בפרשת 'בהעלותך' נזכרת מילת השאלה 'למה' ארבע פעמים, והמילה 'מדוע' פעם אחת.
בלשון המדוברת המילים 'מדוע' ו'למה' הן מילים נרדפות, ששתיהן באות לברר את הסיבה, הגורם או המניע של פעולה כלשהי. כמדומני שהמילה 'מדוע' נחשבת לרובד סגנוני גבוה יותר, 'ספרותי', ובדיבור משתמשים בדרך כלל במילה 'למה'.
האם בלשון הקודש יש הבדל במשמעויותיהן של שתי המילים?
ראשית, נתחקה אחר המרכיבים הלשוניים של כל אחת מהן.
המילה 'מדוע', בסיסה משורש י'ד'ע', ובתוספת אות היחס מ' לתחילתה מובן שהיא באה להודיע, לברר ידיעה, מאיזו סיבה, גורם או מניע נבע המעשה הנידון.
המילה 'למה', כוללת בתוכה את מילת השאלה 'מה', וצריך להבין איזו משמעות יוצרת לה הוספת אות היחס ל' לתחילתה.
אומר 'הכתב והקבלה' בפרשת שמות (ה, ד):
'מדוע' היא שאלת הסבה, אם הסבה הגורמת, אם הפועלת, או התכליתית, כי המ"ם עיקר שמושו לסבה. אבל מלת 'למה', עיקר שמושו רק שאלה לדעת התכלית, כי הלמ"ד עיקרו לתכלית.
'הכתב והקבלה' מסביר את ההבדל בין המילים, על ידי ההבדל בין תפקידן הלשוני של אותיות היחס מ' ול' הפותחות את מילות השאלה 'מדוע' ולמה'. האות מ' מציינת את המקור שממנו יוצאים וביחס אליו נמדדים, כפי שראינו השנה בפרשת שמות, הן ב'מ' היחס' והן ב'מ' המתוך', ולעומת זאת הל' מציינת את היעד והתכלית, את המטרה והכיוון.
לכן המילה 'לָמָה', קרובה למילה 'לְמָה', דהיינו לשם מה, בשביל איזו תכלית, ואילו המילה 'מדוע', מבררת מה הסיבה למעשה, מה גרם לו.
כעת נתבונן בפסוקים שבפרשתנו, ונראה מה באו השאלות הכלולות בהם לברר.
כאשר האנשים שהיו מנועים מלהשתתף ב"קרבן פסח" בזמנו, פנו אל משה רבנו, הם שאלו אותו "לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ט, ז). הם לא שאלו מדוע, מאיזו סיבה הם נגרעו מבני ישראל, כי התשובה על שאלה זו הייתה ברורה להם, הם טמאים ולטמאים אסור להקריב. הם שאלו למה? בשביל מה הם יוצאו מן הכלל?
- כאשר בני ישראל התלוננו על משה רבנו, הוא פנה אל ד' ואמר לו: "לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ וְלָמָּה לֹא מָצָתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ לָשׂוּם אֶת מַשָּׂא כָּל הָעָם הַזֶּה עָלָי" (יא, יא). גם כאן, הוא לא שאל מדוע, מה הסיבה, הוא שאל מה התכלית והמטרה של הקושי ושל אי מציאת החן בעיני ד', הכרוכות בנשיאת משא העם
- כאשר משה רבנו אומר לעם ישראל שהם יקבלו בשר רב כל כך עד שהוא יימאס עליהם, הוא מנמק זאת במילים "כִּי מְאַסְתֶּם אֶת ה' אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וַתִּבְכּוּ לְפָנָיו לֵאמֹר לָמָּה זֶּה יָצָאנוּ מִמִּצְרָיִם" (יא, כ). גם כאן, שאלתם הצפויה של בני ישראל היא מה התכלית של יציאת מצרים, וכפי שמתבאר יותר במקומות אחרים בחומש (יד, ג; כ, ד-ה; כא, ה), שם מסתיימת השאלה בתכלית שהם חוששים מפניה – למות במדבר או בארץ.
המקום היחיד בפרשתנו שבו מופיעה המילה 'מדוע', היא בסוף הפרשה (יב, ח), בתוכחת ד' לאהרן ולמרים על כך שדיברו על משה רבנו: "...וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה". גם אילו הייתה למרים ולאהרן תכלית טובה בדיבורם על משה, כפי שאמרו המפרשים – שאלת ד' לא נסבה על מטרתם אלא מה היה המניע שלהם לחוסר יראת הכבוד כלפי משה.
כאשר מתבוננים בשאר המקומות בתנ"ך שבהם מופיעות מילים אלו (כ-140 פעמים המילה 'למה' וכ-70 פעמים המילה 'מדוע'), ההבדל הזה שופך אור על פסוקים רבים. וכמה מתאים הדבר, שברובם המוחלט של הפניות אל ד', לא נאמר 'מדוע', אלא 'למה'. שכן כאשר מתוך צרה וכאב, בתוך 'הסתר פנים', פונים אל ד' בשאלה – לא כדי לברר את העבר, מה היו הסיבות להנהגה האלוקית, אלא כדי להבין את תכלית המצוקה, וכיצד מקדמת אותנו הנהגת ד' לגאולה ואת העולם לתיקונו.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
