האם היו נסיונות לאיחוד בין הממלכות בדרכי שלום? האם ניסו כבר בעבר לאחד את שני הצדדים?

מי שניסה באופן הבולט ביותר לאחד את הממלכות הוא יהושפט מלך יהודה. יהושפט מנסה לתקן את ממלכת ישראל בדרך של שכנוע ואיחוד.

בשלב ראשון הוא מחזק מאוד את ממלכת יהודה, כדי שכשהממלכות יתאחדו, ממלכת ישראל תרצה להצטרף אל ממלכת יהודה ולנהוג כמוה, ולא להפך. ובשלב שני הוא מנסה לחבר את הממלכות יחד.

יהושפט מחזק את הממלכה מבחינה צבאית ומדינית: "וַיָּכֶן ה' אֶת הַמַּמְלָכָה בְּיָדוֹ וַיִּתְּנוּ כָל יְהוּדָה מִנְחָה לִיהוֹשָׁפָט וַיְהִי לוֹ עֹשֶׁר וְכָבוֹד לָרֹב... וַיְהִי פַּחַד ה' עַל כָּל מַמְלְכוֹת הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר סְבִיבוֹת יְהוּדָה וְלֹא נִלְחֲמוּ עִם יְהוֹשָׁפָט: וּמִן פְּלִשְׁתִּים מְבִיאִים לִיהוֹשָׁפָט מִנְחָה וְכֶסֶף מַשָּׂא גַּם הָעַרְבִיאִים מְבִיאִים לוֹ צֹאן אֵילִים שִׁבְעַת אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת וּתְיָשִׁים שִׁבְעַת אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת: וַיְהִי יְהוֹשָׁפָט הֹלֵךְ וְגָדֵל עַד לְמָעְלָה וַיִּבֶן בִּיהוּדָה בִּירָנִיּוֹת וְעָרֵי מִסְכְּנוֹת: וּמְלָאכָה רַבָּה הָיָה לוֹ בְּעָרֵי יְהוּדָה וְאַנְשֵׁי מִלְחָמָה גִּבּוֹרֵי חַיִל בִּירוּשָׁלִָם: וְאֵלֶּה פְקֻדָּתָם לְבֵית אֲבוֹתֵיהֶם לִיהוּדָה שָׂרֵי אֲלָפִים עַדְנָה הַשָּׂר וְעִמּוֹ גִּבּוֹרֵי חַיִל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אָלֶף: וְעַל יָדוֹ יְהוֹחָנָן הַשָּׂר וְעִמּוֹ מָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים אָלֶף: וְעַל יָדוֹ עֲמַסְיָה בֶן זִכְרִי הַמִּתְנַדֵּב לה' וְעִמּוֹ מָאתַיִם אֶלֶף גִּבּוֹר חָיִל: וּמִן בִּנְיָמִן גִּבּוֹר חַיִל אֶלְיָדָע וְעִמּוֹ נֹשְׁקֵי קֶשֶׁת וּמָגֵן מָאתַיִם אָלֶף: וְעַל יָדוֹ יְהוֹזָבָד וְעִמּוֹ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא" (דברי הימים ב יז ה – יח). מתואר כאן צבא של מליון ומאה שישים אלף חיילים, שהוא הצבא הגדול ביותר שמתואר בתנ"ך כולו.

ובמקביל, יהושפט חיזק את הממלכה מבחינה דתית ורוחנית: "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה' וְעוֹד הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת וְאֶת הָאֲשֵׁרִים מִיהוּדָה: וּבִשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ שָׁלַח לְשָׂרָיו לְבֶן חַיִל וּלְעֹבַדְיָה וְלִזְכַרְיָה וְלִנְתַנְאֵל וּלְמִיכָיָהוּ לְלַמֵּד בְּעָרֵי יְהוּדָה: וְעִמָּהֶם הַלְוִיִּם שְׁמַעְיָהוּ וּנְתַנְיָהוּ וּזְבַדְיָהוּ וַעֲשָׂהאֵל וּשְׁמִירָמוֹת וִיהוֹנָתָן וַאֲדֹנִיָּהוּ וְטוֹבִיָּהוּ וְטוֹב אֲדוֹנִיָּה הַלְוִיִּם וְעִמָּהֶם אֱלִישָׁמָע וִיהוֹרָם הַכֹּהֲנִים: וַיְלַמְּדוּ בִּיהוּדָה וְעִמָּהֶם סֵפֶר תּוֹרַת ה' וַיָּסֹבּוּ בְּכָל עָרֵי יְהוּדָה וַיְלַמְּדוּ בָּעָם" (דברי הימים ב יז ו – ט).

