מצינו בנביאים תיאור משותף של מלחמה קשה שתהיה בעתיד, בעידן הגאולה. מלחמה זו עתידה להיות מן הקשות שחוו ישראל לאורך ההיסטוריה; ישראל יהיו נתונים בצרה גדולה, אך לבסוף ה' ישמיד את אויביהם. הנביאים אשר התנבאו בהרחבה על מלחמה זו הם ארבעה: ישעיהו, יחזקאל, יואל וזכריה. בנוסף לאלו, נזכרה מלחמה זו בתמציתיות בנבואות נוספות, בכמה מקומות בספר תהלים, ובספר דניאל (יא-יב). מן הדמיון בין כל הנבואות, וממקומות שונים במדרשי חז"ל מתבאר כי הנבואות הללו של הנביאים מכוונות למעשה על אותה המלחמה. סקירת מאפייני המלחמה המופיעים בנבואות אלו תעלה בפנינו את קווי המתאר היסודיים של מלחמת גוג ומגוג.

ואלו הם המאפיינים המשותפים העולים מנבואות הנביאים ומספר תהלים, בתוספת מקורות מרכזיים מדברי חז"ל:

א. מלחמת גוג ומגוג תתרחש לאחר שישראל כבר יגאלו מגלותם

המלחמה תהיה בארץ ישראל, לאחר שישראל כבר יתקבצו מכל הגויים וישבו בארצם בשקט ובמנוחה. כן נאמר ביחזקאל (לח, ח-יא): "מִיָּמִים רַבִּים תִּפָּקֵד בְּאַחֲרִית הַשָּׁנִים תָּבוֹא אֶל אֶרֶץ מְשׁוֹבֶבֶת מֵחֶרֶב מְקֻבֶּצֶת מֵעַמִּים רַבִּים עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְחָרְבָּה תָּמִיד וְהִיא מֵעַמִּים הוּצָאָה וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח כֻּלָּם... וְאָמַרְתָּ אֶעֱלֶה עַל אֶרֶץ פְּרָזוֹת אָבוֹא הַשֹּׁקְטִים יֹשְׁבֵי לָבֶטַח כֻּלָּם יֹשְׁבִים בְּאֵין חוֹמָה וּבְרִיחַ וּדְלָתַיִם אֵין לָהֶם...". גם בספר יואל (ד, א-ב) מבואר שהמלחמה עם הגויים תהיה לאחר קיבוץ הגלויות: "כִּי הִנֵּה בַּיָּמִים הָהֵמָּה וּבָעֵת הַהִיא אֲשֶׁר אָשִׁיב אֶתת שְׁבוּת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. וְקִבַּצְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם וְהוֹרַדְתִּים אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט וְנִשְׁפַּטְתִּי עִמָּם שָׁם"[1].

מלחמת המלחמות אשר תתרגש על ישראל, תתרחש דווקא לאחר שנראה יהיה כי הגיע קץ לצרותיהם. התכנון האלוקי איננו משאיר תחום שאותו הגאולה לא תכלול, ומתברר כי עליה לכלול לא רק מנוחה ושקט, אלא גם יכולת לעמוד מול גויים רבים.

המלבי"ם (דברים כט) מבאר כי יש שלוש מטרות למלחמה זו בעידן הגאולה: לעשות דין בגויים לעיני ישראל, לבער מתוך ישראל את הרשעה שעדיין נותרה בהם, ולגרום לישראל לשוב בתשובה ולהתברך בברכה גדולה. אלו דבריו: "שכאשר יתקבצו לארץ ישראל ויהיו בשלוה יתקבצו עליהם אויביהם למלחמה שהיא מלחמת גוג ומגוג שדברו הנביאים הרבה מזה, שהם המה אשר רדפו את היהודים בעת גלותם. וה' יביאם לארץ ישראל כדי להענישם לעיניהם, ולפי הקבלה יהיה אז דין ה' על פושעי ישראל, ויותרו מבני ישראל רק מעט, וזה המשפט יכונה בשם יום הדין הגדול, וע"י שיראו משפט ה' יתוספו בתשובה ויקיימו מצות ה' אחרי שיהיו כבר בארץ וה' יברכם בברכה כפולה ומכופלת וישיש בהם כאשר שש עם האבות הקדושים עד"ה (ישעיה ד ג) והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו".

