מצווה לרשת את הארץ

בפרשתנו מופיע הציווי לרשת את ארץ כנען (במדבר לג נא-נג): "כי אתם עברים את הירדן אל ארץ כנען, והורשתם את כל ישבי הארץ מפניכם, ואבדתם את כל משכיתם ואת כל צלמי מסכתם תאבדו ואת כל במותם תשמידו, והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה". מצווה זו, של ישוב הארץ, מפוזרת בכל התורה כולה, אך כאן הדבר מופיע בצורה מרוכזת. הציווי כאן הוא לרשת את הארץ מידי יושבי הארץ ולהתיישב בה.

מצד שני מופיעה גם אזהרה מה יקרה אם נתעצל במלאכתנו (שם נד-נה): "ואם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם ישבים בה". אם לא נקיים את מצוות ד' להוריש את הארץ בשלמותה, יושבי הארץ ישארו בה וימררו את חיינו.

למצווה זו של ירושת הארץ יש שני צדדים:

• קודם כל ארץ ישראל שייכת לנו מאבותינו, היא שלנו באופן טבעי אלוקי ונצחי.
• בנוסף לכך יש צורך לפעול למען החלת ריבונות ישראלית על הארץ.

יש הטוענים שמכיוון שארץ ישראל שייכת לנו אין צורך לפעול למען כיבוש הארץ, ולטענתם מכיוון שהארץ היא שלנו, ד' יסדר את הדברים בצורה כזו שנזכה בה. משום כך אין לפעול לכיבוש הארץ, הפעולות מצידינו אינן מועילות, ולכן יש צורך להתאזר בסבלנות לחכות עד שהארץ תיפול לידינו.

ומנגד ישנה שיטה הפוכה שגם היא איננה נכונה. שהרי איננו יכולים לומר שבאמת הארץ אינה שייכת לנו אך אנו נכבוש אותה, שהרי אסור לגזול. ובוודאי שאסור לכבוש מעם את ארצו.

אלא ודאי שארץ זו שלנו היא, גם היסטורית מאבותינו וגם סגולית מריבונו של עולם לנצח נצחים, ועם זאת אין ספק שיש צורך לפעול ולהוריש את הארץ מן היושבים בה.

שיטת רש"י

"והורשתם את כל יושבי הארץ"(שם נג) מפרש רשי את המילה והורשתם "וגירשתם" "והורשתם אותה מיושביה, ואז וישבתם בה". אם כן, מבאר רש"י שהורשת הארץ משמעה גירוש כל היושבים בה. ומצווה זו היא תנאי לכניסה לארץ כפי שמודיע להם משה: "כי אתם עברים את הירדן... והורשתם", מבאר רשי-"כך אמר להם משה, כשאתם עוברים בירדן ביבשה, על מנת כן תעברו(הורשת הארץ מיושביה), ואם לאו, מים באין ושוטפין אתכם, וכן מצינו שאמר להם יהושע בעודם בירדן" (שם נא).

שיטת אור החיים

אמנם באור החיים הקדוש (לג נב) והורשתם – "והגם שאמר הכתוב בשבע עממין לא תחיה כל נשמה, כאן מדבר הכתוב חוץ מז' עממין הנמצאין שם, ולזה דקדק לומר את כל יושבי הארץ, לומר אפילו שאינם מז' עממין". מקשה על כך אור החיים, והרי על שבעת העממים יש ציווי אלוקי של "לא תחיה כל נשמה" (דברים כ טז), לאור זאת כיצד יש להבין כאן את הציווי המנחה רק לגרש את יושבי הארץ?

מסיק מכאן אור החיים שיחד עם זאת שיש להשמיד את שבעת העממים, ישנו ציווי נוסף כנגד "כל יושבי הארץ", כלומר על עמים אחרים שאינם מז' עממים שהתיישבו פה, למשל הפלישתים, שאותם נצטווינו לגרש.

ממשיך אור החיים ומביא פירוש שני: "או אפשר שחוזר על אומה שאין כח בהם להורגם שישתדלו להורישם ולא יניחו מהם בארץ". כלומר שבאמת צריך להשמיד את כולם, אך אם לא יהיה לנו כח צבאי, או שלא נצליח לעמוד בלחצים הבין לאומיים, אז שלפחות "שישתדלו להורישם ולא יניחו מהם בארץ".

אם כן לסיכום, מביא אור החיים שני פירושים:

• שבעת עממים להרוג, שאר עמים לגרש.
• כולם להרוג, ואם אתה לא יכול, אז לגרש.

