|
משה רבינו (2368-2488)
|
דוד המלך (2854-2924)
|
א
|
נולד לאחר דברי מרים לעמרם שגרש את אשתו[1]
|
נולד לאחר שקיבל 70 שנה מאדם הראשון[2]
|
ב
|
"וַיַּ֥עַשׂ לָהֶ֖ם בָּתִּֽים": (שמות א, כא) מיוכבד נולד משה
|
ממרים נולד דוד[3]
|
ג
|
נולד מהול (בבלי סוטה יב, ע"א)
|
נולד מהול (בבלי סוטה י ע"ב)
|
ד
|
יפה תואר, הכל מתאווים לראותו[4]
|
"אדמוני עם יפה עיניים וטוב ראי" (שמו"א טז, יב)
|
ה
|
נצטרע ומיד נתרפא (שמות ד, ו וברש"י)
|
נצטרע 6 חודשים (בבלי יומא כב ע"ב)
|
ו
|
נרדף ע"י פרעה וה' בחר בו (קה"ר ג, ד"א א)
|
נרדף ע"י שאול וה' בחר בו (ויקרא רבה כז, ב)
|
ז
|
שביעין חביבין, באבות - משה
|
בבנים - דוד (ויקרא רבה, אמור כט, יא)
|
ח
|
רועה צאן - דואג לגדי שברח מהעדר[5]
|
רועה צאן - דואג לחלשים שבכבשים[6]
|
ט
|
משה נקרא: איש הא-לוהים (אבדר"נ נו"ב, לז)[7]
|
דוד נקרא: איש הא-לוהים (שם, שם)
|
י
|
80 משנותיו של משה היו בצרות ובעמל[8]
|
70 שנותיו של דוד חי בצרות ובעמל (שם)
|
יא
|
קרע לבני ישראל את הים (שמות יד, כא)
|
קרע את הנהרות[9]
|
יב
|
הוציא את ישראל ממצרים, ומלך עליהם (הערה 9)
|
הוציא את ישראל משעבוד מלכויות, ומלך עליהם (שם)
|
יג
|
אמר שירה על מפלת פרעה (מכילתא דר"י בשלח)
|
אמר שירה על מפלת סיחון (שם, שם)
|
יד
|
משה תיקן ברכת הזן כשירד מן במדבר[10]
|
דוד תיקן ברכת בונה ירושלים כשנכנסו לארץ (שם)
|
טו
|
"שני פרנסים טובים עמדו לישראל: משה
|
ודוד" (בבלי יומא פו ע"ב)
|
טז
|
משה ביער את הע"ז בחטא העגל (שמות לב, כ)
|
ביקש דוד לעבוד עבודה זרה[11]
|
יז
|
בימי משה נמנו ישראל לצורך - ולא חסרו
|
בימי דוד נמנו ישראל שלא לצורך ולכן - חסרו[12]
|
יח
|
תפילה - על מרים, על עמ"י ועל עצמו[13]
|
תפילה - על אבשלום, על עמ"י[14] ועל עצמו
|
יט
|
קרא לעצמו עבד והקב"ה קראו עבד[15]
|
קרא לעצמו עבד והקב"ה קראו עבד (שם)
|
כ
|
תיקן שמונה משמרות של כהונה[16]
|
תיקן עשרים וארבעה משמרות כהונה (שם)
|
|
משה רבינו
|
דוד המלך
|
כא
|
משה התגאה והתיש הקב"ה את כוחו[17]
|
דוד התגאה כשאמר "זמירות היו לי חוקיך" (שם)
|
כב
|
משה
|
ודוד גזרו על הנתינים (בבלי יבמות סט ע"ב)
|
כג
|
נתן נפשו על המשכן[18] וכן נתן נפשו על עמ"י
|
נתן נפשו על המקדש[19] וכן נתן נפשו על עמ"י
|
כד
|
הנהיג את ישראל 40 שנה במדבר
|
הנהיג את ישראל 40 שנה (7 בחברון ו33 בירושלים)
|
כה
|
ביקש שייכתב סרחונו - מדוע לא נכנס לא"י[20]
|
ביקש שלא ייכתב סרחונו (שם, שם)
|
כו
|
הכין את היסוד לכניסה לארץ ולא נכנס[21]
|
הכין את היסוד לבנין ביהמ"ק ולא בנה
|
כז
|
כתב 5 חומשי תורה, גיבור וענו[22] משה אחד מהעשרה שכתבו את תהילים (ב"ב יד)
|
כתב 5 ספרי תהילים, גיבור וענו[23]
|
כח
|
משובח שבנביאים - נביא הנביאים (הערה 9)
|
משובח במלכים (הערה 9)
|
כט
|
משה רבינו מת במנחה בשבת[24]
|
במנחה בשבת בחג השבועות מת דוד המלך[25]
|
ל
|
משה לא מת (סוטה יג)
|
דוד המלך חי וקיים, וגם לא טעם מיתה בחייו[26]
|
לא
|
" וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה ..." (שמות א, יב)[27]
|
"... יְדַכְּאוּ וְנַחֲלָתְךָ יְעַנּוּ" (תהילים צד, ה)
|
לב
|
"...הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהו... " (שמות א, כב)
|
"...הַבֵּן הַיִּלּוֹד לְךָ מוֹת יָמוּת" (שמואל ב יב, יד)
|
לג
|
"וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה..." (שמות ג, יא)
|
"וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל מִי אָנֹכִי וּמִי חַיַּי מִשְׁפַּחַת אָבִי בְּיִשְׂרָאֵל..." (שמו"א יח, יח) "...וַיֹּאמֶר מִי אָנֹכִי אֲ-דֹנָי יֱ-הֹוִה וּמִי בֵיתִי כִּי הֲבִיאֹתַנִי עַד הֲלֹם" (שמו"ב ז, יח)
|
לד
|
"וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה'..."(שמות ד, לא)[28]
|
" וַיַּאֲמֵן אָכִישׁ בְּדָוִד לֵאמֹר..." (שמואל א כז, יב)
|
לה
|
"וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ..." (שמות טו, ז)
|
"...שְׁאוֹן קָמֶיךָ עֹלֶה תָמִיד" (תהילים עד, כג)
|
לו
|
"נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ..." (שמות טו, יג)
|
" נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּיַד מֹשֶׁה ..." (תהילים עז, כא)
|
לז
|
"נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ..."(שמות טו, יג)
|
"וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי..." (תהילים יג, ו)
|
לח
|
"... יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ" (שמות כ, יז)
|
"רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם ..." (תהילים ד, ה)
|
לט
|
"...שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ" (שמות לב, יב)
|
"...עַד מָתָי וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶיךָ " (תהילים צ, יג)
|
מ
|
"סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ..." (במדבר יד, יט)[29]
|
"תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ..." (תהילים עט, יא)
|
מא
|
"...וְיִמָּלֵא כְבוֹד יְהֹוָה אֶת כָּל הָאָרֶץ" (במדבר יד,כא)
|
"...וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ ..." (תהילים עב, יט)
|
מב
|
"וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי יְ-הֹוָה..." (במדבר לב, כב) "...וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵיכֶם..." (במדבר לב, כט)
|
" כִּי נָתַן בְּיָדִי אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי יְ-הֹוָה וְלִפְנֵי עַמּוֹ" (דברי הימים א כב, יח)
|
|
משה רבינו
|
דוד המלך
|
מג
|
"...וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם" (דברים א, יא)
|
"...וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ..."(תהילים קמה, כא)
|
מד
|
"...כַּי-הֹוָה אֱ-לֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו" (דברים ד, ז)
|
"...הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ" (תהילים כ, י)[30]
|
מה
|
"...כִּי יְ-הֹוָה אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (דברים כ, א)
|
"אָנֹכִי יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ הַמעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (תהילים פא, יא)
|
מו
|
"...כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף יְהֹוָה וְקִנְאָתוֹ..." (דברים כט, יט)
|
"... יֶעְשַׁן אַפְּךָ בְּצֹאן מַרְעִיתֶךָ" (תהילים עד, א)
|
מז
|
"יַקְנִאֻהוּ בְּזָרִים בְּתוֹעֵבֹת..." (דברים לב, טז)
|
"...בְּבָמוֹתָם וּבִפְסִילֵיהֶם יַקְנִיאוּהוּ" (תהילים עח, נח)
|
מח
|
"יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱ-לֹהַּ אֱ-לֹהִים לֹא יְדָעוּם..."(דברים לב, יז)
|
"וַיִּזְבְּחוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם לַשֵּׁדִים" (תהילים קו, לז)
|
מט
|
"...יַשְׂכִּילוּ זֹאת יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם" (דברים לב, כט)
|
"...מִקְדְּשֵׁי אֵל אָבִינָה לְאַחֲרִיתָם" (תהילים עג, יז)
|
נ
|
"הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם" (דברים לב, מג)
|
"הַרְנִינוּ לֵא-לֹהִים עוּזֵּנוּ..." (תהילים פא, ב)
|
נא
|
"...הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבֲבֹת קֹדֶשׁ..." (דברים לג, ב)
|
"...מִכְלַל יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ" (תהילים נ, ב) "...אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ" (תהילים צד, א)
|
נב
|
"אַף חֹבֵב עַמִּים כָּל קְדשָׁיו בְּיָדֶךָ..." (דברים לג, ג)
|
"יְראוּ אֶת יְהֹוָה קְדֹשָׁיו..." (תהילים לד, י)
|
נג
|
"...וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ" (דברים לג, ג)
|
"...עַד אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ" (תהילים קי, א)
|
נד
|
"...יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ" (דברים לג, י )
|
"אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲך..." (תהילים נא, כא)
|
נה
|
"אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּיהֹוָה מָגֵן עֶזְרֶךָ וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ..." (דברים לג, כט)
|
" יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב..." (תהילים קכח, ב)
|
[1] "קשה גזירתך יותר משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקיבות, פרעה לא גזר אלא בעוה"ז ואתה בעוה"ז ולעוה"ב! פרעה הרשע, ספק מתקיימת גזירתו ספק אינה מתקיימת עמד והחזיר את אשתו". בבלי סוטה יב ע"א.