על פי השם משמואל המטרה העיקרית של המלחמה היא למרק ולזכך את ישראל. הוא מבאר מדוע לא נשלמו כל המירוקים והזיכוכים בגלות הארוכה: שם משמואל בראשית פרשת ויגש: "ונראה עוד לומר, דהנה מבואר בכתוב שלאחר קיבוץ גליות לעתיד יהיו מלחמות גוג ומגוג ויהרג משיח בן יוסף. ויש להתבונן בדבר למה לא יהיה המירוק של ישראל נשלם בכל משך ימי הגלות המר שסבלנו רעות רבות וצרות עד אין חקר, ויצטרכו עוד למירוק של מלחמת גוג ומגוג? ונראה שזה הוא לטובת ישראל שבאם הי' המירוק עד התכלית בעודם בגלות בארץ אויביהם והחושך מכסה ארץ, לא הי' באפשרותם לסבול".

ר' צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק דברים חג הסוכות) מסתמך על מסורת מן הגאונים ומבאר כי מלחמת גוג ומגוג תהיה בסוכות, לאחר הגאולה שתבוא בתשרי: "בסוכות הזמן, דבתשרי עתידין להגאל ובסוכות יהיה מלחמת גוג ומגוג (כמו שכתב בטור אורח חיים סימן ת"צ בשם רב האי גאון [=נאמר שם כי תחיית המתים תהיה בניסן, ומלחמת גוג ומגוג תהיה בתשרי]),, ואז יהיה התגלות מלכות שמים בשלימות וכתיב (תהלים ק"ד, ל"א) יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו שאמרנו דכשיהיה התגלות כבוד ה' לעולמי עד אז ישמח ה' במעשיו וסוכות הזמןן שיתגלה מלכות שמים לעולם, ומשום הכי נקרא זמן שמחתנו".

ב. מלחמה של כל הגויים

מלחמת גוג ומגוג לא תהיה מלחמה מקומית מול עמים שכנים או בעלי מחלוקת מוגבלת כלשהי. ישעיהו (סו, יח): " לְקַבֵּץ אֶת כָּל הַגּוֹיִם וְהַלְּשֹׁנוֹת", ובדומה לכך ביואל (א, ב). ביחזקאל מודגשת מאד ההמוניות של הגויים: "אוֹתְךָ וְאֶת כָּל חֵילֶךָ סוּסִים וּפָרָשִׁים לְבֻשֵׁי מִכְלוֹל כֻּלָּם קָהָל רָב... עַמִּים רַבִּים אִתָּךְ... אַתָּה וְעַמִּים רַבִּים אִתָּךְ". ובתהלים (ב, א-ב) נאמר: "לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק:  יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד".

אם כן, במלחמה זו יעמדו ישראל בפני עצמה של איגוד לאומים. יהיו אלו יחסי כוחות חסרי סיכוי מבחינתם.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת קרח סימן יב: "גוג ומגוג בגימטריא שבעים שהם שבעים אומות".

ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק שמות פורים:  "קודם ביאת המשיח ירגישו כל הקליפות התרבות קדושת ישראל שאז יהיה תכלית שלימות קדושת ישראל ועל כן אז תתעורר מלחמת גוג ומגוג דאמרו ז"ל (תנחומא קרח י"ב) גוג ומגוג בגימטריא שבעים שהם שבעים אומות".

