8. סוף תקופת אחאב: תחילת תופעת נביאי השקר
בסוף תקופתו של אחאב מצבה של הנבואה מוסיף להידרדר, ונוצרת תופעה כאובה חדשה: נביאי שקר. כשיהושפט ואחאב רוצים להילחם מול ארם יהושפט מבקש לשאול את ה' האם להילחם. אחאב שואל 400 נביאים וכולם אומרים לו שיצליח. אומרים חז"ל שיהושפט הרגיש משהו מוזר – הוא ידע שנביאים אמיתיים אינם מתנבאים כולם באותה שפה, ואין זה אמיתי. הוא שאל את אחאב האם אין עוד נביא אמיתי, ונענה שיש רק עוד אחד. כאן אנו נחשפים לשפל חדש שאליו הגיע מצב הנבואה. רואים בסיפור זה שלא רק שכמעט לא נשארו נביאים, אלא שמישהו אחר תפס להם את הבמה. אנו פוגשים לראשונה תופעה מבהילה של נביאי שקר. הדבר הכי נורא הוא שלמראית עין הכל בסדר – ישנו ריבוי של נביאים, שהרי אחאב שואל 400 נביאים. אם עד עכשיו למרות שבקושי היו נביאים היה ברור מהי נבואה ומיהו נביא, כעת זה היטשטש לחלוטין עד כד כך שבאים אנשים ואומרים שקר בשם ה'.
יש לדעת שנביאי שקר הם אינם אנשים אשר הם סתם שקרנים ומתחזים אלא אנשים בעלי כח אמיתי של רוח ה', אלא שהיא מסולפת ומעוותת, כפי העולה מסיפור זה. מיכיהו בן ימלה נביא האמת מספר שה' שלח רוח מלפניו לנבא נביאים באופן מוטעה ומסולף כדי להטעות את אחאב. זהו קלקול נורא בכח הכי פנימי של עם ישראל – כח הנבואה. משלב זה והלאה מתחילה תופעה נרחבת של נביאי שקר אשר נביאים רבים מתמודדים איתה ונלחמים נגדה. זו תופעה של נביאים שיש להם את כל נתוני הגדלות העצומה של הנביאים – חכמים, גיבורים, עשירים, יראי ה' וכו' (שאל"כ אף אחד לא היה חושב שהם באמת נביאים), וכן יש להם גם חיבור עם רוח מלפני ה' (כמתואר בפרק זה) אך מה שבפיהם הוא הפוך מרצון ה'. הם הצליחו לפגום את כח הנבואה[1]!
בפסוק כד' נביא השקר צדקיהו בן כנענה מכה את מיכה ואומר לו: "אי זה עבר רוח ה' מאיתי לדבר אותך". הוא אינו מבין כיצד רוח ה' שניבאה אותו אומרת פתאום דברים הפוכים למה ששמע. אנו למדים מכאן שהיו מצבים שבהם גם נביאי השקר עצמם היו טועים ומוטעים. הם לא הציגו עצמם רק כלפי חוץ כנביאי ה', אלא היו משוכנעים בכך שה' ניבא אותם. הגמ' בסנהדרין פט' שואלת על בסיס זה שאלה מבהילה: הואיל ורוח אמיתית ניבאה את צדקיה, מה הטענה כלפיו שהוא נביא שקר? מניין היה אמור לדעת שזו רוח שקרית? הגמ' מבינה שנביא שקר יכול להיות דומה בכל לנביא אמת עד שהוא עצמו לא מבחין בכלום! תשובת הגמ' שם היא שהיה לו לדעת שהוא נביא שקר רק על בסיס חשבון כללי – שנביאי אמת אינם מתנבאים כולם באותה הלשון.
כדברינו אלה ממש ביחס לנביאי השקר אומר הפרי צדיק (הושענא רבה סימן כח'): "...שיהיה להם איזו נטיה מבחינת נקודת האמת, וכמו שמצינו בנביאי השקר שבודאי לא בדו מליבם דבר כזב, רק שהיו מדמים בנפשם שהוא רוח ה' נוססה בם. וכמו שאמר צדקיה בן כנענא למיכיהו בן ימלא: 'איזה דרך עבר רוח ה' לדבר אותך', כי היה להם דמיון הארת רוח ה', רק שהיה לו איזה נטיה מנקודת האמת...". הרמח"ל בדרך ה' (חלק ג פרק ד אותיות ט – יא) מבאר את עניין נביאי השקר בחריפות רבה יותר: הוא מבאר שכל נביא אמת, בתחילת דרכו ובהיותו בן נביאים, הוא בסכנת הטעייה מן הרוחות והכוחות הרעים שבמציאות, ועל כן הוא זקוק להדרכה של נביא שלם ומנוסה. ומבאר שבסיפור הנ"ל צדקיה בן כנענה היא נביא שקר מסוג זה – שלא היה בקיא בדרכי הנבואה והצליחה הרוח להטעותו. עולה מדבריו שנבואת שקר היא סכנה קבועה לכל נביא באשר הוא. וכאשר אנו פוגשים תופעות נרחבות של נביאי שקר הרי זה ממש עיוות גדול בנבואת האמת.
אמנם כבר אצל ירבעם מצינו נבואת שקר כאשר הנביא הסית את עידו הנביא לעבור על ציווי ה', ואכן גם שם זה מורה על הפגימה שחלה בנבואה. אך שם זו הייתה תופעה בודדת שהתפרצה ברגעי השבירה של ישראל, ומאז לא מצינו ששבה תופעה כזאת. אז זו הייתה בעיה בנביא מסוים. מאחאב ואילך התופעה מתגלית כבעיה מערכתית ועקבית בכח הנבואה הכללי.
[1] יש לשים לב למה שאומרת הרוח לקב"ה (כב, כב). היא אומרת: "אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו". רוח השקר נכנסת לתוך אנשים שהם עוד מלפני כן נביאים, כלומר הם נביאי אמת (וכן מבאר זאת המלבי"ם). היא אינה הולכת לגרום לאנשים פשוטים להתחזות לנביאים, אלא היא הולכת לנביאים גדולי עולם ובהם טומנת את השקר. היא מטילה מום בכח הנבואה עצמו. (וכנגד זה בזכריה יג, ג-ד נאמר שלע"ל יקרה תהליך הפוך ונביאי השקר ישובו לנבא נבואות אמת, וגם שם מדובר אנשים שיש בהם את הכח הנבואי אלא שהוא מקולקל, ולע"ל יתוקן)
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
