּחוֹמַת בֵּית שָׁן ואת גופתו של שאול תלו הפלשתים בחומה של בית שאן[33]:
(יא) וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו יֹשְׁבֵי יָבֵישׁ גִּלְעָד תושבי יבש גלעד שמעו על שאול,[34] אֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ פְלִשְׁתִּים לְשָׁאוּל (תושבי יבש גלעד שמעו) את כל מה שהפלשתים עשו לשאול[35]:
(יב) וַיָּקוּמוּ כָּל אִישׁ חַיִל כל הגיבורים מבין יושבי יבש גלעד הזדרזו,[36] וַיֵּלְכוּ כָל הַלַּיְלָה הגיבורים מבין אנשי יבש גלעד הלכו לאורך כל הלילה,[37] וַיִּקְחוּ אֶת גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֵת גְּוִיֹּת בָּנָיו מֵחוֹמַת בֵּית שָׁן הגיבורים מבין אנשי יבש גלעד לקחו את גופותיהם של שאול והגופות של בניו מהחומה של בית שאן,[38] וַיָּבֹאוּ יָבֵשָׁה אנשי יבש גלעד חזרו ליבש גלעד,[39] וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם שָׁם אנשי יבש גלעד שרפו ביבש גלעד את גופותיהם של שאול ושלשת בניו, כיוון שהן כבר הרקיבו[40]:
(יג) וַיִּקְחוּ אֶת עַצְמֹתֵיהֶם תושבי יבש גלעד לקחו את עצמותיהם של שאול ושלשת בניו,[41] וַיִּקְבְּרוּ תַחַת הָאֶשֶׁל בְּיָבֵשָׁה אנשי יבש גלעד קברו את עצמותיהם של שאול ושלשת בניו מתחת לעץ אשל שהיה בתוך העיר,[42] וַיָּצֻמוּ שִׁבְעַת יָמִים אנשי יבש גלעד צמו שבעה ימים היות והם התאבלו על שאול[43]:
[1] רש"י.
[2] מצודות.
[3] תרגום.
[4] תרגום.
[5] מצודות.
[6] תרגום.
[7] רד"ק.
[8] מצודות.
[9] מצודות.
[10] מצודות.
[11] מצודות.
[12] מצודות.
[13] יסוד מלכות.
[14] מצודות. רד"ק: שאול חשש שמא חיילי הפלשתים אמנם יהרגו אותו, אך הדבר יהיה תוך כדי התעללות.
[15] מצודות.
[16] מצודות.
[17] מצודות. רלב"ג: התלבט אם שאול נהרג עכשיו והנער העמלקי שיקר לדוד כשהוא אמר לו שהוא הרג את שאול, או ששאול גסס והער העמלקי סיים את מיתתו. רד"ק: שאול לא חטא כשהוא התאבד משום שהוא ידע מנבואתו של שמואל שהוא עתיד למות בכל מקרה ומשום שהוא רצה למנוע את ההתעללות בו.
[18] מצודות.
[19] תרגום.
[20] תרגום.
[21] רד"ק. מצודות: הכוונה שעבדיו של שאול מתו.
[22] מצודות.
[23] תרגום.
[24] תרגום.
[25] רד"ק.
[26] תרגום.
[27] מצודות.
[28] מצודות.
[29] תרגום.
[30] מצודות.
[31] מצודות.
[32] רד"ק. מלבי"ם: הפלשתים שמו את הראש של שאול ליד הע"ז שלהם כמעין נקמה על שראשו של דגון נכרת כשארון הברית היה לידו.
[33] מצודות. רד"ק: הם תלו את גויתו של שאול במסמרים והצמידו אותה לקיר.
[34] מצודות.
[35] מצודות.
[36] עיין רד"ק בפירושו לפרק טז' פסוק יב'.
[37] תרגום.
[38] תרגום.
[39] תרגום.
[40] מצודות בפירוש הראשון. בפירוש השני כתב שמדובר בכלי תשמישו של המלך. מהר"י קרא: אנשי יבש גלעד שרפו בשמים כדי שיהיה על גופות שאול ובניו ריח טוב יותר. רד"ק הוסיף פירוש שכך היו עושים למלכים – שורפים את הגופה שלהם.
[41] תרגום.
[42] מצודות. רד"ק: האשל הוא שם כולל לעצים והעץ היה עץ אלה.
[43] מצודות. רד"ק: הצום היה במשך שבעה ימים לזכר שבעת הימים שנחש העמוני נתן לבני ישראל כדי לענות את תשובתם ושאול הציל אותם.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