ולאחר שהממלכה היתה חזקה מאוד מבחינה צבאית ומדינית, כך שממלכת ישראל ירצו להצטרף אליהם, ולאחר שהיתה חזקה מאוד מבחינה דתית כך שממלכת ישראל לא ישפיעו עליהם לרעה: "וַיְהִי לִיהוֹשָׁפָט עֹשֶׁר וְכָבוֹד לָרֹב וַיִּתְחַתֵּן לְאַחְאָב" (דברי הימים ב יח א). באופן הפשוט ביותר הכוונה היא שיהושפט חיתן את בנו יהורם, שאמור למלוך אחריו, עם עתליה בתו של אחאב. ובצעד הזה חיבר את הממלכות בקשרי נישואין.

התוצאה היתה שלראשונה, מאז פילוג הממלכה, הממלכות פעלו ביחד. ממלכת ישראל וממלכת יהודה יצאו למלחמות יחד: "וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל עֲבָדָיו הַיְדַעְתֶּם כִּי לָנוּ רָמֹת גִּלְעָד וַאֲנַחְנוּ מַחְשִׁים מִקַּחַת אֹתָהּ מִיַּד מֶלֶךְ אֲרָם: וַיֹּאמֶר אֶל יְהוֹשָׁפָט הֲתֵלֵךְ אִתִּי לַמִּלְחָמָה רָמֹת גִּלְעָד וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כָּמוֹנִי כָמוֹךָ כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ כְּסוּסַי כְּסוּסֶיךָ" (מלכים א כב ג – ד). וכחלק מהתהליך, יהושפט מנסה לחנך את אחאב לעבודת ה' ברמה מסוימת: "וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל דְּרָשׁ נָא כַיּוֹם אֶת דְּבַר ה'" (מלכים א כב ה).

כך גם אחר כך, בימי יהורם בנו של אחאב: "וַיֵּצֵא הַמֶּלֶךְ יְהוֹרָם בַּיּוֹם הַהוּא מִשֹּׁמְרוֹן וַיִּפְקֹד אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל: וַיֵּלֶךְ וַיִּשְׁלַח אֶל יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹר מֶלֶךְ מוֹאָב פָּשַׁע בִּי הֲתֵלֵךְ אִתִּי אֶל מוֹאָב לַמִּלְחָמָה וַיֹּאמֶר אֶעֱלֶה כָּמוֹנִי כָמוֹךָ כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ כְּסוּסַי כְּסוּסֶיךָ" (מלכים ב ג ו – ז). וגם שם הוא מנסה לחנך את יהורם: "וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט הַאֵין פֹּה נָבִיא לה' וְנִדְרְשָׁה אֶת ה' מֵאוֹתוֹ" (מלכים ב ג יא).

וכך, על פי דברי הימים, גם עם אחזיה, בנו הראשון של אחאב: "וְאַחֲרֵיכֵן אֶתְחַבַּר יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה עִם אֲחַזְיָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא הִרְשִׁיעַ לַעֲשׂוֹת: וַיְחַבְּרֵהוּ עִמּוֹ לַעֲשׂוֹת אֳנִיּוֹת לָלֶכֶת תַּרְשִׁישׁ וַיַּעֲשׂוּ אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר" (דברי הימים ב כ לה – לו).