[2] זוהר ח"א, צא.
[3] "ויעש להם בתים, רב ושמואל, חד אמר: בתי כהונה ולויה, וחד אמר: בתי מלכות. מ"ד בתי כהונה ולויה, אהרן ומשה; ומ"ד בתי מלכות, דוד נמי ממרים קאתי..." בבלי סוטה יא ע"ב. וראה גם שמות רבה (וילנא) ויקהל פרשה מח, סימן ד.
[4] "ולפי שהיה יפה הכל מתאוים לראותו מי שהיה רואהו לא היה מעביר עצמו מעליו". שמות רבה (וילנא) שמות פרשה א, סימן כו.
[5] "אמרו רבותינו כשהיה מרע"ה רועה צאנו של יתרו במדבר ברח ממנו גדי ורץ אחריו עד שהגיע לחסית כיון שהגיע לחסית נזדמנה לו בריכה של מים ועמד הגדי לשתות, כיון שהגיע משה אצלו אמר אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני צמא עיף אתה הרכיבו על כתיפו והיה מהלך". שמות רבה (וילנא) פרשת שמות פרשה ב, סימן ב.
[6] "היה מונע הגדולים מפני הקטנים והיה מוציא הקטנים לרעות כדי שירעו עשב הרך ואחר כך מוציא הזקנים כדי שירעו עשב הבינונית, ואח"כ מוציא הבחורים שיהיו אוכלין עשב הקשה, אמר הקדוש ברוך הוא מי שהוא יודע לרעות הצאן איש לפי כחו יבא וירעה בעמ"י" (הערה 5)
[7] במדרש שוחר טוב (בובר) צ, (ה) מביא חמישה טעמים מדוע נקרא משה איש הא-לוהים.
[8] "ימי שנותינו בהם שבעים שנה, כשנותיו של דוד. ואם בגבורות שמונים שנה, כשנותיו של משה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים. ורהבם עמל ואון. בר קפרא אמר ורהבם עמל, שכל אותן שבעים שהיה דוד חי היו בצרות ובעמל, וכל אותן שמונים שנה שהיה משה בבית פרעה ובכוש ובמדין וחזר עוד למצרים, היו בצרות ובעמל. אמר ר' חנינא בר יצחק אפילו בית מלכותו עמל ואון". מדרש תהלים (בובר) מזמור צ.
[9] "המשובח שבנביאים, זה משה, שנאמר ומשה עלה אל האלהים (שמות יט, ג). המשובח שבמלכים, זהו דוד, את מוצא כל מה שעשה משה עשה דוד, משה הוציא את ישראל ממצרים, ודוד הוציא את ישראל משעבוד גליות, משה עשה מלחמה בסיחון ועוג, ודוד עשה מלחמה כל סביביו, שנאמר כי מלחמות ה' אלהים (הוא) נלחם (שמואל א כה, כח), משה מלך על ישראל ועל יהודה, שנאמר ויהי בישרון מלך (דברים לג, ה), ודוד מלך על ישראל ועל יהודה, משה קרע לישראל את הים, ודוד קרע לישראל את הנהרות, שנאמר בהצותו את ארם נהרים (תהילים ס, ב), משה בנה מזבח, ודוד בנה מזבח, זה הקריב וזה הקריב, משה נתן חמשה חומשי תורה לישראל, ודוד נתן חמשה ספרים שבתהילים לישראל, אשרי האיש (תהילים א), ואשרי משכיל (תהילים מא), מזמור לאסף (תהילים עג), תפלה למשה (תהילים צ), יאמרו גאולי ה' (תהילים קז). משה בירך לישראל באשריך, ודוד בירך את ישראל באשרי". מדרש תהילים שוחר טוב (בובר) מזמור א.
