|
שאול המלך (2823-2884)
|
דוד המלך (2854-2924)
|
א
|
ענו - "נחבא אל הכלים" (שמואל א י, כב)[1]
|
ענו -"ואנכי תולעת ולא איש" (תהילים כב, ז)
|
ב
|
יופי - הנערות מאריכות בדיבור כדי לראותו[2]
|
יופי - אדמוני עם יפה עיניים (שמואל א טז, יב)
|
ג
|
גיבור - חטף מגלית את הלוחות[3]
|
גיבור - הרג את גלית (שמואל א יז, לז. שם מט-נ)
|
ד
|
מלך 3 שנים - וביזוהו בתחילת מלכותו[4]
|
מלך 40 שנה - וביזוהו בתחילת מלכותו[5]
|
ה
|
נבחר ונדחה ולא נתקרב (במדבר רבה ג, ב)
|
נבחר נדחה ונתקרב (שם, שם)[6]
|
ו
|
פקד את העם בבזק (שמואל א יא, ח. טו, יד)
|
פקד את העם - ונענש (שמואל ב כד, יט)
|
ז
|
צניעות של שאול במערה (ירושלמי סוכה ה, ד)
|
מפזז ומכרכר ונראה חלק מגופו[7] (שמואל ב ו, טז)
|
ח
|
תורה וגדולה במקום אחד (בבלי גיטין נט ע"א)
|
תורה וגדולה במקום אחד (שם, שם. סנהדרין לו ע"א)
|
ט
|
שאול לא הרג את אגג ויצא ממנו המן שציער את ישראל (בבלי מגילה יב ע"ב-יג ע"א)
|
דוד לא הרג את שמעי ויצא ממנו מרדכי שגרם לקנאת המן (בבלי מגילה יב ע"ב-יג ע"א)
|
י
|
שאול לא גלי מסכתא (בבלי עירובין נג ע"א)
|
דוד גלי מסכתא (שם. וברש"י שם שמלמד לאחרים[8])
|
יא
|
נביא (שמואל א יט, כד) וכן (שמואל א י, יב)
|
נביא (מגילה יד וברש"י ובר"ח)
|
יב
|
שאול באחת - ועלתה לו (שלא הרג את אגג)
|
דוד בשתיים - ולא עלתה לו (הריגת אוריה, והסתה)[9]
|
יג
|
עד שלא חטא שאול -לא פחד, כיון שחטא ירא[10]
|
עד שלא חטא דוד - ממי אירא, כיון שחטא ורפה ידים[11]
|
יד
|
גומל חסדים - המלבישכם שני עם עדנים[12]
|
גומל חסדים עם עניים (סנהדרין ו ע"ב)
|
טו
|
"...וּפְנֵי יְ-הֹוָה לֹא חִלִּיתִי וָאֶתְאַפַּק וָאַעֲלֶה הָעֹלָה "(שמואל א יג, יב)
|
" חִלִּיתִי פָנֶיךָ בְכָל לֵב חָנֵּנִי..." (תהילים קיט, נח)
מכאן עד האות כ המסורה מציין פעמיים בתנ"ך
|
טז
|
"וַיָּבֹא הָעָם אֶל הַיַּעַר וְהִנֵּה הֵלֶךְ דְּבָש..." (שמואל א יד, כו)
|
"וַיָּבֹא הֵלֶךְ לְאִישׁ הֶעָשִׁיר וַיַּחְמֹל לָקַחַת מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ הַבָּא לוֹ..." (שמואל ב יב, ד)
|
יז
|
"וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בֵּא-לֹהִים הַאֵרֵד אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים הֲתִתְּנֵם בְּיַד יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָנָהוּ.." (שמואל א יד, לז) שאול שואל בשם השם של מידת הדין
|
"וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּי-הֹוָה לֵאמֹר הַאֶעֱלֶה אֶל פְּלִשְׁתִּים הֲתִתְּנֵם בְּיָדִי וַיֹּאמֶר יְ-הֹוָה אֶל דָּוִד עֲלֵה כִּי נָתֹן אֶתֵּן" (שמואל ב ה, יט) דוד שואל בשם השם של מידת הרחמים
|
יח
|
"...וַיֹּאמֶר לוֹ שָׁאוּל בָּרוּךְ אַתָּה לַי-הֹוָה הֲקִימֹתִי אֶת דְּבַר יְ-הֹוָה" (שמואל א טו, יג)
|
"בָּרוּךְ אַתָּה יְ-הֹוָה לַמְּדֵנִי..." (תהילים קיט, יב) יש שינוי, במילת היחס ל' אצל שאול. אצל דוד אין
|
יט
|
"וַיֹּאמֶר שָׁאוּל בְּרוּכִים אַתֶּם לַי-הֹוָה כִּי חֲמַלְתֶּם..." (שמואל א כג, כא)
|
"בְּרוּכִים אַתֶּם לַי-הֹוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם..." (תהילים קטו, טו)
|
כ
|
"וַיֹּאמֶר שָׁאוּל חָטָאתִי שׁוּב בְּנִי דָוִד כִּי לֹא אָרַע לְךָ עוֹד תַּחַת אֲשֶׁר יָקְרָה נַפְשִׁי בְּעֵינֶיךָ הַיּוֹם הַזֶּה הִנֵּה הִסְכַּלְתִּי וָאֶשְׁגֶּה..." (שמואל א כו, כא)
|
"מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה..." (תהילים קיט, צט) המילה הסכלתי\השכלתי מופיעה פעם אחת בלבד. אצל דוד זה לימוד, אצל שאול זו שטות, שגיאה
|
[1] בורח מן השררה. אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק כ. וראה: "אמר להם אין אני ראוי למלכות". תנחומא (בובר) פרשת ויקרא סימן ד.