נסיונות האיחוד האלו נכשלו בצורה קשה ביותר.

עוד קודם לכישלון, הקב"ה שולח את הנביאים לומר ליהושפט שהדרך אינה נכונה. לאחר בניית האוניות עם אחזיה נאמר: "וַיִּתְנַבֵּא אֱלִיעֶזֶר בֶּן דֹּדָוָהוּ מִמָּרֵשָׁה עַל יְהוֹשָׁפָט לֵאמֹר כְּהִתְחַבֶּרְךָ עִם אֲחַזְיָהוּ פָּרַץ ה' אֶת מַעֲשֶׂיךָ וַיִּשָּׁבְרוּ אֳנִיּוֹת וְלֹא עָצְרוּ לָלֶכֶת אֶל תַּרְשִׁישׁ" (דברי הימים ב כ לז). ולאחר המלחמה לצידו של אחאב ברמות גלעד נאמר: "וַיָּשָׁב יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל בֵּיתוֹ בְּשָׁלוֹם לִירוּשָׁלִָם: וַיֵּצֵא אֶל פָּנָיו יֵהוּא בֶן חֲנָנִי הַחֹזֶה וַיֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ יְהוֹשָׁפָט הֲלָרָשָׁע לַעְזֹר וּלְשֹׂנְאֵי ה' תֶּאֱהָב וּבָזֹאת עָלֶיךָ קֶּצֶף מִלִּפְנֵי ה': אֲבָל דְּבָרִים טוֹבִים נִמְצְאוּ עִמָּךְ כִּי בִעַרְתָּ הָאֲשֵׁרוֹת מִן הָאָרֶץ וַהֲכִינוֹתָ לְבָבְךָ לִדְרֹשׁ הָאֱלֹהִים" (דברי הימים ב יט א – ג).

אבל הכישלון מתגלה בצורה הברורה ביותר לאחר מותו של יהושפט, כשיהורם מולך: "וַיָּקָם יְהוֹרָם עַל מַמְלֶכַת אָבִיו וַיִּתְחַזַּק וַיַּהֲרֹג אֶת כָּל אֶחָיו בֶּחָרֶב וְגַם מִשָּׂרֵי יִשְׂרָאֵל... וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ בֵּית אַחְאָב כִּי בַּת אַחְאָב הָיְתָה לּוֹ אִשָּׁה וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה'" (דברי הימים ב כא ד – ו). במקום שממלכת יהודה תשפיע על ממלכת ישראל, כמו שקיווה יהושפט, דווקא ממלכת ישראל היא שמשפיעה על ממלכת יהודה. יהורם מביא את העבודה הזרה מישראל ליהודה: "גַּם הוּא עָשָׂה בָמוֹת בְּהָרֵי יְהוּדָה וַיֶּזֶן אֶת יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם וַיַּדַּח אֶת יְהוּדָה". ומעבר לזה, הוא הורג את אחיו, כך ששושלת בית דוד כמעט ונפסקת.

העונש שמביא עליו הקב"ה כולל את אובדן הכוח הגדול שצברה ממלכת יהודה בזמן יהושפט: "וַיִּפְשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה בָּעֵת הַהִיא מִתַּחַת יָדוֹ כִּי עָזַב אֶת ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו" (דברי הימים ב כא י). לא רק שהממלכה מאבדת את החוזק שלה, גם בניו של יהורם עצמו נהרגים, כך ששושלת המלוכה כמעט ונפסקת פעם נוספת: "וַיָּעַר ה' עַל יְהוֹרָם אֵת רוּחַ הַפְּלִשְׁתִּים וְהָעַרְבִים אֲשֶׁר עַל יַד כּוּשִׁים: וַיַּעֲלוּ בִיהוּדָה וַיִּבְקָעוּהָ וַיִּשְׁבּוּ אֵת כָּל הָרְכוּשׁ הַנִּמְצָא לְבֵית הַמֶּלֶךְ וְגַם בָּנָיו וְנָשָׁיו וְלֹא נִשְׁאַר לוֹ בֵּן כִּי אִם יְהוֹאָחָז קְטֹן בָּנָיו... וַיַּמְלִיכוּ יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אֶת אֲחַזְיָהוּ בְנוֹ הַקָּטֹן תַּחְתָּיו כִּי כָל הָרִאשֹׁנִים הָרַג הַגְּדוּד הַבָּא בָעַרְבִים לַמַּחֲנֶה" (שם טז – יז, ופרק כב א).