המהר"ל מפראג מבאר בספר נצח ישראל פרק לח כי כל מהותה של מלחמת גוג היא מלחמה של הגויים שיחושו איום על הריבוי הגדול שלהם מצד תכונות האיחוד שתופענה על ידי ישראל בגאולה. הם יקומו להלחם מאחר וגאולת ישראל לא תותיר עוד אפשרות ללכת בדרכים המנוגדות לדרך ה'. אלו דבריו: "כל שני דברים אשר הם מחולקים, אין להם עמידה יחד, והאחד מבטל השני. לכך אי אפשר רק שיהיה כל אחד עומד בעצמו, עד שלא יהיה להם חבור ושתוף כלל. אבל כאשר יגיעו ימי המשיח, אשר הזמן ההוא ראוי שלא יהיה עוד חלוק והבדל, ואי אפשר שיהיה כל אחד עומד בעצמו, שאז לא יהיה העולם אחד, רק מחולק. ואז כל אחד הוא בטול השני, שאי אפשר שיתקיים השניות והחלוק בעולם. וההבדל אשר ישראל הם מחולקים מן האומות, במה שישראל הם אומה יחידה לגמרי, והאומות הם רבים, לכך רבוי האומות הם מתנגדים, ובטול לישראל האומה היחידה. וכן ישראל האומה היחידה, הם בטול האומות הרבים. וזהו ענין מלחמות גוג ומגוג שתהיה לעתיד עם המלך המשיח, שכל האומות אשר הם הרבוי, יתחברו יחד על המלך המשיח, שהוא מלך ישראל לאומה יחידה".

ג. מטרת מלחמת הגויים: לחימה בקב"ה

כאשר עמים רבים נלחמים בישראל, ניתן מן הסתם לספק הסברים רבים ומגוונים לגבי מטרת מלחמתם[2]. אולם במזמור ב בתהלים (ב-ג) מתוארת המטרה האמיתית: "יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל ה' וְעַל מְשִׁיחוֹ. נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ".

אגדת בראשית (בובר) פרק ב: "אף גוג ומגוג מחשב בלבו, שנאמר ביום ההוא יעלו [דברים על לבבך וחשבת מחשבת רעה] (יחזקאל לח י) והקב"ה מפרסם מהו חושב, שנאמר ואמרת אעלה על ארץ פרזות וגו' (יחזקאל לח) [=כלומר ניתן לשגות ולחשוב שגוג בא בשביל רכוש ושלל] ומהו חושב [באמת]? אלא כך הוא אומר: פרעה שבא על ישראל שוטה היה, הניחח פטרונן [=את הקב"ה] והלך לו עליהם, וכן עמלק וסיסרא וכל מי שעמד עליהן הניחו להקב"ה, שוטין היו, אלא מה אני עושה, אני הולך תחילה אצל פטרונן של ישראל, ואם הורג אני את המשיח תחילה הוא מעמיד משיחין אחרים, אלא על הקדוש ברוך הוא, שנאמר למה רגשו גוים יתיצבו מלכי ארץ וגו' (תהלים ב א ב)". מתיעצים ומתמלכין בעצות רעות על ישראל כולהן כאחד לבא על הקדוש ברוך הוא...".

ספר נצח ישראל פרק לח: ודע כי אשר הוא מאחד ישראל הוא השם יתברך, אשר הוא אחד (דברים ו, ד), והוא אלקיהם, ולכך השם יתברך מאחד ישראל עד שהם עם אחד. וכמו שאנו אומרים בתפלה (מנחת שבת) 'אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ'. הרי כי השם יתברך אשר הוא אחד, והוא אלקי ישראל, על ידי זה ישראל הם עם אחד. ומפני כך מלחמות גוג ומגוג, אשר מלחמה זאת על ישראל במה שהאומות הם רבים וישראל אומה יחידה, ויחידיות ישראל הוא מצד השם יתברך, אם כן מלחמות גוג ומגוג הוא על השם יתברך נחשב בפרט, כי הוא יתברך אחדות ישראל".