[10]"משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן... דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים. דוד תקן על ישראל עמך ועל ירושלים". ברכות מח.
[11] "מלך שכמותך יעבוד עבודה זרה! אמר לו: מלך שכמותי יהרגנו בנו? מוטב יעבוד עבודה זרה ואל יתחלל שם שמים בפרהסיא". סנה' קז.
[12] "כל זמן שנמנו ישראל לצורך לא חסרו, שלא לצורך חסרו. ואי זה זמן נמנו לצורך? בימי משה בדגלים ובחילוק הארץ, ושלא לצורך בימי דוד". במדבר רבה (וילנא) במדבר ב, יז.
[13] על מרים כאשר נצטרעה, על עמ"י בחטא העגל. 515 תפילות התפלל על עצמו שיוכל להיכנס לארץ ישראל.
[14] שיד ה' תהי'ה בו ולא בעם ישראל.
[15] מדרש הלכה ספרי ואתחנן ב. השווה גם מדרש תנאים לדברים ג, כד.
[16] בבלי תענית כז. ויש דעה בגמרא שתיקן שש עשרה משמרות. ובירושלמי (וילנא) תענית ד, ב: משה העמיד 8 ודוד ושמואל הוסיפו 8.
[17] "ויקרב משה את משפטן, יש אומרים שהפליא מן משה שיש צדיקים שנתגאו בדבר מצוה והתיש הקדוש ברוך הוא את כחן, את מוצא שאמר דוד (תהילים קיט) זמירות היו לי חקיך, לומר שקלות ורגילות כזמירות, אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך שסופך לטעות בדבר שהתינוקות קורין כשהעלה את הארון טעה". במדבר רבה (וילנא) פינחס כא, יב.
[18] מדרש תנחומא (בובר) נשא כ. וכן נתן משה נפשו על התורה, מדרש תנחומא (ורשא) בשלח סימן י.
[19] מדרש תנחומא (בובר) נשא כ. שמואל ב כד, יז וכן דבי"א כא, יז. לא שלטו השונאים במעשי ידיהם, בבלי סוטה ט ע"א.
[20] בבלי יומא פו ע"ב. ונלע"ד שדוד סובר שבעבירות שבין אדם למקום אין לפרסם את חטאו (ע"פ הרמב"ם הלכות תשובה ב, ה).
[21] משה ודוד לא שלטו שונאים במעשי ידיהם, בבלי סוטה ט ע"ב. המשכן נגנז, שערי המקדש נגנזו באדמה. הסיבה שלא נכנסו כדי שלא יענש עם ישראל בחטאו.
[22] בבלי נדרים לח. גיבור: "היה קובעו ומפרקו ולא סייעו אחד מישראל", במדבר רבה (וילנא) פרשה יב, סימן ט. והרג את עוג. "ונחנו מה כי תלינו". (שמות טז, ז-ח) חולין פט ע"א.
[23] שוחר טוב יח, כה. גיבור: הרג את גלית, ענו: "אנכי תולעת ולא איש". (תהילים כב,ז) חולין פט.
[24] זוהר ח"ב קנו.
[25] זוהר ח"ב קנו.
[26] זוהר ויגש לו.
[27] מכאן ועד סוף ההשוואות יש במסורה ביטויים המופיעים פעמיים או שלוש אצל משה ואצל דוד.
[28] "ויאמן. ב' במסורה: ויאמן העם. ויאמן אכיש בדוד (ש"א כז, יב). שני פרנסים טובים עמדו להם לישראל, משה ודוד (יומא פו, ב). משה אמר מחני נא מספרך (להלן לב, לב) ודוד אמר ואלה הצאן מה עשו תהי נא ידך בי (ש"ב כד, יז). שני פרנסים נאמנים היו ולכך האמינו בהם." בעל הטורים שמות פרק ד, לא.
[29] "כגודל. ב' במסורה: כגודל חסדך. כגודל זרועך הותר בני תמותה (תהילים עט, יא). זהו שאמרו (יומא פו, ב) שני פרנסים טובים עמדו לישראל משה ודוד שידעו להתפלל עליהם". בעל הטורים, במדבר יד.
[30] "אמר רב ענן אף שערי תפלה אינן ננעלים לעולם דכתיב כה' אלהינו בכל קראנו אליו". דברים רבה (וילנא) ואתחנן פרשה ב, סימן יב.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.