אחזיה ממשיך גם הוא בדרכי אביו: "גַּם הוּא הָלַךְ בְּדַרְכֵי בֵּית אַחְאָב כִּי אִמּוֹ הָיְתָה יוֹעַצְתּוֹ לְהַרְשִׁיעַ: וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' כְּבֵית אַחְאָב כִּי הֵמָּה הָיוּ לוֹ יוֹעֲצִים אַחֲרֵי מוֹת אָבִיו לְמַשְׁחִית לוֹ" (דברי הימים ב כב ג – ד). וגם שם הסוף דומה, ומזכיר את איחוד הממלכה בידי יהושפט: "גַּם בַּעֲצָתָם הָלַךְ וַיֵּלֶךְ אֶת יְהוֹרָם בֶּן אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לַמִּלְחָמָה עַל חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם בְּרָמוֹת גִּלְעָד וַיַּכּוּ הָרַמִּים אֶת יוֹרָם... וּמֵאֱלֹהִים הָיְתָה תְּבוּסַת אֲחַזְיָהוּ לָבוֹא אֶל יוֹרָם וּבְבֹאוֹ יָצָא עִם יְהוֹרָם אֶל יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי אֲשֶׁר מְשָׁחוֹ ה' לְהַכְרִית אֶת בֵּית אַחְאָב: וַיְהִי כְּהִשָּׁפֵט יֵהוּא עִם בֵּית אַחְאָב וַיִּמְצָא אֶת שָׂרֵי יְהוּדָה וּבְנֵי אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ מְשָׁרְתִים לַאֲחַזְיָהוּ וַיַּהַרְגֵם: וַיְבַקֵּשׁ אֶת אֲחַזְיָהוּ וַיִּלְכְּדֻהוּ וְהוּא מִתְחַבֵּא בְשֹׁמְרוֹן וַיְבִאֻהוּ אֶל יֵהוּא וַיְמִתֻהוּ" (דברי הימים ב כב ה – ט). אחזיה עצמו נהרג, בעקבות מלחמה דומה מאוד למלחמה בה יהושפט הצטרף אל אחאב. ויחד איתו, גם שאר צאצאיו של יהורם, חוץ מבני אחזיה עצמו, נהרגים, ושושלת המלוכה נפגעת פעם שלישית.

על המלוכה ביהודה משתלטת עתליה עצמה, בתו של אחאב מלך ישראל, וזו הפעם היחידה שבה אין מלך משושלת בית דוד ביהודה: "וַעֲתַלְיָהוּ אֵם אֲחַזְיָהוּ רָאֲתָה כִּי מֵת בְּנָהּ וַתָּקָם וַתְּדַבֵּר אֶת כָּל זֶרַע הַמַּמְלָכָה לְבֵית יְהוּדָה" (דברי הימים ב כב י). עתליה הורגת את נכדיה, בני אחזיה, חוץ מיואש שמוסתר על ידי דודתו. וזו הפעם הרביעית בתוך כתשע שנים שבה כמעט ומושמדת שושלת המלוכה מבית דוד.

כלומר: התוצאה הסופית של נסיון איחוד הממלכות של יהושפט היה שממלכת ישראל השתלטה למעשה על ממלכת יהודה, ממלכת יהודה עברה לעבוד עבודה זרה; שושלת המלוכה של בית דוד כמעט ונקטעה לגמרי ארבע פעמים, ולמשך כשבע שנים לא היה מלך מבית דוד בראש ממלכת יהודה, אלא בתו של אחאב מלכה בה.