ד. ישראל לא יוכלו לנצח את המלחמה האדירה הזאת בכוחם

מלחמה מול העולם כולו תהיה בלתי אפשרית לישראל באופן טבעי. רק ה' בעצמו ינצח את הגויים בדרך ניסיית. בזכריה יד (ב-ג) מתואר באילו צרות עצומות יתנסו ישראל: "וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה וְנִלְכְּדָה הָעִיר וְנָשַׁסּוּ הַבָּתִּים וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַבְנָה וְיָצָא חֲצִי הָעִיר בַּגּוֹלָה...". אז יתערב הקב"ה וילחם באויבים: "וְיָצָא ה' וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם כְּיוֹם הִלָּחֲמוֹ בְּיוֹם קְרָב". ובספר יואל (ד, טז( נאמר: "וַה' מַחֲסֶה לְעַמּוֹ וּמָעוֹז לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" תהלים בתהלים (מו): "אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצָא מְאֹד... הָמוּ גוֹיִם מָטוּ מַמְלָכוֹת נָתַן בְּקוֹלוֹ תָּמוּג אָרֶץ:  ה' צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה... קֶשֶׁת יְשַׁבֵּר וְקִצֵּץ חֲנִית עֲגָלוֹת יִשְׂרֹף בָּאֵשׁ".

מלחמה זו מהווה אפוא קו מכריע וחשוב בגאולה; בנבואות רבות על הגאולה מבואר כי הברכה והכוחות יתגלו בעם ישראל. ישראל יקבלו כוח, שפע, חכמה וברכה. בנבואות על מלחמת גוג, לעומת זאת, מתברר שיהיו קשיים מכריעים שאל מולם ימצאו ישראל את עצמם חסרי אונים לחלוטין. אז תתגלה התלות המוחלטת והברורה של ישראל בקב"ה.

ובמסכת פסחים (קיח, א) נאמר שישראל ידעו כי לא בזכותם ולמענם הם מקווים להינצל במלחמה זו; הם יתפללו לה' להצילם למען שמו בלבד: "אמר רבי יוחנן: 'לא לנו ה' לא לנו [כי אם לשמך תן כבוד]' - זו מלחמת גוג ומגוג".

ה. זעזועים נרחבים בעולם

ניצחון ה' על הגויים ילווה בפגעים נרחבים ובמהפכות עולמיות. בזכריה (יד, ד-ה) מתוארים בקיעת הר הזיתים ורעש אדמה - "...וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה וְחֶצְיוֹ נֶגְבָּה... וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה". ביחזקאל (לח, יח-כב) מתואר חורבנות וזעזועים עולמיים שילוו למכת ה' בגויים: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי ה' תַּעֲלֶה חֲמָתִי בְּאַפִּי.  וּבְקִנְאָתִי בְאֵשׁ עֶבְרָתִי דִּבַּרְתִּי אִם לֹא בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל. וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְחַיַּת הַשָּׂדֶה וְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאֲדָמָה וְכֹל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת וְכָל חוֹמָה לָאָרֶץ תִּפּוֹל. וְקָרָאתִי עָלָיו לְכָל הָרַי חֶרֶב נְאֻם אֲדֹנָי ה' חֶרֶב אִישׁ בְּאָחִיו תִּהְיֶה. וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ אֵשׁ וְגָפְרִית". ביואל (ג, ג - ד, טו) מתוארים מהפכות וליקוי מאורות - "וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ דָּם וָאֵשׁ וְתִימֲרוֹת עָשָׁן. הַשֶּׁמֶשׁ יֵהָפֵךְ לְחֹשֶׁךְ וְהַיָּרֵחַ לְדָם... שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם".

מפסוקים אלו עולה כי ניצחון ה' על הגויים לא יסתכם בהסרת האיום מעל ישראל; ניצחונם ישדד את מערכות העולם וחוקיו, כפי שהם היו קיימים עד אז. המהפכות והרעידות מלמדים על הבקעת סדר העולם הישן, וייסוד מערכות אלוקיות של צדק ומשפט.