[2] שמואל א ט, יב-יג. "והמה דברים רבים השיבוהו, כדי להסתכל ביופיו, לפיכך נקרא כוש", מדרש תהילים, שוחר טוב (בובר) מזמור ז.
[3] "וירץ איש בנימין מהמערכה ויבא שילה ביום ההוא ומדיו קרועים ואדמה על ראשו (שמואל א ד, יב) זה שאול, ר' לוי ור' סימון ורבנן חד אמר שישים מיל הלך שאול באותו היום במערכה היה ושמע שנשבו הלוחות והלך וחטפן מיד גלית ובא, ורבי סימון אמר מאה ועשרים מיל הלך שאול באותו היום בשילו היה ושמע שנשבו הלוחות והלך וחטפן מיד גלית ובא, ורבנן אמרין מאה ושמונים מיל הלך שאול באותו היום במערכה היה וברח לשילה ושמע שנשבו הלוחות והלך וחטפן מיד גלית ובא". מדרש שמואל (בובר) פרשה יא.
[4] "אמר רבי יהודה אמר רב מפני מה נענש שאול מפני שמחל על כבודו שנאמר: "ובני בליעל אמרו מה יושיענו זה ויבזוהו" (שמואל א י, כז).
[5] דברי נבל לעבדי דוד: "וַיֹּ֔אמֶר מִ֥י דָוִ֖ד וּמִ֣י בֶן־יִשָׁ֑י הַיּוֹם֙ רַבּ֣וּ עֲבָדִ֔ים הַמִּתְפָּ֣רְצִ֔ים אִ֖ישׁ מִפְּנֵ֥י אֲדֹנָֽיו" (שמואל א כה, י).
[6] השווה קהלת רבה (וילנא) פרשה ג: "דוד נרדף מפני שאול ובחר הקדוש ברוך הוא בדוד, שנאמר (תהילים עח, ע): ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאות צאן, שאול נרדף מפני פלשתים ובחר הקדוש ברוך הוא בשאול, שנאמר (שמואל א, י): הראיתם אשר בחר בו ה'".
[7] "וּנְקַלֹּ֤תִי עוֹד֙ מִזֹּ֔את וְהָיִ֥יתִי שָׁפָ֖ל בְּעֵינָ֑י וְעִם־הָֽאֲמָהוֹת", שמואל ב ו, כב. וראה באריכות מדרש במדבר רבה ד, כ.
[8] ובפירוש המאירי לעירובין, גלי מסכתא - אומר ללומדים את המקורות כדי שיתכוננו היטב.
[9] שאול איבד את המלוכה כי לא קיים את הצו להרוג את אגג. דוד חטא בשתיים: שהרג את אוריה לא כמו מורד במלכות וספר את עם ישראל, ובכל זאת נשאר מלך כי חטאו היה כאדם פרטי ולא כשאול שחטאו היה חטא כללי, כמלך. יומא כב ע"ב. ע"פ רש"י ועוד ראשונים.
[10] "וירא שאול את מחנה פלשתים ויירא", במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה יא, סימן ג.
[11] "ואבוא עליו והוא יגע ורפה ידים", במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה יא, סימן ג.
[12] שמואל ב א, כד. "רבי יהודה אומר בנות ישראל ודאי על שאול בכינה, שבשעה שהיו בעליהן יוצאין למלחמה היה זנן ומפרנסן ומלבישן שני עם עדנים", מדרש שמואל (בובר) פרשה כה, א.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.