כמה שנים מלך שאול?
בֶּן־שָׁנָ֖ה שָׁא֣וּל בְּמָלְכ֑וֹ וּשְׁתֵּ֣י שָׁנִ֔ים מָלַ֖ךְ עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃
(שמואל א יג א)

דרשו חז"ל(יומא כב: שהכוונה כבן שנה לחטא. אך הפשטנים פירשו באופן שונה: "בשנה הראשונה שמלך בחר לו שלושת אלפי איש"(רבינו ישעיה) ועיין ברד"ק.
ומה שנאמר "וּשְׁתֵּ֣י שָׁנִ֔ים מָלַ֖ךְ עַל־יִשְׂרָאֵֽל" פירשו חז"ל שהוא כפשוטו. אך רבינו ישעיה כתב: "אפשר לומר כן? והא(=והרי) כתיב 'וַיִּלָּ֣חֶם סָבִ֣יב ׀ בְּֽכָל־אֹיְבָ֡יו בְּמוֹאָ֣ב ׀ וּבִבְנֵֽי־עַמּ֨וֹן וּבֶֽאֱד֜וֹם וּבְמַלְכֵ֤י צוֹבָה֙ וּבַפְּלִשְׁתִּ֔ים וּבְכֹ֥ל אֲשֶׁר־יִפְנֶ֖ה יַרְשִֽׁיעַ׃'(שמואל א יד מז) ומתי עשה כל המלחמות האלה, ומתי רדף אחרי דוד? אל יש לפרש: 'שתי שנים' עד שנמשח דוד. שמשעה שנמשח דוד כאילו בטלה מלכותו, ומה שמלך לאחר מכן – מלכותא בלא תגא. וכן אברבנאל פירש שונה מחז"ל.

היכן היה שאול?

וַיִּבְחַר־ל֨וֹ שָׁא֜וּל שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִים֮ מִיִּשְׂרָאֵל֒ וַיִּֽהְי֨וּ עִם־שָׁא֜וּל אַלְפַּ֗יִם בְּמִכְמָשׂ֙ וּבְהַ֣ר בֵּֽית־אֵ֔ל וְאֶ֗לֶף הָיוּ֙ עִם־י֣וֹנָתָ֔ן בְּגִבְעַ֖ת בִּנְיָמִ֑ין וְיֶ֣תֶר הָעָ֔ם שִׁלַּ֖ח אִ֥ישׁ לְאֹֽהָלָֽיו׃
(שמואל א יג א)

בפסוק משמע שאירוע זה של בחירת החיילים היה במכמש , שהרי לשון הפסוק: "וַיִּֽהְי֨וּ עִם־שָׁא֜וּל אַלְפַּ֗יִם בְּמִכְמָשׂ֙" ומשמע ששם נמצא כעת שאול. אך בפסוק ד' כתוב: "וַיִּצָּֽעֲק֥וּ הָעָ֛ם אַֽחֲרֵ֥י שָׁא֖וּל הַגִּלְגָּֽל׃", דהיינו עדיין בגלגל מאז ההכתרה. וכן מדויק שהיה זה בלגל, שהרי כתוב שאת יתר העם "שִׁלַּ֖ח אִ֥ישׁ לְאֹֽהָלָֽיו", משמע שכל העם היו בזמן בחירת הצבא. וזה אפשרי רק בזמן חידוש המלוכה שהיו כולם בגלגל. 
ואין לומר שהכוונה היא ששאול היה בגלגל וצבאו בבית אל ובמכמש, זה אינו, שהרי נראה בהמשך שבמכמש היו עכשיו פלישתים. והרד"ק פירש: "בעודנו בגלגל והיו שם כל ישראל בחדוש המלוכה בחר לו מהם שלשת אלפים שיהיו עמו במכמש". ופירש שמה שכתוב "וַיִּֽהְי֨וּ" הכוונה "שיהיו", בעתיד.

חטאו הראשון של שאול ומעשה יונתן

חטאו של שאול היה במה שלא חיכה לשמואל כאשר ציווה לעיל: "וְיָֽרַדְתָּ֣ לְפָנַי֮ הַגִּלְגָּל֒ וְהִנֵּ֤ה אָֽנֹכִי֙ יֹרֵ֣ד אֵלֶ֔יךָ לְהַֽעֲל֣וֹת עֹל֔וֹת לִזְבֹּ֖חַ זִבְחֵ֣י שְׁלָמִ֑ים שִׁבְעַ֨ת יָמִ֤ים תּוֹחֵל֙ עַד־בּוֹאִ֣י אֵלֶ֔יךָ וְהֽוֹדַעְתִּ֣י לְךָ֔ אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּֽעֲשֶֽׂה׃"(שמואל א י ח). והנה יש לתמוה, שהרי כאשר בא שמואל לא ציווה את שאול כלום.

והנה בפרק הבא המלחמה נעשית בדרך נס על ידי יונתן ונושא כליו שהלכו להילחם לבדם. וכתב בספר אבק סופרים(קונקי נ'-ג') ששמואל תכנן לומר לשאול שיכנס הוא לבדו למחנה פלישתים ויעשה את מה שלבסוף עשה בנו יונתן. ופירש ששמואל התעכב מלבוא בכוונה תחילה(ועיין מהר"י קרא) כדי שהעם יתפזר ויעשה שאול מלחמה בדרך נס. וכן משמע בפסוק, שמיד כשסיים שאול להקריב את הקרבן בא שמואל.

אך כיוון ששאול לא חיכה והקריב את הקרבן וחטא, שוב לא היה ראוי לעשות נס כזה. ולכן כשבא שמואל לא אמר לשאול דבר. אך יונתן כן היה ראוי לעשות נס כזה, ושמואל רצה שהמלחמות שילחם המלך, על כל פנים בכיבוש הארץ, יהיו מלחמות ניסיות. ולקמן אכן נראה שיונתן היה שלם בענין זה של השענות על ה' גם שלא כדרך הטבע.

ובשו"ת חכמי אשכנז(קפ"ב) אף כתב ש"יונתן שמע שאמר שמואל לשאול 'נִסְכָּ֑לְתָּ'(שמואל א יג יג) בלא לב שה' יעשה תשועה ויהיה קידוש ה'. ויונתן שמע זה מיד...". דהיינו כאשר שמע יונתן את דברי שמואל, הבין שהמלחמה צריכה להיעשות בדרך נס והלך ועשה מעשה. 

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.