ו. מלחמת הגויים איש באחיו

תופעה מיוחדת תתקיים בניצחון על הגויים: הכאתם לא תבוא רק מבחוץ להם, אלא גם מתוכם - הקב"ה יגרום להם להכות זה את זה ולהשמיד איש את אחיו. כך נאמר ביחזקאל (לח, כא): "חֶרֶב אִישׁ בְּאָחִיו תִּהְיֶה" ובזכריה (יד, יג): "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא תִּהְיֶה מְהוּמַת ה' רַבָּה בָּהֶם וְהֶחֱזִיקוּ אִישׁ יַד רֵעֵהוּ וְעָלְתָה יָדוֹ עַל  יַד רֵעֵהוּ".

מאפיין זה מרכזי מאד – על אף שהלאומים כולם ינסו לסלול מסילות אל אחדות עולמית ולבטל את היריבות ביניהם, כפי שהתבאר לעיל, מפלתם תתרחש באמצעות איבה ועוינות שיופיעו ביניהם. המחלוקות שיצוצו ביניהם יטו את הכף נגדם.

המלבי"ם (יחזקאל, תחילת לח) מוצא שמאפיין זה של לחימת הגויים זה בזה מרכזי מאד במלחמה, ומבאר שתהיה זו מלחמה של אדום ושותפיו נגד ישמעאל ושותפיו: "באחרית הימים ילחמו כל העמים סביב לירושלים, ויהיו הלוחמים מצד א' מצרים ואשור ועילם שהם הישמעאלים, והלוחמים מצד השני משך ותובל ונסיכי אדום ומלכי הצפון, וכולם יהרגו איש את אחיו ויפלו בנופלים...".

ז. סיום השיעבוד וגלות ישראל

מלחמת גוג ומגוג היא מן המאורעות ההיסטוריים המרכזיים בכל ימי עולם. לאחר מלחמה זו תזרח גאולת ישראל, והם לא ישועבדו עוד לעולם - ביואל (ד, כ) נאמר: "וִיהוּדָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וִירוּשָׁלִַם לְדוֹר וָדוֹר" זכריה (יד, יא) נאמר: "וְיָשְׁבוּ בָהּ וְחֵרֶם לֹא יִהְיֶה עוֹד וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלִַם לָבֶטַח". וישעיהו (סו, כב) מבטיח לישראל כי הם יעמדו לעולם - "כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִםם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עֹמְדִים לְפָנַי נְאֻם ה' כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם וְשִׁמְכֶם". ואם לא די באלו, יחזקאל הנביא (לט, כט) מנבא: "וְלֹא אַסְתִּיר עוֹד פָּנַי מֵהֶם". בתהלים מו (ט-י)) נאמר שהיסטוריית המלחמות תשתנה לא רק ביחס לישראל; בעקבות ניצחון ה', לא יהיו עוד מלחמות בארץ "לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה' אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ. מַשְׁבִּית מִלְחָמוֹת עַד קְצֵה הָאָרֶץ קֶשֶׁת יְשַׁבֵּר וְקִצֵּץ חֲנִית עֲגָלוֹת יִשְׂרֹף בָּאֵשׁ" (פירשנו את הפסוק על פי רש"י והרד"ק).

ספרי במדבר (פרשת בהעלותך פיסקא עו): "'על הצר הצרר' במלחמת גוג ומגוג הכתוב מדבר. אתה אומר במלחמת גוג ומגוג הכתוב מדבר? או אינו מדבר אלא בכל המלחמות שבתורה? תלמוד לומר: 'ונושעתם מאויביכם' – אמרת צא וראה איזו היא מלחמה שישראל נושעים ממנה ואין אחריה שעבוד אין אתה מוצא אלא מלחמת גוג ומגוג וכן הוא אומר ויצא ה''  ונלחם בגוים ההם (זכריה יד ג) מהו אומר והיה ה' למלך על כל הארץ".

מדרש ילמדנו (פרשת בהעלתך): "מה נבואה נתנבאו [=אלדד ומידד]? שאמרו אחר מלחמת גוג ומגוג אין פורענות ולא שעבוד.

