|
בלעם (2299 או 2340-2488)
|
דוד המלך (2854-2924)
|
א
|
נולד מהול[1]
|
נולד מהול[2]
|
ב
|
נביא – נאום שומע אמרי א-ל[3]
|
נביא[4]
|
ג
|
השתחווה למלאך (במדבר כב, לא) [5]
|
לא השתחווה למלאך
|
ד
|
"אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב..."
|
בלעם ניבא על דוד המלך[6]
|
ה
|
ג' נאמר בהם נאם הגבר: בלעם,
|
דוד ושלמה, וכולם גיבורים[7]
|
ו
|
בלק ראה באצטגנינותו שמקללת בלעם ועצתו עתיד לצאת דוד[8],
|
ולא רצה בלק לקבל עצת בלעם, אך לבסוף קיבל כי זה יהיה באחרית הימים[9]
|
ז
|
אמר שם טמא ופרח באוויר, פנחס הורידו והרגו בחרב[10]
|
זרקו אחי גלית לאוויר ואבישי הצילו
|
ח
|
"...וַתֵּ֤ט הָאָתוֹן מִן־הַדֶּרֶךְ וַתֵּלֶךְ בַּשָּׂדֶה" (במדבר כב, כג) "וַתִּרְאַנִי הָאָתוֹן וַתֵּ֣ט..." (שם לג)[11]
|
"...וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶֽךָ " (תהילים מד, יט)
|
ט
|
"...אֲשֶׁר יָשִׂים אֱ-לֹהִ֛ים בְּפִי אֹתוֹ אֲדַבֵּר" (במדבר כב, לח)
|
"הִנֵּה הַגֶּבֶר לֹא יָשִׂים אֱ-לֹהִים מָעוּזּוֹ..." (תהילים נב, ט)
|
י
|
"...מַה יַּרְאֵנִי וְהִגַּדְתִּי לָךְ וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי" (במדבר כג, ג)
|
"...אֱ-לֹהִים יַרְאֵנִי בְשֹׁרְרָי" (תהילים נט, יא)
|
יא
|
"וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר מִן־אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶֽלֶךְ־מוֹאָב֙" (במדבר כג, ז)
|
"נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַֽנְחֵ֥נִי בְמַעְגְּלֵי־צֶדֶק" (תהילים כב, ג)
|
יב
|
"...לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל" (במדבר כג, כג)
|
"...צַדִּיק מַה פָּעָל" (תהילים יא, ג)
|
יג
|
"מַה־טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶ֖יךָ" (במדבר כד, ה)
|
"...יְבִיאוּנִי אֶל־הַֽר־קָדְשְׁךָ וְאֶל מִשְׁכְּנוֹתֶֽיךָ" (תהילים מג, ג) "מַה־יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ..."
|
יד
|
"וְיֵרְדְּ מִֽיַּעֲקֹב וְהֶֽאֱבִיד..." (במדבר כד, יט)
|
"וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד־יָם וּמִנָּהָר..." (תהילים עב, ח)
|
[1] ילקוט שמעוני בראשית רמז, שכג. אבות דרבי נתן, ראה הערה 2.
[2] "...אף בלעם הרשע יצא מהול שנאמר: "נאם שומע אמרי אל" (במדבר כד, ד). אף שמואל יצא מהול שנאמר: "והנער שמואל הולך וגדול וטוב" (שמואל א, ב). אף דוד יצא מהול שנאמר: "מכתם לדוד שמרני אל כי חסיתי בך" (תהילים טז, א). אבות דרבי נתן נוסחא א, פרק ב.
[3] "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה, בישראל לא קם אבל באומות העולם קם ואיזה זה? זה בלעם בן בעור", ספרי דברים, פרשת וזאת הברכה, פיסקא שנז.
[4] מגילה יד ע"א רש"י ד"ה: נבואה.
[5] דרשות הר"ן דרוש ד.
[6] "ושם הוא אומר אראנו ולא עתה זה דוד", רמב"ם הלכות מלכים פרק יא, הלכה א.
[7] משנת רבי אליעזר, פרשה ז, עמ' 127 ד"ה: נאם הגבר.
[8] "בלעם ראשי תיבות: ב"א ל"עקור ע"טרת מ"טטרון, שמתפילותיהן של ישראל עושה עטרות והוא רצה לבטל מאה ברכות מה שתיקן דוד שיצא מבלק שהיא רות המואביה בתו של עגלון. זה שאמר בלק: "ארה לי" דייקא שיקלל את עצמו כי עצום הוא ממני..."נאם הגבר הוקם על" תיקן דוד מאה ברכות כמנין 'על' וזה נרמז בשם בלעם תמן ע"ל נשתיירו אתוון מ"ב נוטריקון מאה ברכות ע"לה ל"בטל מ"אה ב"רכות ע"לה ל"הקריב מ"ב לזה אמר ואדע מ"ה יוסיף ה' דבר עמי מכאן הודה כסיל בפיו שישראל יברכו "מה טובו אהלך יעקב" על בתי כנסיות שנרמז במלת מ"ה אל תקרי מה אלא מאה". ספר מגלה עמוקות על התורה, פרשת בלק.
[9] מעשה ה' מעשה תורה פ בלק פ, לד.
[10] מדרש תנחומא (ורשא), מטות סימן ד.
[11] מכאן ועד סוף העמוד יש במסורה מילים המופיעות רק אצל בלעם ודוד המלך.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.