ברור למסקנה שבשלב ההוא לא היה מקום לאיחוד הממלכות בדרך כזו. כנראה, שתי צורות החשיבה בתקופה ההיא היו כל כך רחוקות אחת מהשניה, וצורת החשיבה של ממלכת יהודה לא היתה מפותחת מספיק, כך שאיחוד אמיתי בין רצון האדם לרצון ה' לא יכול היה להתבצע, ודינו של איחוד כזה היה שרצון האדם יגבר.

ולכן הקב"ה הוא שמפריד את הממלכות כמו שראינו קודם, ולא נותן להם להתחבר בחזרה. כשהקב"ה מבהיר לנו שבזמן הגאולה "וְלֹא יִהְיוּ עוֹד לִשְׁנֵי גוֹיִם וְלֹא יֵחָצוּ עוֹד לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד" (יחזקאל לז כב), אנחנו מבינים שבזמן הגלות שתי הבעיות האלו כבר תוקנו. צורת החשיבה של ממלכת יהודה התפתחה במשך אלפיים וחמש מאות שנה נוספות, של בניית התורה שבעל פה, וצורת החשיבה של ממלכת ישראל השתנתה כמעט לבלי היכר. שינוי שעשה העולם כולו שעבר מעבודה זרה לנצרות ואיסלאם, ובהמשך לחילונות[i].

את מה שניסה יהושפט לעשות, בלי הצלחה, עושה מדינת ישראל כיום.

 לפרק הבא

[i] ר' צדוק הכהן מלובלין - מחשבות חרוץ אות טו

וזהו המחלוקת דיהודה ויוסף וחלוקת מלכות בית דוד על ידי ירבעם מזרעו דיוסף, והוא מצד החסרון שבעולם הזה שאין אדם צדיק בארץ וגו', ולא היה עדיין אדם בתכלית השלימות להיות תלמיד חכם אמיתי וצדיק גמור באמת בתכלית השלימות רק כל אחד אחיד בתשע ספירות, ואמרו בתיקוני זוהר (תיקון ע') דמאן דאחיד בתשע ספירות בלא מלכות הוא מקצץ בנטיעות, ומזה נמשכים כל מיני עבודה זרה, ובזה היה חטא ירבעם ושאר מלכי ישראל מזרעא דיוסף, ונמשך גם לבית דוד על ידי התחתנות יהושפט עם אחאב. כי באמת הכל כנסיה אחת וגוי אחד וחסרון שיש במקצת הוא בכולו, וזה גרם חורבן ראשון, עד שקמו אנשי כנסת הגדולה לתקן הכנסיה בביטול יצרא דעבודה זרה (יומא ס"ט ב), ועל כן נקראו כנסת הגדולה שנתגדלה הכנסיה על ידיהם, אבל נשאר יצרא דעריות הגורם הפקרות ופריקת עול, ומזה נמשך המינות והצדוקים ומאן דנטיל מלכות בלא תשע ספירות כופר בעיקר, ובירור זה הוא בעקבתא דמשיחא דחוצפא יסגי (סוף סוטה מ"ט ב) וחוצפתא מלכותא בלא תגא (סנהדרין ק"ה א), היינו כופר בעיקר שהוא הכתר והמקור. ונתרבה האפיקורסות בעוונותינו הרבים שהוא תכלית הרע הנמשך מצד החכמות הרעות שהם חיצוניות לחכמת התורה, שהוא תכלית הטוב דגנוז ונעלם בעולם הזה עתה שאין לנו שיור רק התורה הזאת, והכל בא מצד הפירוד והמחלוקת שאין הכנסיה שלימה בקומתה לגמרי עדיין, ועל כן אין שמחה שלימה בעולם הזה כמו שאמרו ז"ל (עיין קהלת רבה ב', ב') על פסוק (קהלת ב', ב') לשמחה מה זו עושה, ואסור למלאות שחוק פיו בעולם הזה (ברכות ל"א א) עד עת קץ אז ימלא שחוק פינו שתהיה השמחה מליאה ושלימה:

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.