ח. גילוי שם ה' בכל העולם

בעקבות המלחמה יתגלה שם ה' בכל העולם. כן הוא בישעיהו (סו, יט-כג): "וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים אֶל הַגּוֹיִם תַּרְשִׁישׁ פּוּל וְלוּד מֹשְׁכֵי קֶשֶׁת תֻּבַל וְיָוָן הָאִיִּים הָרְחֹקִים אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעִי וְלֹא רָאוּ אֶת כְּבוֹדִי וְהִגִּידוּ אֶת  כְּבוֹדִי בַּגּוֹיִם... וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר ה'"; ביחזקאל – (לט, כא): "וְנָתַתִּי אֶת כְּבוֹדִי בַּגּוֹיִם וְרָאוּ כָל הַגּוֹיִם אֶת מִשְׁפָּטִי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וְאֶת יָדִי אֲשֶׁר  שַׂמְתִּי בָהֶם"; ובזכריה (יד, ט): "וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד".

רד"ק מיכה ד: 'כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו' - עד אותו זמן ילכו איש בשם אלהיו [=עד מלחמת גוג ומגוג יעבדו הגויים לאלילים]... עד שישיבם המלך המשיח לדרך הטובה אחר מלחמת גוג ומגוג".

ט. שלטון האמת והצדק

בעקבות המלחמה יתבררו האמת והצדק. יופסקו העיוותים והשקרים בהשקפות העולם היסודיות. בזכריה מתוארים מספר בירורים אשר יבדלו את ענייני הקדושה האמיתיים ויפרידו אותם מן השקרים הנדמים להם: "וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת אַכְרִית אֶת שְׁמוֹת הָעֲצַבִּים מִן הָאָרֶץ וְלֹא יִזָּכְרוּ עוֹד וְגַם אֶת הַנְּבִיאִים וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ" (יג, ב). זכריה מתאר את  התגלות אפסות העבודה הזרה; בירור נביאי השקר מנביאי האמת; גילוי המרכזיות העולמית של המקדש; ומניעת כניסת נכרי למקדש. ישעיהו התנבא על כך שיופיע בירורר בין דרך הטוב ודרך הרע כאשר הרעים יעמדו ל'דיראון עולם'. ביחזקאל נאמר שהן הגויים והן ישראל יבינו את האמת לגבי הגלות: הגלות לא נבעה מעזיבת ישראל ח"ו, אלא מהנהגתת ה' איתם בשעת חטאם. יואל הנביא מבשר על עשיית צדק היסטורי באמצעות עריכת משפט עם הגויים. על שם כך ייקרא מקום המלחמה – 'עמק יהושפט'. בתהילים (ב) עולה מסקנה מהמלחמה כי עבודת ה' היא הדרך הנכונה היחידה. מסקנה זו מנוסחת כקריאה לכל מלכי הארץ: "וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ הִוָּסְרוּ שֹׁפְטֵי אָרֶץ. עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה".

אם כן, המלחמה תקדם את גאולת ישראל לא רק באמצעות כוח, כלומר באמצעות שבירת העמים; מלחמה זו תביא לתיקון העולם בפועל. מאז והלאה יהיו האמת, הצדק והמשפט חזקים וגלויים לכל.

י. שאלת הצרות של ישראל

שאלה מרכזית בענין מלחמת גוג ומגוג היא: האם ישראל יסבלו במהלכה. מן המקורות השונים בתנ"ך עולה לכאורה סתירה ביחס לשאלת הסבל של ישראל במלחמת גוג ומגוג.  כאמור, הקב"ה מבטיח מראש את נצחונו על הגויים. אולם יש לשאול: האם ניצחון זה יהיה מיידי, או שהוא יגיע רק בעקבות סבל רב של ישראל מידי הגויים?