כל הארץ גדרות תיל

בנוסף לכך, כאמור, ישנה אזהרה קשה באם לא נעשה זאת: "ואם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם ישבים בה".

מבאר רש"י: "שכים" - "יתדות המנקרות עיניכם". אפשר להבין פירוש זה בשני אופנים: הפירוש הפשוט הוא שהגויים הנשארים ילחמו בנו וינקרו את עינינו. אך חמור מכך, יתדות בעיני השכל, כפי שמצינו שעיני העדה הם הסנהדרין. הגויים יפגעו בשכל שלנו, כך שלא נצליח לחשוב בצורה ישרה, כפי שאפשר לראות כיום לפעמים שאומרים: 'הארץ שלכם אנו מתנצלים שכבשנו אתכם, נעשה לכבודכם מחווה וכו'.

"ולצנינים" מבאר רש"י: "זה משוכת קוצים". בעבר היו עושים גדרות על ידי צמחים קוצניים, היום זה ניקרא גדר תיל. ארץ ישראל תתמלא גדרות תיל, גני ילדים, ישיבות, כל עיר וכל ישוב מוקפים בגדרות, שומרים, מצלמות, ובגדרות תיל.

אמנם לא רק במקומות שנכשלנו לכבוש יהיו לנו חיים קשים כפי שמבאר אור החיים את הפסוק: "אם לא תורישו...וצררו אתכם על הארץ", הרי פשוט שזה על הארץ, אלא מפרש אור החיים הקדוש: "פירוש לא מלבד שיחזיקו בחלק מהארץ שלא זכיתם בו, אלא גם חלק שזכיתם בו אתם וישבתם בו וצררו אתכם על חלק שאתם יושבים בו לומר קומו צאו ממנו".

הגויים שישארו בארץ לא יסתפקו במקומות שנשארו להם וישארו שם, אלא גם היכן שאנו נהיה, יהיה צורך להיזהר ולהישמר, הם ישימו לנו יתדות בעיניים יפגעו ויציקו היכן שלא נהיה ובנוסף לכך עוד יטענו שאנו עם לא מוסרי, עם כובש, ויבקשו לסלקנו מן הארץ באומרם "קומו צאו ממנו".

המוסריות שבכיבוש

אם כן, ראינו שהפיתרון שרש"י ואור החיים הקדוש מציבים היא להרוג את יושבי הארץ או לגרשם. לאור כך מתעוררת שאלה קשה, כיצד אנו מצווים להרוג, ולגרש אנשים חפים מפשע ולגזול את ארצם, זו לכאורה סתם התנפלות ללא הצדקה מוסרית?

השאלה האמיתית היא כיצד נהפכה ארץ זו להיות ארצם, אמנם הם יושבים בה זמן רב, אך מניין הם הגיעו, מי נתן להם הזכות על הארץ?

בספר בראשית מתוארת הדרך בה החל הכנעני את התיישבותו בארץ (בראשית יב ו): "ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ" (בראשית יב ו). מדייק משם רש"י – "היה הולך (הכנעני) וכובש את ארץ ישראל (שהיא) מזרעו של שם, שבחלקו של שם נפלה כשחלק נח את הארץ לבניו, שנאמר ומלכי צדק מלך שלם". שלם זו ירושלים.

כלומר ארץ ישראל לא שייכת להם, אלא שגזלו את הארץ מידי בני שם. שהרי הארץ ניתנה לנח ונח חילקה לבניו ואת ארץ ישראל הביא לבנו שם. אך בנו כנען, לא התחשב בחלוקת אביו, והלך וכבש את חלקו של שם את ארץ ישראל. אם כן אנו בני שם, הארץ שייכת לנו.

אנחנו משחררים לא כובשים

אם כן נמצא ששייכות הארץ לערבים אינה מגיעה מכח טענה כלשהי, הם לא קנו את הארץ, אלא השתלטו עליה בצורה לא חוקית. דבר זה ניקרא בהלכה 'חזקה שאין עימה טענה'.

חזקה עם טענה זה אדם שמסביר כיצד הקרקע הגיע לידיו בצורה חוקית, כגון ירושה או קניין ורק כאשר אין לו הוכחות להוכיח את קנייתו, ישנה אפשרות שהחזקה תשמש הוכחה לאמיתת טענתו. לעומת זאת, אדם שאין בפיו טענה כיצד הגיע הקרקע לידו ורק מנפנף בחזקה שהוא יושב בקרקע הרבה שנים, דבר זה אין שום תוקף הלכתי, והדבר היחיד שהוכח זה שהוא גוזל קרקע הרבה שנים. משום כך טענת הערבים שהם נמצאים בארץ זמן רב, מאז ומקדם, אינה יכולה לשמש כהוכחה לבעלותם על הארץ.