בתהלים (ב) משמע שלא תהיה לגויים שום שליטה על ישראל. הקב"ה ילעג לגויים על עצם המחשבה להרע לישראל, בעוד שהוא זה שהמליך על ציון את מלכו - "יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ. אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ. וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הַר קָדְשִׁי"[3]. גם בפרק מו בתהלים (ב-ה), משמע שאל מול מהפכות גוג ומגוג, ישראל לא ייראו כלל, ולא תשרה בליבם אלא שמחה - "אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצָא מְאֹד. עַל כֵּן לֹא נִירָא בְּהָמִיר אָרֶץ וּבְמוֹט הָרִים בְּלֵב יַמִּים. יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימָיו יִרְעֲשׁוּ הָרִים בְּגַאֲוָתוֹ סֶלָה. נָהָר פְּלָגָיו יְשַׂמְּחוּ עִיר אֱלֹהִים קְדֹשׁ מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן". בהתאמה לכך, בישעיהו וביחזקאל לא נזכרות כל צרות של ישראל.

לעומת זאת, בזכריה (יד, ב) מבואר כי ישראל יסבלו צרות נוראות. למרות שהם כבר נגאלו ומצפים כבר לשקט ושלווה, הגויים ירעו להם מאד: "וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה וְנִלְכְּדָה הָעִיר וְנָשַׁסּוּ הַבָּתִּים וְהַנָּשִׁים תשגלנה תִּשָּׁכַבְנָה וְיָצָא חֲצִי הָעִיר בַּגּוֹלָה". בספר יואל (ג, ה) מבואר כי רבים מישראל יוכו - "וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה' יִמָּלֵט כִּי בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם תִּהְיֶה פְלֵיטָה כַּאֲשֶׁר אָמַר ה' וּבַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה' קֹרֵא" – "כי אז במלחמת גוג ומגוג תהיה צרה גדולה לישראל... ואז יכלו רבים מישראל, והקדושים ויראי האל באמת ימלטו..." – פירוש הרד"ק שם. אם לא די באלו, בספר דניאל (יב, א; על פי המלבי"ם שם והמדרש שיובא בסמוך מדובר במלחמת גוג ומגוג) נאמר שתהיה צרה שלא היתה כמוה מעולם: "וְהָיְתָה עֵת צָרָה אֲשֶׁר לֹא  נִהְיְתָה מִהְיוֹת גּוֹי עַד הָעֵת הַהִיא".

גם בדברי חז"ל ישראל מצויים מקורות על הקשיים הנוראיים:

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) יעקב אבינו עמוד 234: או מי יחיה משומו אל (במדבר כ"ד) כי גדול יום ה' ונורא מאד ומי יכילנו (יואל ב') [זה מלחמת גוג ומגוג]. וכן לעתיד לבא אין נגאלין אלא בזכותו (של יוסף), אין לך עת קשה על ישראל כמלחמת גוג ומגוג, שאין לך עת צרה כמותה, ועליה נאמר ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע (ירמיה ל')... רבנן אמרי מלחמת גוג ומגוג קשה תשעה חדשים כנגד תשעה חדשים שללידה, ועליה אמר דוד יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלקי יעקב (תהלים כ')...".

בפסיקתא זוטרתא (במדבר פרשת בלק, קכו עמוד א) מתוארות הצרות העתידיות, ושם נאמר אף שתהיה מעין גלות נוספת וקשה: "ואחרי כל כל זאת שומע גוג ומגוג ועולה עליהם שנאמר (תהלים ב) יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו. והוא נכנס והורג אותו בחוצות ירושלים שנא' (דניאל יב) והיתה עת צרה וישראל רואים כך ואומרים אבד משיח ממנו ושוב לא ישוב משיח אחר וסופדים עליו ארבע משפחות שנאמר (זכריה יב) וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד.... וישראל גולים אחרי כן למדברי אגמות לרעות במלוחים שרשי רתמים מ"ה ימים וענני כבוד מקיפין אותם ושם ישראל יהו נחבאים וכל מי שיש בלבו הרהור רע על הקדוש ברוך הוא העננים משליכין אותו והכנענים הורגין אותו...".

מהי המסקנה? כיצד ניתן ליישב את הסתירה? ניתן לומר כי במלחמת גוג ומגוג תזדמנה צרות קשות. אולם הן לא תהווינה איום קיומי אמיתי על ישראל משום שהקב"ה בעזרם. שמא כך יש להבין את הפסוקים הנ"ל מתהלים המורים שישראל ישמחו והקב"ה ילעג לגויים – הכוונה היא שמבחינה לאומית והיסטורית, לגויים לא יהיה סיכוי אמיתי, ולמרות שיצליחו להרע ולהרוס, בסופו של דבר תתברר אפסותם והם יפלו. יש לשים לב, כי מתוך פסוקי הנביאים המלמדים על הפורענות מבואר כי פורענות זו נועדה להכות ברשעים, אך הצדיקים ינצלו ממנה - "וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה' יִמָּלֵט" (יואל, שם); "וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךָ כָּל הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר" (דניאל, שם).

מיהו גוג?

מלחמת גוג היא מלחמה מפתיעה משום שמדובר באוייב שלא שמענו עליו עד כה בכל שנות ישראל. על פי הרד"ק (יחזקאל לח, ח) גוג הוא עם שהיה סגור בירכתי צפון ולאורך השנים לא בא במגע בין האומות. באחרתי הימים ה' יפקוד אותו וגורם שיזכרו בו לצורך המלחמה. לאור זאת מובן מדוע בפרק זה יחזקאל חוזר על כך שגוג לא החליט לבוא מעצמו, אלא ה' גורם לו לבוא.

הרב אבינר (בספר "שמונה נסיכי אדם”) מוכיח שגוג אינו מלך ספציפי שיקרא בשם זה, שהרי כתוב שה' ביקש להפוך את חזקיה למשיח ואת סנחריב לגוג ומגוג. אלא זוהי נבואה כללית שתתממש מתי שהוא. אם כן, יהיה בעתיד מלך כלשהו שיתברר כי הוא נקרא על ידי הנביא גוג. וכן במלבי"ם יחזקאל (לח, כה) נאמר: "'אמר ה' האתה הוא', רצה לומר כי שם גוג ושם ומגוג כבר ישכח בימים ההם עד שלא ידעו כלל מי היא האומה שנקראת בפי הנביא מגוג ושם מלכה גוג, רק אז כשיבא על הארץ ויתקיימו דברי הנביא אז ידעו שזה הוא המלך גוג שנבא עליו".

[1] אמנם בישעיהו (סו, כ) מבואר שיהיה שלב בקיבוץ גלויות ישראל שיתרחש לאחר המלחמה וכתוצאה ממנה - "וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה לַה'". הרד"ק שם מבאר שקיבוץ הגלויות מן האיים הרחוקים ביותר, יתרחש בעקבות פרסום שם ה' במלחמת גוג ומגוג.

[2] לדוגמה: ביחזקאל (לח, י-יא) נאמר שגוג ואנשיו יצפו לשלול ולבוז את ישראל - "כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יַעֲלוּ דְבָרִים עַל לְבָבֶךָ וְחָשַׁבְתָּ מַחֲשֶׁבֶת רָעָה. וְאָמַרְתָּ אֶעֱלֶה עַל אֶרֶץ פְּרָזוֹת... לִשְׁלֹל שָׁלָל וְלָבֹז בַּז".

[3] ר' צדוק הכהן מלובלין לומד מכך כי הרעים לא יספיקו להרע. אלו דבריו בפרי צדיק בראשית פרשת וישלח: ובשבע לא יגע בך רע מרמז על מלחמת גוג ומגוג שלא יספיק להגיע הרע שיהיה לו מפלה מיד ויהיה רק פחד כמו שנאמר (תהלים ב', ד') יושב בשמים ישחק וגו'.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.