בנוסף לכך, הרי הם אינם נמצאים בארץ זמן כה רב, שהרי ערב מלחמת השחרור היו בארץ רק אלפים בודדים של ערבים, ורק כאשר הגיעו היהודים שייצרו מקומות עבודה התחילו הערבים לזרום לארץ. אם כן, צריך זהירות לא להתבלבל, הארץ לא הייתה שלהם והם לא קנו או קבלו אותה כפי שכתב הרב צבי יהודה בכרוז "למען דעת" ובכרוז "ולא תגורו".

שיטת הרמב"ם לקרוא לשלום

לעומת רש"י ואור החיים המציגים פתרון חריף יחסית מביא הרמב"ם אפשרות נוספת – לעשות שלום (הלכות מלכים ומלחמות ו א): "אין עושין מלחמה עם אדם בעולם עד שקוראין לו שלום. אחד מלחמת הרשות ואחד מלחמת מצוה. שנאמר: 'כי תקרב אל עיר להלחם עליהם וקראת אליה לשלום'"

וכך עשה יהושע בן נון ששלח ליושבי הארץ שלוש אגרות (רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות ו ה): "שלושה כתבים שלח יהושע עד שלא נכנס לארץ. הראשון שלח להם: מי שרוצה לברח יברח. וחזר ושלח: מי שרוצה להשלים ישלים. וחזר ושלח: מי שרוצה לעשות מלחמה יעשה".

במדרש רבה (שופטים יד): "היה פורש (יהושוע) דאטגמא (מכתב) בכל מקום שהיה הולך לכבש, והיה כתוב: מי שמבקש לילך ילך לו, ומי שמבקש לעשות שלום יעשה, ומי שיבקש לעשות מלחמה, יעשה מה עשה הגרגשי, פנה והלך לו מלפניהן, ונתן לו הקדוש ברוך הוא ארץ יפה כארצו, זו אפריקי. והגבעונים שהשלימו, עשה להם יהושע שלום".

א"כ יהושע שלח שלוש אגרות, אנחנו לא אוהבים מלחמות אבל אם הם רוצים אז נלחם. אמנם על פי רש"י לא מציעים הצעה לשלום, אך כמובן אם יברחו ויעזבו את הארץ לא נרדוף אותם. אגב הרצי"ה פוסק כרמב"ם. (עיין בספר שיחות הרצי"ה ארץ ישראל שם הרצי"ה פוסק כרב קוק שפוסק כרמב"ם שאפשר לעשות שלום).

.

שלום אמיתי ובר קיימא

הרמב"ם מציב שלושה תנאים לשלום:

• שבע מצוות בני נח. אמנם הרב קוק מקל יותר וסובר שמספיק שלא יעבדו עבודה זרה.
• עבדות. "שיקבלו שיהיו נבזים ושפלים למטה.. כבושים תחת ידם". כלומר שיהיה שהם במעמד נמוך יותר, שהם לא בעלי הבית בארץ הזו, שלא יהיו להם שום שאיפות לאומיות, עם זאת, פשוט הוא שיינתן להם יחס יפה וזכויות אנושיים, אך צריך להיות להם מובן שהם כבושים תחתינו. כמובן שאם ירצו להקים לאומיות יש להם מספיק ארצות אחרות לשם כך.

גם הבריטים גנבים, גנבו את עבר הירדן המזרחי והפכו אותו לממלכת ירדן, הם כבר חתכו את ארץ ישראל ומסרו לערבים, "שני מדינות לשני עמים".

• שירות לאומי, "יהיו מוכנים לעבודת המלך בגופם וממונם כגון בנית החומות...וכיוצא בו". אמנם לא ילכו לצבא, שם אין גויים, רק יהודים. וכן כתוב בגמרא שכל מי שהיה רשום בצבאו של דוד המלך היה עולה ליוחסים, משום שבצבאו של דוד המלך כולם היו יהודים.

נכון להיום

על כל פנים הרב קוק והרצי"ה פוסקים כמו הרמב"ם שיש אפשרות לעשות שלום עם הגויים, כל עוד הם לא עסוקים בלהרוג אותנו. כך גם כיום כלפי הערבים, אין זה לא מציאותי להרוג את כולם או לגרש את כולם, ומשום כך עלינו לומר בצורה הברורה ביותר: 'זוהי הארץ שלנו על כל חלקיה, יהודה, שומרון, עזה וסיני, ואנחנו נשאר כאן לנצח". וה' יראנו נפלאות במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.

שוכתב ונערך ע"י: ח.ס.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.